קחו כסף

מרכז קהילתי דב הוז (לשעבר בית צעירות מזרחי)

> חברת Car2Go מציעה 500 ש"ח למי שיעזור לה למצוא חנייה להשכרה בתל אביב

> ארגון ישראל חופשית מעניק עד 10,000 דולר למי שרוצה לפתח מענה יצירתי לסוגיות של חופש דת בישראל. הדדליין הוא 31/3

> הצעת עבודה: למרכז הקהילתי החדש במרכז תל אביב (רחוב דב הוז) דרוש/ה רכז/ת פעילויות ותוכן במשרה מלאה. חובה תואר ראשון לכל הפחות, יכולת ביטוי גבוהה בכתב ובעל פה, שליטה מלאה בתוכנות מחשב ויכולות הפקה, ארגון וניהול תקציב. תחילת עבודה מיידית: dovhozcenter@gmail.com

הנתיב המהיר

בהמשך לפוסט זה כתבתי את הפוסט סכנה בחניון שפירים

פרויקט הנתיב המהיר הוא סיפור הצלחה. הפרויקט שהוקם על ידי חברת "שפיר" בשיטת BOT מאכלס מדי יום 2000 מכוניות בחניון חנה וסע (חניון שפירים). הנוסעים משאירים את מכוניותיהם מחוץ לתל אביב, ועולים על שאטלים למוקדי התעסוקה באזור עזריאלי, שרונה והקריה ובאזור הבורסה ברמת גן. הם גם עושים את הדרך חזרה בשאטלים, וכל זה בחינם. ומי שירצה בכל זאת להיכנס לנתיב המהיר שלא בתחבורה ציבורית, שתי אפשרויות עומדות לרשותו - האחת היא לקחת איתו עוד שלושה נוסעים (וכך להפוך את הנסיעה גם לאקולוגית וגם ליעילה פי 3), והשנייה היא לשלם בין 7-105 ש"ח, בהתאם לעומסי התנועה (בשעות העומס המחיר עולה)

תל אביב עיר חכמה

תל אביב עיר חכמה

העירוניות זוכה להכרה בשנים האחרונות. יותר אנשים גרים בערים, ראשי ערים רוצים לשלוט בעולם, וגם המשקיעים מפנים את תשומת הלב לערים. אנחנו נמצאים בתקופה חדשה בתולדות האנושות - העידן שבו רוב אוכלוסיית העולם מתגוררת בערים. במקביל, אנחנו גם נמצאים בנקודת זמן שבה האינטרנט הפך אותנו למוח אחד גדול. כשמשלבים את עידן האינטרנט עם עידן הערים, מקבלים את המאה ה-21

לא קיבוץ

לפני שבועיים, בוועידת הנדל"ן של "גלובס", סיפר ראש עיריית תל אביב רון חולדאי על הביקור שלו בסינגפור. שם הוא ראה דירת שלושה חדרים, ובכל חדר גר מישהו. "הבנתי שכולנו צריכים לשנות את הלך הרוח ולחשוב יצירתי איך לייצר דיור זול במרכז העיר". הכותרות הכריזו על הפתרון למחירי הדיור בתל אביב - "דיור שיתופי"

אז האם ראש עיריית תל אביב רון חולדאי מחפש מישהו לגור איתו? כנראה שלא. הוא גר בבית נחמד, בשכונה פרברית בצפון תל אביב. אז מה זה דיור שיתופי, ולמה חולדאי רוצה את זה? 

אירועים אורבניסטיים

מגדל שצמח בנחמני פינת רוטשילד

הפוסט עודכן ב-20/3/2016 כדי להכיל אירועים נוספים

> בצהרי יום שישי ה-25/3 רכיבת מסה קריטית בתל אביב

> המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל מקיימת יום עיון על "אוטוטופיה" ב-31/3. "אוטוטופיה" הוא ספרה של תמר ברגר בנושא מרחב הפרברים הישראלי

> המחלקה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון עורכת כנס חוקרים צעירים ב-4/4 עם מחקרים שנוגעים בטכנולוגיה, סביבה, חינוך, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, היסטוריה וניתוח ביקורתי

> עיריית רמת השרון מזמינה את תושבי העיר לתהליך שיתוף ציבור ב-6/4 בנושא תוכנית אב לשבילי אופניים. לפני כמה שנים, כשחקרתי את הנושא, באתר האינטרנט של עיריית רמת השרון התגאו ב"רמת המינוע הכי גבוהה בארץ" כמדד להצלחה הכלכלית של העיר ו/או של תושביה

עירוניות זו סוגיה פוליטית 2

זהו פוסט המשך לפוסט עירוניות זו סוגיה פוליטית

פוליטיקה זה לא רק הקצאה של משאבים, אלא גם הפניית אצבע מאשימה. תיאורטיקן פוליטי מפורסם טען פעם שהפוליטיקה פירושה לזהות את האויב. בשל כך כתבתי על רוכבי האופניים החשמליים - ילדים בני 12-16, שלא יכולים להוציא רישיון לאוטו מן הסתם, ושגרים בערים שהרחובות בהן תוכננו בעיקר כדי להעביר מכוניות. מאשימים אותם בחוסר נימוס להולכי הרגל, ובמקרים חריפים יותר גם בתאונות דרכים עם נפגעים. זו האשמת הקרבן. הם עוברים מסע הכפשה, ששיאו הגיע בהתקנת תקנות חדשות שיגבילו את הרכיבה על אופניים חשמליים לגיל 16 ומעלה. זו הפוליטיקה של העירוניות שאני מדבר עליה

האשמת הקרבן

החליט לוותר על כלי התחבורה המסוכן

אתמול נדרסו שני ילדים בני 14 בבאר שבע. הם רכבו על אופניים חשמליים. זה קרה בדיוק בשעה שהכנסת אישרה תקנות חדשות שיגבילו את הרכיבה על אופניים חשמליים. שימו לב לכתבה שפורסמה הבוקר באתר ynet ומדגימה איך הופכים את קרבנות תאונות הדרכים לאשמים:

אליה סנדרוסי וחברו נפגעו מרכב פרטי בעת שעשו את דרכם על אופניים חשמליים מבית הספר הביתה. אליה נפצע בינוני וחברו אושפז עם פגיעת ראש במצב קשה. אחרי התאונה החליט אליה לוותר על כלי התחבורה המסוכן

איחוד רשויות בישראל

פוסט קודם: התנועה לאיחוד המטרופולין
פוסט המשך: פלוס ועוד פלוס שווה מינוס

פסל "יד לשילוב" - לציון איחוד פרדס חנה וכרכור ב-1969

אז הפוסט הקודם היה בבחינת "תקציר הפרקים הקודמים" בפרשת האיחוד בין תל אביב ובת ים - פרשה שמתגלגלת לה בשנתיים האחרונות. אבל נותרנו עם השאלה המרכזית - האם זה כדאי? כאן המקום להסבר על איחוד רשויות בישראל, שיראה שאין תקדים לאיחוד ערים בסדר גודל כזה

התנועה לאיחוד המטרופולין

המשך בפוטס איחוד רשויות בישראל ובפוסט פלוס ועוד פלוס שווה מינוס

בדיוק לפני שנתיים, במרץ 2014, עיריית בת ים עתרה לבג"ץ על כך שאין לה מספיק שטחי מסחר. גם לי אין שטחי מסחר, אבל אני לא עותר לבג"ץ. אז למה בת ים עשתה זאת? משום ששטחי מסחר, ועסקים בכלל, הם החמצן של רשויות מקומיות בישראל. הארנונה למגורים לא מכסה את ההוצאות של תושבים, ולכן צריך עסקים שישלמו ארנונה לעסקים. ארנונה לעסקים גבוהה בהרבה מארנונה למגורים, והיא זו שמאפשרת לערים לשמור על תקציב מאוזן. אם אין מספיק עסקים, ההשקעה בתושבים תהיה גבוהה יותר מההכנסות מארנונה בוודאות, והתקציב העירוני יוביל לגירעון

אחרי המרתון

זהו פוסט המשך לשני פוסטים קודמים מהשבוע שעבר - מרתון תל אביב 2016 ו-לשכנע את רינה מצליח

מה מאפיין עיר גדולה? האם מרתון הוא אחד המאפיינים של עיר גדולה, של עיר בקנה מידה עולמי?

התחרות המקומית בין ירושלים לתל אביב היא תחרות בריאה - שתי הערים מתחרות ביניהן על כספם של המשקיעים, על זמנם של התיירים ועל דעתם של התושבים. במקרה הזה, קנאת ראשי ערים תרבה מרתונים. עוד לא שקע האבק ממרתון תל אביב, וכבר אנחנו נערכים למרתון ירושלים. בעיניי, זה לא מה שמאפיין עיר גדולה. הנה, המרתון הוותיק בישראל הוא בכלל מרתון טבריה