30/07/2018

לקצוץ את הפירות

אני לא זוכר באיזה מערכון של "ארץ נהדרת" השתמשו בביטוי המשובש הזה, אבל אני לא מפסיק להשתמש בו: "לקצוץ את הפירות". שיבוש של "לקצור את התבואה" עם "לקטוף את הפירות"... משעשע אותי בכל פעם מחדש. אז מתי אני קוצץ את הפירות? כשאני רואה שמשהו שעשיתי בעבר, לפעמים אפילו בעבר הרחוק, השאיר טעם טוב או עורר עניין. מרגישים את זה במיוחד עם לקוחות חוזרים, אבל הפעם אני רוצה לספר על פרויקט שהוביל אותי ליצור משהו חדש לגמרי, שאת פירותיו אני קוצץ בימים אלה.

לפני יותר משנה התפרסמה כתבה על פרויקט "שביל העצמאות" בתל אביב - שביל המחבר עשרה אתרים היסטוריים, הקשורים בהקמת העיר ובהקמת המדינה. זה הדליק אותי, ומיד שמתי את עשרת האתרים על מפת גוגל, ופרסמתי אותה כאן בבלוג. כשעבדתי על האתר החדש של הסיורים שאני מדריך בתל אביב (www.TLVXP.com), העליתי גם פוסט על "שביל העצמאות" עוד לפני שנסלל פיזית בשטח. תיארתי כל אחד מהאתרים, ושוב פרסמתי את המפה, וכך נוצר טיול בשיטת עשו זאת בעצמכם.

שביל העצמאות בעת הקמתו

לקראת החנוכה הרשמית של השביל ביום העצמאות האחרון, פרסמתי פוסטים בעמוד הפייסבוק שלי TLVXP על כל אחת מהתחנות לאורך השביל. תייגתי את הפוסטים עם ההאשטגים #שביל_העצמאות #סיור_וירטואלי. הנה, למשל, התחנה הראשונה בשביל העצמאות - הקיוסק הראשון של תל אביב. זה עורר מספיק עניין, כדי שאנשים יילכו את השביל לפי הסימונים הוירטואליים שאני יצרתי - הגדילה לעשות ידידתי עדי, שהעלתה תמונה שלה ושל ביתה: "אני ושקד צועדות בשביל לפי הנחיותיך, נעדכן :)"

הרגשתי שזה מסקרן ושזה הולך להיות משהו גדול. רציתי להשקיע בזה מתוך הנחה שההשקעה תחזיר את עצמה. פניתי ליובל מלחי, שדר הפודקסט "קטעים בהיסטוריה", שאיתו אני עובד על מספר פרויקטים, והזמנתי אותו לטייל איתי לאורך שביל העצמאות. אפשר לשמוע את הטיול שלנו בפרק 252 של הפודקסט: שביל העצמאות עם תומר שלוש. בעקבות הפרק הזה באה גם מיני סדרה על חייו של דוד בן-גוריון, שהכריז על הקמת המדינה. ומתי קצצתי את הפירות? זמן מה לאחר שהפרק על "שביל העצמאות" עלה לאוויר, התחלתי לקבל טלפונים מאנשים שהלכו בעקבותינו, או שביקשו שאדריך אותם לאורך השביל.


סיפרתי כאן בבלוג (בפוסט "לזהות מה חם") שגם יצרתי ערך בוויקיפדיה על שביל העצמאות. זה הפך את השביל לעוד יותר פופולרי. בנתוני הכניסות של האתר שלי גיליתי שהפוסט על שביל העצמאות היה לפופולרי ביותר, עם אלפי כניסות בחודשים האחרונים, כשהשיא נרשם ביום העצמאות ה-70 לישראל, באפריל 2018.

עוד פריט מידע שנדהמתי לגלות כשעסקתי בנוסח של מגילת העצמאות - מהי העיר היחידה שמוזכרת במגילת העצמאות. אפילו הרשיתי לעצמי לערוך סקר בטוויטר וסקר בפייסבוק. התשובה הנכונה: תל אביב. בשני הסקרים השתתפו מאות אנשים. אז מה עוד אפשר לעשות, אם זה כל כך מסקרן אנשים? איגדתי את מה שכתבתי על עשרת האתרים לאורך שביל העצמאות לכדי קובץ של כ-30 עמודים, עם תמונות והסברים על המסלול, ויצרתי מוצר דיגיטלי במחיר שווה לכל נפש (10 ש"ח), שכל אחד יכול להוריד, להדפיס, לקרוא וליהנות מחתיכת היסטוריה. הופתעתי שאנשים זרמו עם זה.



על הדרך התחלתי להתעניין בתקופה הקצרה שבין אימוץ החלטת החלוקה באו"ם (29 בנובמבר 1947) לבין הכרזת העצמאות (14 במאי 1948). בסך הכל פחות מחצי שנה, אבל כל ההיסטוריה של העם היהודי התנקזה לאותם חודשים גורליים, מורטי עצבים, ומהזווית של מחקר היסטורי - פשוט מרתקים. פיתחתי סיור נוסף בעקבות התגלית שלי על בית צעירות מזרחי - פנימייה של בנות דתיות במרכז תל אביב, ששימשה לדיוני הנהגת היישוב היהודי באפריל 1948, ובה החליטו להקים את מועצת העם ומנהלת העם כהכנה להכרזת העצמאות. לסיור הנוסף קראתי "מגלים עצמאות", והוא מתחיל בבית צעירות מזרחי, ממשיך לבית בן-גוריון ומסתיים על חוף ימה של תל אביב ליד האנדרטה המנציחה את פרשת אלטלנה. הובלתי את הסיור הזה במסגרת סדרת סיורים שערכתי בשיתוף פעולה עם המרכז הקהילתי דב הוז.

אז מה היה לנו? מפת גוגל שפרסמתי בבלוג, טיול בשיטת עשו זאת בעצמכם שפרסמתי באתר, סיור וירטואלי שפרסמתי בפייסבוק, סיור קולי כפרק באחד הפודקסטים הכי מצליחים בעברית, ערך חדש בוויקיפדיה, אלפי כניסות לאתר, פניות מאנשים שנהנים מהטיולים שפרסמתי ומבקשים שאדריך אותם בעצמי, מוצר דיגיטלי שנמכר באתר שלי, וסיור נוסף שפיתחתי והדרכתי. וכעת רק נשאר לי לקצוץ את הפירות.


מה עשיתי לאחרונה?

התארחתי בפודקסט "הספינר: מאחורי הקלעים של הפוליטיקה" של חגי אלקיים-שלם המופלא. שוחחנו על הבחירות ברשויות המקומיות שיתקיימו בעוד שלושה חודשים בכל הארץ, ושרק חצי מהישראלים משתתפים בהן. למה זה קורה? מה הדברים שגורמים לאנשים להצביע? למה יש הבדלים בין ערים גדולות לקטנות, בין פריפריה למרכז, בין חילונים לחרדים, בין יהודים לערבים, ובין התנחלויות לכל השאר? ואיך אפשר לגרום לאנשים להצביע בכל זאת? כל התשובות לשאלות האלה, ועוד, בפרק החדש שלנו (שעלה במקביל גם בפודקסט "הספינר" של חגי, וגם בפודקסט שלי "מהנעשה בערינו" על ערים ועירוניות).



לרגל ט"ו באב ערכתי סיורי אהבה בנווה צדק - שלושה סיורים בזה אחר זה, שבהם השתתפו כמעט 40 אנשים. אני מקווה שנווה צדק גרמה להם להיות קצת יותר מאוהבים, ואם כן - עשיתי את שלי. את הסיורים התחלנו ב"קיוסק 1920" ברחוב לילינבלום שסיפק לכל אחד ואחת כוס יין, לחיי האהבה. מאוד שמחתי לקרוא את חוות הדעת שכתבו לי בעקבות הסיור.





נפגשתי עם יובל מלחי בבית בן-גוריון בתל אביב. הקלטנו פרק לסיכום המיני-סדרה שלנו על חייו של ראש הממשלה הראשון. הבאנו הרבה ציטוטים מכתביו של בן-גוריון, ושוב גילינו אדם גדול מהחיים, עם אישיות מורכבת, שהרבה מהתחזיות שלו התממשו. זה היה אחד הפרויקטים המאתגרים ביותר והמהנים ביותר שעשיתי.
> המיני-סדרה "אנו מכריזים בזאת" על חייו של דוד בן-גוריון
> הפרק המסכם שבו יובל ואני משוחחים על דמותו של בן-גוריון

אילו הקירות יכלו לדבר...

רונה המדריכה בבית בן-גוריון


מקליטים בספריה של בן-גוריון



לפני 95 שנים, ב-28/7/1923, סבא שלי נולד. הוא אהב לספר על עצמו שהוא שילוב של מזרח ומערב. אימא שלו הייתה בת למשפחת אפלבוים - אחת המשפחות המייסדות של זיכרון יעקב, שעלתה ארצה מרומניה. אבא שלו היה בן למשפחת שלוש, אחת המשפחות המייסדות של תל אביב, שעלתה ארצה מאלג'יריה. ב-2010 נסענו יחד לאולפנים של קול ישראל בירושלים, כדי שיתראיין לתוכנית הרדיו "בית הורי" ויספר על עצמו, על הוריו, על הבית שבו גדל ועל המורשת המשפחתית. כעת אפשר להאזין לראיון בקישור הזה > אביעזר שלוש // בית הורי





16/07/2018

לצמוח ולגדול - הדור הבא

את העסק שלי של הסיורים התחלתי כעסק צדדי. בנוסף לכל מיני דברים אחרים שעשיתי, גם הדרכתי סיורים היסטוריים בנווה צדק. זה היה עסק מאוד נוח לתפעול עם שורת רווח נאה ביחס לזמן שהשקעתי בעסק. לקוחות מצאו אותי בחיפוש בגוגל, או ששמעו עלי מפה לאוזן. הייתי מגיע, מדריך והולך, כך שזו לא הייתה השקעת זמן אדירה. עם השנים, העסק הזה צמח וגדל. לקח לי הרבה זמן להבין שזה בעצם העסק העיקרי שלי, ושאני צריך לנהל אותו יותר טוב מאשר על מפית של בית קפה. להלן רשימת ההכנסות שלי בחמש השנים הראשונות של העסק:


מאז הספקתי לצמוח לכל מיני אפיקים. אני עצמאי במשרה מלאה, עם כמה פרויקטים במקביל. העסק של הסיורים (TLVXP) הוא עכשיו העסק המרכזי. אני חושב שהתובנה שרציתי לשתף פה היא שהרבה חושבים שעסק מתחיל בתוכנית עסקית וחשיבה ארוכה. אני לא שולל את זה, אבל אני חושב שהסיפור הזה פחות רווח ממה שנוטים לחשוב. אני נתקל ביותר אנשים כמוני, שהעסק שלהם התחיל מתחביב או רעיון שהתחיל להתגבש וניסו אותו כמה פעמים. העסק שלהם פשוט צמח באופן בלתי צפוי, בדומה לזה שלי. לפעמים יש לנו לקוחות לפני שיש לנו בכלל עסק.

ועוד משהו שעולה לי בראש כשאני מסתכל על המפית הזו - כן, משנה לשנה הגדלתי את המחזור הכספי שלי. זה לא תמיד קורה, אבל זה אפשרי. אבל זה לא הטור הכי חשוב במפית הזו. הטור החשוב באמת הוא לא הטור באמצע (סך ההכנסות שלי בשקלים), אלא הטור מימין (השנים). כן, כסף אפשר לצבור. למעשה, זה כל הרעיון. אנחנו משקיעים זמן ואנרגיה כדי לייצר כסף. זה נקרא עבודה. אבל זמן - לצערנו - אי אפשר לצבור.

מספרים לנו את הסיפור הבא - יש לנו זמן. את הזמן הזה אנחנו מוכרים למי שמוכן לתת לנו כסף. עם הכסף אנחנו קונים את מה שצריך כדי לחיות. כלומר, עם הכסף אנחנו קונים עוד זמן על כדור הארץ. כסף וזמן שלובים זה בזה עד כדי כך שיש מי שטוענים שזמן הוא כסף (Time is money). אבל המשוואה הזו לא נכונה והסיפור הזה לא מדויק. זמן הוא משאב שאי אפשר לצבור אותו. במובן זה, הוא נדיר יותר מכסף, שאותו ניתן לצבור ללא הגבלה.

אני חושב שהצעירים של היום מבינים את זה יותר טוב מדור ההורים שלהם. אנחנו עדים למהפך דורי. הצעירים של היום כבר מבינים שכסף לא קונה להם עוד זמן. "דור ה-Y" (ילידי שנות ה-80' ושנות ה-90') והמילניאל'ז (מי שנולדו במילניום הנוכחי, כלומר, בשנת 2000 ואילך) - כבר לא מסכימים למשוואה שנוסחה על ידי הדורות הקודמים - דור ה-X (ילידי שנות ה-60' ושנות ה-70') והבייביבומרז (מי שנולדו בגל הילודה שלאחר מלחמת העולם השנייה ובשנות ה-50'). שימו לב לאינפוגרפיקות המעניינות על הפער הבין-דורי בסוגיות שקשורות לעבודה: How Different Age Groups View the Trade-Off Between Time and Money

כשנשאלו אם הם היו מעדיפים יותר זמן מאשר יותר כסף, כמעט 40% מבני 20-39 השיבו בחיוב. בקרב בני 40-59 רק 26.5% השיבו בחיוב. יש שם עוד נתונים מעניינים, אבל בגדול אני חושב שהצעירים של היום מבינים שהעבודה היא לא הדבר העיקרי שצריך לחיות למענו.

כמה דברים שרציתי לשתף - 


❤ מוזמנים לסיורי ט"ו באב בנווה צדק ❤ יום חמישי 26/7 בשעות הערב ❤ להרשמה >

❇ ב-20/6 דילגתי בין הכנסת לבין עיריית תל אביב. בבוקר עליתי לירושלים כדי להשתתף בדיון נוסף של ועדת הכלכלה על חוק שירותי תיירות (קראתי לחברי ועדת הכלכלה לפתוח את מקצוע ההדרכה לכל אדם). אחרי הצהרים התגלגלתי לעיריית תל אביב כדי להנחות דיון מיוחד של ועדת התחבורה, הבינוי והתשתיות בנושא שבילי אופניים והממשק עם הולכי הרגל:



❇ כל פרקי סדרת הפודקסט על דוד בן-גוריון (מבית "קטעים בהיסטוריה" של יובל מלחי) עלו לאוויר! חמישה פרקים, שהשתתפתי בכתיבתם - צאו לדרך

❇ היו לי המון סיורים בחודש שעבר בחסות מזג האוויר המדהים (לא כמו הלחות שתוקפת אותנו עכשיו). הנה כמה תמונות מייצגות מנווה צדק:






❇ האזנתי למסע לאנטרנטיקה של אושיית הרשת בריידי הרן - ללא ספק המסע הכי מעניין ששמעתי

❇ קיבלתי את התמונות מיום רשת של צוערי השלטון המקומי באשקלון, שהוזמנתי להרצות בו. ההרצאה זמינה כאן > "ארגז הכלים להזזת ערים"

Yes sir, I can boogie 🕺


❇ השלטית המקומטת צובעת את תל אביב בצהוב, והפסל של יעקב אגם חזר לכיכר דיזנגוף:



Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...