12/09/2021

במבט לאחור: מה הסיפור שלך

ערב ראש השנה תשפ"א היה עצוב. כולנו היינו בבתים. התברר שהקורונה לא נעלמה. חיסון עדיין לא נראה באופק. מספר המתים מהמגפה האמיר לארבע ספרות. אחרי סגר פסח-שבועות, הגיע סגר חגי תשרי. בנימין נתניהו השביע את הממשלה החמישית בראשותו, אחרי שהמועמד המוביל מולו התקפל. אף אחד לא העז לדמיין איך תיראה השנה שלפנינו.

תזכורת מיום הבחירות
ואז - הממשלה לא הצליחה להעביר תקציב. יצאנו לסבב בחירות רביעי. המגפה המשיכה להשתולל, והגיע הסגר השלישי. אבל אז גם הגיעו החיסונים תחת הכותרת "חוזרים לחיים", שנתניהו עשה מהם את קמפיין הבחירות שלו תחת הכותרת "חוזרים לחייך". תוצאות הבחירות לכנסת שוב לא הצביעו על הכרעה ברורה. מלאכת הרכבת הקואליציה התלכדה עם אסון אזרחי בקנה מידה שלא יתואר בהר מירון, ועם שיגור טילים מעזה. בסופו של דבר, נתניהו הודח מראשות הממשלה על ידי קואליציה משונה ביותר, שכללה לראשונה מזה עשורים את מפלגות השמאל, ולראשונה מאז קום המדינה - גם מפלגה ערבית.

וואו. מראש השנה ההוא לראש השנה הזה (עם חיסון שלישי ובלי סגר, עם בנט ובלי נתניהו) - זו הייתה שנה מלאת הפתעות. אולם, במבט לאחור זה כמובן מסתדר עם ההיגיון. כשאנחנו מסתכלים אחורה, אנחנו יכולים לגלות את הסיפור שמוביל בסופו של דבר לנקודה שבה אנחנו נמצאים היום.


מה הסיפור שלך

אותו דבר רציתי לעשות עם עצמי - להסתכל אחורה כדי להבין איך הגעתי לנקודה שבה אני נמצא. ובמילים אחרות, לספר את הסיפור של עצמי. לפני שנה בערך התחלתי לשכור משרד (בהתחלה במיינדספייס ברחוב אחד העם בתל אביב, ואחר כך באורבן פלייס במגדל שלום). בערך באותו זמן גם גיבשתי צ'קליסט חדש תחת השם הבנאלי "לעבוד", וזה הצ'קליסט שאני ניגש אליו - היכונו להפתעה - כשאני נמצא במשרד.

אז מה רציתי לגלות על עצמי? תקופת חגי תשרי היא תמיד תקופה טובה להרהורים על מה שהיה ועל מה שיהיה. הדרך שלי להבין מה היה לנו פה היא טבלה שבה אני מתעד את שעות העבודה שלי ואת ההוצאות וההכנסות שלי בעסק. שאלתי את עצמי מה הנתון שהכי הייתי רוצה לדעת, שהכי יעזור לי להבין איך להיות יותר אפקטיבי בעבודה שלי. הגעתי למסקנה שהכי יעניין אותי לדעת כמה זמן אני מקדיש להליכה לעבודה.

המשרד החדש באורבן פלייס (גרסא 1.0)

עבודה בעמידה (גרסא 2.0)

למה בעצם? מאז שלקחתי את המשרד החדש, תיעדתי לעצמי רבע שעה של עבודה בהליכה למשרד, וכך גם בחזרה ממנו. עניין אותי לדעת - האם המשרד החדש פוגע באפקטיביות שלי, או שמא המשרד עוזר לי להתמקד בעבודה?

וגם - הכנסתי לעבודה את הצ'קליסט החדש, שכולל כל מיני משימות אדמיניסטרטיביות, כמו לבדוק את אלו אירועים יש לי היום ביומן, לתעד את שעות העבודה שטרם תיעדתי, לסדר משימות, לוודא שלא פספסתי כלום וכו'. בשנה האחרונה תיעדתי את הזמנים שבהם עקבתי אחרי צ'קליסט לעבוד. אז גם זה עניין אותי - האם הצ'קליסט החדש עוזר לי או פוגע בי?


הסיפור מתחיל

אני מחלק את שעות העבודה שלי לארבע קטגוריות - ביצוע, ניהול, שיווק ופיתוח. נשים בצד את השתיים האחרונות, ונתמקד בביצוע ובניהול. שעות ביצוע הן שעות שבהן אני מכניס כסף, שעות שאני מקדיש ללקוח מסוים. זה מקביל בערך למונח billable hours. לעומת זאת, שעות ניהול הן שעות שלא מכניסות לי כסף אבל אני חייב להשקיע אותן. בקיצור, אדמיניסטרציה - לענות למיילים, ללכת למשרד, לעקוב אחרי צ'קליסטים, להוציא חשבוניות וכו'. לצד הפרויקטים הביצועיים שלי, כמו הסיורים שאני מדריך בתל אביב, יש את פרויקט "ניהול אפקטיביות".

הסבר טכני לשם המחשה: כשאני הולך להדריך סיור בתל אביב, אני מתעד בערך 2.5 שעות בפרויקט "סיור בתל אביב", שמוגדר כפרויקט ביצוע. כשאני הולך למשרד, אני מתעד 0.25 שעות בפרויקט "ניהול אפקטיביות", שמוגדר כפרויקט ניהול. בשנתיים האחרונות תיעדתי בטבלה שלי בערך אלפיים שורות, של רבע שעה, חצי שעה, שעה או כמה שעות. הנתונים הללו עוזרים לי לנתח את עצמי, להבין מה אני עושה נכון ומה אני צריך לשנות, כלומר, לספר לי את הסיפור של עצמי. אז למרות שזה מצריך עבודה לאסוף את הנתונים על בסיס יומי, זה שווה את זה.


העלילה מסתבכת

הנה הניתוחים שנועדו לתת לי תשובות לשאלות ששאלתי את עצמי. כל שורה מראה איזה אחוז מכלל השעות שעבדתי בחודש מסוים הוקדש לפרויקטי ביצוע ואיזה אחוז הוקדש לפרויקט "ניהול אפקטיביות" -


אז מה המספרים מראים לי? שעות הביצוע שלי ירדו קצת בנובמבר, דצמבר וינואר 2020. זה הגיוני שהדרכתי פחות סיורים בחודשים הגשומים. וגם- כנראה שלא גייסתי עוד לקוחות משלמים בפרויקטי ביצוע אחרים באותה תקופה, והשקעתי יותר זמן בפרויקטים של שיווק או פיתוח. ואז הייתה גם ירידה שחופפת באופן חלקי לסגר הראשון (מרץ-מאי 2020) ולסגר השני (ספטמבר-אוקטובר 2020). בסגר השלישי (דצמבר-פברואר 2020) נתוני הביצוע שלי השתפרו, כנראה משום שהצלחתי להגדיל את פרויקטי הביצוע האחרים שלי, לגייס עוד לקוחות או להגדיל פרויקטים קיימים, שאותם הייתי יכול לבצע מהבית.

לעומת זאת, המגמה של ניהול אפקטיביות הרבה פחות תנודתית. והיא גם הרבה יותר מדאיגה. שיעור הזמן שאני משקיע ב"עבודה לא מכניסה", באדמיניסטרציה, ב"עבודה שחורה", או איך שלא תקראו לזה - גדל פלאים. ההסבר ברור - ההליכה למשרד וחזרה ממנו גוזלת שיעור ניכר מזמן העבודה שלי. כנראה שגם הצ'קליסט החדש עושה בדיוק את אותו אפקט.

הערה מתודולוגית: מספר השעות שעבדתי משתנה מחודש לחודש, ולכן נכון יותר להסתכל על האחוזים. בסך הכל, על פני שנה, מספר השעות הוא פחות או יותר זהה, אז אפשר לעשות השוואה טובה משנה לשנה.


סוף טוב?

המסקנה הברורה היא שבשנה הקרובה אני ארצה לנסות ולמצוא את הדרך לרסן את הזמן שאני משקיע בניהול אפקטיביות. זה לא טוב לעסק שלי. האם לוותר על המשרד החדש או על הצ'קליסט החדש? זה לא מה שהנתונים מראים. הצלחתי להגדיל את שיעור הזמן שאני משקיע בפרויקטי ביצוע, למרות העלייה בשיעור הזמן שאני משקיע בניהול אפקטיביות. יכול להיות שכן המשרד והצ'קליסט תורמים לי בטור הירוק, בעוד שהם פוגעים בי בטור האדום. המשימה שלי בשנה הקרובה תהיה לנסות לשמור על התרומה ולהפחית את הפגיעה.

כתבתי בעבר על החשיבות של תיעוד שעות העבודה שלי כעצמאי. אני חושב שזה מקרה מבחן שממחיש זאת. הערך הגדול של התיעוד מתגלה רק כעבור זמן. כמעט חמש שנים מאז שהתחלתי לתעד את שעות העבודה שלי, ואני ממליץ על כך בחום לכל אחד שצריך לנהל את הזמן שלו. לכבוד שנת תשפ"ב אאחל לכולנו - שנה טובה ומוצלחת! וגמר חתימה טובה.


רציתי לשתף אתכם


• יצרתי אסקייפ רום באוויר הפתוח בשיתוף פעולה עם אפליקציית Questo. זה בעצם משחק שבו צריך לפתור חידות כדי לעבור מנקודה לנקודה בעיר. המשחק הראשון שיצרתי מבוסס על שביל העצמאות שבשדרות רוטשילד, תל אביב. לשמחתי, הרבה תל אביבים קפצו על ההזדמנות והשתתפו בשלב הניסוי של המשחק. עכשיו המשחק ישודרג על בסיס המשוב שהתקבל, ובקרוב ייפתח לקהל הרחב (כרגע באנגלית בלבד): קווסטו בתל אביב >

לראשונה בתל אביב. אסקייפ רום באוויר הפתוח


• ישראל עדיין סגורה לתיירים, אבל אני ממשיך להביא אותם לביקור בתל אביב. הכיצד? דרך אתר Heygo, שמציע סיורי וידאו לייב און לוקיישן באלפי יעדים בעולם. הצטרפתי לפלטפורמה של הייגו לפני כשנה, ומאז הדרכתי עשרות סיורי וידאו בתל אביב עבור מאות "תיירים וירטואליים". יחד עם הקולגות שלי בירושלים ובחיפה - איתמר ומייק - העלינו גם סדרה של סיורים מדי יום שלישי, שקראנו לה Israeli Tuesdays. בחצי השנה האחרונה גם הצטרפתי למיזם הסיורים הווירטואליים של אמזון - Amazon Explore - שפתוח כרגע רק למשתמשים בארצות הברית.

לבקר בתל אביב - מהבית

הקולגות שלי לסדרת Israeli Tuesday

כך נראה סיור שלי ב-Heygo


• כמובן שגם המשכתי להדריך סיורים "בעולם האמיתי" - בנווה צדק, בשדרות רוטשילד, בגן החשמל ובמושבה האמריקאית-גרמנית. הסיורים שאני מדריך הם סיורים פרטיים, בדרך כלל לזוגות או למשפחות. לשמחתי, המשתתפים והמשתתפות בסיורים שלי כותבים חוות דעת חיוביות בעמוד שלי באתר TripAdvisor (תודה!) ובזכותן אני ניצב במקום שמיני מתוך מאות סיורים מודרכים בתל אביב.





לעוד דברים שאני עושה כמדריך סיורים בתל אביב - בקרו באתר שלי telaviv.tours, ואפשר גם להירשם לקבלת עדכונים במייל.


***

• התחלתי לכתוב טורים עבור מדור הנדל"ן של האתר הכלכלי TheMarker תחת הכותרת "בדיקת סיטי". בטורים שלי אני מנסה לענות על שאלות מעניינות שקשורות לאופן שבו הערים שלנו מתוכננות, מעוצבות ומנוהלות - 


למה הרחובות שלנו כל כך מכוערים? כך הזמני הפך קבוע >

תפסיקו לערבב אותנו: בעיר מעורבת צריך לדעת לדבר גם בערבית >

אני תומר, ואני מתנדב לשלם יותר ארנונה >

- האם ראש העיריה יכול לחייב אתכם לצאת לריצה פעמיים בשבוע >

למה אף אישה לא תעבור ברחוב הזה? >

- העולם שייך לצעירים: למה עדיף להזדקן ביפן מאשר בישראל?


• גם הניוזלטר שלי לקהילת האורבניסטים והאורבניסטיות בישראל, "מהנעשה בערינו", ממשיך - זו השנה החמישית. בגיליון האחרון ששיגרתי ליותר מ-500 מנויים, עדכנתי גם על הביקור שהיה לי בקיץ בסיאטל, וושינגטון: מהנעשה בערינו 163 - שנה טובה >


בטיסה לסיאטל

פארקים וחופים

אטרקציה תיירותית מבחילה. קיר המסטיקים


לעוד דברים שאני עושה כיועץ אורבני וחוקר ערים - בקרו באתר שלי Urbanizator.com ואפשר גם להירשם לניוזלטר "מהנעשה בערינו" שאני מוציא מדי שבוע/יים

***


• לאחד הפרויקטים האהובים עלי, שהוא גם אחד הפרויקטים האישיים ביותר שלי, אני קורא "הנצחה משפחתית". הוא חורג מהפרויקטים האחרים שלי כמדריך סיורים בתל אביב בכובע הראשון שלי וכיועץ אורבני וחוקר ערים בכובע השני שלי. אל הפרויקט הזה נכנסים כל מיני תתי פרויקטים, שהמטרה של כולם היא להחיות את הסיפור המיוחד של אבות אבותיי ממשפחת שלוש.

בעקבות האירועים שהיו בזמן מבצע "שומר החומות" עליתי לשידור בתוכנית הרדיו של קובי אוז כדי לספר על סבא של סבא שלי - יוסף אליהו שלוש. בספרו האוטוביוגרפי, "פרשת חיי" (שבימים אלה אנו שוקדים על הוצאתו לאור בתרגום לאנגלית), הוא כתב גם על מאורעות הדמים ביפו בשנת תרפ"א. מאה שנים חלפו מאז, אבל התיאורים שלו מרגישים אקטואליים להחריד ביחס לאירועים האלימים בזמן מבצע "שומר החומות", שזכו גם לכינוי "פרעות תשפ"א".



עד היום אני לא מבין מאיפה הוא אזר אומץ ללכת מתל אביב ליפו ("ירדתי העירה" הוא קרא לזה, משום שתל אביב אז הייתה עדיין שכונה בפאתי העיר יפו). הוא תיאר איך הפורעים כמעט עשו בו לינץ', אבל הוא ניצל ברגע שזוהה כ"בן הארץ" (הוא נולד בארץ, שלט בשפה הערבית). הוא רתח על מנהיגי יפו שבשעה שפורעים ביהודים, הם התכנסו לארוחת צהרים דשנה במקום לעצור את הטבח. הם טענו נגדו שהוא מביא את אחיו היהודים ("הבולשביקים שלך שהבאת אותם ממוסקבה"), בעוד שהוא ניסה להסביר שהציונות לא חייבת לבוא על חשבונם, וכולם יכולים ליהנות מפיתוח הארץ. תפילות שלום של נכבדים מכל העדות בבתי הכנסת ובמסגדים ותיווך של השלטונות הבריטים הביאו להרגעת הרוחות אחרי כמה ימים.



• עוד פרויקט אהוב ויקר ללבי שנופל מחוץ לתחומי העיסוק הרשמיים שלי הוא הפודקסט "היסטוריה לילדים". לפני חמש שנים, יובל מלחי, יוצר הפודקסט, גייס אותי לכתיבת פרקים. העונה החמישית הגיעה לסיומה בקיץ ותכף תתחיל העונה השישית, שתביא את הפודקסט ליותר מ-120 פרקים. עם יותר מ-2 מיליון האזנות, זה אחד הפודקסטים המוצלחים ביותר בשפה העברית שמיועד לכל המשפחה.


כאחד השותפים ליצירת הפודקסט גם הזמינו אותי להשתתף בפרק של סדרת הטלוויזיה "שוסטר ושוסטר" בחינוכית. לפרק המלא >






21/03/2021

איך לא לתמחר את עצמך (וגם איך כן) - חלק ב'

בחלק הקודם סיפרתי מה הניע אותי לכתוב על האופן שבו אני חושב שעצמאים צריכים לתמחר את עצמם. פרסמתי טופס שבו קראתי לאנשים לעבוד איתי על פרויקט מסוים, ואחת השאלות הייתה כמה כסף תרצו לקבל על העבודה שלכם. להפתעתי, הטווח של התשובות (של עשרות מועמדים/ות) היה רחב מאוד, ונע ממאות שקלים לאלפי שקלים. זה היה מאוד מעניין לראות, ואמנם יכול להיות שמי שתימחרו את עצמם גבוה באמת חשים שהם ראויים לכסף הזה, אבל אני חושש שהרבה עצמאים פשוט לא מתמחרים את עצמם נכון.

נתחיל מאיך אנשים בדרך כלל מתמחרים את עצמם. אני מתרשם מכל מיני שאלות שעולות בפייסבוק, בעיקר בכל מיני קבוצות שאני חבר בהן, שכשמישהו נתקל בפרויקט חדש אז הוא שואל משהו בסגנון של "כמה נהוג לקחת על כזה דבר". עוד משהו ששמתי לב אליו הוא שאנשים מאוד מעודדים את השואלים לנקוב במחירים גבוהים, כי לטענתם "יש מי שגובים אפילו יותר". בעיני, כל השיח הזה מיותר.

למה? ובכן, התמחור של עצמך הוא, ובכן, של עצמך. רק אני יכול לדעת כמה הזמן שלי שווה (והרי זה מה שאני מוכר - את הזמן שלי). כתבתי על האופן שבו אני מנטר את הזמן שלי כאן, כאן וכאן, וגם דיברתי על זה בפרק של הפודקסט "בהמשך לשיחתנו" שנקרא לספור מה שחשוב.

אז שיטת לשאול אחרים "כמה נהוג לדרוש" - מה החסרונות שלה? (1) יכול מאוד להיות שמטעים אתכם, אולי בכוונה ואולי שלא בכוונה, (2) יכול להיות שאתם מתעקשים על המחיר שלא נכון עבורכם, (3) אחרי שיוותרו על ההצעה שלכם, אתם תתחרטו, כי הייתם מוכנים לקבל את העבודה גם במחיר נמוך יותר.

מהי השיטה הנכונה, אם כן, לתמחר את עצמך? ובכן, קודם כל צריך לדעת כמה הזמן שלך שווה. אני עוקב אחרי כל העבודה שאני מבצע, ואחרי כל הכספים שאני מוציא ומכניס, וכך אני יכול לדעת כמה אני מרוויח לשעה. במילים אחרות אני יודע כמה הזמן שלי שווה. ברגע שיש לי את הנתון הזה, אז זה המספר היחיד שמעניין אותי. אין לי שום צורך לדעת מה אחרים גובים.

היתרונות של השיטה הזו הם בדיוק תמונת מראה של החסרונות שמניתי קודם - (1) אף אחד לא יכול להטעות אותך כי אתה מסתמך רק על המספרים של עצמך, (2) המחיר שתתעקשו עליו הוא בדיוק המחיר שנכון עבורכם, (3) אם יוותרו על ההצעה שלכם, לא יהיה לכם שום גרם של חרטה.

כל פרויקט חדש שאני מנסה לתמחר נכנס לאותה מערכת פשוטה של שיקולים - כמה זמן אני נדרש להשקיע בפרויקט הזה? כמה הזמן שלי שווה? - זה כל מה שאני מתייחס אליו. פרויקט חדש צריך להעלות את מה שאני מרוויח לשעה, אחרת אני יכול פשוט להמשיך עם הפרויקטים הקיימים. לכן, אני מציע לפרויקטים חדשים את זמן העבודה שלי במחיר של מה שאני מרוויח לשעה עם דלתא קטנה כלפי מעלה, וזה החלק השרירותי היחיד בכל התחשיב.

חושבים שאני טועה לגמרי? מוזמנות ומוזמנים להגיב לפוסט הזה.


רציתי לשתף אתכם


• בחודשיים האחרונים עבדתי על פרויקט חדש וסודי בתחום העירוניות, בתקווה שבקרוב מאוד ייצא לאור. זה אמנם גרם לכך שהניוזלטר שלי "מהנעשה בערינו" היה בהדממה, אבל בקרוב הוא ישוב לפעילות.



לעוד דברים שאני עושה כמומחה לערים - בקרו באתר שלי Urbanizator.com ואפשר גם להירשם לניוזלטר "מהנעשה בערינו" שאני מוציא מדי שבוע/יים


***


• חגגתי ארבע שנים לסיור הפמיניסטי בתל אביב. פיתחתי אותו לרגל יום האישה הבינלאומי במרץ 2017. חשבתי שאעביר אותו רק פעם אחת, אבל מאז העברתי אותו לקבוצות רבות שרצו להיחשף לפועלן של נשים שהשתתפו בהקמתה של "העיר הלבנה" וגם לנושאים פמיניסטים שעולים במהלך הסיור. לכבוד השינוי האדיר שעברתי בשנה האחרונה - ממדריך סיורים רגיל למדריך סיורים וירטואליים - באופן חגיגי העברתי את הסיור הפמיניסטי בסיור וידאו לייב און לוקיישן ליותר ממאה אנשים שהצטרפו אלי בכל העולם, והתגובות היו אוהדות. סיורי וידאו נוספים שאני עושה בתל אביב זמינים באתר VirtualTrips.io >



• עם היציאה מהסגר השלישי, חזרתי להדריך סיורים בשטח. כיף גדול לפגוש כל כך הרבה קבוצות, ובעיקר משפחות, שרוצות להצטרף אלי לסיור בתל אביב. וגם - כל עוד השמיים סגורים, אני ממשיך להדריך "תיירים" בסיורים וירטואליים. יש לי אפילו סיור וידאו מיוחד ביום הבחירות, שבו אנסה להסביר לתיירים, בעיקר מאירופה ומאמריקה, למה זו הפעם הרביעית שאנחנו הולכים לקלפיות. מוזמנות ומוזמנים להצטרף >

• הוזמנתי לתוכנית הרדיו של קובי אוז, וסיפרתי על מגדל שלום - הבורג’ חליפה של תל אביב. אפשר גם לקרוא וגם להאזין, באתר שלי שמוקדש להיסטוריה של תל אביב ולסיורים בעיר בשיטת עשו זאת בעצמכם - telaviv.tours >


• השתתפתי בסיור קולינרי לאורך רחוב שינקין של ידידי עומר כהן. היה פגז! עברנו גם ב"קפה תמר" המיתולוגי שנסגר לפני חמש שנים. לא יכולתי שלא להרהר בכך שמי שכתב את השיר "גרה בשינקין / שותה בקפה תמר..." מתמודד בימים אלה על ראשות הממשלה. וגם השתתפתי בסיור אוזניות מזעזע במועדון החשפנות "פוסיקט" לשעבר. מועדון החשפנות פעל במבנה העגול של מועדון הקולוסיאום, שהיה אבן דרך בתרבות הבילויים התל-אביבית, והיום הוא מארח יזמים חברתיים. אבל השאריות של מועדון החשפנות נותרו מאחור, וסיור האוזניות שהשתתפתי בו הוליך אותי בין החללים השונים וסיפר לי את הסיפור של האנשים שניצלו והנשים שנוצלו. צפו בסטוריז >




לעוד דברים שאני עושה כמדריך סיורים בתל אביב - בקרו באתר שלי TelAviv.tours, ואפשר גם להירשם לקבלת עדכונים במייל.


***


• תמכתי באחד הפרויקטים הכי חשובים שנוצרו פה בשנים האחרונות - הספר "קול התור" בעריכת אופיר טובול. הספר הזה נועד להשלים את החסר בהיסטוריה של הציונות ולספר על הוגים ספרדים שהחזיקו בתפיסות שונות ומגוונות של ציונות. אפשר לקרוא לזה ציונות מסורתית. אם עד היום בבית הספר תלמידים לומדים על הציונות המדינית של הרצל והציונות הרוחנית של אחד העם ועל הציונות הסינתטית של חיים ויצמן ועל הציונות הדתית של הרב ריינס - אולי בקרוב הם גם ישמעו על הציונות המסורתית של הוגים שנולדו מחוץ למזרח אירופה. הפרויקט הצליח להגיע ליעד המימון שלו, ויצא לאור. להזמנת "קול התור" > (אני לא מקבל עמלה, רק מפרגן)

• הפודקסט "היסטוריה לילדים" הגיע ליותר מ-2 מיליון האזנות. וואו! אני ממש גאה להיות שותף לפרויקט הזה, בניצוחו של יובל מלחי, שמשמח כל כך הרבה זוגות אוזניים. בפודקסט היסטוריה לילדים, שייכנס בקרוב לעונה החמישית שלו, תמצאו הרבה פרקים שאני כתבתי - למשל, על בן-גוריון והרצל, על הארי הודיני ומהטמה גנדי, על הדינוזאורים ועל הקרקס ועוד... יובל הוא שעורך ומקריין את כל הפרקים, ועושה אותם לחגיגה של ממש. לא פלא שהרבה ילדות וילדים מעדיפים ללמוד היסטוריה ממנו.

• עברתי למשרד חדש באורבן פלייס במגדל שלום. מקווה שיום יבוא וגם אצליח לסדר אותו... זה הנוף מהמשרד (לא שלי). אם אתם בסביבה, אתם מוזמנים לקפוץ לביקור.













13/02/2021

איך לא לתמחר את עצמך (וגם איך כן) - חלק א'

בשבועיים האחרונים התחלתי פרויקט חדש. למעשה, זו דרך חדשה לבצע פרויקט ישן, אבל הדרך החדשה הזו כל כך שונה וכל כך הרפתקנית, שמבחינתי זה בעצם להתחיל משהו מאפס. במסגרת הפרויקט החדש הזה, הייתי צריך עוד ידיים עובדות (כאלה שיודעות להקליד...) אז התחלתי לחשוב איך לעשות את זה. למעשה, כבר הרבה זמן חשבתי איך הכי נכון לעשות זאת.

כתבתי פוסט שמתאר בשורה את הצורך שלי ופרסמתי אותו בכמה קבוצות פייסבוק ספציפיות. מיד היו לי די הרבה פניות. הבנתי שאני לא הולך לבקש קורות חיים, כי זו דרך לא טובה לעבד את הנתונים. אני באמת אשב ואקרא עכשיו קורות חיים של שלושים אנשים ואבחר את מי שהכי מוצא חן בעיני? הייתי צריך לפתח שיטה יותר זריזה ויעילה.

הבנתי שאני צריך טופס, שדרכו אוכל לאסוף את הנתונים על האנשים שמעוניינים לעבוד איתי. התחלתי לבנות טופס בגוגל פורמס, אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא מספיק טוב. בדקתי כל מיני תחליפים ובסוף נחתתי על Typeform - שירות מהמם ליצירת טפסים (לא מקבל מהם עמלות, והלינק הוא לא אפיליאייט... סתם מפרגן). כל טופס נראה כמו יצירת מופת, והנתונים שמתקבלים הרבה יותר מאירי עיניים.

כשבניתי את הטופס בעצם הבנתי שאני לא רוצה לדעת דברים שהם לא רלוונטיים. העבודה היא בכל מקרה מהבית, אז מה זה משנה איפה המועמד/ת גר/ה. בשלב הזה אני אפילו לא רוצה לדעת את השם משפחה של המועמד/ת (פשוט כי זה יכול ליצור הטיות קוגניטיביות לא רצויות). הבנתי שאני רוצה לשאול רק את המינימום ההכרחי. צמצמתי את הטופס לשלושה חלקים - (1) שאלות סף (שחייבים לענות עליהן כן כדי להמשיך, כי אחרת פשוט אין אפשרות חוקית שנעבוד ביחד), (2) תיאור של הפרויקט ושל התפקיד, (3) שתי השאלות הכי חשובות - כמה תפוקה אתה יכול לייצר בפרק זמן נתון, וכמה כסף תבקש עבור כל יחידת תפוקה.

התוצאות היו מאלפות. הנתונים שמתקבלים דרך טופס של Typeform מראים גם כמה זמן לקח לאנשים למלא את הטופס, ובאיזה חלק אנשים בחרו לעזוב את הטופס ולא להמשיך. ראיתי בטופס אחד שיצרתי אחוזי נשירה של 50%. זה היה מהמם. זה בדיוק מה שרציתי שהטופס הזה יעשה - יסנן עבורי את האנשים שבאמת רוצים לעבוד איתי, ושאני ארצה לעבוד איתם.

עוד דבר שראיתי היה שונות עצומה בין מועמדים/ות בתימחור העבודה. פערים של אלפי שקלים בין ההצעה הכי נמוכה להצעה הכי גבוהה. אפשר להסביר את השונות הזו בצורה פשוטה - למועמדים/ות שונים/ות יש כישורים שונים, ניסיון שונה, השכלה שונה וכו'. בכל זאת, אני חושב שזה לא הסבר מספיק טוב. אני חושב שהסיבה העיקרית היא שאנשים לא יודעים איך לתמחר את עצמם. ליתר דיוק, אני חושב שהם עושים לעצמם שירות לא טוב בצורה שבה הם בוחרים לתמחר את עצמם.

אז רציתי לכתוב על איך לא כדאי לתמחר את עצמך (וגם איך כן) - וכל זאת בפוסט הבא.


רציתי לשתף אתכם


• את "סטודיו העיר האוטונומית" היכרתי רק לאחרונה. הוא פועל במסגרת המחלקה לעיצוב פנים מבנה וסביבה במכללת שנקר. לשמחתי, אדריכל עודד קוטוק, שמנחה את הסטודיו יחד עם אדריכלית תמר לוינגר, הזמין אותי להשתתף באירוע ההגשות (הווירטואלי). הסטודנטיות והסטודנטים הדהימו אותי בעבודות שהן יצרו, שבעצם חשפו אפשרויות דמיוניות ולא מוכרות לעתיד המרחב העירוני בישראל, כשתל אביב משמשת עבורם כארגז החול. המון תודה לעודד שהזמין אותי, ואני מקווה שהתובנות שלי תרמו לסטודנטיות ולסטודנטים.

• שיגרתי גיליון נוסף של הניוזלטר "מהנעשה בערינו" המוקדש לקהילת האורבניסטיות והאורבניסטים בישראל - גיליון מס' 154 - עם חומרים טובים לאנשים שאוהבים ערים.

• ביקרתי בגינת העלייה - מרחב ציבורי חדש שנפתח לאחרונה בתל אביב, וכבר מייצר שערוריות. העליתי סטוריז מהביקור: צפו באינסטגרם >


לעוד דברים שאני עושה כמומחה לערים - בקרו באתר שלי Urbanizator.com ואפשר גם להירשם לניוזלטר "מהנעשה בערינו" שאני מוציא מדי שבוע/יים


***


• העברתי את האתר שלי לדומיין חדש ואלגנטי - telaviv.tours

• הדרכתי סיור Zoom לקבוצה של 385 (!) משתתפים/ות ש"הלכו" איתי לאורך שדרות בן-גוריון בתל אביב. תודה למחוז הציוני בבולטימור שהזמינו אותי שוב, ולכל המשתתפות והמשתתפים בסיור הווירטואלי הזה !



• הדרכתי סיורי וידאו לייב און לוקיישן דרך פלטפורמת VirtualTrips.io - ויוצא שבזמן האחרון, לפחות פעמיים בשבוע, אני מדריך כמאתיים תיירים/ות וירטואליים/ות ברחבי תל אביב.

ככה זה נראה מהעיניים של המשתתפים/ות בסיור הווירטואלי

וככה זה נראה מהעיניים שלי


לעוד דברים שאני עושה כמדריך סיורים בתל אביב - בקרו באתר שלי telaviv.tours, ואפשר גם להירשם לקבלת עדכונים במייל.


***


• עלו לאוויר שני פרקים נוספים בפודקסט "היסטוריה לילדים" שאותם אני כתבתי - על אדיסון וטסלה ועל ההיסטוריה של פארקי השעשועים. בשנה החולפת הפודקסט הזה של יובל מלחי, שיש לי הזכות לכתוב עבורו, צבר יותר ממיליון (!) האזנות. הוא גם הוכתר בתואר פודקסט השנה בקטגוריית הילדים על ידי אתר גיקטיים. העונה הרביעית של הפודקסט הגיעה לסיומה, ואנחנו כבר עובדים במרץ על העונה החמישית.


Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...