30/12/2017

לקראת 2018

עוד מעט נגמרת שנת המס. זה זמן טוב לסיכומים. אני מעדכן את הטבלה שבה עקבתי בדקדקנות אחרי העבודה שלי בשבעת החודשים האחרונים. מאוד מרוצה מהתוצאות.

יש לי תחום אחד גדול שאני עוסק בו - סיורים מודרכים בתל אביב, תחת השם שבחרתי: TLVXP. כשבחרתי את השם לפני כשנה, חשבתי על Tel Aviv explained. אחר כך, ה-XP היתרגם גם ל-expert, ל-explained, ל-exposed, ל-experienced, ומאוד שמחתי שאנשים מוצאים בזה משמעויות חדשות שלא חשבתי עליהן. דבר אחד שלא הבאתי בחשבון הוא קניון TLV Fashion של גינדי, שגרם לחלק מהאנשים לחשוב שאני קשור אליהם. אני לא קשור אליהם, או לאף גורם אחר לצורך העניין. כשאני מדריך בתל אביב, מתפלאים עלי שאני עושה את זה באופן עצמאי ("אתה באמת לא קשור לעירייה?", "איך אפשר להתפרנס מזה?").

הסיורים בתל אביב תופסים את רוב הזמן שלי. אני משקיע את מרבית הזמן בהדרכת הסיורים, במענה לפניות (במייל, בטלפון, בוואטסאפ וכו'), ובפרסום תכנים מעניינים למטיילים בתל אביב (בפייסבוק ובאתר שלי). מבין כל הפניות, כמעט חצי מהפניות הופכות אחר כך לסיור שיוצא לפועל. לכל הפונים אני משתדל כמה שיותר לעזור עם המידע שהכי מתאים להם. למשל, אם אני לא יכול להדריך במועד המבוקש, אני מפנה למדריכים אחרים שאני מכיר (בקרוב אפרסם את "פינת הפרגון" ובה המלצות על מדריכים בתל אביב שאני מכיר ומעריך). מוזמנים לבקר באתר שלי של הסיורים בתל אביב - tlvxp.com


יש עוד תחום, פחות גדול, שאני עוסק בו. הוא קטן יותר כי בניגוד לסיורים בתל אביב הוא משהו שהתחלתי בו יחסית לאחרונה. עם הסיורים התחלתי באופן רשמי ב-2008 (איך הזמן טס... כמעט עשור), ואת העסק השני שלי התחלתי ב-2016 והוא נקרא Urbanizator. במסגרת זו, אני מייעץ לגופים ציבוריים בנוגע לעירוניות ותחבורה.

אני מחשיב את עצמי כאורבניסט - מי שמאמין שהעיר היא ההמצאה הגדולה ביותר בתולדות האנושות, ושהמאה ה-21 היא המאה של הערים. המטרה שלי היא לזהות בעיות אורבניות ולספק פתרונות אורבניים. אני משלב ידע ממדעי החברה והרוח עם יכולות מחקר וניתוח וניסיון בהדרכה, יצירת תוכן ובניית קהילה באמצעים דיגיטליים. אני יועץ פרילנסר לחברת קשרי קהילה, שעובדת על פרויקטים שונים עם עיריות, חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים נוספים, ובמסגרת הזו אני מביא מעצמי כדי להגדיל את ההצלחה של הפרויקטים הללו. בין הפרויקטים שהייתי מעורב בהם או שעודני מעורב בהם - הקמת הרכבת הקלה בתל אביב, פרויקט תחבורה בת קיימא באשדוד, פריסת נתיבי תחבורה ציבורית בגוש דן, שיתוף ציבור בהרצליה ועוד.

זה עדיין לא תחום גדול מספיק כדי לעמוד בפני עצמו, אבל הכיוון טוב. בתחום הזה אני מקדיש גם הרבה זמן כדי לשווק את עצמי באמצעות ערוץ מידע, שנקרא "מהנעשה בערינו", וכולל ניוזלטר ופודקסט. הניוזלטר יוצא (כמעט) כל שבוע, ובשנה האחרונה הצטרפו לרשימת התפוצה כ-250 נרשמים, שנהנים מהזדמנויות עבודה ותכנים רלוונטיים שאני אוסף, עורך ומשגר אליהם. הפודקסט יוצא פעם בחודש בערך (כי הוא מצריך יותר זמן הכנה), ואני מניח שרבים מהרשומים לניוזלטר גם מאזינים לפודקסט. זה תחום שאני מקווה שיצמח עוד יותר ב-2018. מזמין אתכם לבקר באתר שלי של העירוניות - Urbanizator.com


התחום האחרון שאני עוסק בו הוא קצת שונה מהשניים הקודמים, כי הוא למעשה מטא-תחום, או טראנס-תחום. קצת קשה להסביר אותו, אבל אפשר להגיד שאליו אני משייך את כל הפרויקטים שלא מצאו את מקומם בשני התחומים הקודמים. אני מכנה אותו tomer3 (כמו הדומיין של הבלוג הזה). לתחום הזה הכנסתי פרויקט מדהים שעלה על שולחני בשנה האחרונה - כתיבת פרקים לסדרות פודקסט של יובל מלחי, אחד הפודקסטרים המובילים בישראל. את רוב הפרקים אני כותב לסדרת הפודקסט "היסטוריה לילדים" (בתמיכת תאגיד השידור הציבורי "כאן"). התחום הזה גם כולל כל מיני פרויקטים בתחילת הדרך (למשל, "פוליטי פודקסט" - הפודקסט שלי ושל עידו דמבין על פוליטיקה בישראל ובכלל; "שביל תל אביב" - יוזמה שלי ושל איציק צרפתי ליצירת שביל שמתמצת את כל הסיפור של יפו ותל אביב מאז ועד הנה).

אז מה הופך את tomer3 למשהו קצת אחר? הוא כולל גם את ה"סיסטם" שלי. זאת אומרת, את הפעולות שאני עושה שהן קריטיות עבורי מתוקף היותי עצמאי, למשל, מעקב אחרי השעות שאני עובד על הפרויקטים השונים ותזרים המזומנים. לעניין הזה אני קורא "ניהול אפקטיביות" (שם לא מוצלח, אבל לא מצאתי משהו יותר טוב). עוד דוגמא - נטוורקינג, כלומר, הזמן שאני מקדיש לשיחות עם אנשים שרוצים להציע שיתוף פעולה חדש, או שהם מומחים לנושאים שקרובים ללבי ושחשוב שאכיר אותם. כלומר, פעולות שהן קריטיות גם לתחומים האחרים, ולכן הן הופכות את התחום הזה למעין שילוב של תחום רגיל ומטריית על לכל התחומים. האתר השלישי שאני מפנה אתכם אליו הוא למעשה האתר שבו אתם נמצאים - הבלוג שלי tomer3.com - שהפוסטים כאן הם בלגן די רציני של כל מיני דברים שאני עושה.



בחצי השנה האחרונה יצא שעבדתי על TLVXP בערך 600 שעות, על Urbanizator כ-300 שעות, ועל tomer3 כ-300 שעות. צריך לזכור שבערך חצי מהתחום האחרון (כ-150 שעות) הוא למעשה ה"סיסטם" שלי, שהפעולות בו קריטיות גם לשני התחומים האחרים. מבחינת תזרים המזומנים, יצא שבשנה הזו התקרבתי מאוד לתקרת ההכנסות של עוסק פטור (כ-98 אלף ש"ח לשנה), וייתכן שבשנת 2018 אממש את מה שאנו העוסקים הפטורים מאחלים זה לזה - שנגיע לרמת הכנסות שנתחיל לשלם בה מיסים.

שנת מס מוצלחת לכולם! ושנראה הרבה מהשטרות החדשים שיצאו לאחרונה - 

טיול בתל אביב בעקבות השטרות החדשים

14/08/2017

מבט פמיניסטי על תאונת קורקינט 2

זהו המשך לפוסט מבט פמיניסטי על תאונת קורקינט - 13/8/2017

אתמול כתבתי על תאונת הקורקינט החשמלי של הדוגמנית שלומית מלכה (שוב נאחל לה רפואה שלמה). רוכבי האופניים החשמליים הוצגו בשנים האחרונות כסכנה לציבור. אף יותר מכך - הכלים החשמליים עברו דמוניזציה חריפה עד כדי כך שמאשימים את הרוכבים בכך שהם גורמים לעצמם להיפגע בתאונות דרכים. זה נקרא "האשמת הקורבן". היו מי שחשבו שאני משתמש במונח הזה באופן לא ראוי, אבל אני לא נכנס לזה.

פרסמתי את הפוסט בפייסבוק, והוא הגיע לעיניהם של 2,984 קוראים נכון לרגע זה. כצפוי, התגובות היו בסגנון "הכלים החשמליים לא צריכים דמוניזציה מאורגנת, הם עושים את יחסי הציבור בעצמם" (כאן) וגם "אין דמוניזציה. כלי רכב חשמליים על מדרכה, הם דמון." (כאן) וכדומה.

ההמחשה הכי חזקה לכך שרוכבי החשמליים חווים "האשמת הקרבן" הגיעה באמצעות תמונה שצולמה היום על ידי הכתבת נועה אסטרייכר. הכיתוב הוא "אז עכשיו פתאום יש ניידת משטרה שנותנת דו"חות לבחורות על אופניים חשמליים ברוטשילד. מביך" (הפוסט המקורי):



אני חושב שניתוח פמיניסטי מסייע לנו לשפוך אור על המציאות. בהקשר הזה, "האשמת הקורבן" היא כלי ניתוח מצוין. אפשר להבין באמצעותו לא רק את הבעיה, אלא גם את הפתרון. הבעיה אינה ההתנהגות של הרוכבים, אלא של הזירה הבלתי אפשרית שבה הם פועלים. אי אפשר לרכוב בכביש, אי אפשר על המדרכה, ונתיבי האופניים אינם מספיקים - אז באיזה מרחב הם אמורים להתקיים?

למי שמעדיף ניתוח פחות פמיניסטי ויותר תועלתני, אני ממליץ על ההסבר של רועי שוורץ תיכון, שבוחן את הנזק שגורמים האופניים החשמליים ביחס לתרומה שלהם (ניתוח עלות-תועלת קלאסי): "התרומה שלהם לרבים גדולה משל רכב פרטי מפני שניתן לרכוב עליהם בגיל צעיר יותר, הן עולות פחות, אין צורך בדלק (ובכך חוסכות כסף וזיהום אוויר) והן מקטינות את העומס בכבישים..."

13/08/2017

מבט פמיניסטי על תאונת קורקינט

המשך לפוסט הזה - מבט פמיניסטי על תאונת קורקינט 2

עוד לא יבשה הדיו מעל אתרי החדשות: "שלומית מלכה במצב קשה לאחר שנפלה מקורקינט" - וכבר המקלדות שוצפות וקוצפות ברשתות החברתיות עם קריאות כמו - "הזדמנות טובה לקמפיין להורדת חשמליים מסוגים שונים מהשבילים ומהמדרכות". העיתונאי אטילה שומפלבי גם הכתיר את האירוע כ"סכנת הקורקינט".

זהו המשך של תהליך הדמוניזציה של רוכבי האופניים החשמליים שעובר על ישראל בשנים האחרונות. כתבתי בהקשר הזה על תופעה של האשמת הקורבן - כשרוכבים נפגעים בתאונות דרכים, מאשימים אותם שזה כלי רכב מסוכן, ושהם הביאו את זה על עצמם.

המקרה של שלומית מלכה, שנאחל לה רפואה שלמה, עשוי להפוך את המגמה. רבים מפנים אצבע מאשימה דווקא לכיוון עיריית תל אביב, שמסיבותיה הלא ברורות דואגת להשקות גם את הדשא בשדרות רוטשילד וגם את שבילי האופניים. כך הפך נתיב הנסיעה של שלומית מלכה לסכנה ברורה ומיידית, שהמשתמשים ברשתות החברתיות גם התריעו עליה מבעוד מועד חזור והתרע.

במקרה הזה כנראה שלא יגידו על שלומית מלכה "למה היא בכלל רכבה על הדבר המסוכן הזה?" כפי שקורה במקרים רבים. אולי הפעם לא תהיה האשמת הקורבן, בסגנון של "היא הביאה את זה על עצמה" ו"למה היא התלבשה ככה". אולי הפעם תחלחל ההבנה שאנחנו לא צריכים לדרוש מהרוכבים החשמליים שלא להיפגע, אלא שצריך לספק להם מרחב בטוח לרכב בו. להתחיל להתייחס לכלי רכב חשמליים לא כאויב, אלא ככלי תחבורה לגיטימי. הדרך לשם היא נתיבי אופניים על חשבון נתיבי נסיעה בכביש.


21/07/2017

סיורי אהבה בנווה צדק

בערב ט"ו באב (6/8/2017) ובמוצאי ט"ו באב (7/8/2017) אדריך סיורים רומנטיים לזוגות מאוהבים בנווה צדק. מוזמנות ומוזמנים להירשם בקישור זה: "האהבות הסודיות של העיר הגדולה - סיור אהבה בנווה צדק"


18/06/2017

הזמנה לסיור פמיניסטי בתל אביב

ביום שישי הקרוב, 23/6/17, בשעה 10:00, ניפגש בתל אביב ברח' ריינס 1 (ליד כיכר דיזנגוף המשתפצת בימים אלה) ונצא לסיור מודרך בעקבות הנשים שעשו את תל אביב. להרשמה לסיור - http://www.funzing.com/sd/UVwmiV

הסיור נועד להעלות על נס את פועלן של נשים בתולדות העיר תל אביב. הסיור מתחיל בכיכר (צינה) דיזנגוף ומסתיים בשדרות (פולה) בן-גוריון. המסלול לאורך רחוב ריינס ובקרבתו מישורי ונגיש. במהלך הסיור נספר על האדריכליות שבנו את העיר הלבנה בתל אביב, נשאל את עצמנו למה כל כך מעט מקומות קרויים על שם נשים (ואיך אפשר לתקן זאת), וגם נכיר את "נערת ריינס".



04/06/2017

סיור בנווה צדק לחובבי היסטוריה, אדריכלות ותרבות

אם אתם חובבי היסטוריה, אדריכלות ותרבות, אתם מוזמנים לסיור שלי בנווה צדק ביום שבת, 10/6, בשעה 11:00. ההרשמה דרך אתר פאנזינג בכתובת זו - http://www.funzing.com/sd/YWxGF4 - בעלות של 60 ש"ח למשתתפ/ת. משך הסיור כשעה וחצי בהליכה קלילה במסלול מישורי ונגיש.






נווה צדק היא המקף שמחבר בין יפו לתל אביב - הסיפור שלנו מתחיל ביפו, העיר התנ"כית המתנשאת על גבעה נמוכה לחוף הים התיכון. עד לפני 130 שנה הייתה עדיין עיר מוזנחת בקצה של האימפריה העות'מאנית. ופתאום - היא עוברת מהפך. החומות שהקיפו את העיר, ושהפכו אותה לצפופה עד כדי מחנק, נותצו. שכונות החלו לקום מחוץ לחומות, וביניהן גם השכונה היהודית הראשונה - נווה צדק. היא נוסדה בפאתי יפו ב-1887 והייתה לאבן דרך בהקמת תל אביב.

ההיסטוריה הרשמית של האזור כוללת תאריכים חשובים, מנהיגים פוליטיים ותנועות לאומיות. אותי מעניינים דווקא הסיפורים הקטנים של האנשים שחיו פה, על המקף שבין יפו לבין תל אביב. בואו לבקר איתי בנווה צדק, שהיא היום "שמורת טבע" של בניינים לשימור בלב הכרך הסואן, וביחד נחווה מחדש את הסיפורים הקטנים, הרכילותיים של פעם.

קוראים לי תומר שלוש. אני בן 30, וזו השנה העשירית שאני מדריך סיורים בנווה צדק. בסיורים שלי אני גם משלב את הסיפור של המשפחה שלי - משפחת שלוש - שהייתה בין המשפחות המייסדות של נווה צדק.

מה תקבלו?
- תבקרו בשכונה הכי יפה בתל אביב ותגלו את הסיפורים המרתקים שמתחבאים בה
- תקבלו תשובות לכל מה שרציתם לדעת על נווה צדק בפרט ועל תל אביב בכלל

הרשמה לסיור שלי בנווה צדק ביום שבת, 10/6, בשעה 11:00, ועוד פרטים באתר פאנזינג - http://www.funzing.com/sd/YWxGF4 - בעלות של 60 ש"ח למשתתף.

24/05/2017

שביל העצמאות

מתוך כתבה שהתפרסמה בחודש שעבר:

במרכז תל אביב, באזור הרחובות הרצל, לילנבלום, אלנבי, אחד העם ושדרות רוטשילד, מתכננים בימים אלה פרויקט "שביל העצמאות". השביל הקצר — כקילומטר אחד בלבד — נועד לקשור בין עשר נקודות תוכן ומורשת שהוגדרו כבעלות חשיבות גדולה ועניין לתיירים ישראלים וזרים. התחנות המרכזיות לאורכו של השביל הן בית העצמאות, ששימש כביתו של ראש העיר מאיר דיזנגוף וכמוזיאון לאמנות שבו הוכרז על הקמת מדינת ישראל; מוזיאון ההגנה; בית הכנסת הגדול באלנבי; הקיוסק הראשון של תל אביב; מגדל שלום; מזרקת המוזאיקה של נחום גוטמן, שהועתקה לקצה שדרות רוטשילד; בית מייסד אחוזת בית, עקיבא אריה וייס; מוזיאון הרצלילנבלום לתולדות ההתפתחות הכלכלית בארץ ישראל; פסל דיזנגוף על סוסתו מול בית העצמאות; ואנדרטת המייסדים ברוטשילד פינת נחלת בנימין. עבודת ההכנה על השביל תימשך כשנה.
הכנתי מפה של שביל העצמאות המתוכנן - תומר שלוש // מפת שביל העצמאות



09/05/2017

תלמדו מהחרדים

היום השתתפתי בדיון בכנסת בנושא היערכות התחבורה הציבורית לאירועים המוניים. הנה הקטע שבו אני דיברתי:



הדיון נערך ביוזמת ח"כ דב חנין, יו"ר ועדת המשנה לתחבורה ציבורית. באתי לספר על הפעילות שלי, בשיתוף עם ארגון "15 דקות", לקידום התחבורה הציבורית בתל אביב.

סופר את העומר...

לקראת ל"ג בעומר אני שוב ממליץ על הפוסט של "הרוכב לאוטובוסים" - הילולת הרשב"י - אירוע התח"צ הגדול ביותר בישראל. מסתבר שאפשר לארגן מבצע אדיר של מאות אלפי חוגגים, כולל חסימה של כבישים לתנועת כלי רכב פרטיים וגיוס של אוטובוסים מחברות פרטיות. הנושא הזה עלה בדיון היום, והמשטרה לא הסבירה למה בהילולת הרשב"י זה אפשרי, אבל במופע של ג'סטין ביבר זה לא. בכלל אירועים המוניים יכולים להיות מנוהלים טוב יותר, עם נתיבי תחבורה ציבורית זמניים. רק צריך ללמוד מהחברה החרדית להתייחס למשתמשי התחבורה הציבורית כמשתמשי הדרך העיקריים.

במהלך הדיון נופפתי בשלט שאספתי אחרי מרתון תל אביב האחרון. תקציר הפרקים הקודמים - לקראת מרתון תל אביב בשנה שעברה התרעמתי על כך שלא מיידעים את משתמשי התחבורה הציבורית על שינויים בקווים. גם עליתי לדבר ברדיו על כך וניסיתי לשכנע את רינה מצליח שזה בעייתי ביותר. מנקודת מבט אורבניסטית, כתבתי על כך שמרתון הוא לאו דווקא מה שמאפיין עיר גדולה, וגם מצאתי תמונות היסטוריות מהמרתונים הראשונים של תל אביב. אחר כך הגיע מרוץ הלילה שהמחיש עד כמה המצב חמור, כי אנשים חיכו בתחנות מבלי שאף אוטובוס הגיע לקחת אותם.

אחרי שלחצנו על עיריית תל אביב שכן תהיה התייחסות למשתמשי התחבורה הציבורית, הצלחנו לגרום לכך -





אפילו עליתי לדבר על זה ברדיו, בתוכנית "יהיה בסדר":



הדיון היום בכנסת היה צעד נוסף בדרך לשיפור של התחבורה הציבורית בישראל. ככל שרמת האמון בתחבורה הציבורית תהיה גבוהה יותר, כך יפחת השימוש ברכב הפרטי ואיתו יפחתו הפקקים, תאונות הדרכים וזיהום האוויר. מאז המרתון גם רואים שלטים בסגנון הזה באירועי ספורט אחרים:

לקראת מרוץ אוניברסיטת תל אביב שנערך במרץ 2017


27/03/2017

מאה שנה לגירוש תל אביב

בדיוק לפני מאה שנה התורכים גירשו את המשפחה שלי מתל אביב. הפכנו לפליטים ומצאנו מקלט בפתח תקווה (תחשבו כמה זה נורא לתל אביבים למצוא את עצמם בפתח תקווה, קל וחומר לפני מאה שנה). אחר כך גם גורשנו משם ומצאנו מקלט אצל חברים ערבים בכפר ג'מאל, ליד קלקיליה. עבר הרבה מאוד זמן מאז מלחמת העולם הראשונה, אבל איכשהו הסיפור הזה לא מרפה ממני, איך בבת אחת המלחמה מגיעה עד אליך ואתה צריך לעזוב הכל ולנדוד עם המשפחה אל גורל לא ידוע. לרגל שנת המאה לגירוש תל אביב, שאירע בערב פסח 1917, כתבתי פרק מיוחד לפודקסט המוצלח "קטעים בהיסטוריה" של יובל מלחי. זה החלק הראשון (45 דק'). האזנה נעימה!


כולנו מכירים היום את תל אביב כ"עיר ללא הפסקה". בתי הקפה שנפתחים בבוקר מתחלפים במסעדות עמוסות בצהרים, ומשם אפשר להמשיך לבר או למועדון שנסגרים רק עם עלות השחר. עיר עמוסה, רב-גונית, מלאת התרחשויות. דמיינו שאתם במקום הומה אדם, כמו רחוב שינקין או דיזנגוף סנטר או מתחם שרונה על יד קניון עזריאלי. אולי אתם בנמל תל אביב או על חוף הים ביום שטוף שמש. ועכשיו דמיינו את כל האנשים מסביבכם נעלמים. העיר ריקה, יצאה להפסקה. הרחובות שוממים, החנויות סגורות, התריסים מוגפים בכל החלונות. בגן מאיר אין אף אחד שמטייל עם הכלב, בשוק הכרמל אין מוכרים ואין קונים, ברחוב אלנבי הסואן בדרך כלל אין נפש חיה. זה הסיפור על תל אביב שיצאה להפסקה - לפני מאה שנה.

שנת 1914 הייתה אמורה להיות שנה ככל השנים. תל אביב, שנוסדה חמש שנים קודם לכן, הייתה עדיין שכונה קטנה, פרבר של עיר הנמל יפו. כמה עשרות בתים עם קומה אחת או שתיים, עם גגות רעפים אדומים ועם גינות ירוקות (וידאו). מעל כולם התנשאה הגימנסיה הרצליה - התיכון הראשון בעולם שלימדו בו בעברית. כיאה למפעל ציוני חשוב, בית הספר נקרא על שם בנימין זאב הרצל, אבי הציונות המודרנית.

לא רחוק משם עמד בית העסק היחיד בתל אביב. זהו הקיוסק שעודנו עומד בקצה שדרות רוטשילד. מייסדי תל אביב חשבו שהעסקים יישארו בעיר הגדולה, ביפו, ושתל אביב תהיה מעין פרבר ירוק ושקט. בכל זאת, הם הסכימו לבקשותיו של יזם אחד, שרצה למכור גזוז לתושבי השכונה. הם לא ידעו שזה יהיה העסק הראשון במה שתהיה לימים בירת העסקים של ישראל. הם גם לא ידעו ששלוותם עומדת להיות מופרת ברעש המלחמה.

את ההמשך תוכלו לשמוע בפרק שכתבתי במיוחד לפודקסט "קטעים בהיסטוריה" של יובל מלחי


מאת יוסי ביילין, ישראל היום 24/3/2017

כתבתי בעבר על גירוש תל אביב את הפוסט כשהמלחמה הגיעה לתל אביב

04/02/2017

סטארטאפ במזרח התיכון

ביום שני הקרוב, 6/2, בשעה 20:30, אני אספר על הסיפור המופרך של הקמת תל אביב במרכז קהילתי דב הוז - מקום חדש במרכז תל אביב, שאני מקווה שיהפוך את ההרצאה הזו לראשונה בסדרה של הרצאות לטובת התושבים.

ההרצאה שלי נקראת "סטארטאפ במזרח התיכון" >> לאיוונט




25/01/2017

סיורי חורף בנווה צדק

בסוף השבוע הבא - סיורים בנווה צדק, גם בשישי וגם בשבת, הצגה ראשונה ב-10:30 והצגה שנייה ב-12:30.

זו הפעם הראשונה שאני עושה שימוש באתר Funzing כדי להוציא לדרך סיורים, ואני מקווה שזה יהיה שיתוף פעולה מוצלח - עבורי ועבורכם. מוזמנים להירשם כאן: http://www.funzing.com/sd/YWxGF4

והנה כמה תמונות מהסיורים החורפיים של דצמבר הגשום וינואר השחון!

ויש גם איוונט בפייסבוק





23/01/2017

כיכר דיזנגוף איננה

בשבועיים האחרונים הגיעו חגיגות ההריסה של כיכר דיזנגוף לשיא של כל הזמנים. ביום הראשון להריסה, בעוד הבאגרים הולכים ונוגסים בכיכר, קראו לי להתראיין בערוץ 2 לצד סגן ראש העיר אסף זמיר (מתחיל בדקה 2:30) -




הבעתי את דעתי גם בפני כתבת האדריכלות של "הארץ", נעמה ריבה, שהעיצוב החדש של כיכר דיזנגוף הוא לא בדיוק החזרה של המרחב הציבורי להולכי הרגל כפי שהיינו רוצים, אלא ערבוב של שתי גישות סותרות - יותר שטח יוקצה למכוניות בכיכר דיזנגוף החדשה, אז איך בדיוק יגיעו אליה הולכי הרגל?


גם האורבניסט יואב לרמן בירך על הורדת הכיכר כמקרה תקדימי של פירוק תשתיות שמתעללות בהולכי הרגל. אנא התרשמתי מהסיקור התקשורתי ההדוק של הריסת הכיכר - כולל שידור לייב של הבאגרים שמפרקים אותה במשך שעות ארוכות. הסקופ האמיתי שייך לכתב איתי בלומנטל שזיהה את האמן יעקב אגם, שהגיע ממקום מושבו בפאריז כדי לצפות בהריסת הכיכר ולמלמל כמה מילים.

הצלחה אדירה נרשמה באירוע חלוקת חתיכות גרנוליט מכיכר דיזנגוף. מאות חתיכות חולקו לציבור בבוקר ההריסה, וחתיכות נוספות חולקו ביום שישי שלאחריה. התור הפתיע את העוברים והשבים ברחוב דיזנגוף - מאות אנשים שבאו לקחת חתיכת רצפה. רבים השוו את זה לחתיכות מחומת ברלין, שאפשר למצוא עד היום בחנויות מזכרות בבירת גרמניה.

חתיכה מכיכר דיזנגוף, ינואר 2017

התור לקבלת חתיכה מהכיכר ביום שישי, 13 בינואר 2017

בגזרה אחרת נרשמה גם כן הצלחה - יידוע משתמשי התחבורה הציבורית על השינויים בקווים. זה התחיל כשבוע לפני הריסת הכיכר עם מודעות בתחנות האוטובוס, והמשיך עם שילוט באוטובוסים עצמם. אפילו ביום לפני שהסדרי התנועה המוכרים חזרו, נתלו מודעות מיוחדות על כך שהעבודות הסתיימו מוקדם מהמתוכנן והאוטובוסים ישובו למסלוליהם:




לצערי, העירייה הזדרזה לא רק לכרות את הפיקוסים העתיקים בכיכר דיזנגוף, אלא גם ניצלה את ההזדמנות כדי לגזום את הפיקוסים ברחוב דיזנגוף, שעה שהיה חסום לרגל העבודות להורדת הכיכר:



בשלב זה אין כיכר בדיזנגוף. הצורה שהכבישים הזמניים יוצרים בה מזכירה את האות N. לצערי, לא ניצלו את ההזדמנות הבלתי-חוזרת לבחון את התוכנית הזו, ולייצר ממנו מרחב טוב להולכי הרגל בצורת האות א'. המקום כולו ממשיך להיות מגודר עד שיתחיל שלב ב' של יצירת הכיכר החדשה.

מבט על כיכר דיזנגוף הזמנית






A photo posted by lirontamirr (@lirontamirr) on

דבר זה ממחיש עד כמה גדול הפער בין המילים היפות על החזרת המרחב להולכי הרגל לבין הביצוע - אפילו בשלב העבודות דואגים קודם כל שהמכוניות יחזרו לנסוע בכביש, ואילו הולכי הרגל צריכים ללכת את כל המסלול ההיקפי של הכיכר רק כדי להמשיך על רחוב דיזנגוף - מה שהיה ניתן לבצע (אולי לא בקלות) בכיכר המוגבהת. במובן זה, המצב של הולכי הרגל בכיכר דיזנגוף הזמנית, שהיה יכול להיות טוב בהרבה כבר מהיום הראשון, הפך לגרוע בהרבה. התוכנית הסופית של כיכר דיזנגוף היא למעשה מעגל תנועה, עם מעט מעברי חצייה (מרומזרים) ובלי העצים העתיקים שנכרתו. כואב הלב - איך המכוניות שוב לקחו את מירב השטח הציבורי גם בפרויקט שכביכול אמור להחזיר את החלל להולכי הרגל.

וקצת מהארכיון -

אזור כיכר דיזנגוף במדריך רשמי של עיריית תל אביב, 1938 (ארכיון העירייה)

הקערות שעליהן נוצקה כיכר דיזנגוף המוגבהת - עיתון "דבר", מרץ 1977
אפשר להבחין בשקעים שיצרו בסרטון מטה של מעבר מתחת לכיכר המוגבהת ז"ל








פוסטים שכתבתי במסגרת פרויקט הפרידה מכיכר דיזנגוף -
  • מה הקשר בין כיכר דיזנגוף לכיכר אתרים?
    זה היה הפוסט הראשון שלי על כיכר דיזנגוף. בעיקר ניסיתי להבין מה זו כיכר עירונית (שהיא לא סתם מעגל תנועה, אלא מקום שאנשים יכולים לשהות בו), וחקרתי את הכיכרות שהיו ברחוב אלנבי ואת היעלמותן. גם ניסיתי להבין את ההגבהה של כיכר דיזנגוף ושל כיכר אתרים, ולספר על החזית להורדת כיכר דיזנגוף
  • שלמה להט (צ'יץ') ומאבקו להגבהת הכיכר
    ראש העיר המיתולוגי צ'יץ' כל כך רצה להגביה את כיכר דיזנגוף שהוא הסתבך בדרך באמירה שערורייתית וכמעט הועמד לדין על כך. גם הקואליציה העירונית כמעט קרסה בגלל זה, אבל הוא לחץ על חברי מועצת העיר מהמפד"ל עד שנכנעו ואפשרו לו להתקדם עם תוכנית ההגבהה - למרות שלא היו לה אישורי בנייה!
  • כיצד הכיכר נחנכה, הוגבהה ובקרוב תרד
    קיצור תולדות הכיכר מהימים שהייתה פאר "העיר הלבנה" בתל אביב של שנות ה-30' דרך הקמילה של רחוב דיזנגוף והגבהת הכיכר, ועד עלייתו המחודשת בתחילת המאה ה-21. שילבתי הרבה מסמכים, תמונות, סרטונים ויצירות אמנות מתקופות שונות, שכולם מתייחסים לכיכר דיזנגוף ומדגימים עד כמה היא מציתה את הדמיון
  • התוכנית להצלת הפיקוסים בכיכר מכריתה
    לקראת הנמכת כיכר דיזנגוף צפויים להיכרת 11 פיקוסים בני 80 שנה. למה הפיקוס הוא העץ הכי מושמץ בתל אביב? מהי התוכנית שיכולה למנוע את כריתת הפיקוסים? אמנם אומרים עליו שהוא מלכלך ומרים תשתיות ולא מתאים לעיר, אבל עדיין מצער להיפרד מעצים כל כך ותיקים
  • כיכר הנשים - צינה דיזנגוף וג'ניה אוורבוך
    כיכר דיזנגוף היא אחד המקומות היחידים בתל אביב שמנציח את דמותה של אישה - צינה דיזנגוף. רק 3% מרחובות העיר קרויים על שם נשים. לא זו בלבד שהכיכר קרויה על שם אישה, אלא שהיא גם תוכננה על ידי אישה - ג'ניה אוורבוך. הפוסט הזה מוקדש לקריאה פמיניסטית של אזור כיכר דיזנגוף בואכה רחוב ריינס
  • כיכר דיזנגוף כמרקחה
    דני קרוון קורא לעיריית תל אביב להפר את החוזה עם יעקב אגם, בעלי העסקים סביב הכיכר קוראים לעירייה לתמוך בהם בתקופת העבודות, ואדריכלית קרן אנגלמן קוראת לה לוותר על מעגל תנועה לטובת כיכר חדשנית בצורת א'
  • סיור התחדשות בדיזנגוף
    תמונות מהסיורים המיוחדים שערכתי על עלייתו ונפילתו ועלייתו מחדש של רחוב דיזנגוף. כיצד מרכז העיר הפך למקום מושבה של הבוהמה ולבירת התרבות של ישראל, כיצד הוא הלך ונבל עם השנים, וכיצד חזר לפרוח. סיור של שעה וחצי עד שעתיים, שבמהלכו מטיילים במרכז תל אביב של פעם - קולנוע תל אביב, תיאטרון אהל, בית צעירות מזרחי, בתי הבימה, קפה כסית ועוד. אפשר גם לעשות את הסיור באופן עצמאי.
  • הקמפיין להצלת העצים העתיקים
    קמפיין של ארגון הסטודנטים "מגמה ירוקה" שנועד להציל את 11 הפיקוסים שעתידים להיכרת בכיכר דיזנגוף קצר הצלחה בזכות השילוב בין החלל האמיתי לחלל הווירטואלי. מודעות אבל שנתלו על העצים זכו לעשרות צילומים ואלפי שיתופים ברשתות החברתיות. האם זה יספיק כדי להציל את העצים מכריתה?
  • עמונה בכיכר דיזנגוף
    תשומת הלב התקשורתית שהופנתה לפירוק הפסל של יעקב אגם בכיכר דיזנגוף לא נפלה מזו שהוקדשה למאחז הבלתי חוקי עמונה. כיכר דיזנגוף הייתה לסמל הרבה לפני עמונה, אבל קו ישיר נמתח בין שני הסמלים, שאולי מסמנים את החלוקה בין מפעל ההתנחלות ביהודה ושומרון לבין היישובים שבתוך הקו הירוק, בין דתיים לחילונים, בין ימין ושמאל, ויהיו גם מי שיגידו בין מדינת ישראל ומדינת תל אביב.
  • כיכר העיר הומה
    הורדת הפסל של אגם החזירה את האנשים לכיכר. ואולי באו להתרשם מיצירת האמנות הזמנית שצוירה על גבי כיכר דיזנגוף, רגע לפני ההריסה שלה. בכל מקרה, אין תחליף לתכנון עירוני שמתחשב בבני אדם, שבסך הכל רוצים מקום לשהות בו
  • סוף השבוע האחרון בכיכר
    רגע לפני שתחמו את הכיכר בגדרות, בסוף השבוע האחרון שבו הציבור הורשה להשתמש בכיכר היה יום שישי חורפי ושמשי, מהסוג הנדיר שמצפים לו כל השנה. אנשים רבים באו להיפרד מהכיכר, מתכוננים לשעת ה-ש', ביום ראשון, ה-8/1/2017, בשעה 22:00, אז יתחיל מבצע "צינת בוקר" להורדת הכיכר המוגבהת. המבצע יימשך עשרה ימים. לאחר מכן יחזרו הסדרי התנועה המוכרים, ובמשך שנה יעצבו את הכיכר החדשה במפלס הרחוב.
  • רגע אחרון
    על ההתייחסות החיובית למשתמשי התחבורה הציבורית בזמן העבודות להורדת כיכר דינגוף, וגם על חלוקת מזכרות מהכיכר, והכי חשוב - תמונות מסוף השבוע האחרון של הכיכר לפני שמורידים אותה
  • זהו. נגמר
    על הרגע שבו הבאגרים התחילו לנגוס בכיכר דיזנגוף המוגבהת. סיכום של פרויקט הפרידה של מכיכר דיזנגוף כפי שאני זכיתי להכיר אותה. הדרכתי שישה סיורים עם מעל 350 משתתפים, והיה פשוט מדהים

09/01/2017

זהו. נגמר

במסגרת פרויקט הפרידה שלי מכיכר דיזנגוף, כתבתי בבלוג על העבר, ההווה והעתיד של הכיכר - פרסמתי 12 פוסטים, שנקראו מעל 5,000 פעמים. הפוסט הכי פופולרי היה על הפוליטיקה של הגבהת הכיכר בשנות ה-70' ("העניינים התלהטו"). הובלתי 6 סיורים שהשתתפו בהם למעלה מ-350 איש, בשיתוף פעולה עם "עיר עולם ותיירות". הפגשתי בין פעילים סביבתיים לבין מומחה לשימור עצים בדיון מיוחד על עתידם של 11 פיקוסים שעומדים להיכרת במסגרת העבודות ליצירת הכיכר החדשה. תודה לכל המשתתפות והמשתתפות, הקוראות והקוראים.

ואני רוצה להקדיש את המילה האחרונה לאדריכל צבי לישר, מי שתכנן את הכיכר המוגבהת. התכתבנו אמש בוואטסאפ, ושאלתי אותו איך התחושה שהדחפורים כבר נערכים סביב הכיכר שהוא יצר. אני אחסוך מכם כמה תיאורים כואבים, אבל מה שהכי נגע לליבי היה משהו קטן שהוא כתב: "לי אף אחד לא הציע לקבל מזכרת כלשהי..." ואני אומר - תזכרו שהיצירה שלי, שלכם, היא בת חלוף, ומה שנשאר בסוף הוא רק מזכרת. וגם זה לא בטוח שתקבלו :


פוסטים שכתבתי במסגרת פרויקט הפרידה מכיכר דיזנגוף -
  • מה הקשר בין כיכר דיזנגוף לכיכר אתרים?
    זה היה הפוסט הראשון שלי על כיכר דיזנגוף. בעיקר ניסיתי להבין מה זו כיכר עירונית (שהיא לא סתם מעגל תנועה, אלא מקום שאנשים יכולים לשהות בו), וחקרתי את הכיכרות שהיו ברחוב אלנבי ואת היעלמותן. גם ניסיתי להבין את ההגבהה של כיכר דיזנגוף ושל כיכר אתרים, ולספר על החזית להורדת כיכר דיזנגוף
  • שלמה להט (צ'יץ') ומאבקו להגבהת הכיכר
    ראש העיר המיתולוגי צ'יץ' כל כך רצה להגביה את כיכר דיזנגוף שהוא הסתבך בדרך באמירה שערורייתית וכמעט הועמד לדין על כך. גם הקואליציה העירונית כמעט קרסה בגלל זה, אבל הוא לחץ על חברי מועצת העיר מהמפד"ל עד שנכנעו ואפשרו לו להתקדם עם תוכנית ההגבהה - למרות שלא היו לה אישורי בנייה!
  • כיצד הכיכר נחנכה, הוגבהה ובקרוב תרד
    קיצור תולדות הכיכר מהימים שהייתה פאר "העיר הלבנה" בתל אביב של שנות ה-30' דרך הקמילה של רחוב דיזנגוף והגבהת הכיכר, ועד עלייתו המחודשת בתחילת המאה ה-21. שילבתי הרבה מסמכים, תמונות, סרטונים ויצירות אמנות מתקופות שונות, שכולם מתייחסים לכיכר דיזנגוף ומדגימים עד כמה היא מציתה את הדמיון
  • התוכנית להצלת הפיקוסים בכיכר מכריתה
    לקראת הנמכת כיכר דיזנגוף צפויים להיכרת 11 פיקוסים בני 80 שנה. למה הפיקוס הוא העץ הכי מושמץ בתל אביב? מהי התוכנית שיכולה למנוע את כריתת הפיקוסים? אמנם אומרים עליו שהוא מלכלך ומרים תשתיות ולא מתאים לעיר, אבל עדיין מצער להיפרד מעצים כל כך ותיקים
  • כיכר הנשים - צינה דיזנגוף וג'ניה אוורבוך
    כיכר דיזנגוף היא אחד המקומות היחידים בתל אביב שמנציח את דמותה של אישה - צינה דיזנגוף. רק 3% מרחובות העיר קרויים על שם נשים. לא זו בלבד שהכיכר קרויה על שם אישה, אלא שהיא גם תוכננה על ידי אישה - ג'ניה אוורבוך. הפוסט הזה מוקדש לקריאה פמיניסטית של אזור כיכר דיזנגוף בואכה רחוב ריינס
  • כיכר דיזנגוף כמרקחה
    דני קרוון קורא לעיריית תל אביב להפר את החוזה עם יעקב אגם, בעלי העסקים סביב הכיכר קוראים לעירייה לתמוך בהם בתקופת העבודות, ואדריכלית קרן אנגלמן קוראת לה לוותר על מעגל תנועה לטובת כיכר חדשנית בצורת א'
  • סיור התחדשות בדיזנגוף
    תמונות מהסיורים המיוחדים שערכתי על עלייתו ונפילתו ועלייתו מחדש של רחוב דיזנגוף. כיצד מרכז העיר הפך למקום מושבה של הבוהמה ולבירת התרבות של ישראל, כיצד הוא הלך ונבל עם השנים, וכיצד חזר לפרוח. סיור של שעה וחצי עד שעתיים, שבמהלכו מטיילים במרכז תל אביב של פעם - קולנוע תל אביב, תיאטרון אהל, בית צעירות מזרחי, בתי הבימה, קפה כסית ועוד. אפשר גם לעשות את הסיור באופן עצמאי.
  • הקמפיין להצלת העצים העתיקים
    קמפיין של ארגון הסטודנטים "מגמה ירוקה" שנועד להציל את 11 הפיקוסים שעתידים להיכרת בכיכר דיזנגוף קצר הצלחה בזכות השילוב בין החלל האמיתי לחלל הווירטואלי. מודעות אבל שנתלו על העצים זכו לעשרות צילומים ואלפי שיתופים ברשתות החברתיות. האם זה יספיק כדי להציל את העצים מכריתה?
  • עמונה בכיכר דיזנגוף
    תשומת הלב התקשורתית שהופנתה לפירוק הפסל של יעקב אגם בכיכר דיזנגוף לא נפלה מזו שהוקדשה למאחז הבלתי חוקי עמונה. כיכר דיזנגוף הייתה לסמל הרבה לפני עמונה, אבל קו ישיר נמתח בין שני הסמלים, שאולי מסמנים את החלוקה בין מפעל ההתנחלות ביהודה ושומרון לבין היישובים שבתוך הקו הירוק, בין דתיים לחילונים, בין ימין ושמאל, ויהיו גם מי שיגידו בין מדינת ישראל ומדינת תל אביב.
  • כיכר העיר הומה
    הורדת הפסל של אגם החזירה את האנשים לכיכר. ואולי באו להתרשם מיצירת האמנות הזמנית שצוירה על גבי כיכר דיזנגוף, רגע לפני ההריסה שלה. בכל מקרה, אין תחליף לתכנון עירוני שמתחשב בבני אדם, שבסך הכל רוצים מקום לשהות בו
  • סוף השבוע האחרון בכיכר
    רגע לפני שתחמו את הכיכר בגדרות, בסוף השבוע האחרון שבו הציבור הורשה להשתמש בכיכר היה יום שישי חורפי ושמשי, מהסוג הנדיר שמצפים לו כל השנה. אנשים רבים באו להיפרד מהכיכר, מתכוננים לשעת ה-ש', ביום ראשון, ה-8/1/2017, בשעה 22:00, אז יתחיל מבצע "צינת בוקר" להורדת הכיכר המוגבהת. המבצע יימשך עשרה ימים. לאחר מכן יחזרו הסדרי התנועה המוכרים, ובמשך שנה יעצבו את הכיכר החדשה במפלס הרחוב.
  • רגע אחרון
    על ההתייחסות החיובית למשתמשי התחבורה הציבורית בזמן העבודות להורדת כיכר דינגוף, וגם על חלוקת מזכרות מהכיכר, והכי חשוב - תמונות מסוף השבוע האחרון של הכיכר לפני שמורידים אותה
ערכתי שישה סיורי פרידה מכיכר דיזנגוף בהם השתתפו למעלה מ-350 אנשים -



















Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...