חלק א'
שרשרת שבת ברחוב הרצל. איורו של נחום גוטמן |
בקיץ 1933 - לפני 81 שנה - פרסמה עיריית תל אביב מודעה "נגד חלול שבת בפרהסיא" בחתימת ראש העיר מאיר דיזנגוף. הייתה זו פנייה "לצבור התושבים, והחדשים מקרוב באו - שרבים מהם אינם יודעים אולי את מנהגי העיר הזאת". הארץ נשטפה באותם ימים בגל עלייה של יהודים מגרמניה (הנאצים עלו לשלטון בראשית אותה שנה). יהדות גרמניה חיה מזה כמה דורות ברוח תקופת ההשכלה ובאורח חיים חילוני יחסית. מה הפלא שהעולים לא ידעו שתל אביב שומרת שבת? למרות האתוס החילוני של תל אביב, עוד בימיה הראשונים של העיר, היו סוגרים את הרחוב הראשי - רחוב הרצל - בשרשרת שבת!
המודעה פורסמה זמן קצר לאחר תשעה באב - מועד שכנראה לא הורגש בתל אביב רווית העולים, וכנראה עורר תחושות קשות בקרב שומרי המסורת. דיזנגוף דרש "לנהוג כבוד בשבת... גם בלי שוטר ונוגש". לא רק נהגי "האבטובוסים הצבוריים", אלא גם "בעלי האבטומובילים הפרטיים ואפני-הנוע", נתבקשו שלא לנסוע בעיר בשבת, וגם הנהגים הלא-יהודים נדרשו שלא לעבור ליד בתי הכנסת בשעת התפילה. בעלי החנויות ובתי השעשועים נדרשו גם כן לסגור את עסקיהם, ואילו המסעדות ובתי הקפה היו יכולים להגיע להסדר פתיחה בשבת עם העירייה והרבנות הראשית. "שמרו על השבת והיא תשמור עלינו!" חתם דיזנגוף.