12 בנובמבר 2018

לנסוע מבלי לשקוע

אני נוסע לכנס הערים החכמות בברצלונה. לשמחתי, הצלחתי להשתחל כדובר בכנס. אז מה זה אומר לטוס לחו"ל כעצמאי?

קודם כל, זה אומר שאף אחד לא ישלם לך על הנסיעה. אז השלב הראשון שלי בהכנה לנסיעה הזו היה לעשות חישוב עלות-תועלת. מה העלות של הנסיעה? כתבתי לי כמה אני חושב שיעלו לי טיסה, לינה, חבילת אינטרנט וביטוח נסיעות. יש עוד כמה דברים, אבל אלה החשובים. התחלתי לברר אם הנתונים הללו נכונים, והתברר לי שכן. על כל רכישה שביצעתי, כתבתי את העלות המדויקת, כדי שאוכל לסכום אחר כך את העלות הכוללת של הנסיעה.

לתוך התחשיב הזה צריך להכניס גם את הזמן שמשקיעים בהכנה לנסיעה. לארוז מזוודה, לנסוע לשדה התעופה - אלה הדברים הקטנים. הזמן האמיתי הוא ההכנה המקצועית לכנס. כתבתי לי רשימה של דברים שהייתי רוצה להכין לקראת הכנס. למשל, שדרוג של אתר האינטרנט שלי, הוספת כפתור להרשמה לניוזלטר באנגלית, ליצור קשר עם המשתתפים האחרים בפאנל שבו אני מדבר, להדפיס עוד כרטיסי ביקור, ליצור מוצר דיגיטלי שאפשר להוריד דרך האתר, ועוד. סידרתי את הדברים לפי סדר חשיבות, כי אי אפשר להספיק הכל, אז לפחות הספקתי קודם את מה שקריטי...

הנחתי שאני אעבוד כ-30 שעות על ההכנה לנסיעה. זה בערך מה שקרה בפועל. את השעות הללו אני יודע לתמחר במונחי כסף. אני יודע כמה שעת עבודה שלי שווה, כי אני מודד את זמן העבודה שלי. על כך אפשר לקרוא עוד בפוסט "עבדים היינו: שבוע העבודה מתקצר" וגם בפוסט "לדפוק שעון כעצמאי".

אז עכשיו אני יודע מה צריך לקרות כדי שהנסיעה הזו תתברר כהשקעה משתלמת - הכנס הזה צריך לייצר לי רווח שווה ערך לפחות לעלות הנסיעה, כלומר, לכסף ולזמן שהשקעתי. יכול להיות שהכנס הזה יתברר כהשקעה טובה, ויכול להיות שלא, אבל לכל הפחות אני אדע בבירור כי יש לי מדד כמותי.

לא יחזיר את ההשקעה בכלל? אולי רק חלק מההשקעה? יחזיר את ההשקעה בענק?... אף פעם אי אפשר לדעת. אז... אחלו לי נסיעה טובה.

רציתי לשתף אתכם ש...


- בכנס בברצלונה אספר על הפרויקט שאני קורא לו "המלון הקטן שיכל". כשהחלו לשפץ את כיכר דיזנגוף, המלון הסמוך עמד בפני בעיה. איך יגיבו האורחים לאתר הבנייה שמסב להם אי נעימות? פיתחתי ויישמתי שירותי הסברה לתיירים בנושא כיכר דיזנגוף. מדי ערב בהאפי האוור על גג המלון, פניתי לאורחים בשיחות יזומות על העבודות בכיכר. סיפרתי להם על העבר והעתיד של הכיכר, על החשיבות שלה לתל אביב. והתוצאות היו טובות מאוד - במקום לרדת, דירוג המלון בטריפאדוויזור עלה ב-3 מקומות. לאורך תקופה של 4 חודשים, מתוך 50 חוות דעת שנכתבו על המלון, 70% היו של 5 כוכבים ו-25% של 4 כוכבים. הפרויקט הזה הוא שילוב של שתי הפרסונות שלי - מדריך סיורים בתל אביב (TLVXP) ומומחה לעירוניות (Urbanizator).

- כמובן שגם דיווחתי על הנסיעה שלי בגיליון האחרון של הניוזלטר "מהנעשה בערינו": "אוי ברצלונה ✈" מומלץ להירשם לניוזלטר הזה שלי אם אתם אוהבים ערים כמוני.

- שוחחתי עם קובי אוז בתוכנית הרדיו שלו ברשת ב' (מה שהיום נקרא כאן ב'). הנה קטעים משיחתנו: "בעקבות הרכבת". שוחחנו על מסילת הרכבת הראשונה בארץ ישראל, שחלק ממנה הופך בימים אלה לקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן. סיפרתי גם על הסיורים המיוחדים שהדרכתי עבור נת"ע (עוד בפוסט קודם), שבהם עקבנו אחר ההיסטוריה (הארוכה) של הרכבת התחתית בתל אביב. אוז אמר על עבודות הרכבת הקלה: "הם לא מבריזים. זה נראה כאילו שזה קורה..." אז איך זה באמת נראה בשטח? הנה מראות מאתר העבודות על יד נווה צדק -


- נפגשתי עם קולגות שלי, שגם הם מדריכים סיורים בתל אביב. כל אחד בתחומו - סיורים היסטוריים, סיורים אורבניים, סיור אדריכלות, סיורי טבע... ביחד הקמנו לנו "מעגל כח", שלגמרי מוכיח את עצמו. עוזרים זה לזה בעצה ותמיכה, מתחילים לעשות פרויקטים משותפים, וגם מעשירים זה את זה. במפגש שהיה לנו בשבוע שעבר, סתיו שחף לקחה אותנו לסיור הדגל שלה ביפו העתיקה.



- הדרכתי סיור "חיים שכאלה" עבור משפחה מקסימה שהגיעה מאחד מיישובי עוטף עזה כדי לצעוד בנתיבות חייו של הסבא שהגיע לגבורות. העבירו לי כמה נקודות שקשורות לסיפור חייו (כמו הבית שבו גדל, גן הילדים, בית הספר היסודי, הגינה שאליה היה הולך הרבה, והקולנוע שבו היה מבקר), ואני שילבתי אותן במסלול שכבר פיתחתי בעבר - מגן דובנוב לכיכר דיזנגוף - מסלול שאני קורא לו "העיר הלבנה הירוקה". במהלך הסיור, אני הבאתי סיפורים שיכולתי רק לקרוא ולשמוע עליהם, בעוד שכוכב הסיור היה הסבא שסיפר מזיכרונותיו.

מדהים לשמוע אנשים מספרים על התקופה שבה הסתובבו חיילים בריטים בתל אביב. היה משגע ללכת עם שבט של כ-30 אנשים (כולל כל הילדים והנכדים), ואיחלתי לכולם שכשהם יגיעו לגיל 80, גם להם יארגנו סיור "חיים שכאלה".

- אני ממליץ לכם לקרוא את טורו של ידידי המלומד עידו דמבין באתר Tablet האמריקאי -
Ido Dembin // Yitzhak Rabin’s Legacy Must Be Politicized and the Israeli Right Held Responsible

- לפני כמה חודשים הצטרפתי לקבוצת הנטוורקינג BNI מטרופולין. בסוף החודש אני אקבל על עצמי את תפקיד סגן יושבת הראש של הקבוצה. אחלו לי בהצלחה. ואם תרצו לבקר בקבוצה מדהימה עם 35 עצמאים מקצועיים, שיכולים גם לתת לכם מניסיונם וגם לחבר אתכם ללקוחות פוטנציאליים, דברו איתי.
 
בית שלוש בנווה צדק, נובמבר 2018

4 בנובמבר 2018

צרות טובות

כל אחד ששואל אותי איך להתחיל - כלומר, איך להתחיל להיות עצמאי - אני עונה לו "פשוט תתחיל". העיקרון הזה, כך אני מוצא, מוכיח את עצמו גם במטרות ארוכות טווח, כמו פיתוח קריירה, וגם ברמה של מטלות יומיומיות, כמו לשטוף כלים. הרתיעה שלנו מהפעולה שאנחנו צריכים לבצע מתפוגגת ברגע שאנחנו מתחילים. הרי כבר התחלנו, אז למה לעצור?

ואיך מתחילים עסק בישראל דהיום? רוב האנשים יכולים להתחיל ברגע שבו הם פותחים "עוסק פטור". מה זה "עוסק פטור"? זה בעצם עצמאי שפטור מתשלום מע"מ. מה זה מע"מ? עזבו. כשנגיע לגשר נחצה אותו. לי לקח עשר שנים להגיע לגשר הזה.

בימים אלה אני מתקרב לתקרה של ה"עוסק פטור", שעומדת על 99,003 ש"ח. זאת אומרת שסכום ההכנסות שלי בשנה האחרונה מתקרב לרף הזה. אם אחצה אותו, אני אצטרך לשנות את הסיווג שלי מ"עוסק פטור" ל"עוסק מורשה", ולהתחיל לשלם מע"מ, אז אני מפחית את קצב העבודה עד לסוף השנה. בקיצור, צרות טובות.

זה בא לי בטוב, כי יש כמה דברים שרציתי לעבוד עליהם, ולא היה לי פנאי עד כה. מקווה שגם ב-2019 ימשיכו הצרות הטובות האלה.

רציתי לשתף אתכם


- עלה לאוויר פרק חדש בפודקסט "היסטוריה לילדים", הפודקסט הפופולרי ביותר של תאגיד השידור "כאן". הפעם - על מסעותיו של מרקו פולו. פרק שאני כתבתי, ויובל מלחי הפך אותו לזהב. האזינו > ואם אתם רוצים לשדר פודקסט משלכם, רוצו לסדנא של יובל שתיערך בחודש הבא >

- לקראת הבחירות המקומיות, פרסמתי את הסיפור על הפעם היחידה בתולדות תל אביב שכמעט נבחרה ראשת עיר. תוכלו לקרוא אותו באתר שלי TLVXP - גולדה בתל אביב. כשפרסמתי אותו בפייסבוק, עפו שם לייקים. לשמחתי, אנשים אוהבים לקרוא סיפורים כאלה, ואני נהנה לכתוב אותם.

- בשבוע שעבר בישרתי שאני משמש עתה כעמית מחקר במכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב. בנוסף למחקר אחד בנושא ייצוג נשים בבחירות המקומיות שכבר פורסם, ביום הבחירות פורסם מחקר נוסף - על ייצוג הקול הדתי במועצות הערים. מסתבר שהפרינט לא מת! אפשר לקרוא גם באתר דה מרקר: הייצוג הדתי בעיריות גדול משיעור הדתיים / גילי מלניצקי




- אווירה מיוחדת שרתה בעיר ביום הבחירות. עמית סגל כינה את זה "תחושה של יום ראשון בחו"ל". כן, אפשרי יום חופש עם תחבורה ציבורית, ציינתי בפוסט בפייסבוק:



- שיגרתי גיליון נוסף של הניוזלטר "מהנעשה בערינו" - מהנעשה בערינו 083: צל של ענן ☁ - הפעם קיבלתי תגובות אוהדות אפילו יותר מהרגיל, אז כנראה שהחומרים הפעם מעולים.

- מפרגן לצלמת המחוננת שני וייס. הסתובבנו ביחד בנווה צדק והיא צילמה תמונות שיגרמו לדורות הבאים לתהות אם זו באמת הייתה האופנה בתחילת המאה ה-21:


Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...