גירוש תל אביב
לפני מאה שנים, תל אביב הייתה עדיין כפר קטן של כמה מאות משפחות. כולם גרו במרחק הליכה ממרכז הכפר - הקיוסק בשדרות רוטשילד פינת הרצל (שעודנו עומד ופועל באותו המקום). בכפר הזה גרה גם המשפחה שלי, משפחת שלוש. האניות שהגיעו לנמל יפו היו הקשר לעולם שבחוץ - שם השתוללה "המלחמה הגדולה" (כך קראו למלחמת העולם הראשונה לפני שידעו שתהיה עוד אחת). ליישוב היהודי לא ממש היה צד בסכסוך, ותושבי תל אביב חיו באי קטן של חוסר ודאות בין הגרמנים והתורכים לבין הבריטים והצרפתים. החיים לא היו קלים - המזון הצטמצם, רכוש הוחרם, חלק מהתושבים גויסו בכפייה. באפריל 1917 הוחלט לגרש את כל תושבי תל אביב לפנים הארץ, להרחיקם מקו החזית.
 |
| תל אביב הקטנה, 1911 |
המשפחה שלי מצאה מקלט בכפר ג'מאל, ליד קלקיליה. סבא של סבא שלי, יוסף אליהו שלוש (או "ייספליהו", כפי שקראו לו בחיבה), דאג ל-115 מגורשים שמצאו מקלט בכפר הזה, והוא כתב על הימים הללו בספר זכרונותיו: "טובים היו ימי שבתנו בכפר ג'מאל. תושבי הכפר נהגו בנו כבוד רב. יחסי חיבה ואהבה שררו בין היהודים והתושבים. שום הפרעות לא קרו מלבד מריבות של מה בכך בין ילדי הערבים וילדי היהודים, במקרים כאלה הייתי משלים ביניהם ע"י חלוקת מיני-מתיקה… והסדר והשלום בכפר היו מופתיים."
 |
| המגורשים מתל אביב בנדודיהם, 1917 |
בכל זאת, היו ימים קשים. גירוש תל אביב נמשך שנה וחצי, ואלפים נפטרו מרעב ומחלות ולא זכו לחזור לבתיהם. גורלה של המשפחה שלי היה יכול להיות דומה, כפי שמספר ייספליהו: "דאגה רבה התחילה להטריד את מנוחתי - דאגת קיומה של משפחתי. הכסף אזל מכיסי והשערים בתל-אביב סגורים אין יוצא ובא. וכל רכושי נמצא במרחק מה ממני ואין בכוחי להושיעני ממצוקתי. הרגשתי שעוד ימים אחדים והפרוטה האחרונה תיתום ובמה אעזור את בני ביתי. לנסוע לעיר אחרת לבקש אחרי הלוואות לא יכולתי, כי הדבר כרוך ברישיון. על כל צעד ושעל מפקחת עין הממשלה [התורכית] ובלי רישיון מיוחד אין לעבור ממקום למקום." כאן נכנס לתמונה שייח' אברהים סמארה.
”תחזיר לי אחרי המלחמה“
בהיותו נער הגיע במקרה ליפו, ואיבד קשר עם משפחתו. בשעה שקיבץ נדבות עבר לידו אהרן שלוש, שנתן לו סכום כסף נדיב במיוחד. בסכום הזה הצליח לעמוד שוב על הרגליים. הוא היה לבעל אדמות בכפר דנאבה ליד טול כרם, וכששמע שמשפחת שלוש הגיעה לאזור, היה מוכרח לראות איך יוכל להשיב טובה לאיש שהציל אותו.
אהרן שלוש, שכבר היה מבוגר מאוד, שכב במיטה. בנו, יוסף אליהו שלוש, לא היה צריך להציג את שייח' אברהים סמארה. הנער שהתבגר שמר על קשר עם האיש שהציל אותו, והגיע לבקר אותו מעת לעת. אבל עכשיו הנסיבות היו מצערות, בעיצומה של מלחמה עולמית, כשקו החזית בין הכוחות הלוחמים הולך ומתקרב, והמחסור הולך וגובר.
 |
| יוסף אליהו שלוש ("ייספליהו"), שנות ה-30' |
סמארה הזמין את ייספליהו לביתו: "בבואי לבית שייח' אברהים, הציגני לפני משפחתו ונתקבלתי בסבר פנים יפות. הוא הצביע עלי כעל בנו של ידידו אשר כל רכושו בא לו על ידו. בעודני מבלה עם בני המשפחה יצא שייח' אברהים לחצר והביא גרזן וחבל. מדד את אורך הקיר והכה בטיח הקיר וכשנפל הטיח נתגלתה צלחת. הוא פתח אותה ונראה חור. מחור זה הוציא שייח' אברהים מטפחת אדומה שבתוכה היו סך חמש מאות לירות זהב ומסרם לידי. 'את הכסף הזה תחזיר לי אחרי המלחמה', קרא אלי בשמחה."
ייספליהו לא מיהר לקחת את הכסף: "ומה יהיה אם חס ושלום נמות בימי המלחמה?" על כך השיב סמארה: "אם נמות, הרי לשנינו לא יהיה צורך בכסף."
מתל אביב של אז לחלבּ של היום
בשנת 2017 נציין מאה שנים לגירוש תל אביב, שהמיט אסון כבד על היישוב היהודי בארץ ישראל. יש הרבה סיפורים מעניינים על התקופה הזו, שעוד ראוי שייחקרו לעומק. למשל, ההתגייסות של יהדות ארצות הברית למען היישוב (בפעם הראשונה, ולא האחרונה) והדיווחים על הגירוש בעיתונות האירופאית שקוממו את דעת הקהל נגד מעשי אכזריות כלפי אוכלוסייה אזרחית.
בזמן האחרון אנחנו עדים למעשי אכזריות דומים. אף אוכלוסייה אזרחית אינה חסינה ממוראות המלחמה. זה החוט המקשר בין תל אביב של אז לבין חלבּ של היום. זה הלקח שלי מהסיפור של גירוש תל אביב, מהסיפור של המשפחה שלי. ברגעי משבר, חייבים לבחור - לא לעשות כלום או לעשות משהו. והמשהו הזה הוא עולם ומלואו.
 |
| חיתולים, תחליפי מזון לתינוקות, מוצרי היגיינה לנשים |
אז מה עושים?
מצטרפים ליוזמה של אליה להעביר מוצרים נחוצים כסיוע הומניטרי לסוריה. המוצרים הנחוצים הם חיתולים, מוצרי הגיינה (סבון, שמפו, משחת שיניים, מגבונים, תחבושות, טמפונים), תחליפי חלב ומזון לתינוקות. אפשר להביא עודפים שיש לכם בבית לאחת משבע נקודות איסוף ברחבי תל אביב (חלקן ליד סופּרים, אז אפשר גם לקנות את המוצרים במקום). יש נקודת איסוף אצלנו - ריינס 41, תל אביב (תיאום בטלפון 054-5881969 או בהודעה בפייסבוק/וואטסאפ). המוצרים נאספים עד יום ד', אז הם נשלחים לצפון, ומועברים באמצעות ארגון המתנדבים "עמליה" בתיאום עם צה"ל וכוחות הביטחון.
עוד מידע מדף האיוונט -
ביום רביעי הקרוב (28/12/2016) בשעה לא ידועה יצא רכב מתל אביב לכיוון הצפון עם מוצרים הומניטריים לסוריה, שיועברו במצעות הארגון "עמליה". מה צריך?
- חיתולים
- מוצרי הגיינה (סבון, שמפו, משחת שיניים, מגבונים, תחשבושות, טמפונים)
- תחליפי חלב ומזון לתינוקות
בכמה סופרים מרכזיים בעיר יעמדו נציגות בשעות שמפורטות מטה. אנחנו מזמינות אתכם ואת חבריכם - להגיע, ולקנות את מה מבין המוצרים שבא לכם ולהעביר לנציגה שבסופר. אחר כך הכל ירוכז ויועבר מסודר לארגון הסיוע "עמליה".
יום ראשון:
- גודפארם, קינג ג'ורג' 25, 20:00-21:00 (מישל 054-7603009)
- ויקטורי, דיזינגוף 224 - 19:00-20:00 - (דורין 0508765837)
- מגה בעיר, דיזינגוף סנטר - 20:00-21:00 - (אליה 052-6035616)
יום שני:
- ויקטורי, אחד העם 13, 21:00-22:00 - (רוני 054-7800858)
- מגה בעיר, לונדון מיניסטור, 20:00-21:00 - (מאיה 052-4825708)
אפשר גם להביא את המוצרים שקניתם בזמנכם ל:
- יונה הנביא 32 דירה 6 - בתיאום עם אליה 052-6035616
- ריינס 41 קומה 1 - בתיאום עם גליה ותומר 054-5881969
תודות לכל מי שתרמו
