עוקבי הבלוג הזה כבר יודעים שאני מתעד את העבודה שלי במונחים של זמן וכסף. המטרה היא לדעת כמה הזמן שלי שווה. וכמובן, אפשר לחלץ מידע רב ערך מהנתונים הללו, כמו למשל הימים והשעות שבהן אני יותר פעיל, עד כמה העסק שלי רווחי או הפסדי, אלו מקורות הכנסה יש לי ועוד.
מאז החלה שנת תש"ף (זוכרים שהיה ויכוח אם צריך לכתוב תש"ף או תש"פ?... אז תש"ף) ועד לכתיבת שורות אלו תיעדתי 1,632 שעות שבהן עבדתי. שימו לב שאלו השעות שבאמת עבדתי, ולא פשוט השעות ביומן שהיה כתוב לי "לעבוד". שעת עבודה אפשר לספור רק בדיעבד. זה ה"לדפוק שעון" שלי כעצמאי.
בשנה העברית הזו היו 355 ימים. יוצא אפוא שעבדתי בממוצע 4.58 שעות בכל יום. בניגוד לאנשים אחרים שמקפידים לא לעבוד בסופישבוע ובחגים, אני פעיל גם בימים שכאלה. סיבה אחת לכך היא שאני מעדיף לעבוד פחות שעות בכל יום, גם אם זה יוצא שבעה ימים בשבוע. סיבה שנייה לכך היא שאני מדריך סיורים למשפחות, שמרבות להזמין ממני סיור בשישי-שבת.
כשהתחלתי לתעד את שעות העבודה שלי, קבעתי לעצמי יעד דומה לזה של שכיר במשרה מלאה - 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות ביום עבודה, חופשות בחגי ישראל, ימי חופש וימי מחלה. זה יוצא קצת יותר מ-1,900 שעות עבודה בשנה. בשנה החולפת קצת התרחקתי מהיעד הזה. אם בשנה שלפני כן, הייתי קרוב לרף שהצבתי, בשנת תש"ף הייתי רחוק בכ-300 שעות מהיעד. כלומר, בשנת תש"ף עבדתי פחות.
היה אפשר לפתור את זה בקלות עם התירוץ להכל בימים אלה: קורונה. אלא שהנתונים מראים לי שהחסרתי הכי הרבה שעות בדצמבר, ינואר, פברואר ומרץ. במקום כ-170 שעות בחודש עמדתי על 100-130 שעות בחודש. נראה שנכנסתי לשנת חורף... גם כאן היה אפשר לחשוב שזה אולי משום שאנשים לא מזמינים ממני סיורים בתקופה זו. בכל זאת, גשום וקר. וגם מי שקובע סיור צריך לסמוך על מזלו הטוב שיהיה מזג אוויר נעים ביום שבו נצא לטיול. אבל, באופן מפתיע, היו לי לא מעט סיורים בחודשים הללו. המסקנה המתבקשת היא שפשוט לא רציתי לעבוד הרבה מעבר לזה.
מתי כן רציתי לעבוד הרבה? כשנכנסנו לסגר. התעורר אצלי רצון עז לחדש ולהציע דברים שלפני כן נראו דמיוניים (למשל, סיורים וירטואליים). ובאמת, בחודשים אפריל עד אוגוסט עבדתי בין 140-180 שעות בחודש. כפי שגם כתבתי בבלוג הזה, תקופת הסגר הייתה מאתגרת, אבל ניצלתי את ההזדמנות שבאה איתה כדי ליצור מוצרים חדשים.
























