23 בינואר 2017

כיכר דיזנגוף איננה

בשבועיים האחרונים הגיעו חגיגות ההריסה של כיכר דיזנגוף לשיא של כל הזמנים. ביום הראשון להריסה, בעוד הבאגרים הולכים ונוגסים בכיכר, קראו לי להתראיין בערוץ 2 לצד סגן ראש העיר אסף זמיר (מתחיל בדקה 2:30) -




הבעתי את דעתי גם בפני כתבת האדריכלות של "הארץ", נעמה ריבה, שהעיצוב החדש של כיכר דיזנגוף הוא לא בדיוק החזרה של המרחב הציבורי להולכי הרגל כפי שהיינו רוצים, אלא ערבוב של שתי גישות סותרות - יותר שטח יוקצה למכוניות בכיכר דיזנגוף החדשה, אז איך בדיוק יגיעו אליה הולכי הרגל?


גם האורבניסט יואב לרמן בירך על הורדת הכיכר כמקרה תקדימי של פירוק תשתיות שמתעללות בהולכי הרגל. אנא התרשמתי מהסיקור התקשורתי ההדוק של הריסת הכיכר - כולל שידור לייב של הבאגרים שמפרקים אותה במשך שעות ארוכות. הסקופ האמיתי שייך לכתב איתי בלומנטל שזיהה את האמן יעקב אגם, שהגיע ממקום מושבו בפאריז כדי לצפות בהריסת הכיכר ולמלמל כמה מילים.

הצלחה אדירה נרשמה באירוע חלוקת חתיכות גרנוליט מכיכר דיזנגוף. מאות חתיכות חולקו לציבור בבוקר ההריסה, וחתיכות נוספות חולקו ביום שישי שלאחריה. התור הפתיע את העוברים והשבים ברחוב דיזנגוף - מאות אנשים שבאו לקחת חתיכת רצפה. רבים השוו את זה לחתיכות מחומת ברלין, שאפשר למצוא עד היום בחנויות מזכרות בבירת גרמניה.

חתיכה מכיכר דיזנגוף, ינואר 2017

התור לקבלת חתיכה מהכיכר ביום שישי, 13 בינואר 2017

בגזרה אחרת נרשמה גם כן הצלחה - יידוע משתמשי התחבורה הציבורית על השינויים בקווים. זה התחיל כשבוע לפני הריסת הכיכר עם מודעות בתחנות האוטובוס, והמשיך עם שילוט באוטובוסים עצמם. אפילו ביום לפני שהסדרי התנועה המוכרים חזרו, נתלו מודעות מיוחדות על כך שהעבודות הסתיימו מוקדם מהמתוכנן והאוטובוסים ישובו למסלוליהם:




לצערי, העירייה הזדרזה לא רק לכרות את הפיקוסים העתיקים בכיכר דיזנגוף, אלא גם ניצלה את ההזדמנות כדי לגזום את הפיקוסים ברחוב דיזנגוף, שעה שהיה חסום לרגל העבודות להורדת הכיכר:



בשלב זה אין כיכר בדיזנגוף. הצורה שהכבישים הזמניים יוצרים בה מזכירה את האות N. לצערי, לא ניצלו את ההזדמנות הבלתי-חוזרת לבחון את התוכנית הזו, ולייצר ממנו מרחב טוב להולכי הרגל בצורת האות א'. המקום כולו ממשיך להיות מגודר עד שיתחיל שלב ב' של יצירת הכיכר החדשה.

מבט על כיכר דיזנגוף הזמנית






A photo posted by lirontamirr (@lirontamirr) on

דבר זה ממחיש עד כמה גדול הפער בין המילים היפות על החזרת המרחב להולכי הרגל לבין הביצוע - אפילו בשלב העבודות דואגים קודם כל שהמכוניות יחזרו לנסוע בכביש, ואילו הולכי הרגל צריכים ללכת את כל המסלול ההיקפי של הכיכר רק כדי להמשיך על רחוב דיזנגוף - מה שהיה ניתן לבצע (אולי לא בקלות) בכיכר המוגבהת. במובן זה, המצב של הולכי הרגל בכיכר דיזנגוף הזמנית, שהיה יכול להיות טוב בהרבה כבר מהיום הראשון, הפך לגרוע בהרבה. התוכנית הסופית של כיכר דיזנגוף היא למעשה מעגל תנועה, עם מעט מעברי חצייה (מרומזרים) ובלי העצים העתיקים שנכרתו. כואב הלב - איך המכוניות שוב לקחו את מירב השטח הציבורי גם בפרויקט שכביכול אמור להחזיר את החלל להולכי הרגל.

וקצת מהארכיון -

אזור כיכר דיזנגוף במדריך רשמי של עיריית תל אביב, 1938 (ארכיון העירייה)

הקערות שעליהן נוצקה כיכר דיזנגוף המוגבהת - עיתון "דבר", מרץ 1977
אפשר להבחין בשקעים שיצרו בסרטון מטה של מעבר מתחת לכיכר המוגבהת ז"ל








פוסטים שכתבתי במסגרת פרויקט הפרידה מכיכר דיזנגוף -
  • מה הקשר בין כיכר דיזנגוף לכיכר אתרים?
    זה היה הפוסט הראשון שלי על כיכר דיזנגוף. בעיקר ניסיתי להבין מה זו כיכר עירונית (שהיא לא סתם מעגל תנועה, אלא מקום שאנשים יכולים לשהות בו), וחקרתי את הכיכרות שהיו ברחוב אלנבי ואת היעלמותן. גם ניסיתי להבין את ההגבהה של כיכר דיזנגוף ושל כיכר אתרים, ולספר על החזית להורדת כיכר דיזנגוף
  • שלמה להט (צ'יץ') ומאבקו להגבהת הכיכר
    ראש העיר המיתולוגי צ'יץ' כל כך רצה להגביה את כיכר דיזנגוף שהוא הסתבך בדרך באמירה שערורייתית וכמעט הועמד לדין על כך. גם הקואליציה העירונית כמעט קרסה בגלל זה, אבל הוא לחץ על חברי מועצת העיר מהמפד"ל עד שנכנעו ואפשרו לו להתקדם עם תוכנית ההגבהה - למרות שלא היו לה אישורי בנייה!
  • כיצד הכיכר נחנכה, הוגבהה ובקרוב תרד
    קיצור תולדות הכיכר מהימים שהייתה פאר "העיר הלבנה" בתל אביב של שנות ה-30' דרך הקמילה של רחוב דיזנגוף והגבהת הכיכר, ועד עלייתו המחודשת בתחילת המאה ה-21. שילבתי הרבה מסמכים, תמונות, סרטונים ויצירות אמנות מתקופות שונות, שכולם מתייחסים לכיכר דיזנגוף ומדגימים עד כמה היא מציתה את הדמיון
  • התוכנית להצלת הפיקוסים בכיכר מכריתה
    לקראת הנמכת כיכר דיזנגוף צפויים להיכרת 11 פיקוסים בני 80 שנה. למה הפיקוס הוא העץ הכי מושמץ בתל אביב? מהי התוכנית שיכולה למנוע את כריתת הפיקוסים? אמנם אומרים עליו שהוא מלכלך ומרים תשתיות ולא מתאים לעיר, אבל עדיין מצער להיפרד מעצים כל כך ותיקים
  • כיכר הנשים - צינה דיזנגוף וג'ניה אוורבוך
    כיכר דיזנגוף היא אחד המקומות היחידים בתל אביב שמנציח את דמותה של אישה - צינה דיזנגוף. רק 3% מרחובות העיר קרויים על שם נשים. לא זו בלבד שהכיכר קרויה על שם אישה, אלא שהיא גם תוכננה על ידי אישה - ג'ניה אוורבוך. הפוסט הזה מוקדש לקריאה פמיניסטית של אזור כיכר דיזנגוף בואכה רחוב ריינס
  • כיכר דיזנגוף כמרקחה
    דני קרוון קורא לעיריית תל אביב להפר את החוזה עם יעקב אגם, בעלי העסקים סביב הכיכר קוראים לעירייה לתמוך בהם בתקופת העבודות, ואדריכלית קרן אנגלמן קוראת לה לוותר על מעגל תנועה לטובת כיכר חדשנית בצורת א'
  • סיור התחדשות בדיזנגוף
    תמונות מהסיורים המיוחדים שערכתי על עלייתו ונפילתו ועלייתו מחדש של רחוב דיזנגוף. כיצד מרכז העיר הפך למקום מושבה של הבוהמה ולבירת התרבות של ישראל, כיצד הוא הלך ונבל עם השנים, וכיצד חזר לפרוח. סיור של שעה וחצי עד שעתיים, שבמהלכו מטיילים במרכז תל אביב של פעם - קולנוע תל אביב, תיאטרון אהל, בית צעירות מזרחי, בתי הבימה, קפה כסית ועוד. אפשר גם לעשות את הסיור באופן עצמאי.
  • הקמפיין להצלת העצים העתיקים
    קמפיין של ארגון הסטודנטים "מגמה ירוקה" שנועד להציל את 11 הפיקוסים שעתידים להיכרת בכיכר דיזנגוף קצר הצלחה בזכות השילוב בין החלל האמיתי לחלל הווירטואלי. מודעות אבל שנתלו על העצים זכו לעשרות צילומים ואלפי שיתופים ברשתות החברתיות. האם זה יספיק כדי להציל את העצים מכריתה?
  • עמונה בכיכר דיזנגוף
    תשומת הלב התקשורתית שהופנתה לפירוק הפסל של יעקב אגם בכיכר דיזנגוף לא נפלה מזו שהוקדשה למאחז הבלתי חוקי עמונה. כיכר דיזנגוף הייתה לסמל הרבה לפני עמונה, אבל קו ישיר נמתח בין שני הסמלים, שאולי מסמנים את החלוקה בין מפעל ההתנחלות ביהודה ושומרון לבין היישובים שבתוך הקו הירוק, בין דתיים לחילונים, בין ימין ושמאל, ויהיו גם מי שיגידו בין מדינת ישראל ומדינת תל אביב.
  • כיכר העיר הומה
    הורדת הפסל של אגם החזירה את האנשים לכיכר. ואולי באו להתרשם מיצירת האמנות הזמנית שצוירה על גבי כיכר דיזנגוף, רגע לפני ההריסה שלה. בכל מקרה, אין תחליף לתכנון עירוני שמתחשב בבני אדם, שבסך הכל רוצים מקום לשהות בו
  • סוף השבוע האחרון בכיכר
    רגע לפני שתחמו את הכיכר בגדרות, בסוף השבוע האחרון שבו הציבור הורשה להשתמש בכיכר היה יום שישי חורפי ושמשי, מהסוג הנדיר שמצפים לו כל השנה. אנשים רבים באו להיפרד מהכיכר, מתכוננים לשעת ה-ש', ביום ראשון, ה-8/1/2017, בשעה 22:00, אז יתחיל מבצע "צינת בוקר" להורדת הכיכר המוגבהת. המבצע יימשך עשרה ימים. לאחר מכן יחזרו הסדרי התנועה המוכרים, ובמשך שנה יעצבו את הכיכר החדשה במפלס הרחוב.
  • רגע אחרון
    על ההתייחסות החיובית למשתמשי התחבורה הציבורית בזמן העבודות להורדת כיכר דינגוף, וגם על חלוקת מזכרות מהכיכר, והכי חשוב - תמונות מסוף השבוע האחרון של הכיכר לפני שמורידים אותה
  • זהו. נגמר
    על הרגע שבו הבאגרים התחילו לנגוס בכיכר דיזנגוף המוגבהת. סיכום של פרויקט הפרידה של מכיכר דיזנגוף כפי שאני זכיתי להכיר אותה. הדרכתי שישה סיורים עם מעל 350 משתתפים, והיה פשוט מדהים
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...