19/08/2009

בלוגים מעניינים נוספים

ככותב בלוג אני מביט גם בבלוגים אחרים. אני מוצא לנכון לשתף אתכם בשני בלוגים מעניינים:

האחד- בלוג בשם My Feet של ידידה טובה. "כבר הרבה זמן שדברים לא היו צהובים כמו שהם כרגע".

השני- הבלוג "כאן הולך ונכתב סיפור" של קרובת משפחה שלי בשם יולי כהן, נינה לאהרן שלוש. ליולי יש את סיפור החיים הכי מעניין שנתקלתי בו אי-פעם, ולא פלא שהיא גם עשתה על זה סרט בשם ישראל שלי (שהוא הלחם של שלושה סרטים שיצרה).

15/08/2009

תל-אביב-יפו

השבוע הוקרן הפרק השלישי והאחרון בסדרה הדוקומנטרית "תל אביב-יפו" מבית היוצר של חברת מודי וענת בע"מ. בניצוחם של מודי בר-און, ענת זלצר וגבריאל (גבי) ביבליוביץ' הסדרה הצליחה ללכוד הרבה מאוד, למרות שהצטמצמה בהיקפה (הייתה אמורה לכלול עשרה פרקים). לראיון קצר עם מודי בר-און לחצו על תמונתו, או כאן.

בפרק הראשון של הסדרה צפיתי כבר לפני כמה חודשים כששודר לראשונה בערוץ 8. נסעתי עם אבא שלי לסבא שלי (כי אין לנו כבלים, ולו יש) וצפינו יחד. הנאה צרופה... וכמובן, הרבה כבוד למשפחת שלוש. אנו - שלושה דורות אחרונים - צפינו בסיפורם של שלושה דורות ראשונים - אברהם שלוש, שהעלה את המשפחה ארצה מצפון אפריקה באמצע המאה ה-19 וחידש את הקהילה היהודית ביפו, אהרן שלוש, מראשי קהילת יפו וממייסדי השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומותיה "נווה צדק", ויוסף אליהו שלוש, ממייסדי השכונה הראשונה של תל אביב "אחוזת בית".

לפי הוועדה הישראלית למדרוג, הפרק הראשון נכנס לעשירייה הראשונה של התוכניות הנצפות ביותר באותו ערב שבו שודר עם 6.1% רייטינג. לפרקים השני והשלישי הייתה הצלחה פחותה, והם הצליחו להעפיל רק למקומות ה-11 (5.7%) וה-16 (4.1%) בהתאמה. מהבחינה הזו, אפשר להאשים רק את ערוץ 10. ניכר שההחלטה לשדר את פרקי הסדרה אל מול התוכנית "כוכב נולד" (ערוץ 2), נבעה לא מניסיון להתחרות, אלא משיקולים של לצאת ידי חובה (בשידור סוגה עילית). כנראה שהם חשבו שאם יסתירו את הסדרה, הצופים לא יגלו בטעות שיש דברים יותר מעניינים שם בחוץ. אבל כנראה שיוצרי הסדרה "תל אביב-יפו" לא היו עסוקים בבדיקת טבלאות הרייטינג ביום שאחרי.

ההתפעלות שלי מהעשייה של מודי בר-און ושותפיו התחילה הרבה לפני "תל אביב-יפו" (הרבה לפני ספטמבר 2005, אז פורסם לראשונה שהסדרה יוצאת לדרך). רותקתי לעשייה שלהם כבר בסדרות הדוקומנטריות הכל אנשים של הטלוויזיה החינוכית (על דמויות מפתח בהיסטוריה הציונית), במדינת היהודים של מחלקת התעודה בערוץ הראשון (על התרבות העברית בארץ ישראל) ושישים (על שישה אנשים שנולדו בשנת 1948 וסיפוריהם האישיים המספרים את סיפורה של ישראל 2008) ובסרטים הדוקומנטריים האריה שאג פעמיים (שמקביל את הקרב על תל חי בראשית המאה ה-20 למלחמת לבנון השנייה בתחילת המאה ה-21) ומסעות הברווז (על אמן הקומיקס דודו גבע הזכור לטוב). אגב, צאצאי אהרן שלוש שיתפו פעולה עם מודי וענת בע"מ לא פעם - ב"תל אביב-יפו" היה זה אור אלכסנדרוביץ' וב"מסעות הברווז" היה זה יובל כספי (שגם מופיע כמרואיין בסרט).

את ההשראה לסרט המשפחתי אודות צאצאי אהרן שלוש קיבלתי מהסרטים והסדרות הללו (שימו לב לצילומי הפיילוט לסרט המשפחתי, שבהם ניסיתי לחקות את מודי בר-און בסגנון ההנחייה המוכר שלו). הסרט יוקרן בכנס צאצאי אהרן שלוש בסוכות תש"ע (אוקטובר 2009).



עקבתי אחרי הראיונות של יוצרי "תל אביב-יפו", וכל פעם התרשמתי מחדש. "תל אביב פרחה על ברכי הפריחה של יפו, שהתחילה 110 שנה לפני ייסודה," אמרה ענת זלצר. מודי בר-און לא הצניע את התלהבותו מסיפורה של משפחת שלוש: "בפרק הראשון יש סיפור נהדר איך שלוש האבא [אהרן שלוש] עושה את ההון שלו. בסדרה אנחנו אומרים 'הוא מתקדם בחיים', אבל הוא הבין שמטבע טורקי מסוים מכיל כסף גולמי יותר מהערך שלו בשוק. בגלל האינפלציה, הערך של המטבע פחות מערכו. הוא אוסף את המטבעות האלו מכל יפו בפעולה מטורפת, יוצק אותם, הופך את זה לכסף ומכפיל את הונו פי חמישה בסוף שבוע אחד. סיפור מדהים, שמסביר לך בדיוק באיזה רגע יפו נמצאת. הוא מפקיד את הכסף בבנק באנגליה וזה אומר לך המון דברים." ושימו לב גם לביקורת האוהדת הזו, שלא מפספסת את ההברקות "עיר ובלבה מקף" ו"העיר שנותקה לה יחדיו".



כמובן, צריך לציין שהסדרה הופקה בשיתוף עם הרבה גופים שתרמו לה (בחומרי-גלם, בכסף ובזמן) ושידרו אותה, ובראשם מנהלת שנת המאה, האחראית מטעם עיריית תל אביב על חגיגות המאה לעיר.

13/08/2009

סיור למשפחה ירושלמית

אחרי סיור למשפחה ירושלמית, שמחתי לקבל את האימייל הבא:

"אוגוסט 2009

לתומר שלום

ברצוני להודות לך על הטיול המענין וההדרכה המאלפת שנתת לנו בסיורנו בנוה צדק
לפני יומיים.
התרשמנו מאוד מהיקף ידיעותיך ומהפרטים הרבים שהצגת בפנינו.
כל משתתפי הסיור קטנים כגדולים נהנו מאוד, גילו ענין בנעשה ויצאו מועשרים בידע
בתום הסיור.

מעורבותך המשפחתית ודאי נתנה זוית יחודית לסיור ולתוכנו.

אנו מודים לך שוב ונמליץ לחברינו על הסיור המהנה.

שלמה שמעונוביץ
ירושלים"



אחר-כך גם קיבלתי כמה תמונות מהסיור. הנאה

סיור בנווה צדק למשפחה ירושלמית

11/08/2009

שיטת השקשוקה הצפון-אפריקאית


באמצע הקיץ צפיתי במשדר המיוחד של שיטת השקשוקה בערוץ הראשון, ונהניתי מאוד מהאופי הדמוקרטי של האירוע, אם כי הסרט (לדעתי) אינו הדוק מספיק ויוצרו מיקי רוזנטל החטיא את המטרה בכך ששם את עצמו במרכז הסרט והסיט את הדיון מיחסי הון-שלטון בישראל (שימו לב גם לערך שיטת השקשוקה בוויקיפדיה).
זמן מה לאחר מכן, במהלך שיטוטי באינטרנט, מצאתי מאמר מעניין באתר האנציקלופדיה של Ynet. בגדול, נכתב במאמר שמשפחת שלוש הייתה אחת ממשפחות ההון הראשונות של היישוב היהודי בארץ ישראל. אני מביא כאן את דברי הכותב ינון רויכמן כלשונן:

"אחת ממשפחות הצמרת הראשונות ביישוב היתה - משפחת שלוש. אברהם שלוש עלה מאלג'יר לפני כמאה שנה עם משפחתו הענפה והיה בין ראשוני העדה היהודית ביפו. אברהם שלוש היה תלמיד חכם. אחיו הצעיר אהרון פנה לפרמקטיה ובנו יוסף-אליהו הרחיב את העסקים, הקים בית חרושת למרצפות והיה מחלוצי תעשיית חומרי הבניין. הוא נמנה על ראשוני תל אביב ובנה בה 7 בתים, ורכש קרקעות ומגרשים במקומות שונים בארץ. משפחת שלוש נהייתה לאחת המשפחות העשירות והחשובות של אותם הימים. השפעת המשפחה גדלה כשיוסף-אליהו נישא לבת של "משפחה גדולה" אחרת - משפחת מויאל, שאף היא, עיקר כוחה נבע מבעלות על נכסי נדל"ן. בנו של יוסף-אליהו, אבנר שלוש, היה ממייסדי "מכבי". בן אחר, משה, היה חבר עיריית תל אביב ואף נבחר לראש עיר אחרי מותו של מאיר דיזינגוף (אולם המושל הבריטי התערב ומינה את ישראל רוקח). אם תרצו - זהו סיפורה של אחת המשפחות "האריסטוקרטיה הישובית", משפחה ששכונה ורחוב בתל אביב נקראו על שמה. ושעד היום יש לה נכסים להבטיח את רווחתם של צאצאיה." (19/4/2007 - מקור)

חלק גדול מהעובדות שרויכמן מביא במאמרו אינן נכונות (אהרון היה בנו של אברהם ולא אחיו, אין כזה דבר "פרמקטיה", יוסף אליהו שלוש היה הקבלן של עשרות בתים רבים ואין שכונה בתל אביב הקרויה על שם המשפחה). לאחר שקראתי את המאמר הזה חשתי הזדהות רבה יותר עם משפחת עופר, ועם טענתם שהעובדות המוצגות על ידי מיקי רוזנטל הן חצאי-אמיתות. והשאלה החשובה- האם שבט שלוש עדיין מחזיק בנכסים המבטיח את רווחתם של הצאצאים? כמעט כל הקרקעות של המשפחה הועברו מידיה לאורך השנים. בתחילה, אהרן שלוש מכר קרקעות במחיר סמלי למתיישבים יהודיים שרצו לצאת את חומות יפו הצפופה (כך קמה שכונת נווה צדק). לאחר מכן, אדמותיו נתרמו לפיתוח העיר תל אביב (עליהן הוקמו בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור ונמל תל אביב). הבתים שהקימו צאצאי אהרן שלוש, ממקימי השכונות הראשונות של תל אביב, נמכרו עשרות שנים לפני שנחשבו לנכס יקר. וגם אילו היה נותר כיום לשבט שלוש איזשהו נכס... כיצד יתחלקו בו כמעט שש מאות צאצאים?

בכל זאת, נחמד לחשוב שמשפחת שלוש הייתה מעין "אריסטוקרטיה", כלשון המאמר, בתל אביב הקטנה, למרות שלדעתי המשפחה הייתה לא יותר מכוח כלכלי מרוכז, שמן הסתם גם משך אליו עסקנים רבים. בני משפחה רבים עסקו בבניין (ייצור חומרים, קבלנות, אדריכלות וכו'), פעלו כסוחרים סיטונאיים ושימשו בתפקידי מפתח במוסדות שונים. בימים שבהם לא היו רשתות חברתיות, הגיוני לחשוב שעסקנים שרצו להכיר מישהו שמכיר מישהו עשו זאת דרך משפחת שלוש.

זה גרם לי לחשוב... אם המשפחה הייתה מעין "משפחת הון"... אולי היא גם הייתה מעין "משפחת פשע"? הרי אלו שתי צורות הופעה של אותו דבר- כוח. אולי בני משפחת שלוש הטילו מורא על תושבי תל אביב? לא מצאתי לכך הוכחות. אבל כן נתקלתי בסיפור על אבנר שלוש (אחד מבניו של יוסף אליהו שלוש, סבא של סבא שלי) - אבנר היה בחור חסון ובתקופת לימודיו בגימנסיה הרצליה אפילו הקים קבוצת ספורט בשם "דרור". לימים, גם היה אחד מפעילי איגוד הספורט העברי "מכבי" ואחד מיוזמי משחקי המכביה. מעבר לכך, אבנר שלוש היה גם קנאי לשפה העברית והצטרף לגדוד מגיני השפה, שנועד לעודד את דחיקת השפות הלועזיות מהיישוב היהודי בארץ ישראל ולהעלות את קרנה של העברית. כנראה שבמסגרת הקבוצה הזו בוצעו כמה פעולות אלימות, שהובילו להגשת תלונות על ידי התושבים נגד הבריונים, שכונו "בני שלוש"...

"אריסטוקרטיה"? "משפחת הון"? "משפחת פשע"? כנראה שהתשובה לא חד-משמעית. אולי קצת מהכל... ואולי הרבה מלא-כלום... אבל אפשר להגיד, גם ממרחק של מאה שנה (ואפילו יותר), שמשפחת שלוש הייתה לכל הפחות "מיוחדת" בתבנית נוף מולדתה.

התמונות צולמו על ידי שירי אבני בנווה צדק, קיץ ה'תשס"ט-2009.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...