מתקני תחבורה ציבורית

כמה קישורים שחובבי התחבורה הציבורית יאהבו (הרוכב לאוטובוסים - אתה שומע?)

תחנת אוטובוס ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים

- צוות תוכנית אב לתחבורה ירושלים (הגוף שמתכנן את מערך התחבורה הירושלמי) מחפש מישהו שיתכנן אבטיפוס לתחנת אוטובוס ירושלמית עתידית - הזמנה להציע הצעות לתכנון אבטיפוס לתחנת אוטובוס עתידית לעיר ירושלים (הגשת הצעות עד 10/3/2016).

מאיזושהי סיבה יש לצוות תוכנית האב שני אתרים - jet.gov.il הוא האתר החדש יותר, אבל המכרזים עדיין מתפרסמים באתר הישן jtmt.gov.il - אז הנה גם קישור יציב לטווח הארוך.

לשכנע את רינה מצליח

הפוסט הקודם: מרתון תל אביב 2016
הפוסט הבא: אחרי המרתון

הבוקר התקשר אלי תחקירן מתוכנית רדיו:

- אתה זה שנגד המרתון??
- לא, אני זה שבעד תחבורה ציבורית

מפה לשם, ניסיתי לשכנע את אשת התקשורת המצוינת רינה מצליח שחסימות הכבישים מחר במרתון תל-אביב הן לא יותר גרועות מהפקקים הרגילים של יום שישי בתל אביב. בכל עיר גדולה, הדרך להתנייד היא באופניים, הליכה ברגל ותחבורה ציבורית, וברגע שתהיה הפנמה של זה, העיר הזו תיראה אחרת

מה שגרוע הוא שכרגע הרכב הפרטי מקבל את מלוא ההתייחסות, גם מצד התקשורת, כאילו שבלוחות הברית היה גם כתוב "שמור את מקום החנייה לקדשו" ו"לא תחסום את אוטו רעך". זה מה שאני מנסה לשנות כרגע. את השיח הציבורי

האם רינה מצליח השתכנעה? לא נראה לי שעד הסוף, אבל תוכלו לשמוע בעצמכם בקישור הזה

עלייה דאדא

Aliyah Dada - פוסטר הסרט

הבמאית הרומנייה אואנה גיורגיו יצרה סרט על העלייה היהודית מרומניה לארץ ישראל שהחלה ביתר שאת בסוף המאה ה-19. לסרט קוראים "עלייה דאדא" ויש לי בו עניין אישי - סבא שלי, אביעזר שלוש, מככב בו

הנה לוח ההקרנות, שבחלקן ישנה גם שיחה עם היוצרת לאחר הסרט -

14 במרץ, 19:00 - סינמטק תל אביב

15 במרץ, 18:30 - סינמטק חיפה

17 במרץ, 19:00 - סינמטק ראש פינה

18 במרץ, 16:00 - סינמטק חיפה

19 במרץ, 15:00 - סינמטק תל אביב

19 במרץ, 17:00 - סינמטק חולון

20 במרץ, 18:30 - סינמטק ירושלים

מרתון תל אביב 2016

בעקבות הפוסט הזה פרסמתי עוד שניים - לשכנע את רינה מצליח | אחרי המרתון

אנדרטה לשואה ולתקומה ליד נעל

אני מצפה בקוצר רוח למרתון תל אביב שיתקיים ביום שישי הקרוב (26/2). מדי שנה, העיר נסגרת ברובה לתנועת מכוניות, והשקט ברחוב שלנו עולה אפילו על השקט של יום כיפור. אלפי רצים הולכים ליהנות מאירוע הספורט הזה. ערים רבות בעולם מקיימות מרתון, שנועד גם למשוך תיירים ולעודד את העסקים בעיר.

פוליטי פודקסט 2

עידו ואני הקלטנו פרק נוסף לפודקסט שלנו על פוליטיקה, שנקרא בינתיים "פוליטי פודקסט", והנה הפרק השני ◁

הפעם דיברנו על התבטאויות. הקם להורגך השכם להורגו, בלי מהלך מדיני גל הטרור יתרחב, סרטן בגוף האומה, באנו לכאן ממצרים, אני לא מאמין ב"האחר הוא אני", יש הבדל בין השכול שלנו לשכול שלהם - מי אמר למי והאם זו התבטאות אומללה?

האזנה נעימה!

בחלק מהדברים שדיברנו עליהם השתמשנו בלינקים האלה:

סיור בשדרות רוטשילד

שדרות רוטשילד בתל אביב, פברואר 2016

בימים אלה אני מפתח סיור קצר לאורך שדרות רוטשילד. לבקשת מזמיני הסיור, נקודת הסיום היא מסעדת טאיזו.

בדרך כלל אני מתווה מסלול סיור מעגלי, כך שנקודת הסיום היא גם נקודת ההתחלה. ככה אין צורך לעשות את כל הדרך חזרה בסוף הסיור. אלא שהפעם הלכתי על מסלול ליניארי, מהסיבות הבאות:

פוליטי פודקסט 1

עידו ואני התחלנו להקליט פודקסט על פוליטיקה

אנחנו עדיין לא יודעים איך לקרוא לו, אז הוא נקרא בינתיים "פוליטי פודקסט", והנה הפרק הראשון ◁

יתקבלו בברכה:
- נאצות, השמצות וחביצות
- הצעות לשם לפודקסט ו/או לסמל פחות מלחיץ
- הערות ו/או נושאים לשיחה

האזנה נעימה!

בחלק מהדברים שדיברנו עליהם השתמשנו בלינקים האלה:

חיים בערים, משתמשים באפליקציות

"עיר חכמה" זה יופי של דבר - דמיינו פחי אשפה שמדווחים למוקד העירוני כשהם מלאים, דמיינו פנסי רחוב שנדלקים רק כשאנשים הולכים תחתיהם, דמיינו רמזורים שמגיבים לעומסי התנועה, ודמיינו אפליקציות לשיתוף חפצים בין תושבים. לפעמים נדמה שמתעסקים הרבה יותר בפיתוח טכנולוגיות ואפליקציות, והרבה פחות במה ש"עיר טיפשה" צריכה לעשות, כמו לדאוג שהמדרכות ישמשו את הולכי הרגל, ולא את פחי האשפה. עד אז, קבלו את האירועים החמים של הערים החכמות.

אנדרטת המייסדים

היכן שעמד בית ועד תל אביב (מעין בניין העירייה הראשון, עוד לפני שממש הייתה עיר) ניצבת כיום אנדרטה למייסדי תל אביב. שישים המשפחות שיצאו מחומות יפו והקימו את אחוזת בית מונצחות על גבי אנדרטה זו, שנחנכה ב-1949 לא רחוק מהבית בשדרות רוטשילד 16, שבו הוכרז שנה קודם לכן על הקמת המדינה. בצידה האחד של האנדרטה מופיעים שמות המייסדים, ובצידה השני מופיע תבליט שמתאר שלושה שלבים בהתפתחות העיר.

ממחר אופנועים לא רק על המדרכות

מהיוצרים של אופנועים על מדרכות, עכשיו מגיע אלינו משהו חדש: אופנועים יוכלו לנסוע יחד עם האוטובוסים בנתיבי התחבורה הציבורית - באתר ynet מדווחים כי הרוכבים עולים על נתיבי התחבורה הציבורית. מדובר כרגע בניסוי שיתחיל בתל אביב בלבד (ברחוב אבן גבירול, בין מרמורק ושמעון התרסי; ובדרך נמיר, בין ארלוזורוב למחלף גלילות). תמרורים מיוחדים יוצבו בקטעי הניסוי, ואלו יתירו לרוכבי האופנועים לנסוע בנת"צים.

חנייה חינם ברמת גן - והמחיר שלה

יש לי פינה חמה בלב למקומונים. האינטרנט סופג הכל, אבל כשזה מודפס על עץ מת, נדמה שיש לזה גושפנקא מיוחדת. לפני שנים, המקומונים היו חלק מהזהות המקומית. עיתון "העיר" היה אחראי במידה רבה על היווצרותה של "הבועה" התל אביבית. העיתון החיפאי "כלבו" זכור לי כאחד מהמוצרים המבוקשים ביותר בסופי שבוע. עכשיו כשהמידע זורם בקבוצות פייסבוק וקבוצות וואטסאפ כבר לא נראה שיש משמעות לגרסת הנייר, מעבר לכמות סיטונאית של פרסומות לעסקים שמרשים לעצמם להשקיע מעט מאוד כסף בשיווק.

והנה המקומון של רמת גן וגבעתיים - בעל הכותרת המתעתעת "המקומון רמת גן גבעתיים" - מפרסם את מה שהוא מכנה "בשורה בכחול-לבן". הבשורה היא שתושבי רמת גן יוכלו לחנות בעירם בחינם, כמו תושבי תל אביב ותושבי גבעתיים.

בלוגים על עיר

את העיסוק שלי בעירוניות התחלתי הודות לבלוג של יואב לרמן "עוד בלוג תל אביבי" - בינתיים צמחו לו כמה יורשים מעניינים, שאני עוקב אחריהם באופן קבוע:

• הרוכב לאוטובוסים
• מיתוג ערים ומדינות
• התפוז הגדול
• המדד המוניציפלי

מה שמעניין בהתפתחות הזו הוא שכל בלוג מתמקד בנושא אחר. אם פעם הייתי הולך לסופרמרקט של העירוניות אצל ד"ר לרמן וקונה שם את הכל, אז עכשיו אני הולך לכמה חנויות בוטיק ובכל אחת לוקח משהו אחר. אצל "הרוכב לאוטובוסים" אני קורא על תכנון תחבורה, אצל "מיתוג ערים ומדינות" אני קורא על איך ערים משווקות את עצמן, אצל "התפוז הגדול אני קורא על התרחשויות בעיצוב האורבני של תל אביב, ואצל "המדד המוניציפלי" אני קורא על תקציבים של רשויות מקומיות. יש עוד כמה, אבל אלה המעניינים ביותר (בעיניי) וגם הפעילים ביותר - שמדברים עברית.

ורעיון שחשבתי עליו הרגע - אולי הגיע הזמן לראות את כל הכותבים הללו, ואולי עוד כמה, על במה אחת?

עירוניות זו סוגיה פוליטית

ניו יורק, קצת לפני הסערה הגדולה של 2016

מאז שנחשפתי לבלוג האורבני של יואב לרמן אי שם ב-2010, עברתי כמה וכמה גלגולים. למדתי תואר ראשון במדע המדינה, ועכשיו כותב תזה על רשויות מקומיות לתואר השני במדיניות ציבורית. עבדתי בתור רכז הסברה של התאחדות הסטודנטים הארצית, בתור מתרגל באוניברסיטה, ובתור מדריך במוזיאון (בית בן-גוריון בתל אביב). על הדרך פגשתי הרבה אנשים שמתעסקים בעירוניות, והשתתפתי בהרבה כנסים על הנושא. ובכל זאת, לא מצאתי מנוח. תמיד הרגשתי עוף מוזר בחברת האורבניסטים, שמאמינים כמוני שעירוניות זה הדבר הכי מעניין בעולם.

אני חושב שהסיבה העיקרית היא שלא מצאתי עיסוק בעירוניות כנושא פוליטי. יש מי שמתייחסים לעיר כזירה לפיתוח טכנולוגי (Smart Cities), לכלכלה שיתופית (Sharing Cities) או לניתוח פיננסי (רוצו לקרוא בבלוג המדד המוניציפלי); ההיסטוריונים מסתכלים על העיר כאחד המנועים של התפתחות האנושות (הנה דוגמא לאופן שבו הערים הכריעו את כיבוש אמריקה); ישנם גם מגני הסביבה, שמקדמים עירוניות כפתרון לבעיות אקולוגיות, והם מהווים כרגע את הכוח המוביל של העירוניות בישראל, להערכתי; וכמובן, אדריכלים ומתכננים מתייחסים לעיר כזירה שאפשר לעצב ולשנות, ולטעמי הם עסוקים בעיקר בדיון מהו חתך הרחוב האידיאלי, במידה רבה כמו שמתמטיקאים רבים ביניהם אם צריך להשתמש בפאי או בטאו.