27/01/2018

כיכר דיזנגוף חוזרת בקרוב

כיכר דיזנגוף חוזרת בקרוב


ב-1938 נחנכה כיכר דיזנגוף בגובה פני הרחוב. ב-1978 היא התרוממה מעל פני הרחוב. ב-2018 (התכנון המקורי היה לפברואר, אבל אולי ייקח עוד קצת זמן) הכיכר תיחנך מחדש בגובה פני הרחוב. בינתיים אפשר לקרוא למקום "מכתש דיזנגוף".

התמונה באדיבות פטריק אלקיים

סביב ה"מכתש" נעים כלי רכב, בדומה לאופן שבו תתנהל התנועה בכיכר עם סיום העבודות. בתוך ה"מכתש" מבוצעות עבודות להקמת חדר תת קרקעי שבו יותקנו המערכות שיפעילו את הפסל של יעקב אגם "מים ואש". כן, המזרקה המפורסמת תחזור אל הכיכר, ומערכותיה ישודרגו כך שתמשיך להסתובב, להתיז מים, לירוק אש ולנגן מוזיקה בצבעים מרהיבים ועם תאורה ססגונית.

אני עקבתי מקרוב אחרי הורדת כיכר דיזנגוף לפני שנה. הנה כמה מהדברים שעשיתי -


כמו שאתם מבינים, השתדלתי להשיג כל טיפת מידע על הורדת הכיכר. ובכל זאת, איכשהו חמק ממני הדיווח של הכתבת אדוה דדון ("כך הסכים יעקב אגם להסרת הכיכר"). לפי הדיווח, הפסל יעקב אגם יקבל מעיריית תל אביב 12 אלף ש"ח מדי חודש לתקופה שבה הפסל לא יימצא בכיכר בשל העבודות. על מה? על עצם הסכמתו להעביר את הפסל לאחסון לתקופה הזו. לפי יעקב אגם, הפסל ניתן לעיר במתנה. כנראה שזו המתנה היקרה בהיסטוריה... עבור מי שקיבל אותה.


למה ביבי מנצח


אני רוצה להמליץ לכם על "הספינר" - פודקסט של חגי אלקיים. כרגע זה הפודקסט היחיד שאני רץ לשמוע כל פרק חדש שיוצא ברגע שהוא יוצא. הפרק האחרון ששמעתי נקרא "למה ביבי מנצח?" והוא מאוד מאיר עיניים. באותו הקשר, אני חושב שאי אפשר להבין את ראש הממשלה הנוכחי של מדינת ישראל בלי לקרוא את הנאום הפיקטיבי שכתב אלוף בן, העורך הראשי בעיתון "הארץ". הוא נקרא "נאום בר אילן האמיתי", ועל אף שמדובר בטקסט לא קצר, אני חושב שהוא קריטי לכל מי שמנסה לפענח את החידה ששמה בנימין נתניהו. למיטיבי האזנה - הפודקסט שאותו אני יוצר יחד עם שותפי לדרך, עידו דמבין, ובו אנחנו משוחחים על פוליטיקה בישראל ובכלל, נקרא "פוליטי פודקסט". שוחחנו על נתניהו (והחלפתו) בשני פרקים - האחד נקרא "התוכנית להחלפת נתניהו", והשני נקרא "ראש הממשלה שתקע אותי".

הקרב על העיר


תודה רבה לעיריית הרצליה, שנתנה לי את ההזדמנות להציג את סיפורה של האורבניסטית ג'יין ג'ייקובס. ביום שני האחרון (22/1) שוחחתי עם תושבי הרצליה על הסרט "האזרחית ג'יין: הקרב על העיר". זה היה מרתק עבורי, ואני שמח שניתנה לי ההזדמנות לעשות זאת. הערב הזה הוא חלק מסדרת מפגשי חשיפה של תהליך שיתוף הציבור בתוכנית המתאר החדשה של הרצליה. תהליך שיתוף הציבור בהרצליה מנוהל על ידי חברת CR קשרי קהילה. אני בטוח שעוד ערים בישראל ילמדו מהתהליך הזה רבות. בהמשך מתוכנן גם סיור "הליכות ג'יין", לראשונה בהרצליה, בהדרכת יובל שטלריד, וגם אני אקח בו חלק. כתבתי על כך גם בגיליון מס' 50 (!) של הניוזלטר "מהנעשה בערינו", שאותו אני משגר לאורבניסטים ואורבניסטיות בישראל.




חגיגות 100 שנה לנווה צדק


לאחרונה השתתפתי בפגישה במרכז הקהילתי נווה צדק. כמה תושבים הציעו לחגוג 130 שנה לייסוד השכונה. השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות יפו העתיקה נוסדה בשנת 1887, והכוונה הייתה לציין את חגיגות 130 שנה לשכונה בשנה שעברה, אך הדבר לא הסתייע. האם השנה יהיו חגיגות בשכונה? לא ידוע. אבל זה הזכיר לי את הפוסטר הזה שנתקלתי בו לפני כמה זמן - הפוסטר שליווה את חגיגות  100 שנה לנווה צדק.



20/01/2018

הקרב על העיר




"הקרב על העיר" בהרצליה - שני, 22/1, בשעה 20:00


ביום שני הקרוב אני אנחה צפייה מודרכת בסרט "האזרחית ג'יין - הקרב על העיר". דמותה של ג'יין ג'ייקובס מוכרת לכל מי שעוסק בעירוניות בעידן הנוכחי. היא נשאה איתה את הבשורה של עירוניות בקנה מידה אנושי, כלומר, עיצוב עירוני מגובה המדרכה ולא ממבט על. היא הייתה בין הראשונים לזהות את היתרונות של חיי העיר, שכל בני תקופתה ראו בהם רק חסרונות וניסו למגר אותם. היא לא חששה לעסוק בעירוניות, על אף שלא הייתה מתכננת או אדריכלית, והיא גם לא חששה להוביל מאבקי תושבים מול מנגנון ביורוקרטי דורסני. ההרשמה לאירוע באתר עיריית הרצליה. האירוע הזה הוא חלק מתהליך שיתוף ציבור בנושא תכנונה העתידי של העיר הרצליה, שאני שמח לקחת בו חלק.

""


אורבניסטית, אקטיביסטית. ג'יין ג'ייקובס

14/01/2018

תשמרי על הכוס שלך גרסת תאונות הדרכים

אלה הדברים שעניינו אותי בזמן האחרון, ואני מקווה שיעניינו גם אתכם:

- ידידי יפתח גולדוין, אותו אני מכיר כבר מלאאא זמן, עוד מהתקופה שהיה לנו התענוג המפוקפק של לישון באותו אוהל בטירונות, מרחיב את הפעילות שלו כפסיכולוג בהתמחות קלינית. על הדרך, הוא משיק אתר חדש, ובו גם מאמרים חשובים לכל מי שצריך לדאוג לבריאותו הנפשית (רמז: כולם). את הפוסט האחרון שלו הוא הקדיש לנושא של הדרכת הורים, ובמילים אחרות: "אם הילד שלי בטיפול גם אני חייב להיות בטיפול?" המלצת קריאה לכל ההורים שבסביבה. ובכלל שווה לבקר באתר שלו בכתובת www.yiftachgoldwyn.com

- שחררתי פרק נוסף בפודקסט "מהנעשה בערינו" ושיגרתי אותו בניוזלטר שלי לקהילת האורבניסטים והאורבניסטיות בישראל. הנה הקישורים - גיליון 48 של הניוזלטר, פרק 7 של הפודקסט. נדהמתי לגלות שלפודקסט יש מאזינים מאוסטרליה עד אמריקה.

- ח"כ תמר זנדברג הודיעה שהיא מתמודדת על ראשות מרצ. אני מאוד שמח על כך, ואני מקווה שהיא תזכה, ושתהיה בישראל מפלגה עם יושבת ראש שיש לה הבנה של עירוניות בת קיימא. אגב, את זנדברג יוצא לי לראות מדי פעם נוסעת באוטובוס, שזה כבר נותן לה נקודות זכות אצלי.

- קיבלתי פירגון על סיור שהדרכתי. שלושה דורות, 30 קרובי משפחה, חגגו ביחד בר מצווה, והזמינו אותי להדריך אותם בסיור במרכז תל אביב. הלכנו ממלון סינמה בכיכר דיזנגוף עד לבית בן-גוריון, וחשפנו כמה מהסודות שתל אביב טומנת בחובה. במרכז הקהילתי דב הוז לא נשארו אדישים והרימו פירגון על כך שביקרנו ברחבה שלהם. לא רבים יודעים, אבל ממש כאן לפני שבעים שנה התווכחו מנהיגי התנועה הציונית איך להקים את המדינה - קראו את מה שכתבתי כאן: בית צעירות מזרחי / מרכז קהילתי דב הוז -- TLVXP.


- בעודי משוטט בתל אביב, ההתבוננות שלי במרחב העירוני היא בלתי פוסקת. כל הזמן רצים לי דברים בראש. מדי פעם אני משתף את הדברים בקבוצת "עירוניות מתחדשת בישראל" בפייסבוק, שהיא קבוצה מצוינת לאורבניסטים ואורבניסטיות בישראל. העליתי תמונה של דוכן קפה בבית כלל שברחוב דרויאנוב, שמדגים שימוש מוצלח לרווח שבין הקולונדות (העמודים שיש לרוב בבניינים ברחובות מסחריים).

- העליתי גם פרסומת לקו 46, שחוזר עכשיו, כ-6.5 שנים אחרי שבוטל ברפורמת הקווים בגוש דן שבוצעה בקיץ 2011. בעיני זו קבורת החמור של הרפורמה, שלא השיגה את מטרתה - היא לא יצרה מערכת פשוטה יותר, כפי שקיוו המתכננים (שהתלוננו על כך שקווים רבים נוצרו לאורך השנים בשיטת טלאי על טלאי, וכך נוצרה מערכת שהם כינו בשם "ספגטי"). אין לי נתונים, אבל לדעתי היא גם לא הביאה לעצירת הירידה בשימוש באוטובוסים - שזו הייתה המטרה הראשית של הרפורמה. בדיון שהתפתח על מה שהעליתי נטען שהרפורמה כבר לא רלוונטית, כי תכף יהיו נתיבי תחבורה ציבורית במסגרת תוכנית "מהיר לעיר" ועוד כמה שנים תהיה רכבת קלה בגוש דן... נקווה שהפרויקטים הללו יצליחו יותר.

- בעודנו הולכים ברחוב צד את עינינו הקמפיין של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שקוראת לנו לא להתפרץ לכביש ולהסתכל לנהגים בעיניים. אני כבר תכננתי לכתוב על זה מסה ולהסביר מדוע מדובר בסוג של "האשמת הקרבן" - כפי שכבר כתבתי בעבר על תאונה שבה נהרג רוכב אופניים חשמליים בן 14, ועל תאונה אחרת מתוקשרת יותר שבה נפצעה הדוגמנית שלומית מלכה. למזלי, זוגתי שתחיה חסכה לי את העבודה הקשה, ובמשפט קצר קלעה בול: זה קמפיין ״תשמרי על הכוס שלך״ גרסת תאונות הדרכים. בדיון שהתפתח סביב הטענה הזו שאלו האם זה קמפיין ראוי וחשוב או לא. התשובה כמובן היא 42.


Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...