22/12/2021

למה זה, למה עכשיו ולמה אני

כבר כמה שנים טובות שאני מתמחר את הזמן שאני עובד. גם שכירים שמשתכרים לפי שעה עושים זאת. וגם נותני שירותים שמשקיעים מהזמן שלהם כדי לתת שירות.

הזמן שאני משקיע כל כך חשוב לי, שאני מודד אותו בטבלה שהגיעה לאחרונה לשורה 9625. כן, כמעט 10,000 פעמים תיעדתי דברים שעבדתי עליהם. מאז אמצע 2017 עבדתי כמעט 8,000 שעות, ואני יודע לפלח בדיוק כמה עבדתי על כל פרויקט.

כן, אני יודע - זה קצת מוגזם. אבל אם הזמן שלך הוא מקור ההכנסה שלך, אין דבר יותר הגיוני מאשר למדוד אותו. זה אחד הדברים שאני חושב שאנשים מפספסים, למשל, בבחירת מקום מגורים ו/או מקום עבודה. שעה על הכביש כל בוקר ועוד שעה על הכביש בכל אחר צהרים - זה כרסום איטי ומתמשך לא רק ברמת החיים, אלא גם במדד של הכנסה פר שעת עבודה.

בניוזלטר של לירון לביא נתקלתי במושג "תימחור לפי ערך". שאלתי את לירון על מה מדובר והיא מיד שלחה אותי להאזין לפודקסט Ditching Hourly שבהחלט פקח את עיניי בנוגע לבעייתיות של תימחור לפי זמן. יוצר הפודקסט, ג'ונתן סטארק, מטיף לעצמאים שלא לתמחר פרויקט לפי משך הזמן שישקיעו בו, אלא לתמחר פרויקט לפי הערך שהוא יניב ללקוח.

אני אשאיר לכם את האפשרות להאזין לפודקסט ולהתרשם. יש שם כמה נימוקים טובים, אבל נשים את זה בצד. יותר חשוב לי לשתף במשהו אחד שלקחתי מהפודקסט, וכבר הספקתי ליישם על עצמי. סטארק מסביר שבבואנו לתמחר פרויקט אנחנו צריכים להבין איזה ערך הפרויקט יניב ללקוח. לכן, אנחנו צריכים להבין ממנו מהו הערך שהוא מצפה מאיתנו להביא. לשם כך הוא מציע לשאול את הלקוח שלוש שאלות - למה זה, למה עכשיו ולמה אני.

למה זה - כלומר, למה הפרויקט הזה חשוב - זו שאלה מצוינת שיכולה להבהיר מה בכלל מנסים להשיג פה. למה עכשיו - כלומר, למה לא לדחות את הפרויקט בחצי שנה ולראות מה קורה - זו גם שאלה מצוינת שיכולה להבהיר עד כמה הפרויקט הזה דחוף. למה אני - אולי השאלה הכי חשובה מבין השלוש - נועדה להבהיר מה היתרון היחסי שלי על פני אנשים אחרים, ואולי אפילו מה אני יכול לתת שאף אחד אחר לא יכול לתת (מה שייצור סוג של מונופול, וכידוע - מונופולים יכולים לגבות הרבה יותר כסף, משום שהם, ובכן, מונופולים).

יישמתי את התרגיל הזה על עצמי. לקראת שנת 2022 הסתכלתי על הפרויקטים שאני מבצע - חלקם עבור לקוחות, ורובם עבור עצמי. אחד הפרויקטים הגדולים שלי נקרא "פניות סיורים". זה פרויקט סיזיפי להחריד שבו אני עונה למיילים ולטלפונים של אנשים שפונים אלי בנוגע לסיורים המודרכים בתל אביב שאני מעביר. אז כאילו אני לקוח של עצמי שאלתי את עצמי שלוש שאלות -

למה זה? כי אחרת לא אוכל לקבוע סיורים מודרכים, וכך ייעלם אפיק הכנסה מרכזי שלי. למה עכשיו? אני לא יכול לחזור לפניות בעוד חצי שנה, כי אז הן לא יהיו רלוונטיות. למה אני? באמת, אין שום סיבה בעולם שזה יהיה אני!

כך הבנתי, אולי באיחור מה, שאני משקיע לא מעט זמן בפרויקט שהיתרון היחסי שלי בו די מצומצם. אני אמנם יודע לספר בטלפון על הסיורים שלי, או להשיב למיילים עם שאלות, וכמובן גם לסמן ביומן מתי קבעתי סיור - אבל את כל אלה אפשר להחליף. למשל, אני יכול להטמיע באתר שלי סרטון שמסביר על הסיורים, אני יכול לפרסם באתר שאלות ותשובות (FAQs), וגם ליצור מערכת הזמנת סיורים.

אולי זה לא יוביל לכך שלא יהיו יותר טלפונים ומיילים לענות עליהם, אבל זה יכול לצמצם דרמטית פרויקט שלא עונה על כל הפרמטרים שצריכים להתקיים כדי שאני באמת אקח אותו על עצמי. בנפח עבודה מספיק גדול הייתי יכול גם להגיע למסקנה שכדאי לשכור את שירותיו של מישהו או מישהי שיעשו את זה במקומי.

אחרי שבחנתי כמה מערכות לקביעת תורים, העליתי מחדש את האתר שלי עם מערכת שמסתנכרנת עם היומן שלי. עכשיו יש אפשרות לקבוע איתי סיור און ליין. בקרוב אמשיך עם עוד כמה שלבים שיעשו את הפרויקט הזה לנסבל יותר, ואותי - לרווחי יותר.


רציתי לשתף אתכם


• פרסמתי כמה גיליונות בניוזלטר שלי לקהילת האורבניסטים והאורבניסטיות בישראל "מהנעשה בערינו":




לעוד דברים שאני עושה כיועץ אורבני וחוקר ערים -
בקרו באתר שלי Urbanizator.com
ואפשר גם להירשם לניוזלטר "מהנעשה בערינו" שאני מוציא מעת לעת


העיר היקרה בעולם. לשם המחשה


***


• לפני שהמערכת החורפית נחתה עלינו, הסתיו הישראלי (החם להחריד) סיפק ימי שמש נהדרים לסיורים בתל אביב. הדרכתי קבוצות רבות בנווה צדק ובשדרות רוטשילד, וגם המשכתי להדריך סיורי וידאו (טוב לכל מי שלא יכולים להיכנס בימים אלה לישראל) דרך פלטפורמת Heygo > הערוץ שלי בהייגו

מדריך סיור בנווה צדק


• העליתי אתר חדש וממוקד יותר, שנועד לפרסם את הסיורים המשפחתיים שאני מדריך בנווה צדק, וגם מאפשר להזמין סיור און-ליין > Telaviv.tours


לעוד דברים שאני עושה כמדריך סיורים בתל אביב -
בקרו באתר שלי telaviv.tours


***


• ב-11 בנובמבר 2021 המשפחה שלי העניקה, זו הפעם הרביעית, את המלגה ע"ש צדוק שלוש, סבא רבא שלי. שתי סטודנטיות מהמכללה האקדמית תל אביב יפו זכו במלגה, המוענקת על ידי משפחת שלוש בשיתוף עם עיריית תל אביב יפו. לכבוד הוא לי שהצלחתי להתניע מחדש את קרן המלגות הזו שהייתה רדומה במשך שנים | עוד על המלגה >

• עוד פרויקט משפחתי שאני שותף בו הוא התרגום לאנגלית של הספר "פרשת חיי" מאת יוסף אליהו שלוש, סבא רבא רבא שלי. יחד עם דודי, אביתר שלוש, ובן דוד שלישי שלי, אור אלכסנדרוביץ', לקחנו את המתרגם המוכשר מרטי פרידלנדר, שעמל על מלאכת התרגום, לסיור בתל אביב בעקבותיו של יוסף אליהו שלוש | עוד על תרגום הספר פרשת חיי >


עם מרטי בנווה צדק


• עלו לאוויר פרקים נוספים של הפודקסט "היסטוריה לילדים" עם יובל מלחי, שהייתי שותף לכתיבתם:

- הביטלס

- יצחק רבין

- זאב ז'בוטינסקי

- חנה סנש

- יצחק שדה

- המגילות הגנוזות


פינת הפרגון

ידידי טל רבינובסקי הפך לסופר ואיש רוח, כעת משהוציא לאור את ספרו "שנה בעולם". הייתה לי הזכות לקבל הצצה ראשונה לטקסט לפני פרסומו, והוא בהחלט ספר חובה לכל מי שרוצה לצאת למסע ארוך בחו"ל ועדיין מתחבט איך לעשות את זה. התשובה של טל פשוטה - לכו על זה. זו תשובה כל כך פשוטה שהיא מחייבת הסברים רבים, וטל מספק אותם בצורה משכנעת ורהוטה. כמה כסף צריך לחסוך בשביל מסע כזה? איך מנהלים את התקציב? מה עם הקריירה שתיעצר? והגעגועים לחברים ולמשפחה שהשארנו מאחור? מה נעשה אם נריב באמצע הטיול? טל ואריאל עברו את המסע הזה ביחד, ושרדו כדי לספר. אני נרתמתי לפרויקט ההדסטארט המוצלח של טל, שגם זיכה אותי בהשתתפות בסיור קולינרי בינלאומי בשוק הכרמל ומעבר לו. לרכישת הספר > "שנה בעולם" באתר ספרי ניב


בסיור קולינרי עם הסופר ואיש הרוח טל רבינובסקי



Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...