25 בדצמבר 2016

כיכר העיר הומה

בינתיים, הורדת פסל "אש ומים" ליעקב אגם עשתה רק טוב לכיכר דיזנגוף. הכיכר לא זכתה לתשומת לב כזו מזה זמן רב. בחדשות ערוץ 2 דיווחו על המבצע לפירוק הפסל והעברתו לאחסון באזור שפך הירקון. גם ברשות השידור דיווחו מהשטח, ואפילו ראיינו את מחזיקת תיק התחבורה בעירייה, סגנית ראש העיר מיטל להבי (בעת הרמת הכיכר, שימש בתפקיד זה דוד שיפמן, ואף הוא ראה בכיכר דיזנגוף פרויקט דגל שלו).



עיריית תל אביב העלתה סרטון שהנציח את האירוע גם באמצעות רחפן. שידורים חיים הועברו על ידי אתרי החדשות המובילים ועל ידי כתבים מובילים כדוגמת נעמה ריבה, ששידרה את האירוע בפייסבוק לייב, משל היה הפיכה צבאית בטורקיה. ריבה גם דיווחה בעיתון "הארץ" על כך שהפסל הועמס על מוביל טנקים בדרכו מהכיכר למחסן. אגב, כשהפסל הגיע אל הכיכר לפני שלושים שנה, בשנת 1986, הוא נישא גם כן על גבי מוביל טנקים. מה שמעלה את השאלה - כמה הדבר הזה שוקל? אסתר זנדברג דיווחה בעיתון הארץ לפני 13 שנים (!) על התוכנית הראשונה של עיריית תל אביב להחזיר את הכיכר למפלס הרחוב, שם נכתב כי הפסל שוקל 6 טון. התוכנית הראשונה נדחתה, משום שאגם לא הסכים להעברת הפסל לצפון העיר, לשכונת אזורי ח"ן (ובצדק - זו ההצעה השנייה הכי גרועה אחרי להעביר את הפסל לחירייה). באותו דיווח נמצא גם כי עלות האחזקה השנתית של הפסל היא 120 אלף ש"ח, ויש לציין כי הפסל יחזור לכיכר דיזנגוף בסיום העבודות להנמכת הכיכר, ועיריית תל אביב תמשיך לשאת בעלויות האחזקה של הפסל.

התיעוד של פטריק אלקיים, מהנדס הפרויקט להנמכת הכיכר -




הריסת הכיכר עצמה תחל כנראה ביום ראשון, 8/1/2017. הסדרי התנועה בשבועיים הראשונים יכללו סגירה הרמטית של אזור הכיכר לתנועת כלי רכב. בתוכניות להריסת הכיכר, השבועיים הראשונים נקראים "מבצע צינת בוקר" (מחוה לצינה דיזנגוף, על שמה קרויה הכיכר). במהלך המבצע יופעלו כלים כבדים להורדת הכיכר 24 שעות ביממה ושבעה ימים בשבוע (מעניין אם תהיה מריבה על השבת גם בנושא זה). זאת בניגוד לשמועות, שיפוצצו את הכיכר כמו שפוצצו את גשר מעריב לפני שנה וחצי.

בעלי העסקים סביב הכיכר דיווחו לי שהם הצליחו להשיג את מבוקשם - הגדרות סביב אתר העבודות יהיו נמוכות או שקופות, ולא יחסמו את הנוף ליושבי המסעדות ובתי הקפה. כן צריך להדגיש שבכל מקרה תישמר גישה להולכי רגל לכל הבניינים, גם אלו הצמודים לכיכר. פירוט נוסף במצגת שהוצגה לתושבים ולבעלי העסקים באוקטובר 2016:




בנוגע לתחבורה הציבורית אין מידע רשמי, וההמלצה כרגע היא להסתמך על אפליקציית Moovit. המלצה זו תעמוד בתוקפה גם כשיפורסמו השינויים בקווים. בינתיים פורסם מידע לא רשמי, וממנו עולה שהאוטובוסים שעוברים בדיזנגוף יוסטו באופן זמני לאחד משלושה מסלולים אפשריים - (1) קווים 39, 239 יוסטו לאבן גבירול וארלוזורוב (2) קווים 90, 66, 166 יוסטו לבן יהודה וארלוזורוב (3) שאר הקווים יוסטו דרך פרישמן והמלך ג'ורג' (זה יחייב שינויים משמעותיים בדיזנגוף פינת פרישמן, משום שקווים רבים יוסטו לשם - קו 5 המיתולוגי, 61, 129, 72, 172).

לאחר מבצע צינת בוקר, התנועה תשוב לסדרה ברחוב דיזנגוף, והסדרי התנועה הנוכחיים יישמרו - דרומה לדיזנגוף או פינסקר, וצפונה לדיזנגוף או ריינס. כך זה ייראה:


העבודות להקמת הכיכר החדשה צפויות להימשך עד תחילת 2018 (חשוב לסיים בזמן כי זו שנת בחירות ברשויות המקומיות, ומעניין מי יגזור את הסרט על הפרויקט ויצרוב בתודעת התושבים את הקשר בינו לבין הורדת הכיכר).


אבל מה שהכי מעניין לראות בשבועיים הקרובים זה את המצב החדש שנוצר בכיכר דיזנגוף לאחר הסרת הפסל. פתאום המרחב נפתח, העין יכולה לתפוס את גודל הכיכר:


תראו בווידאו הזה איך כיכר דיזנגוף הפכה לרחבת ריקודים ולבמת הופעות לאחר הסרת הפסל (וגם כאן). מדהים מה שאנשים עושים עם המרחב ברגע שניתנת להם יד חופשית. כאן אולי המקום לחשוב מחדש על המושג "כיכר" - המונח הזה מתלבש גם על מעגל תנועה סתמי, כזה שראשי ערים אוהבים לשים בו פסל סביבתי או צמחי נוי, וגם על רחבה שאנשים יכולים ליהנות ממנה:



אם כך, עושה רושם שכיכר דיזנגוף העתידית תנסה להיות גם כיכר במובן של מעגל תנועה (Roundabout) וגם במובן של רחבה (Piazza או Plaza). השם שהתקבע לה באנגלית Dizengoff Square התכתב יותר עם המובן השני, אבל עם סיום העבודות יהיה מתאים לקרוא לה Dizengoff Circus כי תחזור אליה הצורה העגולה (ואז המילה square ממש לא תתאים).

קצת אחרי הסרת הפסל יצאה לדרך יצירת האמנות שנפרדת מהכיכר. זהו עוד שימוש מעניין למרחב של האמנית אלונה רודה (וידאו כאן):




אני בגישה שהעיצוב האמנותי הזה לא מוצלח משתי סיבות - לטעמי, הוא פשוט לא יפה, ונראה כמו מסמן כבישים שהשתגע. העיצוב עצמו הוא גם מעין מחווה לסמל העיר, ויש בזה חנופה מיותרת. אבל יש עוד דבר חשוב אפילו יותר - היה אפשר לקרוא לאמני רחוב להשתמש בכיכר כאילו הייתה כן הציור שלהם. היינו זוכים ליצירות נועזות, מבריקות ומגוונות, וכל זה במחיר נמוך יותר תוך עידוד של יוצרים צעירים. ספציפית אני חושב שגם יש טעם לפגם בכך שהוזמנה אמנית שמחוברת לאנשים הנכונים. משך שנים נטען כלפי יעקב אגם שהוא מתעקש על השארת הפסל שלו בתל אביב בשעה שהוא עצמו גר בפריז, והנה האמנית אלונה רודה הוזמנה לכאן ממקום מושבה בברלין. חטאה של העיר הקרתנית הזו הוא שתמיד נהרה אחרי הבינלאומיות והקוסמופוליטיות. ב-1986 הזמינו לכאן את אגם שקנה לעצמו שם בינלאומי, ועכשיו את האמנית מברלין. המטרה של היצירה החדשה הייתה לקדם את יחסי הציבור של הפרויקט להורדת הכיכר, אבל היא לא הושגה. להפך - עכשיו התברר שהכיכר דווקא עומדת בזכות עצמה. אולי הפסל כן היה מכשול להצלחתה. כעת עולים מחדש ההרהורים "למה בכלל הורסים אותה, את הכיכר, אם היא פתאום מתפקדת יפה?"

לסיכום - פוסטים שכתבתי על העבר, ההווה והעתיד של כיכר דיזנגוף:
  • מה הקשר בין כיכר דיזנגוף לכיכר אתרים?
    זה היה הפוסט הראשון שלי על כיכר דיזנגוף. בעיקר ניסיתי להבין מה זו כיכר עירונית (שהיא לא סתם מעגל תנועה, אלא מקום שאנשים יכולים לשהות בו), וחקרתי את הכיכרות שהיו ברחוב אלנבי ואת היעלמותן. גם ניסיתי להבין את ההגבהה של כיכר דיזנגוף ושל כיכר אתרים, ולספר על החזית להורדת כיכר דיזנגוף
  • שלמה להט (צ'יץ') ומאבקו להגבהת הכיכר
    ראש העיר המיתולוגי צ'יץ' כל כך רצה להגביה את כיכר דיזנגוף שהוא הסתבך בדרך באמירה שערורייתית וכמעט הועמד לדין על כך. גם הקואליציה העירונית כמעט קרסה בגלל זה, אבל הוא לחץ על חברי מועצת העיר מהמפד"ל עד שנכנעו ואפשרו לו להתקדם עם תוכנית ההגבהה - למרות שלא היו לה אישורי בנייה!
  • כיצד הכיכר נחנכה, הוגבהה ובקרוב תרד
    קיצור תולדות הכיכר מהימים שהייתה פאר "העיר הלבנה" בתל אביב של שנות ה-30' דרך הקמילה של רחוב דיזנגוף והגבהת הכיכר, ועד עלייתו המחודשת בתחילת המאה ה-21. שילבתי הרבה מסמכים, תמונות, סרטונים ויצירות אמנות מתקופות שונות, שכולם מתייחסים לכיכר דיזנגוף ומדגימים עד כמה היא מציתה את הדמיון
  • התוכנית להצלת הפיקוסים בכיכר מכריתה
    לקראת הנמכת כיכר דיזנגוף צפויים להיכרת 11 פיקוסים בני 80 שנה. למה הפיקוס הוא העץ הכי מושמץ בתל אביב? מהי התוכנית שיכולה למנוע את כריתת הפיקוסים? אמנם אומרים עליו שהוא מלכלך ומרים תשתיות ולא מתאים לעיר, אבל עדיין מצער להיפרד מעצים כל כך ותיקים
  • כיכר הנשים - צינה דיזנגוף וג'ניה אוורבוך
    כיכר דיזנגוף היא אחד המקומות היחידים בתל אביב שמנציח את דמותה של אישה - צינה דיזנגוף. רק 3% מרחובות העיר קרויים על שם נשים. לא זו בלבד שהכיכר קרויה על שם אישה, אלא שהיא גם תוכננה על ידי אישה - ג'ניה אוורבוך. הפוסט הזה מוקדש לקריאה פמיניסטית של אזור כיכר דיזנגוף בואכה רחוב ריינס
  • כיכר דיזנגוף כמרקחה
    דני קרוון קורא לעיריית תל אביב להפר את החוזה עם יעקב אגם, בעלי העסקים סביב הכיכר קוראים לעירייה לתמוך בהם בתקופת העבודות, ואדריכלית קרן אנגלמן קוראת לה לוותר על מעגל תנועה לטובת כיכר חדשנית בצורת א'
  • סיור התחדשות בדיזנגוף
    תמונות מהסיורים המיוחדים שערכתי על עלייתו ונפילתו ועלייתו מחדש של רחוב דיזנגוף. כיצד מרכז העיר הפך למקום מושבה של הבוהמה ולבירת התרבות של ישראל, כיצד הוא הלך ונבל עם השנים, וכיצד חזר לפרוח. סיור של שעה וחצי עד שעתיים, שבמהלכו מטיילים במרכז תל אביב של פעם - קולנוע תל אביב, תיאטרון אהל, בית צעירות מזרחי, בתי הבימה, קפה כסית ועוד. אפשר גם לעשות את הסיור באופן עצמאי.
  • הקמפיין להצלת העצים העתיקים
    קמפיין של ארגון הסטודנטים "מגמה ירוקה" שנועד להציל את 11 הפיקוסים שעתידים להיכרת בכיכר דיזנגוף קצר הצלחה בזכות השילוב בין החלל האמיתי לחלל הווירטואלי. מודעות אבל שנתלו על העצים זכו לעשרות צילומים ואלפי שיתופים ברשתות החברתיות. האם זה יספיק כדי להציל את העצים מכריתה?
  • עמונה בכיכר דיזנגוף
    תשומת הלב התקשורתית שהופנתה לפירוק הפסל של יעקב אגם בכיכר דיזנגוף לא נפלה מזו שהוקדשה למאחז הבלתי חוקי עמונה. כיכר דיזנגוף הייתה לסמל הרבה לפני עמונה, אבל קו ישיר נמתח בין שני הסמלים, שאולי מסמנים את החלוקה בין מפעל ההתנחלות ביהודה ושומרון לבין היישובים שבתוך הקו הירוק, בין דתיים לחילונים, בין ימין ושמאל, ויהיו גם מי שיגידו בין מדינת ישראל ומדינת תל אביב.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...