31 בדצמבר 2012

עם פרוס 2013


אחרי המצגת המאלפת של מורד שטרן על תוכן אינטרנטי, הגעתי למסקנה שאני ממש מתעלל בך- הקורא/ת. אחד הדברים שמורד ציין כקריטי לניהול בלוג הוא מיקוד. ובתור אחד שכותב על תל אביב בעבר, בהווה ובעתיד, באספקטים של תכנון אורבני, היסטוריה קרובה ורחוקה, פוליטיקה מקומית, תרבות ואמנות, ניפוץ מיתוסים ויצירתם ועוד ועוד, מאוד קשה להגיד שיש בבלוג הזה איזשהו סוג של מיקוד.

בשיחה עם זוגתי שתחיה קיבלתי המלצה טובה - גלה לקוראים את הטעם שלך, ואם הם יאהבו אותו, הם ימשיכו לקרוא. לא יכולתי שלא להיזכר בשיחה מרתקת עם סבא שלי, אביעזר שלוש ז"ל, שאגר אינספור עצות שימושיות במשך השנים הרבות שבהן שימש כדיפלומט בשירות החוץ של מדינת ישראל, שבה אמר לי את המשפט הבא:

"People don't give money to causes. They give to people."

אז אני אמנם לא מבקש כסף, אבל הייתי רוצה להביא בתקופה הקרובה טעימה מהדברים שעושים לי את זה, טעימה מהטעם שלי. אז בפוסטים הקרובים אעסוק בהומור שעליו אני חי, ואשתף סרטונים של הקומיקאים הטובים מכל הזמנים. כי כל בלוג צריך לכלול בדיחה. ותמונה של אובמה.

26 בדצמבר 2012

"עיריית תל אביב לא רוצה תושבים"

מכון גזית-גלוב לחקר הנדל"ן במרכז הבינתחומי בהרצליה - תודה מקרב לב! תודה על שני מחקרים חשובים שמבהירים את החשיבות העצומה של השלטון המקומי בקביעת מחירי הדיור. המחקר הראשון קובע כי "הקפיצה במחירי הדיור - בשל העדפת העיריות לאזורי מסחר", אותו ציינתי בפוסט קודם שעסק בתחרות שבין ערים על אוכלוסייה מניבת ארנונה.

המחקר השני ממחיש עד כמה בעיית הצפיפות של גוש דן חמורה - "בפריז מצטופפים 20.2 אלף איש בכל קמ"ר, בניו יורק 10,531 אלף איש לכל קמ"ר, בטוקיו 13,671 אלף, באתונה 20,235 אלף ובז'נבה עומדת הצפיפות על 11.2 אלף איש לקמ"ר." וכמה בתל אביב? העיר המרכזית בגוש דן מצופפת בתוכה פחות מ-8,000 איש לקמ"ר. כלומר, אפילו העיר שנחשבת לצפופה בישראל לא כל כך צפופה. והסיבה לכך? לפי ד"ר אפרת טולקובסקי, מנכ"לית מכון גזית-גלוב, "גוש דן בנוי בצורה הפוכה מכל העולם. תל אביב צריכה להיות צפופה הרבה יותר. זה מסביר גם את המחירים הגבוהים במרכז תל אביב שנובעים בין היתר מהיצע נמוך של דירות ומתחבר עם המדיניות של עיריית תל אביב שלא רוצה תושבים, לעומת הערים הסובבות אותה שכן מעודדות תוכניות למגורים".

זה כמובן לא מסביר את העלייה במחירי הדיור בכל הארץ, אבל זה כן מסביר מדוע עליית המחירים בתל אביב יפו הייתה קיצונית אף יותר. ולחובבי הגרפים - שימו לב כיצד קו התכלת הבהיר (שמייצג את עליית המחירים בתל אביב יפו) חורג לא רק מהממוצע הארצי, אלא גם מאזורי הביקוש האחרים (ירושלים, השרון) ומהמרחב המטרופליני (מחוז המרכז, גוש דן):

מדד מכון גזית-גלוב למחירי דירות >
כשמבינים שזו לא טעות, אלא מדיניות, מבינים גם מה הפתרון - להחליף את המדיניות. עיריית תל אביב יפו זקוקה לשינוי כיוון מהותי - אי אפשר לעודד רק מגורי יוקרה ועסקים, אי אפשר להמשיך לכוון את העיר רק לאוכלוסיות מניבות ארנונה. גם לבני אדם מגיע ליהנות מהעיר הזו. יש לצופף אותה על ידי הגבהה של רוב הבניינים הקיימים (בייחוד במרכז העיר, ובאופן מדוד יותר גם בשכונות המנומנמות בצפון העיר). ועכשיו יש לזה גם גיבוי אקדמי.


17 בדצמבר 2012

העיר התחרותית

גישת "העיר התחרותית" היא הגישה המוכרת לנו יותר כיום בישראל, בה היעד העירוני המוביל הוא השאיפה לצמיחה כלכלית, תוך תחרות עם הערים השכנות למשיכת עסקים ואוכלוסייה "חזקה" (משמע, עשירה). סימן ההיכר של העיר התחרותית בישראל הוא השכונות החדשות כדוגמת אלו שבמערב בראשון לציון מערב ובקריית אונו, בהן בניינים חדשים עם דירות גדולות המאורגנים סביב חנייה פרטית, במרחק נסיעה קצרה מקניון. הגישה של "העיר החברותית", לעומת זאת, מוכרת פחות כיום בארץ. העיר החברותית שואפת להטיב קודם כל עם התושבים הקיימים, ולא רק למשוך תושבים חדשים. סימן ההיכר שלה הוא השקעה בהולכי הרגל, גם על חשבון תנועת כלי הרכב, על ידי חידוש רחובות עירוניים עם חנויות ובתי קפה, דוגמת רחוב אחוזה ברעננה, ופיתוח מרחבים ציבוריים חדשים, כגון נמל יפו. ("כולם רוצים איכות חיים כמו בתל אביב" / ד"ר אמילי סילברמן)
הזיהוי הזה של אמילי סילברמן מאוד מדויק - ערי ישראל מתחרות ביניהן על אוכלוסייה חזקה. ניתן לראות זאת גם בתחרות בין תל אביב לירושלים על ליבו של התייר, וגם בשיח הרווח של ראש עיריית חיפה יונה יהב - כך אמר על ההחלטה להקים נמל נוסף במפרץ חיפה: "אנו סבורים שזהו מהלך קריטי ונכון בהשבת מלחמה שערה בגזילת התעשיות למדינת תל אביב ולמחוזותיה. צעד חשוב להבטחת מרכזיותו של נמל חיפה ולכך תהיה השפעה דרמטית על צפון המדינה בכלל ולחיפה בפרט" ("נמל נוסף יוקם בחיפה ב-4 מיליארד ש': 'בדרך לניצחון על מדינת ת"א'" - דה מרקר, 11/12/2012).

האם גישת העיר התחרותית כאן כדי להישאר או שהיא תוחלף בגישת העיר החברתית? צריכים לקרות כאן כמה דברים כדי שעיריות ישנו את התנהגותן. בראש ובראשונה, צריך להקשיב לגורו האורבניות יואב לרמן: "מערכת התכנון הישראלית מייצרת עוד ועוד מרחבים פרבריים שבהם יש רק ארבעה מרכיבים – דירות, חנייה, פארקים וכבישים. אין שם מסחר, אין בתי-קפה, אין תעסוקה ובעיקר – אין לשום בן-אדם מבוגר סיבה הגיונית להסתובב במקומות האלה ברגל." ("רצח על רקע תכנוני" - בבלוג "עוד בלוג תל אביבי" מאת יואב לרמן)

בנוסף לכך, צריך לחשוב מחדש על מערכת התמריצים של העיריות. כל ראש עיר יגיד לכם בפה מלא שהדרך היחידה של עירייה להתקיים היא הארנונה מעסקים - במחקר שנערך לאחרונה נמצא שזו אחת הסיבות לעליית מחירי הנדל"ן למגורים: "אחת הסיבות שעליה מצביעים החוקרים למיעוט התכנון למגורים באזור המרכז, היא תכנון רב של שטחי מסחר ותעסוקה - המניבים ארנונה גבוהה פי חמישה לרשות המקומית משטחי מגורים" ("הקפיצה במחירי הדיור - בשל העדפת העיריות לאזורי מסחר" - דה מרקר, 16/12/2012). בשל כך, עיריות מעודדות הקמה של אזורי תעסוקה, ובוחרות בפינצטה את אזורי המגורים שהן מפתחות, כך שהאוכלוסייה שתעבור לגור בהם תהיה אמידה ככל האפשר ותזדקק למינימום שירותים עירוניים. במאזן שבין מגורים לעסקים (וכאן אני קצת מתרחק מהאבחנה של ידידי לרמן), עיריות לא חושבות על דירות, אלא על מגורי יוקרה, וכן חושבות על תעסוקה, אם כי באזורי תעסוקה שמנותקים מאזורי המגורים.

בין אם החסמים הללו יוסרו או לא, אפשר להתחיל כבר היום עם פרוייקטים חכמים שמאמצים את גישת העיר החברתית. למשל, הגבהת בנייני המגורים באבן גבירול - רחוב שמשלב מגוון רחב של מגורים ועסקים. כך יהיו יותר שטחי מגורים ברחוב ראשי שזקוק להתחדשות עירונית.


9 בדצמבר 2012

יש שקיפות ויש שקיפות

"אתר האינטרנט של עיריית תל-אביב-יפו מוביל בשקיפות ובנגישות למידע" - כך לפי אתר האינטרנט של עיריית תל אביב יפו, שמצטט דו"ח של החברה להגנת הטבע.

אי אפשר להתכחש לכך שהעירייה הבינה כמה דברים חשובים בנושא שקיפות, מניצול הרשתות החברתיות ועד פתיחת התקציב בקובץ אקסל (בלחץ של תנועת "עיר לכולנו") ואפילו תחרות לפיתוח אפליקציות על בסיס מאגרי הנתונים של העירייה.

אבל יש שקיפות ויש שקיפות - באתר האינטרנט העירוני הופיעה לאחרונה ידיעה תחת הכותרת המוזרה "הודעה בדבר הסדר פשרה בבקשה לאישור תובענה יצוגית". הידיעה לא מכילה טקסט אלא תמונה (כדי שלא יהיה ניתן לאתר אותה בחיפוש טקסטואלי בגוגל, למשל) עם מלל מאוד מבלבל - השורה התחתונה היא שעיריית תל אביב יפו נתבעה בגין כפל גבייה של אגרות ביוב בין השנים 2004-2010, ולאחר תהליך גישור הסכימה להקים קרן של 6,000,000 ש"ח לטובת פתרונות ביוב שימנעו את זיהום הים.


כשהעירייה רוצה להצניע מידע שלא מחמיא לה, היא בהחלט עושה זאת. וכשהיא רוצה דווקא להבליט מידע? בוודאי שהיא עושה זאת! הנה למשל חנוכת רחוב שינקין המשופץ - מודעות ברחבי העיר, פסטיבל רחוב ענק, חסימות כבישים, ואפילו הביאו את נשיא המדינה שמעון פרס לברך את הציבור החוגג.


8 בדצמבר 2012

כמה קישורים מעניינים בנושאי תחבורה

לקראת השבוע הבא עלינו לטובה (חנוכה שמח!) הנה כמה קישורים בנושאי תחבורה -

"בתל אביב, למשל, אורך המסלולים השמורים לתחבורה ציבורית הוא 14 מטר לנפש - פחות מבקהיר ובמומבאי. הממוצע העירוני למסלולים אלה במדינות מפותחות הוא 150 מטר לנפש. הנסועה של רכב תחבורה ציבורית בשנה בישראל היא 49 ק"מ לנפש - מחצית מהממוצע במדינות מפותחות, בעוד שמהירות הנסיעה הממוצעת בישראל של רכב תחבורה ציבורית היא 16 קמ"ש, לעומת 25 קמ"ש בעולם... התחבורה הציבורית בישראל סובלת מתדמית נמוכה שמרחיקה ממנה עדיין קהל פוטנציאלי גדול - האזרח הישראלי נוסע בממוצע בשנה 133 פעמים בתחבורה ציבורית, לעומת ממוצע של 270 נסיעות לשנה בעולם המפותח. שיעור השימוש בתחבורה הציבורית בערים בישראל נמוך מ-30%, בעוד שבברצלונה ובפאריס הוא עומד על 67%... הפער העצום בין ישראל למערב זוכה לחיזוק גם כשבוחנים את היקף ההשקעה בתחבורה ציבורית. בערי אירופה משקיעים, גם כיום, כ-10 אלף יורו לשנה בממוצע לאדם בפיתוח תחבורה ציבורית, אך בישראל עומד הנתון על 1,400 יורו בלבד לאדם. ההשקעה בתשתיות תחבורה, שהיתה בשנים האחרונות בישראל כ-10 מיליארד שקל בממוצע לשנה, מהווה רק כ-1% מהתמ"ג. רק בשנים האחרונות עברה ההשקעה בתחבורה ציבורית את ההשקעה בכבישים, שמעודדים שימוש במכונית פרטית."

התנועה זורמת - לא לעוד הרבה זמן
"משרדי התחבורה והאוצר יעבירו בקרוב 220 מיליון שקל לאשדוד, שתוגדר כ"עיר מודל" לתחבורה ירוקה. אשדוד גברה על 16 ערים בינוניות (שמספר תושביהן 70 עד 250 אלף) בתחרות שערכו שני משרדי הממשלה... אשדוד העבירה הצעה מפורטת, שנועדה להפחית את השימוש במכוניות פרטיות בעיר, ולהעביר את נוסעיהן לתחבורה ציבורית ושבילי אופניים. החלק המרכזי בתוכנית של אשדוד היא הקמת רשת נתיבי תחבורה ציבורית, בהן ייסעו קווי BRT (אוטובוסים רבי-קיבולת). הנתיבים החדשים, שאורכם הכולל יהיה כ-20 ק"מ, יצמצמו את האפשרות לנוע במכוניות פרטיות בעיר."

*גילוי נאות - לדעתי, עיריית תל אביב יפו, שלא כמו עיריית אשדוד, מועלת בתפקידה הציבורי בכך שאינה פועלת לקידום התחבורה הציבורית. נכון, רכבת תחתית הולכת ונחפרת מתחת לרגלינו (כבר ארבעים שנה בערך, וההערכות הזהירות ביותר מדברות על 2018 כשנת היעד להפעלת הקו הראשון בגוש דן), אבל דווקא בתל אביב מיזם אוטובוסים מהירים בנתיבים בלעדיים חיוני עוד יותר. על כך במאמר "סעו באוטובוס" (הארץ, 6/9/2010) פרי עטי.
"תוכנית התחבורה של המפלגה מתבססת בעיקרה על שדרוג מערך ההסעה הקיים בגוש-דן באמצעות הפעלת אוטובוסים רבי קיבולת, שיידחו את הצורך בהקמת רכבת קלה. בעבודה סבורים כי יש לאפשר נסיעות חינם - או בתשלום סמלי של שני שקלים - בחלק מקווי האוטובוס בגוש-דן, ומציעים להרחיב משמעותית את מספר הנתיבים המיועדים לתחבורה ציבורית... יש לציין כי סעיפי התוכנית של מפלגת העבודה אינם חדשים. כולם הוצעו בעבר, וחלקם אף נמצא בהליכי יישום. כך למשל, משרדי הממשלה מקדמים כבר שנים ארוכות - ללא הצלחה ניכרת - את הקמתם של תאגידי תחבורה ציבורית במטרופולינים. גם נסיעה ללא תשלום הוצעה בעבר, למשל על-ידי ח"כ דב חנין, שהציע לאפשר נסיעה חינם באוטובוסים עם תחילת יישומה של רפורמה בתחבורה הציבורית בגוש-דן. גם ההצעה להפעיל אוטובוסים רבי-קיבולת בנתיבים ייעודיים, אינה חדשה. סיעת "עיר לכולנו" בעיריית תל-אביב ניסחה תוכנית דומה, ואף ניסתה לקדם אותה באמצעות פנייה רשמית למשרד התחבורה. אלא שהצעות אלה לא זכו עד כה להצלחה. מומחי תחבורה מציינים כי אחת הבעיות העיקריות שעומדות בפני פיתוח התחבורה הציבורית, היא ריבוי הגופים העוסקים בתחום. עשרות גופים שונים עוסקים בתכנון, ניהול, תפעול ותקצוב התחבורה הציבורית."

*גילוי נאות - הייתי חלק מהצוות שקידם את תוכנית "מהיר בעיר" של תנועת "עיר לכולנו", וערב הרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן העליתי בפני ח"כ דב חנין את ההצעה לאפשר נסיעה חינם באוטובוסים לתקופת ניסיון על מנת לרכך את ההלם מהרפורמה.


"45 מתוך 60 עובדי תל אופן מתכוונים לפתוח בשביתה החל ב-18/12/2012 במחאה על העסקה פוגענית של חברת FSM - הזכיינית המפעילה את שירות תל אופן עבור עיריית תל אביב יפו."

"ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, רוצה למנוע התאגדות עובדים בכל מחיר, למרות שזאת זכותם הדמוקרטית של כל אזרחי ישראל. ומי עומדת לימינו אם לא יו"ר המפלגה החברתית, שלי יחימוביץ'... מדוע עיריית תל אביב יוצאת בפרויקט תל אופן לכאורה שבא לשרת את אזרחיה ואני אף מנוי שלה, אך בו בזמן היא מדכאת את עובדיה? ובכן, זהו פרצופו של השמאל החדש והוא מצוי ובגדול במפלגת העבודה. הוא לכאורה ירוק, נגיש, ושירותי לאזרחים. אך הוא גם גונב את המשכורת מהעובדים וחי על קיצוץ לא פוסק של הזכויות שלהם."

זוגות אופניים רבים של תל אופן ברמת החייל

4 בדצמבר 2012

ביקור בגן אהרון

שכונת למ"ד (גם: תוכנית ל', שיכון ל') הדגימה לאחרונה לוקאל-פטריוטיות כשבחרה להשאיר את שם השכונה כפי שהוא, למרות שאין מאחוריו שום משמעות אלא כקוד למתכנני השכונה.

בין הרחובות בורלא, אפטר ולוי אשכול שוכנים חלק מבנייני השכונה סביב גן פרטי הקרוי ״גן אהרון״. אין שומר בכניסה ורק שלט קטן מעיד על כך שלא מדובר בגינה ציבורית, ובכל זאת, הגן מוגבה מעט ומוקף בגדר חיה, והכניסה היחידה היא דרך המחסום של החניון שמתחת לבנייני המגורים הסמוכים.

הנכס הזה הופקע לטובת תושבי המקום, ואולי זה היה הדבר הנכון לעשות בשעתו. אבל בשנים האחרונות דווקא מנסים לחייב יזמי נדל״ן להשקיע בפיתוח נכסים באזור לטובת כלל הציבור. בין אם מדובר בשימור מבנה היסטורי, הקמת חניון תת קרקעי או שיפוץ המדרכות מסביב לפרוייקט, היום רוב היזמים יודעים שחלק מהמיזם יכלול גם עבודות ציבוריות כגון אלה. בינתיים, בשיכון למד, גן אהרון ריק מאנשים.

הפוטנציאל לפתיחת הגן דווקא גבוה - המרכז המסחרי הסמוך משלב מכולת, סניף בנק, בית קפה, מרפאת שיניים, חנות לכלי בית, מספרה, טמבוריה, ושתי סוכנויות תיווך. אפשר לפתוח את המרכז המסחרי לכיוון הגן ולחבר בצורה טובה יותר את המגורים עם העסקים. וכאן המקום לחזור ולהדגיש ששתי האוכלוסיות שהכי אכפת להן איך תעוצב סביבתן הן בעלי משפחות ובעלי עסקים. כמובן שהחיבור בין שתי הקבוצות הללו עשוי ליצור מחלוקות, אבל דווקא בזכות גן אהרון שיכול לשמש כחלל ביניים (בין המגורים לבין העסקים) יכולה להיווצר הרמוניה טובה יותר לטובת כל הצדדים.

בכניסה מרחוב אפטר - חניון קטן לציבור ואחריו חניון גדול לתושבי הבניינים הסמוכים. משמאל: מרכז מסחרי בן שתי קומות
מפה של המתחם - המחשבה הראשונה שעברה לי בראש היא "אם צריך פה מפה, כנראה שמשהו בתכנון דפוק"
גן פרטי - הכניסה לדיירי ל' הירוקה בלבד
גן ריק מאנשים
בקצה האופק רואים את הים. הרעש מהרחובות הסמוכים נחסם על ידי הגדר החיה
גם מתקני המשחקים לא בשימוש
הארובה של תחנת הכוח רידינג
הגדר הזו מורכבת מבטון, ברזל וצמחייה, ומטרתה להפריד בין הגן לבין הבניינים שתושביהם אינם מורשים להיכנס אליו. דווקא כאן היה כדאי לראות איך ניתן לרכך את המחיצה וליצור חיבור בין המרכז המסחרי, הגן ובנייני המגורים
לוקאל-פטריוטיות בשכונת למ"ד

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...