25/11/2012

ארנונה בשיעור כפול לדירות ריקות

אחד הפתרונות המידיים לחוסר בדיור הוא הכפלת שיעור הארנונה על דירות רפאים - דירות שרוב הזמן עומדות ריקות, ובשל כך מקבלות פטור מארנונה.

לפי גלובס, יש 140 אלף דירות ריקות בישראל, ו-20 אלף מתוכן בתל אביב:

"140 אלף דירות ריקות בישראל - רבע מהן במחוז תל-אביב" - גלובס, 27/3/2012

הרשויות המקומיות אימצו את הרעיון הזה (שגם זכה להמלצה של ועדת טרכטנברג), לאו דווקא מתוך אידיאלוגיה, אלא פשוט משום שיש להן מה להרוויח. זו הזדמנות להעלות את הארנונה בתמיכה עממית רחבה, אז למה לא? והנה בתל אביב יתוקן צו הארנונה כדלהלן:


אגב, הארנונה בתל אביב תעלה בשנת 2013 בשיעור של 2.3% - להרחבה על כך: "הנחה בארנונה? חולדאי לא רוצה" מאת שרון מלכי, חברת מועצת העיר תל אביב יפו מתנועת עיר לכולנו.

חזרה לנושא הדירות הריקות - מסיבה לא ברורה, משרד הפנים לא מאשר את מה שהעיריות כבר אישרו:

מוסף הארץ, 23/11/2012 (וגם: "שכחו את טרכטנברג: דירות רפאים לא יחויבו בארנונה" - הארץ, 22/11/2012)
אז דמיינו מה היה קורה אם פתאום לא היה משתלם להחזיק דירות ריקות, כי במקום לשלם עליהן ארנונה אפסית היו משלמים עליהם ארנונה כפולה. בתל אביב, למשל, לפחות חלק מבין 20 אלף הדירות הריקות היו משתחררות לשוק. לחלופין, ייתכן שיותר כסף היה נכנס לקופת העירייה, וכך היה ניתן לעצור, למשל, את העלייה בשיעור 2.3% בתעריפי הארנונה לשנת 2013. שר הפנים אלי ישי - לטיפולך.

19/11/2012

שקט יורים

בזמן מלחמה לא נהוג למתוח ביקורת, אבל הנה נקודה למחשבה בנוגע להתנהלות עיריית תל אביב יפו.

המקלטים בתל אביב יפו לא נפתחו ביום הראשון למבצע עמוד ענן, וגם לא ביום השני שבמהלכו נורו טילים לעבר גוש דן לראשונה מאז מלחמת המפרץ. כתבתי כאן לפני כמה ימים על התגובה המוזרה של העירייה, שפרסמה את רשימת המקלטים העירוניים (ללא מפה נוחה, ללא תרגום לאנגלית או לערבית) אך לא פתחה אותם. אז החל להיווצר הלחץ של התושבים על העירייה לפתוח את המקלטים. למחרת, ביום השלישי למבצע, לאחר ששוב נורו טילים לעבר תל אביב, הוחלט לפתוח את המקלטים. בכל זאת, הודגש כי פתיחת המקלטים נועדה רק "להרגיע את הציבור", והם מיועדים לשהייה לטווח ארוך. ההוראות הן להיכנס למרחב המוגן הקרוב ביותר (ממ"ד, חדר מדרגות וכו') ולא למקלט העירוני.

והתוצאה: 237 מקלטים עירוניים נפתחו בעלות שאינה ידועה לי. כפי שהודיעה העירייה, כרגע אין בהם צורך בכלל. בינתיים, העירייה נאלצת גם להציב מאבטחים כדי שמחוסרי דיור (ישראלים, כמו גם מהגרים מאפריקה) לא ישהו במקלטים. אולי במצב שבו המקלטים כבר פתוחים ונשמרים על ידי מאבטחים, אז כבר עדיף שיתנו למבקשי המקלט להיכנס אליו, כדי שתהיה להם קורת גג ללילה או שניים. אולי זו גם הזדמנות טובה לבדוק ולתקן את כל הליקויים שנתגלו בדו"ח מבקרת העירייה על מוכנות העיר לשעת חירום שפורסם לפני חודשיים.

העירייה מקבלת החלטות שניות טובות. המקרה הזה הוא דוגמא להתנהלות קבועה של העירייה, שבו היא מקבלת החלטות ראשונות לא טובות ואחר כך נאלצת לתקן אותן. למשל, שולחת את פקחיה לרדוף אחרי נשים שרוצות לסרוג סוודרים לעצים (ואחר כך מעודדת את זה כאמנות רחוב), מורה שלא לדרוך על הדשא או להכניס כלבים לגינה השקועה בכיכר הבימה (ואחר כך מבטלת את האיסור), פורצת מנעולי אופניים וגוררת אותם ללא התראה (ואחר כך מפסיקה, ואחר כך מגבשת נוהל מסודר) ועוד מקרים של "שיטת מצליח".

זה קורה גם בנושאים גדולים יותר כמו דיור ותחבורה - כבר שנים שמדי יום נכנסות לתל אביב חצי מיליון מכוניות (יותר ממספר התושבים החיים בה). ההחלטה השגויה הראשונה של העירייה היא לא להשקיע בפתרונות תחבורה ציבורית, וההחלטה השנייה שהעירייה נאלצת לקבל היא הקלות בחנייה לתושבים. במשוואה הבעייתית שבה יש יותר מדי מכוניות ופחות מדי מקומות חנייה, העירייה מטפלת בצד ההיצע (חניות) ולא בצד הביקוש (מכוניות), ולכן היא מקימה חניונים תת קרקעיים כאילו אין מחר (בעלות של 100 אלף ש"ח למקום חנייה אחד). כך גם בנושא הדיור - במשך שנים העירייה מתעקשת שלא ניתן לקדם דיור בר השגה, מעודדת הקמת מגדלי יוקרה, ופתאום הגיעה מחאת הדיור והכריחה אותה לעסוק גם בפתרונות דיור (למרות שכבר אפשר לראות את ההחלטות הראשונות הלא נכונות בפרוייקטים עירוניים של דיור בר השגה באמירתו של חולדאי לתושבת שכונת שפירא: "הדיור הזה הוא לא בשבילך" - אמירה אומללה שממנה משתמע שגם הדיור-בר-השגה בתל אביב נועד קודם כל למשוך אוכלוסייה חדשה חזקה על חשבון האוכלוסייה הוותיקה).

ולרגל המצב, שני סרטונים:
- יוני רכטר ועלי מוהר שרים "שיר נבואי קוסמי עליז" שנפתח במילים "כמו עמוד ענן"
- החמישייה הקאמרית במערכון מיוחד לתל אביבים תחת מתקפה


16/11/2012

על שקיפות המידע העירוני - בעקבות האזעקה

האזעקה בתל אביב אמש הפתיעה גם אותי, אבל היא גם הדגישה בעיני את החשיבות של שקיפות המידע העירוני. בעמוד הפייסבוק של העירייה פורסמה הנחיית פיקוד העורף לתושבי גוש דן. שימוש מצוין של העירייה בהזרמת מידע לציבור! אלא שתגובות התושבים לא איחרו לבוא, וחלקן דרשו לדעת היכן המקלטים הציבוריים. העירייה הגיבה שבאתר העירייה יש קישור למפת המקלטים בעיר:

"לאיתור המקלט הקרוב לביתך" - קישור בעמוד הראשי של אתר עיריית תל אביב יפו
אלא שהקישור לא מוביל למפה, אלא למערכת "הסביבה שלי", שמאפשרת להכניס כתובת, לסמן את סוג האתרים שיש עליהם מידע עירוני (בתי מרקחת, גני ילדים, מקלטים וכו') ולקבל את כל המקומות הרלוונטיים בסביבה:

מערכת "הסביבה שלי" באתר עיריית תל אביב יפו
למעשה, המערכת הזו מוגבלת לחיפוש טקסטואלי בעברית בלבד. אחת המגיבות בפייסבוק כתבה שלא ניתן לערוך חיפוש באנגלית (גם אי אפשר באף שפה אחרת שהיא לא עברית, לידיעת 17,000 תושבי יפו הערבים). ניתן להגדיל את הטווח הגיאוגרפי של התוצאות, שמופיעות גם ברשימה, וגם בתצוגת "תמונת מפה" ובתצוגת "מפה דינאמית" (שהרבה מחשבים יתקשו לעכל, כי היא יושבת על מערכת מסורבלת של מידע גיאוגרפי עירוני).

תוצאות חיפוש מקלטים בקרבת הכתובת שלוש 32
תוצאות החיפוש כתמונה
תוצאות החיפוש במפה דינאמית - המחשב נתקע
העירייה חולשת על נתונים רבים ועד לתקופה האחרונה בחרה לפרסמו רק במקום הנכון ובזמן הנכון (לדעתה). היה צריך להזכיר לה שהנתונים הללו אינה רכושה הפרטי, אלא של תושבי העיר, של כולנו! אחת התזכורות החשובות שניתנו לה היא התקציבולטור - קמפיין לשחרור תקציב העירייה. עד אז התקציב פורסם רק כקובץ PDF שלא ניתן לערוך בו חיפוש ובטח שלא ניתן לפתח סביבו מערכת מידע או אפליקציה. רק קמפיין התקציבולטור של תנועת "עיר לכולנו" והתנועה לחופש המידע הביאו בסופו של דבר לפתיחת התקציב בקובץ אקסל.

מאז העירייה קצת השתחררה, ולא רק התחילה לשדר מידע על גבי הרשתות החברתיות, אלא גם פרסמה קבצי נתונים עירוניים ואפילו השיקה תחרות לפיתוח אפליקציות על בסיס הקבצים הללו.

ובכל זאת היד על השאלטר עדיין אוחזת בחוזקה - כבר בקיץ, כשהיה חשש להתלקחות של מלחמה עם איראן, השתמשתי בנתוני המקלטים העירוניים שפורסמו באתר העירייה והצבתי אותם על מפת גוגל:
מפת המקלטים בתל אביב יפו (לפי נתוני העירייה) - goo.gl/q7wKu
שלחתי את הקישור לאחראי הניו מדיה של העירייה. חשבתי שזו מפה שיכולה לשמש את התושבים וכדאי שתפורסם. אלא שכנראה היה חשוב יותר קודם כל לשווק את מערכת "בסביבה שלי". באתר העירייה פורסמה הודעה ללא מפה (בגרסא האנגלית של האתר לא הופיעה הודעה כלל) ועם קישור למערכת. התגובות בפייסבוק שדרשו מערכת קלה יותר לאיתור מקלטים (כזו שגם תומכת בדפדפנים שאינם אקספלורר, שלוקח לה פחות זמן להיטען וכו') הכריעו, ובסופו של דבר ניתנה תגובה עם קישור למפה שיצרתי.

אני בעצמי פרסמתי את המפה בעמוד הפייסבוק של עיר לכולנו וכמובן גם בפרופיל שלי. והנה גם מערכת איתור מקלטים מבוססת תוכן גולשים - אפליקציית "מרחב מוגן".



לסיכום, התקדמנו מאוד מאז קבצי ה-PDF (אגב, מי שבכל זאת מעדיף למצוא את המקלט העירוני שלו דרך קובץ PDF יכול למצוא אותו במדור ביטחון וחירום באתר העירייה בקישור להורדת מפת המקלטים והמחסות התת-קרקעיים). חלק מהמידע העירוני כבר משוחרר, ואפילו לא היה צריך לחכות לתחרות אפליקציות כדי שמפתחים יקפצו על ההזדמנות להנגיש את המידע לציבור (למשל, אפליקציית tel-o-bike שמשתמשת במידע על מערכת השכרת האופניים תל-אופן). אבל עדיין יש מי שיושב על השאלטר ולפעמים שוכח שיותר מידע ויותר שקיפות עדיפים על פחות. כדאי גם לשים לב ליוזמת OpenTLV ששמה לה למטרה להנגיש לתל אביבים מידע עירוני שימושי.

דמיינו מה היה קורה אילו הפניות למוקד 106 היו מפורסמות על מפת גוגל - למשל, כשאודיע על ערמת זבל שלא פונתה, אוכל גם לדעת אם אני היחיד שהודיע על זה או שאולי כל יום נמצאת שם ערמת זבל שרבים מתלוננים עליה. יהיה מדהים לדעת מה הפער בין כמות הפניות בצפון העיר לעומת דרום העיר, והאם במרכז העיר יש יותר תלונות על מפגעי רעש ועוד ועוד. המידע הזה יכול להעצים את הקהילה, כי לפי הקלישאה "ידע זה כוח". ובעיר טובה כדאי שהתושבים יהיו בעלי הכוח, ולא רק העירייה.

ולמי שחושב שעיריית תל אביב יפו בראשות רון חולדאי כבר שינתה את דרכיה ופתחה את שערי המידע, ובינתיים יש מדי פעם פספוסים אבל זה מקרי בהחלט - דעו לכם שבימים אלה מפותחת מערכת חדשה בעירייה למידע על נכסים עירוניים. אלו הם נכסים שבבעלות העירייה, כלומר, הם שייכים לנו, לכולנו, והעירייה אחראית עליהם. את המערכת הזו מפתחים כך שהיא לא תהיה נגישה לציבור. פשוט כי העירייה רוצה לשלוט במידע שהיא מחזיקה. עד שלא תתחלף המנהיגות העירונית, לא יהיה שינוי תודעתי - העירייה תישאר בעלת הבית, תחלוש על המידע העירוני (והנכסים העירוניים), ולא התושבים.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...