21/03/2021

איך לא לתמחר את עצמך (וגם איך כן) - חלק ב'

בחלק הקודם סיפרתי מה הניע אותי לכתוב על האופן שבו אני חושב שעצמאים צריכים לתמחר את עצמם. פרסמתי טופס שבו קראתי לאנשים לעבוד איתי על פרויקט מסוים, ואחת השאלות הייתה כמה כסף תרצו לקבל על העבודה שלכם. להפתעתי, הטווח של התשובות (של עשרות מועמדים/ות) היה רחב מאוד, ונע ממאות שקלים לאלפי שקלים. זה היה מאוד מעניין לראות, ואמנם יכול להיות שמי שתימחרו את עצמם גבוה באמת חשים שהם ראויים לכסף הזה, אבל אני חושש שהרבה עצמאים פשוט לא מתמחרים את עצמם נכון.

נתחיל מאיך אנשים בדרך כלל מתמחרים את עצמם. אני מתרשם מכל מיני שאלות שעולות בפייסבוק, בעיקר בכל מיני קבוצות שאני חבר בהן, שכשמישהו נתקל בפרויקט חדש אז הוא שואל משהו בסגנון של "כמה נהוג לקחת על כזה דבר". עוד משהו ששמתי לב אליו הוא שאנשים מאוד מעודדים את השואלים לנקוב במחירים גבוהים, כי לטענתם "יש מי שגובים אפילו יותר". בעיני, כל השיח הזה מיותר.

למה? ובכן, התמחור של עצמך הוא, ובכן, של עצמך. רק אני יכול לדעת כמה הזמן שלי שווה (והרי זה מה שאני מוכר - את הזמן שלי). כתבתי על האופן שבו אני מנטר את הזמן שלי כאן, כאן וכאן, וגם דיברתי על זה בפרק של הפודקסט "בהמשך לשיחתנו" שנקרא לספור מה שחשוב.

אז שיטת לשאול אחרים "כמה נהוג לדרוש" - מה החסרונות שלה? (1) יכול מאוד להיות שמטעים אתכם, אולי בכוונה ואולי שלא בכוונה, (2) יכול להיות שאתם מתעקשים על המחיר שלא נכון עבורכם, (3) אחרי שיוותרו על ההצעה שלכם, אתם תתחרטו, כי הייתם מוכנים לקבל את העבודה גם במחיר נמוך יותר.

מהי השיטה הנכונה, אם כן, לתמחר את עצמך? ובכן, קודם כל צריך לדעת כמה הזמן שלך שווה. אני עוקב אחרי כל העבודה שאני מבצע, ואחרי כל הכספים שאני מוציא ומכניס, וכך אני יכול לדעת כמה אני מרוויח לשעה. במילים אחרות אני יודע כמה הזמן שלי שווה. ברגע שיש לי את הנתון הזה, אז זה המספר היחיד שמעניין אותי. אין לי שום צורך לדעת מה אחרים גובים.

היתרונות של השיטה הזו הם בדיוק תמונת מראה של החסרונות שמניתי קודם - (1) אף אחד לא יכול להטעות אותך כי אתה מסתמך רק על המספרים של עצמך, (2) המחיר שתתעקשו עליו הוא בדיוק המחיר שנכון עבורכם, (3) אם יוותרו על ההצעה שלכם, לא יהיה לכם שום גרם של חרטה.

כל פרויקט חדש שאני מנסה לתמחר נכנס לאותה מערכת פשוטה של שיקולים - כמה זמן אני נדרש להשקיע בפרויקט הזה? כמה הזמן שלי שווה? - זה כל מה שאני מתייחס אליו. פרויקט חדש צריך להעלות את מה שאני מרוויח לשעה, אחרת אני יכול פשוט להמשיך עם הפרויקטים הקיימים. לכן, אני מציע לפרויקטים חדשים את זמן העבודה שלי במחיר של מה שאני מרוויח לשעה עם דלתא קטנה כלפי מעלה, וזה החלק השרירותי היחיד בכל התחשיב.

חושבים שאני טועה לגמרי? מוזמנות ומוזמנים להגיב לפוסט הזה.


רציתי לשתף אתכם


• בחודשיים האחרונים עבדתי על פרויקט חדש וסודי בתחום העירוניות, בתקווה שבקרוב מאוד ייצא לאור. זה אמנם גרם לכך שהניוזלטר שלי "מהנעשה בערינו" היה בהדממה, אבל בקרוב הוא ישוב לפעילות.



לעוד דברים שאני עושה כמומחה לערים - בקרו באתר שלי Urbanizator.com ואפשר גם להירשם לניוזלטר "מהנעשה בערינו" שאני מוציא מדי שבוע/יים


***


• חגגתי ארבע שנים לסיור הפמיניסטי בתל אביב. פיתחתי אותו לרגל יום האישה הבינלאומי במרץ 2017. חשבתי שאעביר אותו רק פעם אחת, אבל מאז העברתי אותו לקבוצות רבות שרצו להיחשף לפועלן של נשים שהשתתפו בהקמתה של "העיר הלבנה" וגם לנושאים פמיניסטים שעולים במהלך הסיור. לכבוד השינוי האדיר שעברתי בשנה האחרונה - ממדריך סיורים רגיל למדריך סיורים וירטואליים - באופן חגיגי העברתי את הסיור הפמיניסטי בסיור וידאו לייב און לוקיישן ליותר ממאה אנשים שהצטרפו אלי בכל העולם, והתגובות היו אוהדות. סיורי וידאו נוספים שאני עושה בתל אביב זמינים באתר VirtualTrips.io >



• עם היציאה מהסגר השלישי, חזרתי להדריך סיורים בשטח. כיף גדול לפגוש כל כך הרבה קבוצות, ובעיקר משפחות, שרוצות להצטרף אלי לסיור בתל אביב. וגם - כל עוד השמיים סגורים, אני ממשיך להדריך "תיירים" בסיורים וירטואליים. יש לי אפילו סיור וידאו מיוחד ביום הבחירות, שבו אנסה להסביר לתיירים, בעיקר מאירופה ומאמריקה, למה זו הפעם הרביעית שאנחנו הולכים לקלפיות. מוזמנות ומוזמנים להצטרף >

• הוזמנתי לתוכנית הרדיו של קובי אוז, וסיפרתי על מגדל שלום - הבורג’ חליפה של תל אביב. אפשר גם לקרוא וגם להאזין, באתר שלי שמוקדש להיסטוריה של תל אביב ולסיורים בעיר בשיטת עשו זאת בעצמכם - telaviv.tours >


• השתתפתי בסיור קולינרי לאורך רחוב שינקין של ידידי עומר כהן. היה פגז! עברנו גם ב"קפה תמר" המיתולוגי שנסגר לפני חמש שנים. לא יכולתי שלא להרהר בכך שמי שכתב את השיר "גרה בשינקין / שותה בקפה תמר..." מתמודד בימים אלה על ראשות הממשלה. וגם השתתפתי בסיור אוזניות מזעזע במועדון החשפנות "פוסיקט" לשעבר. מועדון החשפנות פעל במבנה העגול של מועדון הקולוסיאום, שהיה אבן דרך בתרבות הבילויים התל-אביבית, והיום הוא מארח יזמים חברתיים. אבל השאריות של מועדון החשפנות נותרו מאחור, וסיור האוזניות שהשתתפתי בו הוליך אותי בין החללים השונים וסיפר לי את הסיפור של האנשים שניצלו והנשים שנוצלו. צפו בסטוריז >




לעוד דברים שאני עושה כמדריך סיורים בתל אביב - בקרו באתר שלי TelAviv.tours, ואפשר גם להירשם לקבלת עדכונים במייל.


***


• תמכתי באחד הפרויקטים הכי חשובים שנוצרו פה בשנים האחרונות - הספר "קול התור" בעריכת אופיר טובול. הספר הזה נועד להשלים את החסר בהיסטוריה של הציונות ולספר על הוגים ספרדים שהחזיקו בתפיסות שונות ומגוונות של ציונות. אפשר לקרוא לזה ציונות מסורתית. אם עד היום בבית הספר תלמידים לומדים על הציונות המדינית של הרצל והציונות הרוחנית של אחד העם ועל הציונות הסינתטית של חיים ויצמן ועל הציונות הדתית של הרב ריינס - אולי בקרוב הם גם ישמעו על הציונות המסורתית של הוגים שנולדו מחוץ למזרח אירופה. הפרויקט הצליח להגיע ליעד המימון שלו, ויצא לאור. להזמנת "קול התור" > (אני לא מקבל עמלה, רק מפרגן)

• הפודקסט "היסטוריה לילדים" הגיע ליותר מ-2 מיליון האזנות. וואו! אני ממש גאה להיות שותף לפרויקט הזה, בניצוחו של יובל מלחי, שמשמח כל כך הרבה זוגות אוזניים. בפודקסט היסטוריה לילדים, שייכנס בקרוב לעונה החמישית שלו, תמצאו הרבה פרקים שאני כתבתי - למשל, על בן-גוריון והרצל, על הארי הודיני ומהטמה גנדי, על הדינוזאורים ועל הקרקס ועוד... יובל הוא שעורך ומקריין את כל הפרקים, ועושה אותם לחגיגה של ממש. לא פלא שהרבה ילדות וילדים מעדיפים ללמוד היסטוריה ממנו.

• עברתי למשרד חדש באורבן פלייס במגדל שלום. מקווה שיום יבוא וגם אצליח לסדר אותו... זה הנוף מהמשרד (לא שלי). אם אתם בסביבה, אתם מוזמנים לקפוץ לביקור.













13/02/2021

איך לא לתמחר את עצמך (וגם איך כן) - חלק א'

בשבועיים האחרונים התחלתי פרויקט חדש. למעשה, זו דרך חדשה לבצע פרויקט ישן, אבל הדרך החדשה הזו כל כך שונה וכל כך הרפתקנית, שמבחינתי זה בעצם להתחיל משהו מאפס. במסגרת הפרויקט החדש הזה, הייתי צריך עוד ידיים עובדות (כאלה שיודעות להקליד...) אז התחלתי לחשוב איך לעשות את זה. למעשה, כבר הרבה זמן חשבתי איך הכי נכון לעשות זאת.

כתבתי פוסט שמתאר בשורה את הצורך שלי ופרסמתי אותו בכמה קבוצות פייסבוק ספציפיות. מיד היו לי די הרבה פניות. הבנתי שאני לא הולך לבקש קורות חיים, כי זו דרך לא טובה לעבד את הנתונים. אני באמת אשב ואקרא עכשיו קורות חיים של שלושים אנשים ואבחר את מי שהכי מוצא חן בעיני? הייתי צריך לפתח שיטה יותר זריזה ויעילה.

הבנתי שאני צריך טופס, שדרכו אוכל לאסוף את הנתונים על האנשים שמעוניינים לעבוד איתי. התחלתי לבנות טופס בגוגל פורמס, אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא מספיק טוב. בדקתי כל מיני תחליפים ובסוף נחתתי על Typeform - שירות מהמם ליצירת טפסים (לא מקבל מהם עמלות, והלינק הוא לא אפיליאייט... סתם מפרגן). כל טופס נראה כמו יצירת מופת, והנתונים שמתקבלים הרבה יותר מאירי עיניים.

כשבניתי את הטופס בעצם הבנתי שאני לא רוצה לדעת דברים שהם לא רלוונטיים. העבודה היא בכל מקרה מהבית, אז מה זה משנה איפה המועמד/ת גר/ה. בשלב הזה אני אפילו לא רוצה לדעת את השם משפחה של המועמד/ת (פשוט כי זה יכול ליצור הטיות קוגניטיביות לא רצויות). הבנתי שאני רוצה לשאול רק את המינימום ההכרחי. צמצמתי את הטופס לשלושה חלקים - (1) שאלות סף (שחייבים לענות עליהן כן כדי להמשיך, כי אחרת פשוט אין אפשרות חוקית שנעבוד ביחד), (2) תיאור של הפרויקט ושל התפקיד, (3) שתי השאלות הכי חשובות - כמה תפוקה אתה יכול לייצר בפרק זמן נתון, וכמה כסף תבקש עבור כל יחידת תפוקה.

התוצאות היו מאלפות. הנתונים שמתקבלים דרך טופס של Typeform מראים גם כמה זמן לקח לאנשים למלא את הטופס, ובאיזה חלק אנשים בחרו לעזוב את הטופס ולא להמשיך. ראיתי בטופס אחד שיצרתי אחוזי נשירה של 50%. זה היה מהמם. זה בדיוק מה שרציתי שהטופס הזה יעשה - יסנן עבורי את האנשים שבאמת רוצים לעבוד איתי, ושאני ארצה לעבוד איתם.

עוד דבר שראיתי היה שונות עצומה בין מועמדים/ות בתימחור העבודה. פערים של אלפי שקלים בין ההצעה הכי נמוכה להצעה הכי גבוהה. אפשר להסביר את השונות הזו בצורה פשוטה - למועמדים/ות שונים/ות יש כישורים שונים, ניסיון שונה, השכלה שונה וכו'. בכל זאת, אני חושב שזה לא הסבר מספיק טוב. אני חושב שהסיבה העיקרית היא שאנשים לא יודעים איך לתמחר את עצמם. ליתר דיוק, אני חושב שהם עושים לעצמם שירות לא טוב בצורה שבה הם בוחרים לתמחר את עצמם.

אז רציתי לכתוב על איך לא כדאי לתמחר את עצמך (וגם איך כן) - וכל זאת בפוסט הבא.


רציתי לשתף אתכם


• את "סטודיו העיר האוטונומית" היכרתי רק לאחרונה. הוא פועל במסגרת המחלקה לעיצוב פנים מבנה וסביבה במכללת שנקר. לשמחתי, אדריכל עודד קוטוק, שמנחה את הסטודיו יחד עם אדריכלית תמר לוינגר, הזמין אותי להשתתף באירוע ההגשות (הווירטואלי). הסטודנטיות והסטודנטים הדהימו אותי בעבודות שהן יצרו, שבעצם חשפו אפשרויות דמיוניות ולא מוכרות לעתיד המרחב העירוני בישראל, כשתל אביב משמשת עבורם כארגז החול. המון תודה לעודד שהזמין אותי, ואני מקווה שהתובנות שלי תרמו לסטודנטיות ולסטודנטים.

• שיגרתי גיליון נוסף של הניוזלטר "מהנעשה בערינו" המוקדש לקהילת האורבניסטיות והאורבניסטים בישראל - גיליון מס' 154 - עם חומרים טובים לאנשים שאוהבים ערים.

• ביקרתי בגינת העלייה - מרחב ציבורי חדש שנפתח לאחרונה בתל אביב, וכבר מייצר שערוריות. העליתי סטוריז מהביקור: צפו באינסטגרם >


לעוד דברים שאני עושה כמומחה לערים - בקרו באתר שלי Urbanizator.com ואפשר גם להירשם לניוזלטר "מהנעשה בערינו" שאני מוציא מדי שבוע/יים


***


• העברתי את האתר שלי לדומיין חדש ואלגנטי - telaviv.tours

• הדרכתי סיור Zoom לקבוצה של 385 (!) משתתפים/ות ש"הלכו" איתי לאורך שדרות בן-גוריון בתל אביב. תודה למחוז הציוני בבולטימור שהזמינו אותי שוב, ולכל המשתתפות והמשתתפים בסיור הווירטואלי הזה !



• הדרכתי סיורי וידאו לייב און לוקיישן דרך פלטפורמת VirtualTrips.io - ויוצא שבזמן האחרון, לפחות פעמיים בשבוע, אני מדריך כמאתיים תיירים/ות וירטואליים/ות ברחבי תל אביב.

ככה זה נראה מהעיניים של המשתתפים/ות בסיור הווירטואלי

וככה זה נראה מהעיניים שלי


לעוד דברים שאני עושה כמדריך סיורים בתל אביב - בקרו באתר שלי telaviv.tours, ואפשר גם להירשם לקבלת עדכונים במייל.


***


• עלו לאוויר שני פרקים נוספים בפודקסט "היסטוריה לילדים" שאותם אני כתבתי - על אדיסון וטסלה ועל ההיסטוריה של פארקי השעשועים. בשנה החולפת הפודקסט הזה של יובל מלחי, שיש לי הזכות לכתוב עבורו, צבר יותר ממיליון (!) האזנות. הוא גם הוכתר בתואר פודקסט השנה בקטגוריית הילדים על ידי אתר גיקטיים. העונה הרביעית של הפודקסט הגיעה לסיומה, ואנחנו כבר עובדים במרץ על העונה החמישית.


Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...