14 בנובמבר 2016

כיכר דיזנגוף כמרקחה

בימים האחרונים פורסמו כמה כתבות בנוגע למחלוקת סביב העבודות להנמכת הכיכר. האדריכלית קרן אנגלמן העלתה את הצעתה להשתמש בחלל בצורה יצירתית - לא כמעגל תנועה, אלא כארבע נגזרות של דפנות הכיכר. התוכנית הזו, שמזכירה את האות א', גם מצילה את הפיקוסים שעומדים להיכרת במסגרת העבודות (אדריכלי הפרויקט לא מצאו דרך ליצור מחדש את הכיכר כעיגול עם שני נתיבי נסיעה מסביבו מבלי לכרות 11 פיקוסים בני 80 שנה). למעשה, התוכנית הזו גם פותרת את הבעיה של בעלי העסקים (ראו מטה), שחוששים מתקופת עבודות ממושכת שבמהלכה יושבי המסעדות ובתי הקפה יראו רק גדרות מול העיניים. תוכנית ה-א' חוסכת שנה של עבודות ליצירת הסדרי התנועה החדשים, ולמעשה שומרת על הסדרי התנועה הקיימים, כך שאין חשש שייווצרו במקום יותר עומסי תנועה ממה שיש כיום. במאמר הדעה הזה, אנגלמן גם מציינת שהתוכנית ממילא תבוצע בפועל בשלב הראשון של העבודות להנמכת הכיכר, כפי שאפשר להיווכח מסרטון התדמית שהוציאה העירייה. אם כך, למה לא להוריד את הגדרות אחרי עשרת הימים שבהם מורידים את הכיכר ומחזירים את הסדרי התנועה הקיימים, ופשוט לראות כיצד החלל מתפקד?




האמן דני קרוון, שגם עיצב את כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין (מוכרת גם בתור כיכר הבימה), קובל על כך שכל העיצוב החדש של כיכר דיזנגוף נועד לשרת את השארת הפסל של יעקב אגם "אש ומים" במרכז הכיכר. קרוון טוען שאין לאגם שום זכות להחזיק את תושבי תל אביב כבני ערובה שלו. הפסל שהוצב במקום בשנת 1986, ופעל באופן מלא רק בתקופות קצרות (כנראה משום שמאוד קשה לתחזק את המערכות שמפעילות אותו), הוא כנראה הסוגיה הכי שנויה במחלוקת בכל הסיפור של הכיכר.




ובעלי העסקים סביב כיכר דיזנגוף החליטו להתארגן ולדרוש מהעירייה התחייבויות. האם הם למדו מהמקרה של בעלי העסקים באזור העבודות של הרכבת הקלה? שנה וחצי חלפו מאז החלו העבודות עם פיצוץ גשר מעריב, וקשה לומר אילו עסקים שרדו ואילו נסגרו, אבל מה שבטוח הוא שפיצויים לא נראים באופק. אני דווקא מציע ללמוד מהמקרה של שיפוץ רחוב שינקין - הוא היה שיפוץ יחסית קצר, של רחוב אחד, שגם יש לו מוניטין, אבל רבים טוענים שהוא לא הצליח לחזור לעצמו מאז העבודות, וכבר עברו חמש שנים מאז. כלומר, תקופת העבודות יכולה להיות מאוד קשה, אבל התוצאה הסופית הרבה יותר חשובה - אגב, הדרישה שלהם להיות מעורבים בתהליך התכנון היא יותר מוצדקת מהדרישה לפיצויים, כי גם במקרה של הרכבת הקלה בירושלים (עבודות שנמשכו עשור) לא ניתנו פיצויים לבעלי העסקים בדרך יפו.



לסיכום - עוד פוסטים שכתבתי על כיכר דיזנגוף:
  • מה הקשר בין כיכר דיזנגוף לכיכר אתרים?
    זה היה הפוסט הראשון שלי על כיכר דיזנגוף. בעיקר ניסיתי להבין מה זו כיכר עירונית (שהיא לא סתם מעגל תנועה, אלא מקום שאנשים יכולים לשהות בו), וחקרתי את הכיכרות שהיו ברחוב אלנבי ואת היעלמותן. גם ניסיתי להבין את ההגבהה של כיכר דיזנגוף ושל כיכר אתרים, ולספר על החזית להורדת כיכר דיזנגוף
  • שלמה להט (צ'יץ') ומאבקו להגבהת הכיכר
    ראש העיר המיתולוגי צ'יץ' כל כך רצה להגביה את כיכר דיזנגוף שהוא הסתבך בדרך באמירה שערורייתית וכמעט הועמד לדין על כך. גם הקואליציה העירונית כמעט קרסה בגלל זה, אבל הוא לחץ על חברי מועצת העיר מהמפד"ל עד שנכנעו ואפשרו לו להתקדם עם תוכנית ההגבהה - למרות שלא היו לה אישורי בנייה!
  • כיצד הכיכר נחנכה, הוגבהה ובקרוב תרד
    קיצור תולדות הכיכר מהימים שהייתה פאר "העיר הלבנה" בתל אביב של שנות ה-30' דרך הקמילה של רחוב דיזנגוף והגבהת הכיכר, ועד עלייתו המחודשת בתחילת המאה ה-21. שילבתי הרבה מסמכים, תמונות, סרטונים ויצירות אמנות מתקופות שונות, שכולם מתייחסים לכיכר דיזנגוף ומדגימים עד כמה היא מציתה את הדמיון
  • התוכנית להצלת הפיקוסים בכיכר מכריתה
    לקראת הנמכת כיכר דיזנגוף צפויים להיכרת 11 פיקוסים בני 80 שנה. למה הפיקוס הוא העץ הכי מושמץ בתל אביב? מהי התוכנית שיכולה למנוע את כריתת הפיקוסים? אמנם אומרים עליו שהוא מלכלך ומרים תשתיות ולא מתאים לעיר, אבל עדיין מצער להיפרד מעצים כל כך ותיקים
  • כיכר הנשים - צינה דיזנגוף וג'ניה אוורבוך
    כיכר דיזנגוף היא אחד המקומות היחידים בתל אביב שמנציח את דמותה של אישה - צינה דיזנגוף. רק 3% מרחובות העיר קרויים על שם נשים. לא זו בלבד שהכיכר קרויה על שם אישה, אלא שהיא גם תוכננה על ידי אישה - ג'ניה אוורבוך. הפוסט הזה מוקדש לקריאה פמיניסטית של אזור כיכר דיזנגוף בואכה רחוב ריינס


Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...