מבחן הזמן

כיכר רבין. נובמבר 2009

יגאל עמיר בשני מערכוני סאטירה - של "החמישייה הקאמרית" ושל "היהודים באים" - בהפרש של עשרים שנה • מה אפשר ללמוד מהם

הסדרה "היהודים באים" היא סאטירה אמיתית על מצבו של העם היהודי היושב בציון. אם סאטירה טובה נמדדת באיזון המדויק שבין הומור לבין ביקורת, אין ספק ש"היהודים באים" יושבת בדיוק על השפיץ של הסקאלה

אירועי עירוניות ותחבורה

הפוגה קומית

מומלץ לסטודנטים שרוצים לשנות את העולם
ערב היכרות עם "מגמה ירוקה" באוניברסיטת תל אביב - ארגון סטודנטים ללא מטרת רווח, המוביל מאבקים חברתיים-סביבתיים בקמפוסים השונים ברחבי הארץ. ערב ההיכרות יתקיים ב-28/3 ב"מפלט" שבכניסה הראשית לאוניברסיטה. גם יהיה ערב היכרות עם תא עירוניות בת קיימא של מגמה ירוקה ב-31/3

מומלץ למתכננים ולמשפטנים שעוסקים בתכנון
ב-29/3 יתקיים הכנס השנתי החמישי לתכנון ובנייה. הכנס ייערך במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. לפי הלו"ז של הכנס, ידברו הרבה מאוד אנשים שצירפו לשמם את התואר עו"ד. בבלוג "המרפסת" מכנים את האירוע "פגישת המחזור השנתית של עולם התכנון"

מומלץ למי שאוהב לקרוא על ערים, עירוניות ומלנכוליית הפרברים
המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל מקיימת יום עיון על "אוטוטופיה" ב-31/3. "אוטוטופיה" הוא ספרה של תמר ברגר בנושא מרחב הפרברים הישראלי

בית צעירות מזרחי

היסטוריה ופוליטיקה במרכז הקהילתי החדש בתל אביב - מרכז דב הוז

בית צעירות מזרחי - הדמיה (2014)

מודעה מוזרה

אבנר שביט היה מרצה שלי בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. לרבים הוא מוכר כמבקר הסרטים של וואלה, שכותב ממקום מושבו בפאריז. חוץ מזה, הוא מפרסם בפייסבוקו כל מיני מודעות דרושים ומודעות על דירות שמחפשות שוכרים/שותפים/סאבלטרים וכו'. עוקבים אחריו 13,000 איש בערך, ובהם גם אני

נתקלתי אצלו ברצף מודעות שגרתי. מודעה אחת צדה את עיניי: "למרכז קהילתי חדש במרכז תל אביב דרוש/ה רכז/ת פעילויות ותוכן במשרה מלאה". מוזר... אני מנוי לכל העדכונים האפשריים בנוגע לתל אביב, ולא ראיתי שום דבר בנוגע לזה

תקועים בפקק

עיתון גלובס הקדיש לנושא עומסי התנועה סדרה של כתבות מעניינות תחת הכותרת "תקועים בפקק", כולן פרי עטה של הכתבת לענייני אנרגיה הדי כהן. הקישורים לכתבות מתחת לתמונה הזו, שתכניס אתכם לאווירה

פקק בכניסה לירושלים, מרץ 2016

תו לכל תושב

חניה חינם

תווי חנייה בחינם מחולקים כרגע רק לבעלי מכוניות, אבל כדאי להתחיל לחלק אותם גם למי שאין לו אוטו. זה ייצור שוק של תווי חנייה שיפתור הרבה בעיות - יהיה תמריץ לוותר על החנייה (ועל האוטו), חסרי מכוניות יפסיקו לסבסד את בעלי המכוניות, ויתגלה השווי האמיתי של החנייה. תחילתו של רעיון - "תו לכל תושב"

קול חדש עולה בישראל, וזה הקול הליברלי. במדינה עם רקע סוציאליסטי עמוק, זה לא עניין של מה בכך. אחד המייצגים של הקול החדש הזה הוא פרופ' עומר מואב מהמרכז הבינתחומי בהרצליה - מזכיר קיבוץ בעברו, שמגדיר את עצמו כסוציאל-דמוקרט, אבל תומך בהסרת מכסים, הגמשת שוק העבודה, הפרטת מוסדות ממשלתיים וצמצום זכות השביתה. לפי הערך עליו בוויקיפדיה, הוא גם כתב חלק מהמצע של מפלגת עלה ירוק - הרשימה הליברלית

לאחרונה נכנסתי איתו למיני-שיח בפייסבוק, כשהציע לגבות כסף על חנייה. הטיעון הוא ברור - מקום חנייה ברחוב הוא משאב ציבורי, ואין סיבה לחלק אותו בחינם, קל וחומר שהוא מעודד שימוש בכלי תחבורה מזהם ומסוכן. מואב מוסיף שהמצב הנוכחי הוא גם "סבסוד של חסרי רכב את בעלי הרכב". צודק לגמרי, וטוב שדבריו גם פורסמו היום בעיתון דה מרקר

תוכניות העבודה לשנת 2016

נתקלתי בספר תוכניות העבודה לשנת 2016 של ממשלת ישראל. קודם כל - יפה מאוד. לא ידעתי שספר כזה מתפרסם, ואני חושב שזה צעד חשוב בכיוון של שקיפות. אפשר לראות גם את תוכניות העבודה של הממשלה משנים עברו באתר תוכניות העבודה של הממשלה

סכנה בחניון שפירים

יורדים לכביש. צולם ע"י אלון כהני

זהו המשך לפוסט הנתיב המהיר

תזכורת - לפני כמה שבועות שונה מיקומן של תחנות האוטובוס בחניון שפירים, והוצבו גדרות שנועדו למנוע ירידה של הולכי רגל מהמדרכות ולנקז אותם למעברי חצייה מוגדרים. בפועל, מי שצריך לעבור מאוטובוס לשאטל או משאטל לאוטובוס לא חוצה את הכביש במעבר החצייה, פשוט משום שהשינויים הללו יצרו הליכה ארוכה ומעצבנת, שאותה אפשר לקצר דרך הכביש. השינויים הללו נועדו להגביר את בטיחות הנוסעים, אבל בפועל רק הרעו את מצבם, ולנגד עינינו תאונה שמחכה לקרות

היסטוריה תל אביבית ברשת

*עדכון 18/10/2016 - "פה גר" (כל שלטי ההנצחה בתל אביב שמוקדשים לאישים שפעלו בה)

יש שני אתרי אינטרנט שמוקדשים להיסטוריה של תל אביב, ושאני נעזר בהם רבות. שניהם מכילים תמונות היסטוריות, מאמרים על אתרים שונים ברחבי העיר, ובאופן כללי מאוד עוזרים להכיר את ההיסטוריה של תל אביב. כשאני רוצה לבנות סיור חדש בעיר, אני מוצא את עצמי משוטט לא מעט בשני האתרים הללו - תל אביב 100 ו-VTLV

קחו כסף

מרכז קהילתי דב הוז (לשעבר בית צעירות מזרחי)

> חברת Car2Go מציעה 500 ש"ח למי שיעזור לה למצוא חנייה להשכרה בתל אביב

> ארגון ישראל חופשית מעניק עד 10,000 דולר למי שרוצה לפתח מענה יצירתי לסוגיות של חופש דת בישראל. הדדליין הוא 31/3

> הצעת עבודה: למרכז הקהילתי החדש במרכז תל אביב (רחוב דב הוז) דרוש/ה רכז/ת פעילויות ותוכן במשרה מלאה. חובה תואר ראשון לכל הפחות, יכולת ביטוי גבוהה בכתב ובעל פה, שליטה מלאה בתוכנות מחשב ויכולות הפקה, ארגון וניהול תקציב. תחילת עבודה מיידית: dovhozcenter@gmail.com

הנתיב המהיר

בהמשך לפוסט זה כתבתי את הפוסט סכנה בחניון שפירים

פרויקט הנתיב המהיר הוא סיפור הצלחה. הפרויקט שהוקם על ידי חברת "שפיר" בשיטת BOT מאכלס מדי יום 2000 מכוניות בחניון חנה וסע (חניון שפירים). הנוסעים משאירים את מכוניותיהם מחוץ לתל אביב, ועולים על שאטלים למוקדי התעסוקה באזור עזריאלי, שרונה והקריה ובאזור הבורסה ברמת גן. הם גם עושים את הדרך חזרה בשאטלים, וכל זה בחינם. ומי שירצה בכל זאת להיכנס לנתיב המהיר שלא בתחבורה ציבורית, שתי אפשרויות עומדות לרשותו - האחת היא לקחת איתו עוד שלושה נוסעים (וכך להפוך את הנסיעה גם לאקולוגית וגם ליעילה פי 3), והשנייה היא לשלם בין 7-105 ש"ח, בהתאם לעומסי התנועה (בשעות העומס המחיר עולה)

תל אביב עיר חכמה

תל אביב עיר חכמה

העירוניות זוכה להכרה בשנים האחרונות. יותר אנשים גרים בערים, ראשי ערים רוצים לשלוט בעולם, וגם המשקיעים מפנים את תשומת הלב לערים. אנחנו נמצאים בתקופה חדשה בתולדות האנושות - העידן שבו רוב אוכלוסיית העולם מתגוררת בערים. במקביל, אנחנו גם נמצאים בנקודת זמן שבה האינטרנט הפך אותנו למוח אחד גדול. כשמשלבים את עידן האינטרנט עם עידן הערים, מקבלים את המאה ה-21

לא קיבוץ

לפני שבועיים, בוועידת הנדל"ן של "גלובס", סיפר ראש עיריית תל אביב רון חולדאי על הביקור שלו בסינגפור. שם הוא ראה דירת שלושה חדרים, ובכל חדר גר מישהו. "הבנתי שכולנו צריכים לשנות את הלך הרוח ולחשוב יצירתי איך לייצר דיור זול במרכז העיר". הכותרות הכריזו על הפתרון למחירי הדיור בתל אביב - "דיור שיתופי"

אז האם ראש עיריית תל אביב רון חולדאי מחפש מישהו לגור איתו? כנראה שלא. הוא גר בבית נחמד, בשכונה פרברית בצפון תל אביב. אז מה זה דיור שיתופי, ולמה חולדאי רוצה את זה? 

אירועים אורבניסטיים

מגדל שצמח בנחמני פינת רוטשילד

הפוסט עודכן ב-20/3/2016 כדי להכיל אירועים נוספים

> בצהרי יום שישי ה-25/3 רכיבת מסה קריטית בתל אביב

> המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל מקיימת יום עיון על "אוטוטופיה" ב-31/3. "אוטוטופיה" הוא ספרה של תמר ברגר בנושא מרחב הפרברים הישראלי

> המחלקה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון עורכת כנס חוקרים צעירים ב-4/4 עם מחקרים שנוגעים בטכנולוגיה, סביבה, חינוך, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, היסטוריה וניתוח ביקורתי

> עיריית רמת השרון מזמינה את תושבי העיר לתהליך שיתוף ציבור ב-6/4 בנושא תוכנית אב לשבילי אופניים. לפני כמה שנים, כשחקרתי את הנושא, באתר האינטרנט של עיריית רמת השרון התגאו ב"רמת המינוע הכי גבוהה בארץ" כמדד להצלחה הכלכלית של העיר ו/או של תושביה

עירוניות זו סוגיה פוליטית 2

זהו פוסט המשך לפוסט עירוניות זו סוגיה פוליטית

פוליטיקה זה לא רק הקצאה של משאבים, אלא גם הפניית אצבע מאשימה. תיאורטיקן פוליטי מפורסם טען פעם שהפוליטיקה פירושה לזהות את האויב. בשל כך כתבתי על רוכבי האופניים החשמליים - ילדים בני 12-16, שלא יכולים להוציא רישיון לאוטו מן הסתם, ושגרים בערים שהרחובות בהן תוכננו בעיקר כדי להעביר מכוניות. מאשימים אותם בחוסר נימוס להולכי הרגל, ובמקרים חריפים יותר גם בתאונות דרכים עם נפגעים. זו האשמת הקרבן. הם עוברים מסע הכפשה, ששיאו הגיע בהתקנת תקנות חדשות שיגבילו את הרכיבה על אופניים חשמליים לגיל 16 ומעלה. זו הפוליטיקה של העירוניות שאני מדבר עליה

האשמת הקרבן

החליט לוותר על כלי התחבורה המסוכן

אתמול נדרסו שני ילדים בני 14 בבאר שבע. הם רכבו על אופניים חשמליים. זה קרה בדיוק בשעה שהכנסת אישרה תקנות חדשות שיגבילו את הרכיבה על אופניים חשמליים. שימו לב לכתבה שפורסמה הבוקר באתר ynet ומדגימה איך הופכים את קרבנות תאונות הדרכים לאשמים:

אליה סנדרוסי וחברו נפגעו מרכב פרטי בעת שעשו את דרכם על אופניים חשמליים מבית הספר הביתה. אליה נפצע בינוני וחברו אושפז עם פגיעת ראש במצב קשה. אחרי התאונה החליט אליה לוותר על כלי התחבורה המסוכן

איחוד רשויות בישראל

פוסט קודם: התנועה לאיחוד המטרופולין
פוסט המשך: פלוס ועוד פלוס שווה מינוס

פסל "יד לשילוב" - לציון איחוד פרדס חנה וכרכור ב-1969

אז הפוסט הקודם היה בבחינת "תקציר הפרקים הקודמים" בפרשת האיחוד בין תל אביב ובת ים - פרשה שמתגלגלת לה בשנתיים האחרונות. אבל נותרנו עם השאלה המרכזית - האם זה כדאי? כאן המקום להסבר על איחוד רשויות בישראל, שיראה שאין תקדים לאיחוד ערים בסדר גודל כזה

התנועה לאיחוד המטרופולין

המשך בפוטס איחוד רשויות בישראל ובפוסט פלוס ועוד פלוס שווה מינוס

בדיוק לפני שנתיים, במרץ 2014, עיריית בת ים עתרה לבג"ץ על כך שאין לה מספיק שטחי מסחר. גם לי אין שטחי מסחר, אבל אני לא עותר לבג"ץ. אז למה בת ים עשתה זאת? משום ששטחי מסחר, ועסקים בכלל, הם החמצן של רשויות מקומיות בישראל. הארנונה למגורים לא מכסה את ההוצאות של תושבים, ולכן צריך עסקים שישלמו ארנונה לעסקים. ארנונה לעסקים גבוהה בהרבה מארנונה למגורים, והיא זו שמאפשרת לערים לשמור על תקציב מאוזן. אם אין מספיק עסקים, ההשקעה בתושבים תהיה גבוהה יותר מההכנסות מארנונה בוודאות, והתקציב העירוני יוביל לגירעון

אחרי המרתון

זהו פוסט המשך לשני פוסטים קודמים מהשבוע שעבר - מרתון תל אביב 2016 ו-לשכנע את רינה מצליח

מה מאפיין עיר גדולה? האם מרתון הוא אחד המאפיינים של עיר גדולה, של עיר בקנה מידה עולמי?

התחרות המקומית בין ירושלים לתל אביב היא תחרות בריאה - שתי הערים מתחרות ביניהן על כספם של המשקיעים, על זמנם של התיירים ועל דעתם של התושבים. במקרה הזה, קנאת ראשי ערים תרבה מרתונים. עוד לא שקע האבק ממרתון תל אביב, וכבר אנחנו נערכים למרתון ירושלים. בעיניי, זה לא מה שמאפיין עיר גדולה. הנה, המרתון הוותיק בישראל הוא בכלל מרתון טבריה