30/03/2018

עבדים היינו: שבוע העבודה מתקצר

החל ב-1 באפריל, כלומר, מיום ראשון הקרוב, שבוע העבודה יהיה קצר יותר.

באתר The Marker - שבוע עבודה מקוצר מ-1 באפריל - כל מה שאתם צריכים לדעת >

השאלה היא מה זה אומר לגבינו. ובכן, רק אם אתם עובדים לפי תעריף שעתי יש לזה משמעות מסוימת, וייתכן שבאמת שבוע העבודה יתקצר בשעה שלמה. אגב, אם אתם מעבירים כרטיס או מחתימים שעון נוכחות, זה לא אומר שאתם עובדים בשכר שעתי. אם אתם עובדים בשכר גלובלי (כלומר, מקבלים תשלום קבוע לסך כל השעות שעבדתם), אין לכך כל משמעות עבורכם. עצמאים, שממילא מנהלים את הזמן של עצמם, כמובן לא יושפעו.

ובכל זאת, מה אנחנו כעצמאים יכולים לקחת מהסיפור הזה?

זו הזדמנות טובה לחשוב על מספר השעות שאנחנו משקיעים בעבודה.

בואו נדבר מספרים - החל ב-1 באפריל, היקף של משרה מלאה יעמוד על 182 שעות עבודה בחודש, או 42 שעות בשבוע (לפני הקיצור - 186 בחודש, או 43 בשבוע). במגזר הציבורי עובדים 42.5 שעות בשבוע (חצי שעה פחות ממה שהיה עד עכשיו, וחצי שעה יותר ממה שיהיה מעכשיו). לאן המשק הישראלי הולך? לפי יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן המטרה היא "להביא לכך ששבוע העבודה בישראל יעמוד על 40 שעות בלבד". גם שר הכלכלה חיים כץ אמר כי יש להמשיך את המגמה של קיצור שבוע העבודה.

זמן זה חשוב
יש שני דברים שמאוד חשוב לי לכמת - זמן וכסף. זמן אני מודד בשעות, כסף אני מודד בשקלים. כעצמאי, זה קריטי למדוד את הזמן והכסף שאתה משקיע. זה מה שמאפשר לי לנקוב במספר הכי חשוב - השווי הכספי של זמן העבודה שלך. בלי המספר הזה, מאוד קשה לתת הצעות מחיר. גם קשה לנהל תקציב ולנהל לוח זמנים. בלי לדעת כמה אנחנו מקבלים לשעה, איך נדע אם אנחנו בכלל מרוויח?

בואו נתמקד בעניין של זמן העבודה, או ליתר דיוק משך העבודה. אני החלטתי באופן שרירותי למדי שאני רוצה לעבוד 8 שעות. החלטתי להוסיף לזה עוד חצי שעה ביום לעניינים אדמיניסטרטיביים (לנטר את שעות העבודה שלי, לתכנן לו"ז לשבוע הבא ועוד כל מיני דברים, שאני קורא להם "ניהול אפקטיביות", אם כי הייתי שמח למצוא לזה מינוח אחר). בסך הכל - 8.5 שעות ביום עבודה. החלטתי גם שאני רוצה לעבוד 5 ימים בשבוע - ראשון עד חמישי. זה היה נשמע לי הגיוני, וזה התכנס ל-42.5 שעות בשבוע. יש מי שזה נשמע לו מעט מדי ויש מי שזה נשמע לו הרבה מדי, אבל זה מה שחשבתי שיתאים לי, שאני מסוגל להגיע לזה, ושזה משאיר לי גם מספיק זמן להיות עם עצמי ועם המשפחה, וגם מספיק זמן לעבוד כדי שאוכל להתפרנס. זה אמנם פחות ממה שעובדים בהייטק, וזה אמנם יותר ממה שעובדים במקומות אחרים, אבל זה ישב עלי טוב, והתחלתי לכוון את עצמי לזה.

המוטו שלי הוא Decide what counts and then count it - כלומר, תחליט מה חשוב לך ואז תספור את זה. למעשה, זה אחד מ"עשרת הדיברות" שלי. באמת יש לי פתק כזה שכתוב עליו עשרה כללים שאני חושב שהם טובים לפרודוקטיביות שלי, וזה הכלל החמישי אצלי (או הדיבר החמישי...)

בשנה האחרונה רציתי לראות שאני באמת מצליח לנהל את זמן העבודה שלי בהתאם להחלטות שלי. בין כל הדברים שאני מקדיש להם זמן, רציתי לראות שאני באמת עובד 42.5 שעות בשבוע. העדפתי להסתכל על פני חודש שלם, אם הגעתי ל-184 שעות, כי יש שבועות יותר עמוסים ויש פחות עמוסים. היו חודשים שעמדתי ביעד הזה והיו חודשים שלא. לפעמים הייתי ב"גירעון שעות עבודה" ולפעמים דווקא פיציתי על הגירעון עם אקסטרה שעות שעבדתי מעבר לנדרש. ככל שהייתי בגירעון, השתדלתי לעבוד קצת יותר. ככל שעברתי את הרף, כנראה שבאופן טבעי גם שחררתי קצת. הרעיון הוא שבהתחלה בכלל לא הייתי מגיע ליעד, אבל לאורך זמן, הדברים מסתדרים.

אני מאוד ממליץ (1) לקבוע כמה זמן אתם רוצים לעבוד, (2) לראות שאתם עומדים ביעד שקבעתם.

הרצאה לצוערי השלטון המקומי


בשבוע שעבר עשיתי את דרכי למכללה האקדמית אשקלון. הוזמנתי להרצות שם בפני צוערי השלטון המקומי.

אני מרבה להסתכל על הערים בישראל מנקודת המבט של התושב. בייחוד מסקרן אותי לדעת מיהם התושבים שמצליחים לעצב את סביבת מגוריהם כרצונם. במילים אחרות: התושבים שמזיזים ערים - באילו כלים הם משתמשים?

בהרצאה הזו רציתי לעודד את אנשי השלטון המקומי ללמוד מהתושבים, ולראות אותם כשותפים לדרך. הצגתי בפניהם דוגמאות פרקטיות מהארץ ומהעולם, בתקווה שעוד באותו יום יוכלו להשתמש ב"ארגז הכלים להזזת ערים". זה קונספט שפיתחתי, בעקבות צפייה במהלכים רבים של תושבים בשנים האחרונות.

בין אם אתם בשלטון המקומי או תושבים - גם אתם יכולים להצטייד ב"ארגז הכלים להזזת הערים". העליתי את כל תוכן ההרצאה שלי כפרק בפודקסט "מהנעשה בערינו". האזנה נעימה >

אפשר להירשם לניוזלטר שלי "מהנעשה בערינו" שמיועד לאנשים שאוהבים להזיז ערים. קליק להרשמה >

תושבים שמזיזים ערים

שביל העצמאות בוויקיפדיה


לפני שנה הגיעה לאוזני הבשורה על שביל העצמאות. מה זה?
"שביל העצמאות הוא מסלול הליכה ברחובות תל אביב, המחבר עשרה אתרים הקשורים בתולדות העיר ובהקמת מדינת ישראל. אורכו של השביל כקילומטר, ומסלולו מעגלי, לאורך מקטע של שדרות רוטשילד ולאורך מקטע של רחוב אחד העם, עם שלוחות קצרות ברחוב אלנבי וברחוב נחלת בנימין. השביל מסומן באמצעות פס שעשוי מפליז שהוטבע במדרכות. השביל ייחנך במסגרת חגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל."
מהיכן הציטוט? מוויקיפדיה. למה אני מביא ציטוט מוויקיפדיה? כי זה ערך בוויקיפדיה שאני כתבתי.

לערך שביל העצמאות בוויקיפדיה >

שביל העצמאות בשדרות רוטשילד


לפני למעלה מעשור התחלתי להדריך סיורים בנווה צדק. הכנתי את הסיור, עם מפה וטקסט של מה שאני רוצה להגיד בכל תחנה. אחרי שהעברתי את הסיורים הראשונים, חשבתי שזה יהיה נחמד לפרסם את הסיור באינטרנט. העליתי אותו ל-Knol (זה היה פרויקט של Google, שניסה להידמות לוויקיפדיה... זה לא הצליח והפרויקט נסגר). בערך על נווה צדק בוויקיפדיה הוספתי קישור למה שפרסמתי. אני חושב שזה תרם לכך שכשאנשים מחפשים בגוגל "סיור בנווה צדק" אז אני מופיע באחד המקומות הראשונים. כמובן, יש לזה משמעות אדירה לפרנסה שלי.

כששמעתי על שביל העצמאות, הבנתי שזה הולך שלאגר. הכרתי את האתרים לאורך השביל, כי יצא לי להדריך סיורים ממש על התוואי שלו, לאורך שדרות רוטשילד. כשהתפרסמה רשימת האתרים לאורך שביל העצמאות, כתבתי עליהם באתר שלי. עשיתי את זה מאוד מוקדם - לפני שנה. היום, כשהשביל מסומן בשטח, ואנשים מחפשים בגוגל "שביל העצמאות", הם מוצאים את מה שפרסמתי באתר שלי.

לא היה עדיין ערך על שביל העצמאות בוויקיפדיה, אז בשבוע שעבר לקחתי את הזמן לחקור את השתלשלות האירועים שהובילה להקמת השביל, ובעקבות זאת כתבתי את הערך. גם שמתי קישור למה שכתבתי באתר שלי. בכל זאת, זו התוצאה הראשונה בגוגל (אפילו לפני האתר הרשמי).

הכתיבה בוויקיפדיה היא כמובן בהתנדבות, אבל בעיני היא מאוד חשובה. היא מעצבת שיח. היא מובילה אנשים לתוכן מסוים. אני מנסה לחשוב על דוגמא מעולם אחר - נגיד, מדריכת יוגה. אם אותה מדריכה יכולה לכתוב ערכים בוויקיפדיה ובסוף להביא קישור למידע נוסף (רלוונטי) באתר שלה, זה גם העשרה של האנציקלופדיה החופשית וגם קידום עצמי טוב. גם פרופסור באוניברסיטה יכול לכתוב ערך בוויקיפדיה על מושא המחקר שלו, ולתת קישור למאמר אקדמי שפרסם בנושא.

עלון מידע על שביל העצמאות


סיור במרכז תל אביב


לפני שנה וקצת, עמדו להוריד את כיכר דיזנגוף. אמרתי יאללה נעשה סיור פרידה מהכיכר. לסיור הראשון נרשמו 30 אנשים תוך 24 שעות (תאכל אבק, עומר אדם), אז נפתחו עוד שני מועדים, שגם התמלאו. אז העירייה רצתה לפתוח את זה בחינם לתושבי האזור, ועשיתי עוד שני סיורים של מאה איש כל אחד (עדן בן זקן שאני). בקיצור, חגיגה. את סדרת הסיורים הזו חתמתי עם סיור לחברים ומשפחה קצת לפני שהורידו את הפסל של אגם.

בסוף השבוע שעבר הובלתי את סיור "התחדשות בדיזנגוף". במקום סיור פרידה, עכשיו זה סיור התחדשות - לרגל האביב, לרגל ההתחדשות של מרכז תל אביב. תודה לכל מי שהגיע! בקרוב אעלה את הסיור המלא לאתר שלי TLVXP, ויהיה ניתן ללכת אותו בשיטת ״עשו זאת בעצמכם״. ועוד מעט גם כיכר דינגוף תעשה קאמבק (בקיץ הקרוב יגזרו את הסרט...)

תודה גם על כל התגובות הנלהבות! כיף לקרוא. כעת אני מקום 37 מתוך 205 חברות טיולים ומדריכי סיורים... ובכן, לא קלה הדרך אל הפסגה :)









מקום 37 מתוך 205 סיורים בתל אביב (בטריפאדוויזור)



17/03/2018

מרבה נכסים

בשנתיים האחרונות עשיתי מהלך שמטרתו להגדיר את העסק שלי בצורה יותר מערכתית. כל עסק צריך תוכנית עסקית, אבל איפה מתחילים? ובכן, מזל שיש אינטרנט. ברחבי המרשתת יש מלא פורמטים של תוכניות עסקיות, וככל שכתבתי יותר, כך גם מצאתי עוד רעיונות לפרקים נוספים שרציתי להכניס לתוכנית העסקית שלי. ואז נתקלתי בפרק "נכסים".

חשבתי לעצמי - על מה אנחנו מדברים פה? אני עסק של איש אחד. חוץ מהמחשב שלי (שהוא כבר בן שנתיים וחצי... ענתיקה ממש) אני לא חושב שיש לי איזשהו נכס שעליו אני מבסס את העסק. אין לי משרד או חנות או איזשהו נדל"ן, אין לי כוח אדם, לא רשמתי פטנטים, אין לי מלאי או קטלוג מוצרים. כשאני חושב על העסק העיקרי שלי (הדרכת סיורים בתל אביב), כל מה שיש לי זה הגוף שלי - שתי רגליים לשאת אותי, ידיים שמאפשרות לי לספר סיפורים בצורה יותר דרמטית, פה כדי לדבר, אוזניים כדי לשמוע ועיניים כדי לראות... אם אתם מתעקשים, אז כן יש לי גם קלסר עם תמונות היסטוריות של תל אביב. וזהו. מה אני אכתוב בתוכנית העסקית בפרק על נכסים?

על אף שבהתחלה חשבתי לזרוק את הפרק הזה לפח, לקחתי את הזמן לחשוב איך הפרק הזה של נכסים יכול להיות רלוונטי לעסק של איש אחד. אני לא יודע אם המילה "נכסים" היא המתאימה פה, אבל בהחלט הצלחתי לחשוב על אוסף של מאפיינים, שעליהם מתבססת ההצלחה של העסק שלי. למשל, ניסיון - אני כבר עשר שנים מדבר מול קבוצות מגוונות. יש לי גם הדרכות מוכנות, כולל מיפוי של מסלולי סיור, טקסטים שכתבתי ושיננתי וגם קלסרים עם תמונות היסטוריות להמחשה. חשבתי אפילו מעבר לזה - יש לי גם קשרים עם קולגות, אנשים אחרים שמדריכים בתל אביב, וגם עם בתי אוכל שאני יכול לעשות איתם שיתופי פעולה.

גם הבלוג הזה שאתם קוראים בו עכשיו הוא סוג של נכס, כי כשמחפשים "סיור בנווה צדק" בגוגל, אחת התוצאות הראשונות היא העמוד הזה. במרחב האינטרנטי יש לי גם חשבון פייסבוק אישי, גם דף עסקי, גם אינסטגרם, טוויטר, והכי חשוב - עמוד עסק בטריפאדוויזור עם עשרות חוות דעת חיוביות על הסיורים שלי, וזה חתיכת נכס. עם השנים גם יצרתי לעצמי מערכת לניהול פניות. אמנם לא מדובר על מערכת CRM משוכללת (למי שלא מכיר - CRM זה ראשי תיבות של Customer relationship management, ויש מערכות סופר מתקדמות לעסקים גדולים, שמאפשרות לאסוף נתונים רבים על כל לקוח). כן יש לי טבלה מסודרת עם פרטים רלוונטיים של האנשים שפונים אלי. כשאני מקבל פנייה במייל בנוגע לסיור, יש לי כמה תבניות מוכנות מראש. זה גם סוג של נכס.

אני ממליץ לעצמאים לא רק לעשות תוכנית עסקית, אלא גם להקדיש הרבה מחשבה לפרק הזה של נכסים. ההצלחה שלכם מתבססת על הנכסים שלכם, אז כדאי שתכירו אותם.

שני סיורים ביום


אתמול הדרכתי שני סיורים מהממים בנווה צדק. אחד עם החברים מ-Talking Art, והשני למשפחה מקסימה שחגגה יומולדת 80 לסבא. תודה לשני ורנר, שלכדה את הרגע הזה -


קפיצה מגשר שלוש. לא קפיצה באמת, אלא קפיצה בזמן, יותר משבעים שנה אחורה. היכן שחופרים היום את הרכבת הקלה של תל אביב, הייתה פעם מסילת הרכבת מיפו לירושלים (נחנכה ב-1892; החלק הזה של המסילה הושבת ב-1948). תתמקדו בתמונה בהיסטורית ותראו שהבתים ליד המסילה כמעט ולא השתנו. רק הרכבת התחלפה... עוד תמונות מהסיור ל-Talking Art אצל לירון אלקולומברה >

המבקרים באתר שלי שעוסק בסיורים בתל אביב (TLVXP) יגלו שעשיתי לו מתיחת פנים קטנה. עכשיו קל יותר מאי פעם להתמצא בו. באתר אני מפרסם טיולים בתל אביב בשיטת "עשו זאת בעצמכם". ממש היום קיבלתי הודעה משמחת משני: "תומר, שוב תודה על עוד סיור מעולה! עשינו היום את הסיור "בעקבות השטרות החדשים" באופן עצמאי , כתבת אותו בצורה נפלאה ! היה כייף גדול. תודה רבה!"



עתיד התחבורה העירונית


בשבוע החולף שיגרתי את גליון 57 של הניוזלטר שלי "מהנעשה בערינו" המיועד לקהילת האורבניסטיות והאורבניסטים בישראל. בנוסף לחומרים טובים של אחרים, הפעם גם צירפתי קישור לפודקסט שלי, הנקרא גם כן "מהנעשה בערינו", משום שהעליתי פרק חדש שנקרא "להשתמש או לא להשתמש". בפרק אני מתייחס לשאלת המכונית השיתופית - האם זהו הפתרון התחבורתי שהערים שלנו זקוקות לו, או שמא מדובר במיזם יקר ומיותר שלא ישיג את המטרה? בחנתי את הנושא באופן תיאורטי, וגם התנסיתי בעצמי במיזם "אוטותל" בתל אביב. אמ;לק - אני בעד. הייתי רוצה לראות פחות שטחים ציבוריים שבהם חונות מכוניות פרטיות שאני לא יכול להשתמש בהן. אני חושב שהתמונה הזו ממחישה היטב את מה שהייתי רוצה לראות בעיר... בכל עיר...



הדיון על מיזם "אוטותל" גבר בסוף השבוע הזה, בעקבות הפרסום של מירב מורן, כתבת דה מרקר, שזכה לכותרת "מכונית הכסף: המיזם המפסיד שנהפך לעסק שמגלגל מיליונים - על חשבון הציבור". כמו שאתם יכולים להבין, מירב מורן רואה את הדברים אחרת ממני, והיא גם פרסמה טור דעה, שכותרתו: "לא חברתי, לא ירוק - ולא משפר את מצב התחבורה". תוך כדי הדיון שלנו בפייסבוק, היא ביקשה שאסביר מה התועלת התחבורתית שאני מוצא ב"אוטותל", ולבקשתה פרסמתי את הסרטון הזה. בואו נגיד שזה לא הביא את הדיון לסיומו, אבל זה בהחלט מגניב שמעלה 1,000 אנשים צפו בהסבר הקצר שלי על היתרון הגדול של מכונית שיתופית ביחס למכונית פרטית. בקצרה - אוטו שיתופי יכול לשרת כל אחד, ואילו אוטו פרטי יכול לשרת רק אחד.

עוד משהו בקטנה - נתבקשתי להמליץ על פודקסטים בנושא ערים ועירוניות. עד שארכז את כל ההמלצות שלי, שיתפתי במה שעלה בראשי באותו הרגע בשרשור הזה >

10/03/2018

לאזן בין חיים לעבודה

אני לא כל כך אוהב את המונח "work-life balance". אין כאן סימטריה, ולא יכולה להיות. איך לעזאזל אפשר לאזן בין חלק מהחיים לבין כל החיים? אני לא מבין איך משתמשים במונח הזה כאילו העבודה שקולה כנגד כל השאר. למה העבודה כל כך חשובה בכלל?

למרות שאני לא אוהב אותו, ההיגיון שעומד בבסיס המונח "work-life balance" הוא נכון - מי שרוצה לראות פרי בעמלו צריך מתישהו לקחת הפסקה מהעמל כדי לראות את הפרי. לכן, חשוב שהמאזניים לא ייטו יותר מדי לכיוון של עבודה. אבל יש כאן הנחה סמויה שאני לא יכול לקבל אותה, והיא שהמאזניים ייטו, באופן טבעי, לצד של העבודה. מה ההיגיון בכך?כשמדברים על איזון, אז סביר שתהיה גם האפשרות ההפוכה, של נטייה חזקה מדי לכיוון השני. אבל לא נתקלתי במאמרים שקוראים לנו להטות את המאזן יותר לכיוון של עבודה, אם אנחנו מבלים יותר מדי זמן עם הילדים.

עד שימצאו תחליף למונח הבעייתי, אני ממליץ על הכתבה The Dutch have the best work-life balance. Here’s why - מסתבר שההולנדים נמצאים במיקום הטוב ביותר במדד של מדינות ה-OECD לחיים טובים יותר. רק ל-0.5% מההולנדים יש ימי עבודה ארוכים מאוד (הממוצע הוא 13%). הם מקדישים 16 שעות ביום לשינה, אכילה ופעילות פנאי. יש עוד שלל מדדים שמצביעים על רמת שביעות הרצון של ההולנדים, כמו תחושת קהילתיות ותחושת סיפוק מהחיים. מאחל לכולנו שנהיה שבעי רצון כמוהם ושנעבוד בצורה יותר יעילה ומועילה.

אפרופו עבודה, הנה כמה דברים שקשורים לעבודה שלי כמדריך סיורים בתל אביב וחוקר ערים -


הזמנה לסיור במרכז תל אביב


העבודות בכיכר דיזנגוף מתקדמות. ביום שישי, 23/3, בשעה 11, אני אוביל סיור מודרך במרכז תל אביב, מהכיכר עד הים (כמעט). רוצים להצטרף? הרשמה בלינק - https://www.funzing.com/sd/n9HDfV



איך לבקר בתל אביב מבלי למשכן את הבית


מסקרי שביעות רצון של משרד התיירות עולה שהתיירים בישראל הכי מרוצים ממדריכי הטיולים (יאיי!) וגם מהאתרים הארכיאולוגים ומתחושת הביטחון. ממה הם הכי פחות מרוצים? נהגי מוניות, שירותי השכרת רכב ו... במקום האחרון - "תמורה לכסף" (Value for money). עוד נתונים מעניינים שעולים מדוח התיירות לשנת 2016 פרסמתי כאן. אין ספק, ישראל יקרה לתיירים. אז התיישבתי לכתוב 10 טיפים למבקרים בתל אביב - באנגלית. בטח יש עוד מלא רעיונות שלא חשבתי עליהם, אבל זה מקום טוב להתחיל ממנו: TLVXP // Visit Tel Aviv on a Budget


דיווח מהמשלחת הישראלית לוועידה התשיעית של פורום העירוניות העולמי


במסגרת הניוזלטר שלי לאנשים שאוהבים ערים ("מהנעשה בערינו") פרסמתי את הדיווח של השר לשעבר אופיר פז-פינס, המכהן כיום כראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב. כך הוא מתחיל: "הוועידה התכנסה תחת הכותרת Cities for All. השתתפנו בדיונים והתרשמנו ממצבה של קואלה לומפור בכל הקשור לסוגיות של עירוניות. זאת ועוד, שמענו את נאום ראש הממשלה המלזי והיו לנו מספר מפגשים מעניינים עם אנשי ממשל בכירים ואפילו שני שרים. הוועידה, שהייתה "נטולת נייר" כמעט לחלוטין, התנהלה בסדר מופתי וביעילות רבה. גם יחס המארחים אלינו היה הוגן. יחד עם זאת "זכינו" לליווי צמוד 24/7 מצד הממשלה המלזית..." עוד על כך בגליון האחרון של הניוזלטר >

קואלה לומפור, מלזיה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...