27/07/2009

בית שלוש - רטרוספקטיבה

לא ממש שאלתי את עצמי איך הגיעו חלק מהאוצרות של ההיסטוריה של תל אביב לארצות הברית דווקא, אבל כנראה שזה עדיף. עובדה- אוסף תל אביב על שם אליאסף רובינסון באוניברסיטת סטנפורד כבר נגיש לכל באינטרנט (אם כי יכולות החיפוש די מוגבלות, לצערי). לעומת זאת, מרכז התיעוד של תל אביב ייחנך רק בסוף שנת המאה לעיר, בסופו של תהליך איסוף במסגרת פרוייקט "העיר הנגלית לעין". ואני מאמין שאותו לא נזכה לראות דרך האינטרנט בזמן הקרוב...

אז גלשתי בין תמונות מדהימות של תל אביב, עוד מהימים שהתהלכו בה גמלים, שבשעה עשר היו הולכים בה לישון, שבשבתות היו חוסמים בה את הרחוב בשרשרת ברזל ושהיה בה שפע של חנייה...



בין התמונות מצאתי גם תמונה יותר מאוחרת של בית שלוש, שצולמה על ידי אפרים קדרון. הבית שהוקם על ידי אהרן שלוש בסוף המאה ה-19 שימש את המשפחה לתקופה קצרה יחסית. משפחת אהרן שלוש שיצאה מיפו כדי לגור בפרבר היהודי החדש נווה צדק כללה כמה עשרות נפשות. לאהרן היו שלושה בנים וארבע בנות, וכולם שהו בבית לתקופה כזו או אחרת. לימים, קמה אחוזת בית, שנחשבת לשכונה הראשונה של העיר תל אביב (שייסודה בשנת 1909 מזוהה עם ייסוד העיר כולה), וצאצאי משפחת שלוש עברו אליה ותרמו להתפתחות האורבנית של גוש דן, עוד לפני שידעו מה בדיוק הולך לצאת מזה...

בית שלוש עדיין עומד ברחוב שלוש 32, תל אביב-יפו - במרכזה של שכונת נווה צדק. יחד עם השכונה, הבית הוזנח והתפורר בעשורים שלאחר קום המדינה. בשנות ה-70 התכוננו הדחפורים לעלות על נווה צדק, אך בשנות ה-80 היא ניצלה בזכות תוכנית שימור מבנים שהוכנסה לתוקף. ההתחדשות העירונית של השכונה, שהחלה בסוף שנות ה-80, הוכיחה את עצמה, אבל דווקא אחד הבתים הראשונים בנווה צדק, דווקא הבית של אחד ממנהיגי השכונה, דווקא הבית של בעל הקרקעות שעליהן נבנתה השכונה, דווקא בית שלוש לא זכה לעבור תהליך שימור במסגרת אותה התחדשות...

לימים, המשפחה לא הצליחה להחליט מה לעשות עם הנכס, ומאותו רגע הוא הופשט מערכו הרוחני ותורגם למספרים עם הרבה אפסים שבצידם סמל של דולר. בשנת 2001, נמכר תמורת 2,500,000 דולר לווטרינר בשם ורסנו שהחזיק בו עד שנמכר שוב לאחד ממייסדי צ'קפוינט מריוס נכט תמורת 16,000,000 דולר. אפילו רומן אברמוביץ, האוליגרך הרוסי שמחזיק בקבוצת צ'לסי, נזכר בכמה כתבות בעיתונות הכלכלית אחרי שנציגו היה כנראה נמרץ במיוחד, והציע לנכט 30,000,000 דולר בשמו של אברמוביץ תמורת הנכס. העסקה לא יצאה לפועל ומשפחת נכט עדיין מחזיקה בבית, אך לא מתגוררת בו...



הבית נמצא כעת בתהליך של שימור, ולמרות שהפיגומים סביבו מאוד לא מחמיאים לו, כנראה שזה לטובה. את אדריכל השימור של הבית פגשתי באחד מימי הצילומים של הסרט התיעודי אודות צאצאי אהרן שלוש (שיוקרן בכנס המשפחתי באוקטובר 2009, בשנת המאה לתל אביב). הוא הציג לנו כמה דוגמאות מתהליך ההחלמה המפרך של הבית, שעליו אחראית משפחת נכט - ליד האיקליפטוסים שמושלים בכניסה לבית כבר יותר ממאה שנה נשתלו מזרקים מיוחדים, שמזרימים כל מיני תוספים ישר לשורשים. בבסיס הבית נקדחו חלקים ארוכים שלתוכם יוחדרו קורות חיזוק. בית כנסת שלוש כבר לא מהווה חלק ממתחם הבית, וחומה מפרידה בין המבנים.

ולמרות שגדר טובה בדרך כלל עושה שכנים טובים, המאבקים בין משתמשי בית הכנסת לבין משפחת נכט הולכים ומתעצמים - לפני כמעט שנה נתקלתי בכתבה אודות בית שלוש (הכתבות אודות הבית מתפרסמות דווקא במדורי הכלכלה; אולי משום שאין בעיתונים היומיים מדור לאתרים בעלי חשיבות היסטורית). כותרת הכתבה הייתה "הקרב על בית שלוש". רב בית הכנסת התנצח עם בעלי הבית על משהו, ושוב עלו מספרים עם מלא אפסים וסימן של דולר בצד. הפעם זה היה 100,000,000 דולר...

לא משנה מה המספר המדויק, חבל רק שהמילה "קרב" נמצאת בקו אחד עם בית שסימל (ולחלקנו, עדיין מסמל) ערכים חשובים של שותפות - מסורתיות משפחתית, סולידריות יהודית, שכנות טובה.

20/07/2009

נווה צדק לפני 35 שנה

אורי גולדשטיין, יוצר הסרטים התיעודיים של ערוץ 1, יצא לתעד את נווה צדק בשנת 1974.

גלשתי ביוטיוב ונתקלתי בכתבה המצולמת שלו, ששודרה בערוץ היחיד של הטלוויזיה הישראלית באותה תקופה, וגם הטמעתי אותה כאן, אך הסרטון ירד מהאתר בשל פגיעה בזכויות יוצרים. ועל כך אני אומר, בהתרסה כלפי רשות השידור, שזכויות היוצרים שלה הן זכויות היוצרים של הציבור כולו (כל עוד הציבור נדרש לשלם אגרת טלוויזיה), ועליה לאפשר שימוש חופשי ביצירות שהפיקה לאורך השנים. [בינתיים הועלה הסרטון שוב...]


אספר על המראות המשתקפים בכתבתו של גולדשטיין- בשנות ה-70 נותרו בנווה צדק שרידי המשפחות שעלו ארצה מצפון אפריקה בגלי ההגירה הגדולים של שנות ה-50 (כשלא היה היכן לשכן את העולים, שמו אותם בבתים המטים לנפול בשכונות של יפו - נווה צדק היהודית, מנשייה הערבית - שכונות שניזוקו בצורה החמורה ביותר בקרבות מלחמת העצמאות שהתחוללו במרחב שבין תל אביב היהודית לבין יפו הערבית). באותה תקופה היו בודדים שכבר הבחינו בחן המיוחד של נווה צדק, ואחד מהם, שמכנה את עצמו בשם חוני המעגל, תיעד אותה בתמונות מדהימות שפורסמו בכמה אלבומים.



לא ברור לפי הכתבה מה הסיבה לכך שגולדשטיין יצא לתעד את נווה צדק - מה קרה דווקא ב-1974 שגרם לו לצאת ולתעד את השכונה בהתפוררותה ולספר על שורשיה? אני משער שזה היה בשעה שהתגבשו תוכניות לפינוי-פיצוי של מנשייה ונווה צדק. אגב, בשכונת מנשייה התוכנית יצאה לפועל- אולי התושבים שיתפו פעולה, אולי לא חשבו שהשכונה הערבית ראויה לשימור, אולי לעירייה היה דחוף להקים על חורבותיה את גן צ'רלס קלור (כדי שיהיה אפשר, לימים, לארגן איפשהו את פסטיבל הבירה השנתי)... מי שהוציאה את התוכנית אל הפועל הייתה חברה עירונית בשם "אחוזות החוף", שברבות השנים שינתה את ייעודה לניהול החניונים של תל אביב. ובאמת, כשחושבים על זה, מה היה מקור השם של החברה הזו, שכולנו גדלנו לשנוא? (כי למה, לעזאזל, שנשלם לעירייה על חנייה?) כנראה שכשעובדי החברה בגלגולה הראשון התעסקו עם הריסת שכונת מנשייה, באמת עמדו לנגד עיניהם אחוזות על החוף.


משכונת מנשייה לא נותר זכר, למעט מסגד חסן בק ומוזיאון האצ"ל בתש"ח. אני מניח שהתיעוד של גולדשטיין היה בין הפעולות הראשונות שננקטו כדי להציל את נווה צדק ולדאוג לשימורה, ולכל הפחות לתעד את השכונה לפני שתיהרס. כמובן, התוכנית לנווה צדק שונתה, ובמקום פינוי-פיצוי נוסחה תוכנית שימור, ובכתבות שמתארות את נווה צדק בימינו אין משפחות קשות-יום ואין נשים מבוגרות חסרות-מעש בפתח בתיהן המתמוטטים, כמו בכתבה של גולדשטיין משנת 1974. הנוף התחלף, והדימוי הטלוויזיוני של נווה צדק כולל עכשיו אוכלוסייה אמידה, מסעדות יוקרה, תיירים נלהבים וזוגות לפני חופה שבאים להצטלם על רקע האתרים ההיסטוריים של השכונה.

אדם ברוך כתב על אורי גולדשטיין באחד המדורים השבועיים שלו: "הוא גם אמן וגם כתב טלוויזיה. גם מתעד (כפשוטו) וגם לירי (במידה). הוא אחת הסיבות לצפייה ביומן של ערוץ 1."

08/07/2009

שמרטוף

אני בעיצומה של משימה חשובה בתחום השמרטפות - בן-דוד שלי, רועי. יצאנו מהבית לטייל בעיר הגדולה, ודווקא רועי היה זה שהפתיע אותי ושאל אם נבקר בנווה צדק. בן 8, וכבר מתעניין בנושא... אני משער שהוא שמע על זה הרבה מהמשפחה. מיד כיוונו את עצמנו לנווה-צדק, ולמרות שחשבתי שישעמם אותו להסתכל על מבנים ישנים, דווקא זה מאוד דיבר אליו. כנראה שהוא מיוחד.





רועי מופיע בתמונות ליד בית שלוש, ליד בית אבולעפיה (הבית שבו התגורר ש"י עגנון בתחילת המאה ה-20) וליד בית נווה-צדקי שמחכה לשימור
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...