14 במאי 2011

כרוניקה של מאבק על שביל אופניים - רחוב בלוך כתקדים

זהו סיכום ביניים של השתלשלות האירועים סביב פרוייקט שבילי האופניים המתוכנן ברחוב בלוך בתל אביב. בהנחה שרשת שבילי האופניים תלך ותתפשט ברחבי העיר, המקרה המוזר של רחוב בלוך יחזור על עצמו עוד כמה וכמה פעמים. כדאי ללמוד ממנו:

17 במרץ 2011
בעמוד הפייסבוק של עיריית תל אביב יפו מוכרז על השיפוץ המתוכנן ברחוב בלוך - "מתחילים בשיפוץ ברחוב בלוך. בסוף השיפוץ, כשיסללו נתיבי אופניים בשני צידי הרחוב, יבוטלו 60 מקומות חנייה לאורך רחוב בלוך. גם ברחוב אבן גבירול, נתיבי התחבורה הציבורית יבטלו מקומות חנייה. אנחנו צריכים להבין - בעיר צפופה כמו תל אביב תחבורה ציבורית ונתיבי אופניים באים לעתים על חשבון מקומות חנייה. יחד עם זאת - העירייה הגיעה להסדר של חנייה מוזלת לתושבי האיזור בחניון גן העיר וחניון איכילוב." באתר העירייה התפרסמה הכרזה דומה קודם לכן, אך לא התפתח סביבה דיון ערני של תגובות התושבים.
19 במרץ 2011
"יישר כוח לרון חולדאי" מאת האורבניסט יואב לרמן - "מסתמן כי לאחר זמן רב עדיפויות התחבורה בתל-אביב מתחילות להשתנות במעט לקראת איזון טוב יותר בין משתמשי הדרך וכלי התחבורה השונים בהם הם משתמשים. הקונפליקטים עולים אל פני השטח ותושבים אשר התרגלו במשך שנים לכך שתל-אביב היא עיר אשר מקדשת את עליונות הרכב הפרטי צועקים חמס. בעת הזו חשוב לחזק את ידי העירייה אשר פועלת באומץ להוריד סופסוף את הרכב הפרטי מראש הפירמידה, לא פעם מול תושבים נחושים אשר מרגישים שפגעו להם בזכויות בעלות פרטיות על השטח העירוני הציבורי. את המדיניות התחבורתית הרעננה הזו מוביל לא אחר מידידנו המושמץ, רון חולדאי."
20 במרץ 2011
"איך רואה עיריית תל אביב-יפו את תושבי העיר? כ"קהל" שקט או כאזרחים משפיעים?" באתר "משמר המועצה" - "חבר המועצה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות) הגיש שאילתה שעסקה בתוכניות העירייה להקים שבילי אופניים ברחוב בלוך, על חשבון מקומות חניה קיימים. לדיאנסקי, וכמה מתושבי השכונה שהגיעו לישיבה, קבלו על כך שההחלטה התקבלה ללא התייעצות עם התושבים. כאשר כמה מן התושבים קראו קריאות ביניים, יושבת ראש המועצה, יעל דיין, אמרה כי 'לקהל אין זכות דיבור במועצה.' אחד התושבים צעק אליה בתגובה: 'אנחנו תושבים! אנחנו אזרחי העיר! אנחנו לא קהל!'" תשובת רון חולדאי לשאילתה, מתוך פרוטוקול ישיבת מועצת העיר שהתקיימה ב-14 במרץ 2011: "אני מאמין שכשמקבלים החלטה לעודד את הרכיבה על אופניים ולתת לה עדיפות על פני הרכב הפרטי צריך לעמוד מאחוריה, וכן גם להכריע הכרעות לא פשוטות, ולהשקיע משאבים, ולשנות סדרים קודמים, גם אם הדבר לא נוח לקבוצה כזאת או אחרת. ברח' בלוך-שאמור לעבור שידרוג מקיף של כל התשתיות, נדרשה הכרעה כזאת לטובת סלילת שביל אופנים- המתחבר לרשת השבילים העירונית, וכך אנחנו עושים. הייתי מצפה ממי שמגדיר את עצמו ירוק- לתמוך במדיניות הזאת. ואם מעניינת אותך החנייה, הייתי מצפה שתתמוך ביצירת הפתרונות התת-קרקעיים במקומות הצפופים, אשר מאפשרים לפנות את מפלס הרחוב מרכב חונה לטובת הולכי רגל ורוכבי אופניים."
10 באפריל 2011
"שוב שיפוצים ופקקים בת"א: 'חוסם עורקים גדול'" באתר ynet - העבודות יחלו ברחוב בלוך המוביל לכיכר, ויימשכו משעות הבוקר עד לתשע בערב. בשעות הבוקר העבודות יתבצעו במקביל לתנועת כלי הרכב, ואילו בשעות הלילה ייחסמו צמתים באזור לסירוגין. פרט להחלפת קווי הביוב והמים, התקנת מערכת תאורה חדשה, הנחת תשתית חשמל משודרגת והרחבת נתיבי הנסיעה הציבוריים, ייסללו גם שבילי אופניים - מה שיוביל לביטול 60 מקומות חנייה ברחוב, שגם כך סובל ממצוקת החנייה הכללית במרכז העיר."
11 באפריל 2011
 גם האורבניסט אליאב ליבליך מברך על סלילת שבילי האופניים - "הנימבי, ראשי תיבות של Not In My Back Yard, היא תופעה ידועה בחברה האנושית המאורגנת, שבה המדינה (או הרשות המקומית) עושה מעשה במרחב הציבורי לטובת הכלל, שנתפס (בדרך כלל ללא הצדקה) על ידי קבוצת תושבים קטנה כפוגע בזכויותיהם. נימביזם קלאסי הוא מצב שבו, למשל, מתנגדים תושבים להקמת מעון לחולי נפש ברחוב שלהם. המאפיין את הנימביזם הוא שבדרך כלל הטענות מתייחסות ל"זכויות" שכלל אינן מצויות בידי המתלוננים. בהקשר של רחוב בלוך, טועים המתנגדים כשהם חושבים שיש בידם זכות לקבל חניה *חינם* מהעירייה, על חשבון המרחב הציבורי. למעשה, כשהעירייה מחלקת חנייה חינם לתושבים, היא מסבסדת את בעלי הרכב על חשבון כלל התושבים – כולל אלו שכלל אינם יכולים להרשות לעצמם להחזיק רכב פרטי. הטענות של המתנגדים מרגיזות אף יותר, בהתחשב בעובדה ששבילי האופניים ישרתו עשרות-אלפי אנשים, בעוד שהחניה-חינם בבלוך משרתת בדיוק 60(!) בעלי רכב."
13 באפריל 2011
ארגונים ירוקים (ישראל בשביל אופניים, המרכז לקיימות מקומית, המכללה החברתית כלכלית, אדם טבע ודין, מרחב לעירוניות מתחדשת בישראל, הפורום הירוק וקהילת תל אביב יפו והסביבה של החברה להגנת הטבע) יוצאים בקריאה משותפת המחזקת את קולם של התומכים בסלילת שבילי אופניים עירוניים - "ארגוני הסביבה מצטרפים לתושבי העיר תל אביב יפו התומכים בהפרדת שבילי אופניים מהמדרכות למען הגברת בטיחות הולכי הרגל וגם את בטיחות רוכבי האופניים למעלה מ-300 חותמים על עצומת תמיכה של ישראל בשביל אופניים."
14 באפריל 2011
15 באפריל 2011
עיתון הארץ מתייחס ברצינות למאבק על דמותו של רחוב בלוך "עיריית ת"א: מסלולי אופניים במקום מקומות חניה" - "תושבי רחוב בלוך בעיר נאבקים בהחלטה לבטל 60 מקומות חניה. מנכ"ל העירייה: מדובר בחלק ממדיניות רחבה, מקומות החניה אינם שייכים לתושבים אלא לעיר."
17 באפריל 2011
תמי זנדברג מבקשת מהתושבים אורך רוח במאמר "פחות חניה בתל-אביב - זה טוב לכולנו" באתר ynet - "תושבי אזור כיכר רבין מתקוממים נגד צמצום מקומות חניה לטובת שבילי אופניים, אך עלינו להתבונן על המציאות באומץ. כולם ירוויחו בטווח הרחוק מצמצום היצע החניה, תוך פיתוח תחליפים של תחבורה ציבורית ואופניים."
18 באפריל 2011
האורבניסט יואב לרמן מותח ביקורת על "עיר לכולנו", סיעת האופוזיציה במועצת העיר, שמתנגדת לסלילת שבילי האופניים כל עוד העירייה לא מקדמת תחבורה ציבורית כתחליף לרכב הפרטי.
21 באפריל 2011
דרור פויר באתר גלובס מותח ביקורת על שיפוץ רחוב בלוך נוכח חסרונה של תחבורה ציבורית יעילה.
22 באפריל 2011
יאיר גת באתרmako  מותח ביקורת על שיפוץ רחוב בלוך נוכח חסרונה של תחבורה ציבורית יעילה.
24 באפריל 2011
27 באפריל 2011
"עיריית תל אביב והתושבים על מסלול התנגשות" בעיתון הארץ - "דיון על ביטול עשרות מקומות חניה ברחוב בלוך לטובת מסלולי אופניים הידרדר לעימות קולני בין הצדדים."
28 באפריל 2011
יעל בן יפת, חברת מועצת העיר מטעם "עיר לכולנו", מבקרת את העירייה על התייחסות מתנשאת כלפי התושבים - "קהות החושים והרודנות בה מתנהלת עיריית תל אביב קיבלו ביטוי מוחשי כשבכנס שיתוף תושבים שעסק בהקמת שביל אופניים על חשבון חניות תושבי רחוב בלוך, נראו בכירי העירייה כמי שבאו להשמיע ולא לשמוע. מחאת מאות התושבים שטרחו והגיעו לכינוס חלפה ליד אוזניהם האטומות של בכירי העירייה. שביל אופניים, שהונחת כרעם ביום בהיר על תושבי רחוב בלוך, בא לכסות על כישלונו הטוטאלי של חולדאי בתחום התחבורה הציבורית."
30 באפריל 2011
30 באפריל 2011
ד"ר נח עפרון, חבר מועצת העיר מטעם "עיר לכולנו", מותח ביקורת על ראש העירייה רון חולדאי במאמר "לידיעת חולדאי: שביל אופניים אינו צינור ביוב" באתר ynet - "התושבים ברחוב בלוך זועמים, ובצדק. לצער כולנו, התחבורה הציבורית בתל אביב גרועה, ולא נראה כי תשתפר בעתיד הקרוב. לכך אחראי חולדאי עצמו, אשר אדישותו לנושא במשך הקדנציות הראשונות, גרמה לנו סבל יומיומי. אין מנוס מהכרה בעובדה שתושבי העיר זקוקים עדיין למכונית הפרטית, כי אין להם דרך אחרת לנוע ביעילות."
1 במאי 2011
"הקרב הגורלי על שביל האופניים בתל אביב" מאת הכתב הסביבתי אביב לביא - "המאבק בין העירייה לתושבים על ביטול 60 מקומות החניה ברחוב בלוך הוא מאבק על פניה העתידיים של תל אביב. לא פחות."
1 במאי 2011
האורבניסט אוהד קרני מבקר את מאמרו של ד"ר נח עפרון על שביל האופניים ברחוב בלוך, ומבקר את "עיר לכולנו" על שאינה תומכת בפרוייקט בשל היעדר שיתוף ציבור - "אפשר לתהות האם לא הייתה יכולה עיר לכולנו לתמוך נקודתית בתוכנית הקונקרטית בבלוך, תוך קריאה לשיתוף ציבור בפרויקטים העתידיים. עמדה כזו הייתה פרגמטית הרבה יותר – בגדר אין לבכות על חלב שנשפך, אבל אפשר לשמוח על חצי הכוס שלא נשפכה."
2 במאי 2011
הכתב חגי מטר מדווח מהמפגש בין התושבים לעירייה בנושא שיפוץ רחוב בלוך - "'התחושה היא שהעירייה התעוררה מאוחר מדי לגלות שישפה תושבים בעיר, שאכפת להם מסביבתם ויש להם רצונות ואג'נדות', מוסיף התושב צביקה אגוזי-ברכה. 'חושבים שזו שאלה של בעד או נגד שבילי אופניים, אבל זו בכלל לא השאלה. השאלה היא איך מבטלים את מקומות החניה כשאין מערך תחבורה ציבורית רציני, יעיל, שעובד גם בשבתות ובחגים ומאפשר למשפחות ולמבוגרים לנוע בחופשיות'."
4 במאי 2011
אפילו ארנון גלעדי, חבר מועצת העיר מטעם הליכוד והמשנה לראש העירייה, מבקר את אופן התייחסותה של העירייה לתושבים - "מבחינתי, שבילי אופניים אינם מקדשים כל מחיר. ישנם שאלות רבות בהקשר זה ולתושבי העיר מגיע לקבל את התשובות עליהן".
5 במאי 2011
תנועת עיר לכולנו מפרסמת את עמדתה (המשותפת עם התנועה הירוקה) בנוגע לפרוייקט שבילי האופניים ברחוב בלו: "אנחנו בעד שבילי אופניים אמיתיים, על גבי הכביש, גם במחיר אבדן מקומות חנייה, לרבות השביל המתוכנן ברחוב בלוך. בו בזמן, הידברות פתוחה עם תושבים, גם עם אלה המסתייגים מהקצאת מסלול האופניים, היא חיונית. מטרה ראויה איננה יכולה לקדש את האמצעים. ההידברות אינה רק אמצעי, אלא גם ערך כשלעצמו. קידום שבילי אופניים אמיתיים בעיר חייב ללכת יד ביד עם הליך שקוף ומשתף. אין צורך לבחור בין שבילי אופניים לבין דמוקרטיה עירונית. לפיכך, אנו תומכים בהידברות אמיתית עם תושבי רחוב בלוך, הידברות שהיתה צריכה להיערך הרבה לפני שהתקבלה ההחלטה ולא רק כדי להודיע עליה לתושבים כדבר מוגמר. כך יש לנהוג בעתיד. תלותם של התל אביבים ברכב הפרטי (ובחניה) נובעת, קודם כל, מהעדר חלופה טובה של תחבורה ציבורית. ולפיכך, העיריה חייבת לקדם מייד תכנית כוללת של תכנית תחבורה יעילה ומהירה. עד מימושה של התכנית הזו אנחנו קוראים לעיריה להקצות בחניונים הסמוכים מקומות חניה חינם, במקום אלה הנגרעים בבלוך, לתושבי האיזור."
5 במאי 2011
האורבניסט אליאב ליבליך מבקר את עמדתה של עיר לכולנו - מה שמאד מפתיע, לעומת זאת, היא העמדה המוזרה שאימצה תנועת האופיזיציה העיקרית, עיר לכולנו, אותה תנועה שרבים כל כך (ואני ביניהם, למרות שלא הייתי בארץ כדי להצביע) תלו בה תקוות אמיתיות שתייצג פוליטיקה חברתית-סביבתית אמיתית, אולי לראשונה בישראל. האמת היא, שהטוויסט של עיר לכולנו הוא חומר לעבודת דוקטורט מעניינת על תהליך התפרקות של תנועה פוליטית אופוזיציונית, כאשר השלטון חוטף לה את האג'נדה. במקרים כאלה יש לתנועה שתי אפשרויות: האחת לטעון שהשלטון מממש את מדיניותה (כמו שעיר לכולנו עשתה בהצלחה בעניין הנת"צים); השנייה היא לצאת נגד השלטון ויהי מה, אפילו שהאחרון מקיים את האג'נדה שלה. באופן מפליא, עיר לכולנו בחרה בעניין בלוך את האופציה השנייה.
כפי שמתבטא במאמר הזה, העמדה של עיר לכולנו היא שהתוכנית ברחוב בלוך פסולה בשל העובדה שלא נערך לגביה שיתוף ציבור ראוי. כפי שמובהר בעמדת התנועה כפי שפורסמה היום, וכפי שפעיליה טפטפו בימים האחרונים בפייסבוק, על העירייה לספק לתושבי בלוך פתרונות חנייה חינם חלופיים. פרשנות סבירה של עמדת התנועה מלמדת, שהיא תומכת בתוכנית רק אם יינתן פתרון חנייה לתושבים. בכך, היא למעשה מאמצת את עמדת המתנגדים לשביל האופניים. אנחנו עומדים, אם כן, בפני מצב מדהים שבו תנועה ירוקה לכאורה דורשת מהעירייה לספק מקומות חנייה לרכב פרטי, וזאת אך בשל הטענה החצי-פרוצדורלית שלא נערך שיתוף ראוי; הטענה הזו גם לוקה בשל העובדה שמעולם לא שאלו את הציבור לפני שהקריבו את המרחב לטובת כלי הרכב הפרטיים. זאת ועוד, הדבר עומד בניגוד מוחלט לתפיסה החברתית שאמורה להדריך את עיר לכולנו. כתנועה שאמורה לתמוך בצדק חלוקתי, לא מובן מדוע היא בוחרת להתייצב לצד החזקים שבחזקים – בעלי הרכב הפרטי – ש"פונקו" על ידי גורמי התכנון מזה שנים, דווקא כאשר נעשה צעד ראשון לתקן, ולו במעט, את העיוות ההיסטורי שבהקצאת המשאבים העירונית."
7 במאי 2011
יותם אביזוהר, מנכ"ל ישראל בשביל אופניים, כותב כי "שביל אופניים ברחוב עדיף על חנייה ליד הבית" - "אך אין שום דרך לעקוף את הבעיה. הפעימה השנייה של הרפורמה בתחבורה הציבורית המתוכננת לקיץ, יחד עם שבילי אופניים המתוכננים להיסלל ברחבי העיר, מחייבים את נבחרי הציבור להעביר מסר אמיץ וברור, גם אם לא פופולארי: סלילת שבילי אופניים, הרחבת מדרכות והקצאת נתיבי תחבורה ציבורית, יקטינו את מספר נתיבי הנסיעה וחניית הרחוב לרכב הפרטי."
8 במאי 2011
בלוג האדריכלות Saf משווה בין שבילי האופניים המתוכננים ברחוב בלוך בתל אביב לבין שבילי האופניים המתוכננים בגבעה הצרפתית בירושלים - "עיריית תל אביב ועיריית ירושלים הבינו שכדי לשחרר חלק מהעומס במרכזי הערים וכדי להפחית את זיהום האוויר צריך לאפשר לתושבים נתיבי נסיעה באופניים. בעיר הפקוקה יכולים האופניים להיות אלטרנטיבה זולה ומהירה יותר מהמכוניות. לכולם ברור היתרון בפתרון זה גם מבחינה סביבתית אבל השינוי הנדרש אינו קל. הבעיה נובעת מכך שנתיב אופניים בא כמעט תמיד על חשבון מקומות חניה. איך שלא תנסה לסדר את המרחב הציבורי ברחוב, תמיד יצא שהמדרכות צרות מדי, נתיבי הרכב מסוכנים מדי והקצאה אפשרית לאופניים תקטין במובהק את מקומות החניה הקיימים."
9 במאי 2011
כתבת וידאו של ynet על שבילי האופניים ברחוב פנקס (שתצורתם דומה לזו המתוכננת ברחוב בלוך) - עיריית תל אביב הפכה את אחד הצירים המרכזיים בעיר לידידותי עבור רוכבי האופניים, באמצעות הסטת כלי הרכב החונים לצד המדרכה. הרעיון מצוין, אלא שבעלי המכוניות מתעלמים מהסידור החדש למרות השילטו הברור. העירייה: הנהגים צריכים להתרגל."
11 במאי 2011
הכתב הסביבתי אביב לביא מתאר את המאבק הפנימי בתוך מחנה הירוקים בנוגע לשבילי האופניים - "על הפרק שתי מילים שבהחלט הגיע הזמן ללבן את משמעותן בתל אביב: שיתוף ציבור....
זה התחיל במאמר שפרסם ב-ynet ד"ר נח עפרון, איש מקסים ורך עד כדי התאמה גבולית למציאות הישראלית (עלה לפני רבע מאה מאמריקה), מרצה באוניברסיטת בר-אילן וחבר מועצה (בדרך החוצה במסגרת הרוטציה) מטעם 'עיר לכולנו'.
עפרון, דמוקרט בכל נימי נפשו, ציין שהוא תומך במהלך של העירייה להתקנת שבילי אופניים בבלוך במפלס הכביש, אבל תקף בחריפות את הדרך שבה העירייה מוציאה לפועל את המהלך הזה. הוא קבע שרון חולדאי מבין בתשתיות אבל לא בבני אדם (טוב, לא צריך להיות מרצה בבר-אילן בשביל האבחנה הזו), וטען שהעירייה כופה את המהלך על התושבים במקום לשתף ולשכנע אותם ביתרונותיו, מגלה אטימות למצוקת החניה שלהם ולא עושה מאמץ למצוא פתרונות.
בסיום המאמר הקורא הסביר (אני מניח שאני עונה להגדרה הזו) נותר מבולבל: אז עפרון – רוכב מדופלם בעצמו - בעד או נגד השביל? ...
לא היה צריך הרבה יותר מזה כדי שמצדדי האופניים יצאו למתקפה משולבת, לא נטולת ארס, במסגרתה הצליפו בעפרון ובבן יפת בפרט ובסיעתם בכלל: הרי 'עיר לכולנו' הייתה התקווה הירוקה הגדולה, הבית הפוליטי של התחבורה האלטרנטיבית והאופניים, ומה נהיה ממנה עכשיו? ...
עפרון בסך הכול ניסה לומר שהוא גם בעד אופניים וגם בעד דמוקרטיה, אבל כמו שקורה לפעמים לכותבי טורים (גם לי, ברור), המינונים קצת התפספסו לו ויצא שהוא המון בעד דמוקרטיה וקצת פחות בעד אופניים; ומצד שני, החבר'ה הטובים שהתנפלו עליו העלו את הווליום של הדיון לרמות לגמרי לא הכרחיות. ...
בין דורסנות בנוסח המוכר, שבה קודם פושטים על הרחוב ואחר כך נזכרים לספר לדיירים מה קורה, לבין דמוקרטיות יתר שבה מנסים לרצות את אחרון המכורים למכונית הפרטית, אי-שם באמצע בין שני הקטבים האלה עובר שביל הזהב, רק לך תמצא אותו. בשביל הזהב הזה עירייה, ומנהיגות בכלל, לא רק עושה את הדברים הנכונים – אלא גם מצליחה לגייס את התושבים לצדה; בשביל הזהב הזה, לפני שמחליטים לריב עם הציבור מנסים לשכנע אותו.
דיאלוג עם התושבים והקשבה כנה למצוקותיהם הם חובתה של עירייה מודרנית, אבל הם גם האינטרס של כל מי שרוצה לראות את תל אביב עוברת מהפכה של סדרי עדיפויות תחבורתיים, סביבתיים וחברתיים. בכל מקום שאליו תגיע בשורת האופניים תמתין לה קבוצה קולנית שמבחינתה אפשר לעקור את כל העצים בעיר, לסגור את המדרכות ולבטל את האוטובוסים, העיקר שיהיה לה מקום להחנות את הפרייבט. ...
הבעיה היא שמידתיות לא הייתה עד היום התכונה הבולטת של עיריית תל אביב והעומד בראשה; השבוע התברר שגם בצד השני של הפוליטיקה העירונית היא לא מובנת מאליה, אם כי שם לפחות מנהלים על אודותיה דיונים סוערים."
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...