11 באפריל 2011

אורבניזם בתל אביב: 7 - כיכר דיזנגוף ועוד כיכרות

זהו המשך ל- "אורביניזם בתל אביב: 6 - שבילי אופניים"

יש לי חיבה מוזרה לרחוב אלנבי. אולי בגלל הפוטנציאל הלא-ממומש של הרחוב הזה. הוא פשוט כל כך גרוע, שהוא טוב. ולכן אני מאוד ממליץ לבקר באתר המשנה "רחוב אלנבי" של האתר "פרוייקט תל אביב". אם תגלשו לשם, תגלו שבאלנבי ישנן ארבע כיכרות - כיכר הכנסת, כיכר מוגרבי, כיכר מגן דוד וכיכר המושבות. זה קצת מפליא, כי המונח "כיכר" עבר גלגול אחד או שניים מאז הודבק לאותן כיכרות של אלנבי. ולא רק המונח השתנה, אלא גם הכיכרות עצמן.

זכור לי שבשיעורי נהיגה, המורה שלי היה אומר "מעגל תנועה", וזה היה לי מוזר - למה הוא לא קורא לזה "כיכר"? התברר שעבורו ההבדל בין "מעגל תנועה" (זכות קדימה לרכב שנע בתוכו) לבין "כיכר" (זכות קדימה לרכב שנכנס אליה) הוא קריטי.

אני משער שההבדל הזה לא היה כל כך משמעותי בימי תל אביב הקטנה, הימים שבהם צצו הכיכרות של רחוב אלנבי - הכיכרות הראשונות בעיר. המילה "כיכר" באה מהשורש כ-ר-כ-ר, שמשמעותו דומה לשורש ס-ב-ס-ב. למשל, כרכרה (גלגליה מסתובבים), לכרכר (סביב מישהי), כִּרְכָּר (השם שנתן ביאליק לסביבון). לכן, אך הגיוני היה שאלמנט רחוב שמסתובבים סביבו הוא "כיכר" (אגב, "כיכר" במשמעות זו תמיד בנקבה, בניגוד ל"כיכר" במובן של כיכר לחם שניתן לסמנה גם כזכר).


כיכר המושבות (רח' אלנבי, רח' החשמל, דרך בגין, רח' העלייה, דרך יפו)


כיכר מגן דוד (רח' אלנבי, רח' הכרמל, רח' נחלת בנימין, רח' שינקין, רח' קינג ג'ורג')


כיכר מוגרבי (קרויה גם "כיכר ב' בנובמבר"; רח' אלנבי, רח' בן יהודה, רח' פינסקר)


כיכר הכנסת (קרויה גם "כיכר האופרה" ו"כיכר הרברט סמואל"; רח' אלנבי, רציף הרברט סמואל)


הכיכרות של אלנבי הפכו עם הזמן לצמתים. אפילו אני זוכר שבשנות ה-90' היו אפילו מעברים תת-קרקעיים בכיכר מגן דוד ובכיכר המושבות, כדי שהולכי הרגל חלילה לא יפריעו לתנועה הסואנת. למזלנו, המעברים התת-קרקעיים נעלמו, אבל "הכיכרות" לא חזרו לימי זוהרן. בהיותן צמתים, "הכיכרות" הללו לא ממלאות את התפקיד של כיכר עירונית.

אם כן, מהי "כיכר עירונית"? כיכר עירונית היא חלל ציבורי פתוח שמשמש לפעילויות רבות ומגוונות של תושבי העיר ומבקריה. בתל אביב ניתן לזהות את כיכר רבין, כיכר המדינה, כיכר ביאליק, כיכר מסריק וכיכר התזמורת המחודשת כממחישות את החיוניות של כיכרות עירוניות. יש מקום להרחיב על כל אחת ואחת - למשל, על החידוש המוזר של כיכר התזמורת או על ההתחדשות המופתית של כיכר רבין - ואולי עוד אגיע לכך בפרקים הבאים.

אני רוצה להפנות מבט לכיכרות הבעייתיות של תל אביב - כיכר דיזנגוף וכיכר אתרים. שתי הכיכרות הללו היו בעבר חללים עירוניים רבי-חשיבות, ואיבדו את מעמדן לאחר הגבהתן (לטובת "הזרמת התנועה"). במאמר מוסגר - אפשר גם לציין את כיכר לונדון ככיכר שאיבדה מהחיוניות שלה ברגע שהוקם מתחתיה חניון, וגם את כיכר השעות היפות ככיכר שמעולם לא ניתנה לה האפשרות להיות חיונית, משום שתוכננה בגובה שתי קומות מעל מפלס הרחוב כדי שמתחתיה יהיה ניתן להקים חניון.

כיום, החיוניות היחידה של כיכר אתרים היא עבור סטודנטים לאדריכלות שמתחרים ביניהם איזה שיפוץ ראוי שייעשה בכיכר. מבחינה עירונית, הגבהת הכיכר ניתקה את שד' בן גוריון מחוף הים, הקימה חניון מפחיד ואוטוסטרדה מתחת לרחבה שוממה, ויצרה מעין חור שחור במקום שהיה בעבר שוקק חיים.

אותו הדבר קרה לכיכר דיזנגוף, למעט העובדה שעם הגבהתה לא הוקם מתחתיה חניון. בשל כך, אני מברך על פעילותה של "החזית להורדת כיכר דיזנגוף". זוהי קבוצה של תושבים שמוחה על מצבה הנוכחי של כיכר דיזנגוף. מטרתה היא להחזיר את הכיכר למפלס הרחוב, מבלי שייבנה חניון מתחתיה. באחת ההפגנות שאורגנו על ידי החזית השתתפו גם ח"כ ניצן הורוביץ וח"כ דב חנין - שני חברי הכנסת שמאמינים בניו-אורבניזם בכל ליבם.

בעקבות הלחץ של "החזית להורדת כיכר דיזנגוף", עיריית תל אביב יפו החליטה לערוך סקר על עתיד הכיכר. כבר כתבתי בפרק קודם (בנושא שיתוף ציבור) על הבעייתיות של הסקר, והנה בסוף השבוע האחרון התפרסמה ב"הארץ" כתבה בדיוק על נושא זה.

כמה קישורים למתעניינים בעתידה של הכיכר:
* משאל הכנה של העירייה לקראת הסקר האמיתי.
* יואב לרמן כותב על המשאל.
* פוסט בבלוג של אליאב "הרחובות של ג'יין" על המשאל.
* אתר Nrg מכריז "הסקר על עתיד כיכר דיזנגוף יוצא לדרך". גם בכתבה זו מדובר על כך שהסקר מוטה, ושלא נכללו בו הדמיות כדי "לא להטעות את הציבור" (כלומר, כדי שהציבור יעדיף את ההצעה שהעירייה מעדיפה).
* חוקר תל אביב אילן שחורי מעלה אנקדוטה היסטורית מעניינת: "בתכנית המקורית של כיכר דיזנגוף דובר כי היא תוגבה לגובה של מטר מעל לסביבתה, ושמתחתיה יוקמו תחנת מוניות ומגרש חניה. אולם בשל העלות הגבוהה ומיעוט כלי הרכב באותם ימים הוחלט לדחות תכנית זאת למועד מאוחר יותר, והכיכר נחנכה ב-1938 בשטח הכביש."
* הצעה לשיפוץ הכיכר של Soma אדריכלים.
* הצעה לשיפוץ הכיכר של אדריכלים אדר אופנהיים ומנור סיסו.
* אדריכל יודן רופא גם כן מבשר על המשאל ומפנה לדברי שכתב בעבר בנושא כיכר דיזנגוף.
* פרופ’ דניאל גת (כלכלן ומתכנן ערים מהמרכז לחקר העיר והאזור שבטכניון) תוהה "כיצד חיסלו נכס צאן ברזל עירוני – כיכר דיזנגוף".

בהקשר לחניון שייבנה או לא ייבנה מתחת לכיכר דיזנגוף, כדאי לשים לב גם לכך שחניונים הורגים את העצים שמעליהם, ולכן "בקרוב תיאסר הקמת חניונים מתחת לפארקים בגוש דן". כנראה שאין ברירה אלא לבחור בין גינה ירוקה או רחבה נטולת ירק (עם חניון מתחתיה).
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...