10 באוגוסט 2013

שיטת השקשוקה התל אביבית - פרק 2

זהו פרק נוסף בסדרה "שיטת השקשוקה התל אביבית" (פרק ראשון | פרק 1.5)

תקציר הפרקים הקודמים: עיריית תל אביב יפו מפריטה את המרחב הציבורי בשיטת השקשוקה. הנכסים שאמורים להיות של כולנו עוברים לידיהן של חברות מסחריות  בדרך של תפירת מכרזים. *עדכון (14/8/2013) - גם "גלובס" מזדעזע משיטת השקשוקה התל אביבית

מחכה לאוטובוס בשמש. תחנת אוטובוס טיפוסית בתל אביב יפו

29 ביולי 2013

86 ימים לבחירות בתל אביב

הקמפיין של ניצן הורוביץ לראשות העיר נראה היה מבטיח. חבר כנסת מצטיין, תושב תל אביב מזה שנים, מקדם אג׳נדה סביבתית וחברתית, אביר זכויות האדם (בדגש על הקהילה הלהט״בית), קורא תיגר על ראש עיר שחצן שמשמש בתפקידו כבר 15 שנים. אז למה מוסף הארץ מסוף השבוע האחרון מאבחן (במדויק) שהקמפיין של הורוביץ גרוע?


6 ביולי 2013

מאה ימים (ושבוע) לפתיחת הקלפיות בתל אביב

*יצרתי רשימת פייסבוק שעוקבת אחר המועמדים לראשות העיר ולמועצת העיר תל אביב - מוזמנים/ות לעקוב.

זהו המשך לשלושה פוסטים בנושא הבחירות לעירייה 2013 - "ניצן הורוביץ עולה על הגל?", "המרוץ למועצת העיר תל אביב" ו"מערכת הבחירות בתל אביב מתחממת" שעוקבים אחר מאמציו של ח"כ ניצן הורוביץ להגיע לכס ראש העיר

המזל משחק לרעתו של ח"כ ניצן הורוביץ: "רון ורבר, מנהל הקמפיין של ח"כ ניצן הורוביץ לראשות עיריית תל אביב, התפטר היום מתפקידו כמנהל הקמפיין" (3/7/2013).

והשעון מתקתק - עוד 107 ימים לפתיחת הקלפיות ביום שלישי ה-22 באוקטובר 2013 בשעה שבע בבוקר (אגב, אין יום שבתון). בינתיים, הועלה באתר משרד הפנים מידע רלוונטי למועמדים לראשי הרשויות המקומיות ולרשימות המועמדים למועצות, כולל ציר זמן לקראת הבחירות (לפיו לא צפוי לקרות שום דבר משמעותי לפני ספטמבר, רק אז יוגשו המועמדויות באופן רשמי, ומשום שספטמבר כולו חגים, צפויה מערכת בחירות קצרה של שלושה שבועות באוקטובר):

אתר משרד הפנים והבחירות לרשויות המקומיות - ציר זמן

4 ביולי 2013

ניצן הורוביץ חורך את הפייסבוק

לפחות בזירה אחת הורוביץ מנצח את חולדאי בלי להתאמץ אפילו. עמוד הפייסבוק של ניצן הורוביץ מחזיק ב-32,360 חברים, בעוד העמוד של רון חולדאי מסתפק ב-12,037 (נכון ל-4/7/2013). ייאמר לזכות הצוות של הורוביץ שהוא גם למד את רזי המודל העסקי החדש של פייסבוק, שמצריך קידום ממומן כדי למצות את כושר הפרסום, ובימים האחרונים מודעות בתשלום מטעמו מציפות את המשתמשים.

חשוב לבחור בקפידה את הפוסטים שעליהם מפעילים קידום ממומן. הצוות של הורוביץ בחר לקדם את הופעתו בתוכנית "מצב האומה" - בחירה מצוינת שמשלבת הרבה הומור עצמי ולא מעט מהמסרים שהורוביץ מוצא לנכון לשדר לבוחריו הפוטנציאליים:


3 ביולי 2013

שיטת השקשוקה התל אביבית - פרק 1.5


בפרק הראשון התייחסתי להצבת הברזיות החכמות של חברת Woosh, וטענתי ששוב מדובר בשיטת השקשוקה התל אביבית שבמסגרתה העירייה מפקירה את המרחב הציבורי לחברות עסקיות בלי שקיפות. שמחתי לתגובות החיוביות של הגורו לענייני אורבניות יואב לרמן ושל עמוד הפייסבוק "עוצרים את הברזיה הביומטרית". בזכות התגובות הוזמנתי לראיון בתוכנית "סוגרים חשבון" בערוץ 23 של הטלוויזיה החינוכית (> החל בדקה 24 בערך):

עידן גרינבאום (מימין) מראיין אותי בתוכנית "סוגרים חשבון" 25/6/2013 

27 ביוני 2013

ניצן הורוביץ עולה על הגל?

המרוץ של ח"כ ניצן הורוביץ לראשות עיריית תל אביב יפו לא נראה טוב עד שלשום. עד כה הוא לא הצליח לבדל את עצמו באופן חד מספיק מראש העיר הנוכחי רון חולדאי. הוא התחיל את הקמפיין בכך ששיבח את תרומתו של חולדאי לעיר, אך הציע לנסח מחדש את סדרי העדיפויות של העירייה. הקמפיין המשיך בכל מיני התבטאויות של הורוביץ מעל גלי הפייסבוק שתומכות במאבקים מקומיים, כמו אולפני ההקלטות בתל אביב או בית הספר האנתרופוסופי ברמת אביב. מי שרואה את עצמו מועמד לראשות העיר צריך לעבור מהמיקרו למאקרו, להציע השקפת עולם כוללת.

לא פלא שסקר (של מפלגת העבודה) הראה כי חולדאי יזכה בכמחצית מהקולות, והורוביץ יסתפק בכרבע מהקולות בלבד. ההשפעה החיובית של הורוביץ על הבחירות המקומיות ניכרת יותר במרוץ למועצת העיר, שם מרצ צפויה להכפיל את כוחה (כפי שעשתה בבחירות הארציות לפני כחצי שנה) ולעלות מ-3 ל-6 מושבים. גם אם מרצ יזכו בכל המושבים של מועצת העיר, כל עוד חולדאי נבחר לראשות העיר, הורוביץ צפוי לחזור לעבודתו הפרלמנטרית.

22 ביוני 2013

שיטת השקשוקה התל אביבית - פרק ראשון

השערורייה התורנית שדבקה בעיריית תל אביב יפו היא פיילוט של חברת Woosh להצבת מתקני מים מעוצבים במרחב העירוני. מעבר לתהייה הברורה מה ההבדל בין זה לבין ברזיה, ההתנגדות למיזם קשורה לכך שמתקני המים המעוצבים ממוחשבים (היה מי שטען שמדובר במקרה של "טכנולוגיית יתר"), ודורשים הזדהות באמצעות צ'יפ אלקטרוני או קוד אישי שמונפקים על ידי העירייה על שלוחותיה ("תל אופן" ו"דיגיתל"). ניתן גם להזדהות באמצעות כרטיס אשראי, למרות שהשירות ניתן ללא תשלום.

10 ביוני 2013

המרוץ למועצת העיר תל אביב

הבחירות לראשות העיר והבחירות למועצת העיר נערכות באותו מועד, אך הן שונות בתכלית. הבחירות לראשות העיר (בפתק צהוב) הן אישיות, ואם אף אחד מהמועמדים לא זוכה ב-40% מהקולות נערך סיבוב נוסף שבועיים לאחר מכן. הבחירות למועצת העיר (בפתק לבן) הן לא אישיות, אלא רשימתיות. בהקשר זה כדאי לציין שבבחירות המקומיות יכולה להשתתף רשימה שאינה מפלגה (בניגוד לבחירות לכנסת), כלומר, כל קבוצת תושבים יכולה להתאגד ולהציג רשימת מועמדים למועצת העיר.

עוד דבר חשוב בנוגע לבחירות למועצת העיר הוא אחוז החסימה. בבחירות למועצת העיר סופרים את כל הקולות הכשרים ומחלקים אותם במספר המושבים במועצת העיר (למשל, ב-31 מושבים בקרה של מועצת העיר תל אביב יפו). המספר המתקבל הוא המכסה, שמשמעותה מנדט אחד. אחוז החסימה עומד על 75% מהמכסה. למשל, בבחירות למועצת העיר ב-2008, הצביעו כ-140 אלף איש. לאחר החלוקה ל-31 מושבים, המכסה עמדה על כ-4,500 קולות. אלא שהסיעה הקטנה ביותר שנכנסה למועצת העיר - רשימת יאפא (רשימה ערבית יפואית בראשות סמי אבו שחאדה ועומר סיקסיק) - הצליחה לעשות זאת עם 3,717 קולות בלבד! למעשה, גם 3,370 קולות בלבד (75% של 4,500) היו מספיקים לרשימה כדי להשתתף בחלוקת המנדטים ולהכניס חבר מועצה אחד. כלומר, אחוז החסימה בבחירות המקומיות עובד בצורה ההפוכה, ודווקא מעצים את המפלגות הקטנות שעל גבול אחוז החסימה.


7 ביוני 2013

שימור על הגובה

הכותרת צרחה "מגדלים בת"א יוגבהו בתמורה לשימור מבנים" (ynet, 6/6/2013) - אלא שלא מדובר בתופעה חדשה. מזה שנים העירייה עושה עסקאות חליפין דומות, בסגנון "שמר מבנים, קבל אחוזי בנייה", ובכלל ישנה מגמה של הענקת זכויות בנייה לקונגלומרטי הנדל"ן בתמורה לעבודות ציבוריות (הקמת חניון תת קרקעי, גן שעשועים, בריכה עירונית או כל נכס ציבורי אחר). יש לציין כמה מקרים שבהם הקבלן התחמק מהתחייבויותיו והמטלות הציבוריות שנדרשו ממנו לא בוצעו - כך דווח בתוכנית "המקור" בערוץ 10 (28/2/2012) על הבריכות שהוקמו בפרויקט "רובע לב העיר" ברחוב בלפור וב"מגדל ג'י" ברחוב אבן גבירול, שהיו אמורות להיות ציבוריות, אך בפועל משרתות את הדיירים בלבד.

מה שמרתיח בתוכניות הללו הוא כמובן הענקת זכויות בנייה ששוות עשרות מיליונים בתמורה לפרויקטים שהעירייה מעדיפה שלא לבצע בעצמה משיקולים שונים, אך העלות שלהם לא מגרדת את השווי של ההטבה שמגולמת באישור לקומות נוספות במגדלים. אמנם מדובר במודל עסקי שהוכיח את עצמו, ואכן אנחנו רואים בתל אביב אוסף מרשים של פרויקטים לשימור (המלהיב ביותר שנתקלתי בו לאחרונה הוא פרויקט בלפור 6 בלב העיר), כמו גם מגדלים חדשים שצצים כפטריות אחרי הגשם. אולם, אני שואל את עצמי האם באמת חמש קומות נוספות במגדל המגורים בשדרות רוטשילד 36 הן לא הטבה עצומה ביחס לפרויקט שימור מלון גנוסר - אחד מבתי המלון הראשונים של תל אביב הקטנה (אגב, זהו מבנה הציבור הראשון שתכנן אדריכל יהודה מגידוביץ', מהנדס העיר הראשון של תל אביב):

אלנבי פינת רוטשילד, 2011 - למגדל המגורים נוספו חמש קומות בתמורה לשימור המבנה הסמוך
(לפי תוכנית תא/מק/3837)

למודל העסקי הזה מתלווים חסרונות לא מעטים, למשל, העצמת הקבלנים הגדולים על חשבון הקבלנים הקטנים, פגיעה בקו הרקיע של העיר מצד המגדלים, והפיכתם של המבנים לשימור למלונות בוטיק. במקום לסייע בפתרון משבר הדיור, המודל הזה משרת בעיקר את טייקוני ישראל ואת תושבי החוץ והתיירים. לכן, הטענות של נועה אסטרייכר בנוגע לכך שאף אחד לא דואג שיהיה לה איפה לגור מוצדקות. אבל עם מודל עסקי מצליח שמייפה את העיר קשה להתווכח.

אז מהו התיקון הדרוש? קודם כל צריך להכיר בכך שעיריית תל אביב מצליחה להגשים את יעדיה גם כשמדובר בשוק הנדל"ן הפרטי. הנכסים הללו אינם נכסי ציבור, ובכל זאת העירייה מצליחה להשביח אותם. כלומר, כאשר העירייה מציבה לעצמה יעדים, אפילו כשהם נמצאים מחוץ להישג ידה המיידי, היא עומדת בהם בהצלחה מרובה. בתקציב שנתי שקרוב ל-5 מיליארד ש"ח, שזה יותר ממה שחלק נכבד מהמשרדים הממשלתיים מקציבים (משרד החוץ 1.6 מיליארד, משרד המשפטים 2.5 מיליארד, משרד המדע 1 מיליארד, המשרד להגנת הסביבה 0.3 מיליארד, משרד הרווחה 4.7 מיליארד, המשרד לקליטת עלייה 1.3 מיליארד וכן הלאה; לפי תקציב המדינה לשנת 2012), סביר להניח שהעירייה תוכל להשיג בכוחות עצמה כמעט כל דבר שתרצה.

שנית, צריך להכליל בכוונותיה של העירייה לא רק את הקצה העליון של שוק הנדל"ן. מבנים לשימור ומגדלי יוקרה, על אף הבולטות הרבה שלהם, אינם המרכיב הדומיננטי בעיר. יש בתל אביב למעלה מ-190 אלף יחידות מגורים (לפי השנתון הסטטיסטי של תל אביב לשנת 2011), המפוזרות בין עשרות אלפי מבנים ברחבי העיר. כיצד המבנים הללו ייראו בעוד חמש שנים, בעוד עשר שנים? כמה מהם יזדקקו לשיפוץ כדי שהעיר לא תיראה לבסוף כאוסף גדול של בתים מטים לנפול? כמה מהם זקוקים לשיפוץ כבר עכשיו? הנה כמה תמונות של מבנים רגילים - לא מגדלים ולא מבנים לשימור - בתל אביב 2013:

בקרבת רחוב יהודה המכבי
בקרבת רחוב בלפור
ברחוב בלפור פינת מלצ'ט
ברחוב בן יהודה
בקרבת רחוב יהודה המכבי

לבסוף, צריך לבנות מודל עסקי חדש שיאפשר לכל בניין בתל אביב להפוך לבר קיימא. כלומר, יש למצוא את הדרך להכליל גם את הבניינים הקיימים שאינם חלק מתוכנית השימור בחזון בניית העיר. אין זה אומר שהעירייה צריכה לשאת בעלויות של שיפוץ נכסים פרטיים, אך היא ללא ספק צריכה לעודד זאת. כבר היום יש חברה עירונית שפועלת במישור זה - "עזרה ובצרון". החברה העירונית הזו הוקמה ב-1936 במטרה לסייע לפליטי יפו היהודים (שברחו מאימת מאורעות תרצ"ו) להשתכן בתל אביב (מטרה זו משתקפת בשם החברה - מתן עזרה לפליטים וביצורם מפני הפורעים). בין מייסדיה היה גם דוד של סבא שלי, אבנר שלוש. בחלוף הזמן שינתה החברה את ייעודה (בדומה לחברת "אחוזת החוף", שהוקמה בכדי לטפל באחוזות המדהימות של שכונת מנשייה הערבית, שהוקמה על קו החוף בקצה הצפוני של יפו והשתרעה עד למסגד חסן בק, ולאחר שהשכונה הוחרבה בשנות ה-60' שינתה את ייעודה להפעלת החניונים הציבוריים של עיריית תל אביב). כיום "עזרה ובצרון" מסייעת בתחזוק הבניינים ברחבי העיר, בין השאר על ידי מתן הלוואה לדיירים המעוניינים בשיפוץ. יש להרחיב ולשכלל את המודל של "עזרה ובצרון" כדי שתל אביב העתידית תתוחזק כראוי לדורות הבאים.


30 במאי 2013

ארבע נשים אחרי ניצן הורוביץ

אתר האינטרנט של מיטל להבי - ראשת רשימת מרצ תל אביב לשעבר
וסגנית ראש העיר חולדאי בין השנים 2008-2012
אמש נערכו הבחירות המקדימות של רשימת מרצ תל אביב - ראש הרשימה הוצנח מהכנסת, וכך מצאה את עצמה מיטל להבי, ראשת הרשימה מאז 2008 (אז הדיחה את יעל דיין מתפקיד זה), במקום השני ברשימה.

>>> תוצאות הבחירות המקדימות במרצ תל אביב

ייאמר לזכותה של להבי שהיא חברת מועצת העיר תל אביב מאז 2003, וכמעט בטוח שתיכנס לקדנציה נוספת בבחירות הקרובות ב-22 באוקטובר 2013. להבי הפכה למומחית בענייני תכנון ובנייה, איכות הסביבה וחינוך. אלא שצריך לזכור שהיא הכניסה את רשימת מרצ לקואליציה של חולדאי בשנת 2008, ושימשה כסגנית ראש העיר תוך שהיא נשמעת להוראותיו - למשל, ב-29 בנובמבר 2010, עלתה הצעה לשיפור התחבורה הציבורית על ידי יצירת נתיבים בלעדיים לאוטובוסים מהירים. להצעה קראו מהיר בעיר, ואני הייתי שותף בקידומה (ובזכותה התחלתי להתעניין בפוליטיקה המקומית בתל אביב). למרות שמרצ הצהירה פעם אחר פעם שהיא תומכת בשיפור התחבורה הציבורית בעיר, להבי וחבריה במועצת העיר התנגדו להצעה. תחת זאת, להבי הציעה חלופית - הקמת שדולה למען הקמת רשות תחבורה מטרופולינית בגוש דן. ההצעה התקבלה פה אחד במועצת העיר. השדולה לא קמה. לעומת זאת, מיזם "מהיר בעיר" דווקא מתקדם, וכדאי לחשוב מה היה קורה אילו להבי לא הייתה מקבלת את ההוראה מחולדאי להצביע נגד.

רק לפני פחות משנה שימשה להבי כסגניתו של חולדאי. במידה וח"כ ניצן הורוביץ לא ייבחר לראשות העיר, כנראה שיחזור לעבודתו הפרלמנטרית. להבי תהפוך לראש הרשימה, וכנראה ששוב תחבור לחולדאי ומדיניותו.

25 במאי 2013

מערכת הבחירות בתל אביב מתחממת

לקראת הבחירות המקומיות שייערכו ב-22 באוקטובר 2013, עושה רושם שמתחילה התעניינות תקשורתית בנושא. מגזין טיים אאוט פרסם בהרחבה את המרוץ לראשות העיר, ומיסגר את השיח סביב שני המועמדים העיקריים - ראש העיר הנוכחי רון חולדאי וח"כ ניצן הורוביץ ממרצ:


22 במאי 2013

ניצן הורוביץ משתמש בתחבורה ציבורית

נסעתי אתמול לכנסת. בתחילה חשבתי לקחת אוטובוס ממסוף ארלוזורוב לתחנה המרכזית בירושלים (ומשם לנסוע בעוד אוטובוס לכנסת), אבל אז המליצו לי לקחת את השאטל החינמי של הנתיב המהיר. קווי האוטובוס של הנתיב המהיר הם הסוד הכי שמור של התחבורה הציבורית בישראל. אפילו מספר אין להם, ותחנות העצירה שלהם לא מופיעות בחלק מהאפליקציות ומערכות המידע.


משם לקחתי את הקו הכי מפורסם של התחבורה הציבורית בישראל - קו מאה (ששווק בצורה טובה בתשדירי רדיו). קצת היסטוריה: קו מאה הראשון היה הקו שנחנך בעקבות הסכמי השלום עם מצרים (קו תל אביב - קהיר). אחר כך נחנך גם קו תיירות פנימי בתל אביב, שגם כן נקרא קו מאה, ופועל עד היום. קו מאה שעליו עליתי הוא קו מצוין שנוסע ישירות מחניון שפירים (חניון הנתיב המהיר) לקריית הממשלה בירושלים. 16 שקלים, ותוך 40 דקות (בערך) הייתי בכנסת.

על האוטובוס עלה גם ח"כ ניצן הורוביץ. כן, כן - חבר כנסת שנוסע באוטובוס. כפי שכתב על כך בעצמו (זמן קצר לפני שהכריז על מועמדותו לראשות העיר תל אביב יפו):
כל פעם שאני עולה לאוטובוס, למשל ברגע זה בקו 247 מרמת השרון לתל-אביב, אנשים פוערים עלי עיניים. מה, אתה נוסע באוטובוס?! כן. הרבה מאוד. נוח לי. לא נהנה לנהוג, שונא לחפש חנייה. ובדרך אני קורא עיתון, עונה למכתבים, כותב פה בפייסבוק... אז למה אנשים כל כך מתפלאים שחבר כנסת נוסע באוטובוס? כי מעבר לעניין התדמית, יש בעיות קשות ואמיתיות בתחבורה הציבורית שלנו. השירות, הזמנים, הקווים, הלילה, הסופ״ש... הנה עכשיו בדיוק הנהג התחיל לנסוע כשהנוסעת עוד ירדה מהדלת וכמעט נפלה. המצב הזה בלתי מתקבל על הדעת וגורם לנו נזקים במיליארדים. התלות במכונית, הפקקים, התאונות, הזיהום, אובדן שעות העבודה והפנאי... מדינה מודרנית חייבת מערכת תחבורה מתוחכמת, חדשנית, אטרקטיווית. יש לי סט שלם של פתרונות שאת חלקם כבר ניסחתי בהצעות חוק. דברים אחרים עולים במגעים ישירים מול משרדי הממשלה. והמפתח לכל זה הוא ההבנה שחייבים לשנות כיוון. כי כך אי אפשר להמשיך. נסיעה טובה
 גם לאחר שהכריז על מועמדותו, הורוביץ ממשיך לעסוק בנושא:
העניין הזה מרגיז אותי כל יום מחדש. למה תחנות אוטובוס נראות ככה? שלא לדבר על זה שבהרבה מקומות אין תחנה בכלל וסתם עומדים חצי שעה בשמש. ואפילו בתחנות חדשות, הגג מאוד צר. הוא לא עושה צל, ולא מגן מפני גשם. ובגלל זה אנשים מחכים מאחורי התחנה ולא יכולים לשבת בה. ולא כולנו צעירים וחזקים... אז למה זה ככה? בגלל חוסר התחשבות ובעיקר חוסר הבנה של איך עושים תחבורה טובה ואיך גורמים לאנשים להשתמש בה. וזו דוגמא קטנה למה שאני מתכוון לשנות
 אני מקווה שייבחר רק בזכות התמיכה הבלתי נלאית שלו בשיפור התחבורה הציבורית.

______

והנה שלושה סרטונים מעניינים:

* ח"כ הורוביץ בראיון לערוץ הכנסת:


* משרד התחבורה מפרסם את התחבורה הציבורית:


* משרד התחבורה יוצא מגדרו כדי לבייש את הרכב הפרטי:



בנוגע לשני הסרטונים האחרונים, כתבתי כך:
איך נעודד את השימוש בתחבורה הציבורית? נעשה פרסומת 
לא יודע מי היה זה שהזמין את הפקת הפרסומת הזו (על חשבוננו), אבל האם הוא שאל את עצמו - מה יקרה אם מישהו בטעות יקשיב לפרסומת וינסה את התחבורה הציבורית? האם הוא ימצא שירות חיוני, יעיל, נוח ומהיר? אגב, קהל היעד של הפרסומת הזו הוא אנשים שלא נוסעים כיום בתחבורה הציבורית ומוכנים לנסות אותה - 3-5% במקרה הטוב לפי הכתבה הזו. אולי פשוט עדיף לעשות תחבורה ציבורית טובה... ככה גם לא יהיה צורך בפרסומת

20 במאי 2013

מוכן להשתתף בניסוי?

אתר goingreen.org.il - ניסוי בשינוי הרגלי הנסיעה
אגרת הגודש הוצגה לראשונה בלונדון ב-2003. הרעיון היה להפחית את כמות כלי הרכב הנכנסים למרכז העיר ויוצרים עומס תחבורתי אדיר על ידי העלאת המחיר של הנסיעה. רבים ראו בזה מס בלתי הוגן, אבל מדובר בסיפור הצלחה - האגרה הפחיתה את העומסים במרכז העיר, והעבירה רבים לתחבורה הציבורית. בעקבות לונדון נקבעו אגרות גודש בערים נוספות באירופה.

14 במאי 2013

אתם שואלים אותן שאלות



במערכון נהדר של הגשש החיוור נאמר "אתם שואלים אותן שאלות והם עונים אותן תשובות". זו הייתה התחושה שלי מול הראיון של ח"כ ניצן הורוביץ לתוכנית "פגוש את העיתונות". הורוביץ נשאל:
  • מתי החלטת לרוץ לראשות העיר? זה החלום שלך?
  • למה בכלל רצת לכנסת אם התכוונת לרוץ לראשות העיר?
  • איך נוכל לדעת שתוכל לקיים את מה שאתה מבטיח?
  • איך תוכל לנהל עיר עם חוסר ניסיון בניהול?
  • מה רע בחולדאי? הוא לא ראש עיר טוב בעיניך?
  • אבל תל אביב עיר מוצלחת. אולי לא צריך לשנות?
  • מה אתה מתכוון לעשות עם העובדים הזרים, עם דרום העיר?
  • איך אתה מתכוון להוריד את מחירי הדיור?
את התשובות אפשר היה לנחש מראש. עושה רושם ששוב הורוביץ לא התכונן היטב לראיון. גם הפעם הוא ירה לכל הכיוונים, ודבק באותם מסרים - אני תל אביבי גאה, המגדלור בסמל העיר מסמל את האור והפתיחות של העיר, אין שום בעיה עם זה שרצתי קודם לכנסת כי יחליף אותי חבר מרצ מוכשר (ח"כ לשעבר אבשלום וילן), יש לי ניסיון בעבודה פרלמנטרית וצריך להבין שראשות עיר היא לא משרה של ניהול מחסן סחורות אלא התמודדות עם בני אדם, חולדאי עשה דברים טובים אבל אי אפשר להשלים עם ההזנחה של דרום עיר ועם מחירי הדיור ומשבר התחבורה, תל אביב היא עיר נהדרת אבל היא יכולה להיות עוד יותר נהדרת, כיו"ר ועדת העובדים הזרים בכנסת לא ראיתי את ראש עיריית תל אביב או מי מסגניו באים למחות על המצב בדרום העיר, אני מתכוון לקדם תוכנית לאומית להפחתת ייבוא העובדים הזרים החוקיים והשמת העובדים הזרים הלא-חוקיים במשרותיהם, ומשבר הדיור יכול להיפתר באמצעות פרויקטים רבים של דיור בר השגה שהעירייה בראשותי תקדם. אני בכל זאת מאחל הצלחה רבה להורוביץ בהתמודדות על ראשות העיר, כי 15 שנות חולדאי זה מספיק.

מעקב אחרי המרוץ של ח"כ ניצן הורוביץ לראשות העיר:

11 במאי 2013

עיר לעשירים בלבד היא לא סיסמא מנצחת

שכונת פארק צמרת. גורדי השחקים הפכו לסמל
בכנס הפעילים הראשון של תומכי ח"כ ניצן הורוביץ במרוץ לראשות העיר, הורוביץ הסיר את הכפפות. לאחר התחלה פושרת שהתאפיינה בחלוקת תשבוחות לראש העיר הנוכחי ואמירות בנוסח "צריך לשנות קצת את סדרי העדיפויות", מי שמקווה להיות ראש העיר הבא סימן את חולדאי כמי שיוצר עיר לעשירים בלבד. הדיווח מהכנס שהתפרסם בעיתון הארץ נשא את הכותרת "הורוביץ: חולדאי רואה רק כסף גדול ולא את האנשים", וציטט את דברי הורוביץ:
"אומרים לי 'כן, אבל הוא ראש עיר טוב'. ואני שואל טוב למי? לאנשים שגרים בדרום תל אביב, לצעירים, לזקנים ולמי שתלוי ברכב שלו ומגיר דם על חניה – הוא לא ראש עיר טוב. למי שרוצה לפתוח פה עסק קטן הוא ראש עיר איום ונורא"... "ואז אנשים אומרים לי 'אבל תל אביב בסך הכל מקום נחמד'. בוודאי שיש דברים טובים בתל אביב", הוסיף הורוביץ והמשיך במתקפה על חולדאי: "אבל הקסם התל אביבי הזה שאני מדבר עליו הוא לא בזכות הפעולות שעושה ראש העיר הנוכחי, הוא למרות הפעולות שעושה ראש העיר הנוכחי".

10 במאי 2013

האם הורוביץ ינצח בזכות הגייז

ניצן הורוביץ ואני בדיון בכנסת
הופעתי פעם אחת בדיון בכנסת בנושא התחבורה הציבורית בתל אביב.
לצידי ישב ח"כ ניצן הורוביץ, שקודם לכן הכרתיו רק מהטלוויזיה.

הוא הרשים אותי בדיבור הרהוט שלו, ובאופן שבו פנה אלי מדי פעם במהלך
הדיון ושטח בפני חלקים מהשקפת עולמו האורבנית.

הדיון כלל התכתשות ארוכה עם פקידי עיריית תל אביב יפו, שמצאו לנכון
להסביר לנו למה הם מוכנים להשלים עם בעיות התחבורה בעיר.

ח"כ הורוביץ ואני התקוממנו יחד, כי משבר התחבורה דורש טיפול דחוף.
התמונה לקוחה מתוך הוידאו "מהיר בעיר - בדיון בכנסת"
עם הכרזתו של ח"כ ניצן הורוביץ על מועמדותו לראשות העיר תל אביב יפו, הכותרות דווקא לא זעקו "הורוביץ רוצה להיות ראש העיר הגאה הראשון". רק בכתבה אחת ב-ynet צוין כי "אם ינצח בבחירות בתל אביב הוא יהיה ראש העיר ההומו הראשון בישראל". במידה רבה, אני חושב שזה משקף את המרוץ של הורוביץ לכנסת - הנושא יקר לליבו, אבל הוא נושא אחד מבין רבים שהוא מעוניין לעסוק בהם. הוא מעולם לא ישב על המשבצת של הפוליטיקאי ההומו, וסביר להניח שהוא לא יתחיל עם זה עכשיו.

בכל זאת, הניתוחים הפוליטיים לא מרפים מנטייתו המינית של ח"כ הורוביץ - גיא משיח תוהה אם ההומואים יעדיפו לדבוק ב"סוס המנצח" חולדאי, שהפך את תל אביב לאחת הערים הכי גיי פרנדלי בפלנטה הזו, או שיזנחו אותו לטובת מי שנחשב לחלק מהקהילה הלהט"בית, למרות שהוא נחשב לחסר ניסיון ניהולי. משיח עולה כאן על נקודה חשובה - הורוביץ אמנם הומו, אבל חולדאי נתפש כמאוד "ורוד".

בניתוח אחר מאת גל אוחובסקי, נטען כי ההבדל בין חולדאי להורוביץ לא גדול. "שאלה של סגנון," כותב אוחובסקי, וגם מצביע על כך שחולדאי מגלם את הפוליטיקה הישנה, שלא מתעניינת ברחשי הלב של הציבור, והורוביץ מגלם את הפוליטיקה החדשה. בסופו של דבר, מה שיכריע בין השניים הוא שאלת הנאמנות, לטענת אוחובסקי. אני לא מבין מה זה אומר "להיות נאמן" לחולדאי או להורוביץ, אבל נראה לי שאוחובסקי לא באמת משאיר שאלה פתוחה - הוא חושב שחולדאי צריך להמשיך בתפקידו, כי הוא הוכיח את עצמו, והורוביץ יוכל להתמודד על ראשות העיר כשחולדאי יפרוש. זו חשיבה הגיונית - אם הייתי עוסק ב"נאמנות", ומנסה לשמר את מעמדי כגורם משפיע על העירייה ומדיניותה (בייחוד בתחום הלהט"ב), היה עדיף לי לנצל עד הסוף את מי שכבר הוכיח את עצמו כנאמן לי.

6 במאי 2013

ניצן הורוביץ התייבש כבר בתחילת המרוץ

אחוזי התמיכה בחולדאי לפי אזורי קלפי בבחירות המקומיות 2008 - מתוך:
תוצאות הבחירות לראשות העירייה ולמועצת העירייה בתל-אביב-יפו 11.11.2008
כל מועמד בבחירות לראשות העיר תל אביב יפו משנן את המפה הזו, שמשקפת את הניצחון של חולדאי בבחירות המקומיות של 2008 - חולדאי זכה ב-50% מהקולות, בעוד שח"כ דב חנין, המתמודד העיקרי שרץ מולו, זכה ב-34% מהקולות. מהמפה עולה שמעוזי התמיכה העיקריים של חולדאי הם שכונות עבר הירקון, אזור כיכר המדינה ושכונות הדרום, ובפרט שכונת יד אליהו.

20 בפברואר 2013

במדינת תל אביב לא רוצים אוטובוסים

"לסלול כבישים כדי לחלוץ פקקים - זה כמו לצאת למלחמה כדי לעשות שלום. זה פשוט לא עובד" - בכתבה על הכביש החדש בשכונת נווה גן ברמת השרון ("חדר החדשות" - חדשות המקומיות של הוט, 17/2/2013)

"מדינת תל אביב" כביטוי שהפך להיות שווה ערך למילת גנאי מטיל את האשמה בראש ובראשונה על התל-אביבים האטומים שיושבים בבתי קפה ולא על העומד בראשות העירייה, רון חולדאי. אני מציע להתחיל להסתכל על המושג "מדינת תל אביב" במשמעותו הפוליטית ולהבין את המשמעות הקריטית שלו לחיים היומיומיים שלנו - כמו שהבידוד המדיני של ישראל באחריותו של ראש הממשלה גורם לירידה ברמת החיים שלנו כישראלים, כך גם הנתק בין העירייה לבין הממשלה באחריותו של חולדאי מקשה עלינו כתל-אביבים.

3 בפברואר 2013

דבר קטן

עוד דבר קטן בהמשך לפוסט "סטנדאפ שגורם לך לרצות לטוס" -

הסטנדאפיסטים הגדולים שסקרתי בפוסט הקודם הם אדי איזרד, אלן דג'נרס וג'רי סיינפלד. אפשר לדעת שמדובר בסטנדאפיסטים גדולים, כשהם מצליחים לחלץ צחוק מהדבר הכי קטן - אדי איזרד מדגים את ההבדל בין המים הרצויים במקלחת למים הלא-רצויים, אלן ממחישה את ההבדל בין מושב נוח במטוס למושב לא נוח, וסיינפלד ממחיז את ההבדל בין מדליית זהב באולימפיאדה למדליית כסף.






1 בפברואר 2013

תחזית קודרת לתחבורה הציבורית בגוש דן

איזו עיר הכי ירוקה? ולמה זה שקר? מתי תתווסף ללוחית הרישוי ספרה שמינית? ולמה לא צריך את זה בכלל? האם פנינו אל עבר גיהינום תחבורתי או שפשוט אנשים יוותרו על התחבורה ויישארו לעבוד מהבית? מה הסיכוי לתחבורה ציבורית יעילה בישראל? והאם זה קשור לאגרת הגודש שמתוכננת לנהגים בגוש דן? כל סוגיות התחבורה המעניינות מהזמן האחרון, ותחזית קודרת לתחבורה הציבורית בגוש דן...

דגם מרכז העיר תל אביב מתערוכת "העיר הלבנה" במגדל שלום מאיר - עיר בלי תנועת כלי רכב

31 בינואר 2013

סטנדאפ שגורם לך לרצות לטוס

יש חוקיות מסוימת בעולם - השמים כחולים (או שאולי לא), כדור הארץ מסתובב סביב השמש, בכל מקום בעולם יהיה סניף של מקדונלד'ס ובית חב"ד, ולכל סטנדאפיסט יהיה קטע על טיסות.

אי שם בשנות ה-70' וה-80' התחילו לצוץ בארה"ב מופעי בידור בסגנון חדש. בלי תפאורה, בלי זמרות ליווי, בלי קטעי ריקוד - פשוט קומיקאי, מיקרופון ומונולוג. הסטנדאפ הגיע לעולם כגלגולו הישיר של "לץ החתונות" היהודי מהשטעטלים של מזרח אירופה עם נגיעות מוזיקליות מאולתרות כמיטב מסורת הג'אז. לכן, באופן טבעי, התחום הזה הבליט הרבה יהודים-אמריקאים ואפרו-אמריקאים. כשאובמה יסיים להציל את העולם, אני ממליץ לו לפתח את כישרון הסטנדאפ החבוי אצלו (כפי שהתגלה לרגע כשביקש שנציץ בווידאו מהלידה שלו):




בהשראה אמריקאית בולטת, בשנות ה-80' הופיעו בישראל קומיקאים שלא טופחו בתיאטרון הלאומי או בלהקות הצבאיות, אלא דווקא בסדנאות האלתורים של בתי הספר למשחק. אלה היו אנשים שרוטים, שלא הבינו איך המדינה שהם משתייכים אליה לוקחת ברצינות את מלחמת שלום הגליל כמלחמה צודקת. על דור הנפילים של הסטנדאפ הישראלי (מיעקב כהן ושמוליק וילוז'ני ועד משה פרסטר וטל פרידמן) - פרק 10 של סדרת המופת "במדינת היהודים" בהנחיית מודי בר-און (כל הסדרה זמינה עכשיו לצפייה ישירה באתר וואלה).

איך נראה הסטנדאפ הישראלי של היום? ואיך הוא בהשוואה לסטנדאפ בחו"ל?

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...