עדיין רלוונטי?

הפיתוחים האחרונים של הבינה המלאכותית הובילו אותנו לפתחו של עולם חדש. זה לא יהיה מעבר חלק. לטכנולוגיות מיושנות לוקח זמן להיעלם. וגם - זה לא תמיד עובד בכיוון אחד. לפעמים מרגיש שמשהו הולך להיעלם מהעולם, ואז הוא חוזר (דוגמא אחת- תקליטים; דוגמא אחרת- דונלד טראמפ).

הטכנולוגיה שאפשר לקרוא לה "המוח האנושי" או "כוח אדם" היא זו שעומדת בפני אתגר גדול בימים אלה. האם היא כבר מיושנת, וגורלה ללכת בדרכו של נגן ה-DVD? האם, כמו הגלגל, זו המצאה שליוותה ותמשיך ללוות אותנו? מה יהי על המוח האנושי?

אני מניח שחלק מהאנשים הרגישו אגרוף בבטן כשהם ראו איך ChatGPT מנסח עבורם מייל או סיכום פגישה. נראה שדווקא המקצוע שהרגיש הכי בטוח פעם (תיכנות) עומד בפני אתגר לא פשוט, כשכלי AI מצליחים לכתוב שורות קוד במיומנות שרק הולכת ומשתכללת. אני הרגשתי את האגרוף הזה בבטן כשהשתמשתי בפעם הראשונה ב-NotebookLM מבית Google. היכולת של הכלי הזה לצרוך כל מיני חומרים ולהפיק מהם שיחה קולחת בין שני אנשים הדהימה אותי.

לרגע ראיתי את עצמי הופך ללא רלוונטי. אני מדריך סיורים בתל אביב כבר כמעט 20 שנה. הייתי גם מתרגל באוניברסיטה כשלמדתי לתואר שני במדע המדינה. העסק השני שלי, שהוא חברת ייעוץ של איש אחד בתחומי עירוניות ותחבורה, גם כן נשענת על העיקרון של גילוי ידע, עיבוד ידע ומסירת ידע. מה יהיה עלי בעולם שבו מכונות יכולות לעשות את כל התהליכים הללו הרבה יותר טוב ממני? למעשה, אני חושב שכל אחד צריך לשאול את עצמו בימינו: האם אני עדיין רלוונטי?

ייתכן שכבר היום כלי AI יכולים להחליף במידה מסוימת את המוצר המוביל שלי - סיור מודרך בשכונת נווה צדק שבתל אביב. ברור שזה לא בדיוק אותו דבר, אבל זה כן מחייב אותי לחשוב מה הערך המוסף שלי. מה הערך המוסף של כוח האדם שאני מביא? אני חושב שלא רק אני נדרש לחשיבה הזו. למעשה, אם אתם לא מודאגים מכך שהעבודה שלכם תהפוך למיותרת, כנראה שלא צפיתי בהרצאה המרתקת של דניאל שרייבר החייזרים נחתו – והם מוכנים לעבוד בחינם. כלל האצבע שהוא ניסח הוא שכל מה שאפשר לעשות ב-Zoom - כבר היום בינה מלאכותית יכולה לעשות טוב, ומחר-מחרתיים היא תעשה אותם יותר טובה מעובד אנושי.

רציתי לשתף אתכם

עשיתי לי מנהג לחלוק בכל פוסט כאן רשימה של דברים שעשיתי בזמן האחרון. משום שכבר הרבה זמן לא עשיתי זאת, הרשימה הפעם היא מעין סיכום ביניים של שלוש השנים האחרונות -

• הרחבתי את קטלוג הסיורים הקוליים שלי בתל אביב - אל נווה צדק, יפו העתיקה והמושבה האמריקאית-גרמנית. בפעם הראשונה גם התרחבתי אל ירושלים ויצרתי סיור קולי בעיר העתיקה. אמנם המלחמה שכבר נמשכת יותר זמן ממלחמת העצמאות קטעה את הגידול שראיתי במכירות הסיורים הקוליים, אבל גם ראיתי חודשים שבהם המכירות הגיעו לרמה של לפני המלחמה. ככל שהמצב הביטחוני יתייצב, ובשאיפה גם נראה יותר שלום באזורנו, אני מאמין שהתיירות לישראל תגדל בקצב מהיר. אני אהיה מוכן להציע לתיירים את הסיורים הקוליים (כולם באנגלית בשלב זה).

• כדי לשווק את הסיורים הקוליים שלי לתיירים שמתכננים לבקר בארץ, השקתי את הפודקסט Tel Aviv Tours (קישור לספוטיפיי | קישור לאפל פודקאסטס). בכל פרק אני מספר משהו אנקדוטלי או אקטואלי, לרוב על אירוע שקרה לאחרונה בתל אביב, כדי להמחיש מעט מהאווירה בעיר; לאחר מכן אני מספר על אחד מהסיורים הקוליים שאני מציע לתיירים שמבקרים בארץ; ולבסוף, אני נותן מידע שימושי למי שמגיעים לבקר בעיר בחודש הבא. התחלתי לפני חמישה חודשים, כך שזה ממש בתחילת הדרך, ואני מקווה לראות עם הזמן יותר ויותר מאזינים.

• העליתי לאינסטגרם שלי סטוריז מגניבים על היסטוריה תל אביבית - למה הרבה מגדלים בתל אביב נמצאים דווקא היכן שהם נמצאים? בהיילייט מגדלים בתל אביב. לכיכר הבימה בכלל לא קוראים כיכר הבימה (ועוד תשעה דברים שכנראה לא ידעתם על כיכר הבימה - בהיילט כיכר הבימה. איך גולדה הפסידה במרוץ לראשות העיר תל אביב? בהיילט על גולדה בתל אביב. וגם על כיכר הכנסת וחידון בנושא הכרזת העצמאות, והכי לאחרונה - הפגזות קודמות על תל אביב (האיראנים ממש לא היו הראשונים לצערנו).

לעוד דברים שאני עושה כמדריך סיורים בתל אביב - בקרו באתר שלי telaviv.tours

***

• קצת לפני שנפתחה הרכבת הקלה בגוש דן, הדרכתי סיור הליכתיות עבור "תחבורה היום ומחר". בניתי מסלול מתחנת רכבת השלום לכיוון מרכז תל אביב, שעומד על הנקודות העיקריות שהאורבניסט Jeff Speck מנה בספרו Walkable City. הוא זיהה כלל אצבע לעירוניות בריאה - עיר שנעים, בטוח ויעיל להתנייד בה בהליכה היא עיר טובה. סרטון של הסיור זמין כאן: סיור 10 נקודות להלכתיות - תומר שלוש.

• כמה חודשים לאחר שהרכבת הקלה החלה לנוע הדרכתי סיור נוסף עבור "תחבורה היום ומחר" שנועד להציג את ההשפעה של הרכבת על המרחב האורבני. סיכמתי את הנקודות העיקריות שהעליתי בסיור בפוסט בפייסבוק על המרוויחות והמפסידות מהרכבת הקלה בגוש דן. הדרכתי עוד סיורי עירוניות לסטודנטים ממכללת תל חי, וגם השתתפתי בקבוצת מחקר של בית ליבלינג על הבלוק העירוני בתוכנית גדס (תוכנית המתאר הראשונה של תל אביב).

• לאחרונה התארחתי בשני פודקסטים כדי לספר קצת על מה שמעסיק אורבניסטים כמוני - הפודקסט "מבטאים אילוצים" של עומר ירקוביץ', בפרק תומר שלוש והקנבס שבפינת הרחוב ⵙ מבטאים אילוצים פרק 36; ובפודקסט "שאלה טובה" של אסף פאול כהן, בפרק שאלות אורבניסטיות ואילו שאלות העיר שואלת עם תומר שלוש.

לעוד דברים שאני עושה כיועץ אורבני וחוקר ערים - בקרו באתר שלי Urbanizator.com

***

• עשיתי 175 ימי מילואים מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל". אני מדריך ביחידת ההסברה בחירום במילואים של חיל החינוך. בסדיר בכלל הייתי בהנדסה קרבית, אבל באזרחות נהייתי מדריך סיורים, וכך הגעתי לשירות מילואים ביחידה זו. בתחילת המלחמה, אני וחבריי ליחידה עברנו בין בסיסים ושטחי כינוס כדי לדבר עם כמה שיותר חיילות וחיילים ולהעביר להם שיחה חינוכית, להקניית ידע ולחיזוק המוטיבציה. חצי שנה לתוך המלחמה הדרכתי סיורים באזור הנגב המערבי, במקומות שהפכו לאתרי מורשת קרב בעקבות השבעה באוקטובר. האתרים הבולטים הם המקום שבו עמדה תחנת המשטרה שדרות, חניון המכוניות השרופות בתקומה ואתר הזיכרון למסיבת הנובה בחניון רעים. במסגרת מבצע "עם כלביא" חזרתי למסע דילוגים בין יחידות עם שיחה חינוכית על מלחמות קודמות של צה"ל ועל יחסי ישראל-איראן.

• השתתפתי בסרט התיעודי "העלייה הנשכחת" על תולדות היישוב היהודי ביפו למן התחדשותו בתחילת המאה ה-19. גם המשפחה שלי - משפחת שלוש - היא בין המשפחות שעלו ארצה סביב שנת 1840 (שנת ה'ת"ר), בעיקר מהמרחב של האימפריה העות'מאנית, ויצרו את התשתית לעליות שיגיעו כמה עשורים לאחר מכן, בעיקר ממזרח אירופה. אני משתדל להקדיש חלק מהזמן שלי להנצחה משפחתית - להנציח את אבות אבותיי שהקימו את תל אביב ועשו רבות למען המפעל הציוני.

• הצלחתי להוביל פרויקט שנמשך כמעט חמש אל קו הסיום - התרגום לאנגלית של הספר "פרשת חיי" מאת יוסף אליהו שלוש (סבא של סבא שלי) ייצא לאור בהוצאות אונברסיטת ברנדייס עד סוף השנה. כבר עכשיו אפשר להזמין מההוצאה עותק של הספר, שייקרא Between Jaffa and Tel Aviv, 1870–1930: A Memoir. התודות לכל מי שנרתמו לטובת הפרויקט הזה - דליה ברמן, אביתר שלוש ואור אלכסנדרוביץ' ממשפחתי, העורכים מישל קמפוס ואור אלכסנדרוביץ' והמתרגם מרטי פרידלנדר.

איך הזמן טס - חלק 2/2

זהו המשך לפוסט "איך הזמן טס - חלק 1/2"

את הבלוג הזה פתחתי בשנת 2008, קצת אחרי שהשתחררתי מהצבא והצטרפתי אל שוק העבודה. מאז אני כותב כאן מעת לעת, עם שנים יותר אינטנסיביות כמו 2018, שבה העליתי פוסט כמעט כל שבוע, ושנים שחונות כמו 2023-2024 שבהן לא פרסמתי כלום.

תומר שלוש. זה אני בגרסת 2025
(צלם: איתי רון)

התחלתי בכתיבה על סיורים מודרכים בנווה צדק בפרט ובתל אביב בכלל. כבר כמעט 18 שנה שזה מה שאני עושה, בנוסף לעוד דברים. תוך כדי הסיורים בעיר, ותוך כדי הלימודים לתואר ראשון ותואר שני במדע המדינה ובמדיניות ציבורית, התחלתי לכתוב גם על עירוניות ועל ערים בישראל. בהמשך, כתבתי כאן גם על אבות אבותיי ממשפחת שלוש, שהיא בין המשפחות המייסדות של תל אביב, ועל מפעל ההנצחה המשפחתי שאני לוקח בו חלק.

בעשור האחרון בניתי את עצמי כעצמאי, עם תקופות יותר מוצלחות ותקופות פחות מוצלחות. העובדה ששילבתי בין עסק של הדרכת סיורים בתל אביב לעסק של מחקר וייעוץ בתחום העירוניות והתחבורה ולעוד פרויקטים עזרה לי מאוד לייצב את העסק. הרגשתי שיש לי תובנות להעביר הלאה לעוד עצמאים כמוני. לכן, בפוסטים האחרונים שהעליתי, פרסמתי טיפים לעצמאים.

עם החזרה לבלוג הזה, חשבתי מחדש על המשמעות שלו עבורי, ועל מה שהייתי רוצה לכתוב עליו כאן. החלטתי שהמטרה שלי כאן היא להציג את מאחורי הקלעים של העבודה שלי. מי שירצה להזמין ממני סיור מודרך בתל אביב ייגש לאתר שלי שמוקדש לעסק הזה (telaviv.tours). מי שירצה לדבר איתי על איך לעשות ערים טובות יותר - גם הוא יוכל לגשת אל האתר שלי שמוקדש לעסק הזה (Urbanizator.com). וכאן בבלוג אפשר יהיה לקרוא על מאחורי הקלעים למי שמתעניין יותר לעומק. אני מניח שזה יכול להיות מעניין יותר עבור מי שמכיר אותי או מי שרוצה ללמוד ממני על איך אני עובד. אבל בגדול זה ממשיך להיות המקום שבו אני פשוט משחרר לאוויר העולם את מה שחשוב לי לספר על עצמי מעת לעת - מחשבות שחשבתי ומעשים שעשיתי.

הקץ לעבודה?

בעיניי, הפער הכי בלתי נתפש כרגע הוא עליית הבינה המלאכותית אל מול הירידה ההיסטורית באבטלה. ברור לכולנו שהעולם כמו שאנחנו מכירים אותו משתנה לנגד עינינו בקצב שיא. אני זוכר יום פתוח אחד באוניברסיטת תל אביב שהמחיש לי את הנהירה ממדעי הרוח לכיוון המדעים המדויקים, כשהתור לגשת לדוכנים של הפקולטה להנדסה הגיע עד לכיסאות הריקים של הפקולטה למדעי הרוח. הנה התמונה שצילמתי שם:

בעשור האחרון, תיכנות והנדסת תוכנה היו ערובות לתעסוקה מובטחת בשכר גבוה. זו נהייתה כמעט אקסיומה בשוק העבודה. והנה - אנחנו בעיצומו של "משבר הג'וניורים" - כשמתכנתים צעירים לא מצליחים להיכנס היום לעבודה, כי פשוט לא צריך אותם כבר. תוכנות כמו Chat GPT ו-Claude.ai מצליחות לעשות פחות או יותר את אותו הדבר בעלות מינימלית.

למתקדמים - פוסטים שכתבתי בעבר על הנושא הזה:

• הנורמלי החדש
• הקץ לעבודה
• האם גם מחר תהיה עבודה

וממש במקביל האבטלה - בשפל של כל הזמנים. שנת 2024 הסתיימה עם 2.6% אבטלה בישראל. גם הנתונים ההיסטוריים ששלפתי מאתר הבנק העולמי מעידים על אותה מגמה יציבה - מאז 2003, שיעור מבקשי העבודה בישראל יורד משנה לשנה (למעט בין 2008-2009, בעקבות משבר הסאבפריים העולמי, ובין 2019-2021, בעקבות מגפת הקורונה).

כנראה שהפיתרון לחידה הזו הוא שאנחנו מסתדרים עם המצב החדש הזה. באותה מידה ששוק העבודה זקוק לפחות ידיים עובדות (במאה ה-21 יהיה יותר מדויק להגיד פחות מוחות עובדים) - כך גם אנשים רוצים לעבוד פחות. אולי העושר שדורות קודמים הצליחו לצבור ולהעביר הלאה כבר מספיק למספר גדול יותר של אנשים, כדי שיוכלו לצמצם את ההשקעה שלהם בעבודה בשכר? עדיין מוקדם מדי לומר.

גם אני התחלתי לעבוד עם כלי AI, כי אני לא חי במערה, וכי אני רוצה יתרון תחרותי בשוק העבודה הזה. אני משתמש בעיקר ב-Claude.ai שאותו מצאתי הכי מועיל לכתיבה באנגלית, ואיתו אני כותב את פרקי הפודקסט החדש שלי, שמוקדש לתיירים שמגיעים לתל אביב. הפודקסט נקרא Tel Aviv Tours ואפשר למצוא אותו בספוטיפיי ובכל מקום שבו אתם שומעים פודקסטים. זה רק אחד מהדברים שעשיתי בתקופה האחרונה, שבה לא פרסמתי כאן בבלוג (בין 2022-2024). בפוסט הבא אני ארצה לשתף אתכם בעוד דברים שעשיתי.

איך הזמן טס - חלק 1/2

הפעם האחרונה שבה פרסמתי כאן בבלוג הייתה לפני שלוש שנים... איך הזמן טס... אז החלטתי להעיף מבט על דברים שקרו פה בשלוש השנים האחרונות. זה היה מדהים לראות את הדברים בפרספטיבה של כמה שנים -

בשנת 2022, ראש הממשלה נפתלי בנט נפגש במוסקבה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בניסיון להביא לסיום המלחמה באוקראינה. שר החוץ יאיר לפיד כינס בשדה בוקר את שרי החוץ של בחריין, מרוקו, איחוד האמירויות ומצרים כחלק מבניית ציר נגד איראן. האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה ערך סדר פסח בחלל. הוראה של שר הבריאות ניצן הורוביץ שלא למנוע הכנסת חמץ לבתי חולים במהלך החג משמשת כתירוץ להבעת אי אמון בממשלה. יאיר לפיד נכנס בעקבות זאת לתפקיד ראש הממשלה. לא להאמין איך האיש שכתב את "שיר אהובת הספן" הגיע כל כך רחוק.

אחרי עוד מערכת בחירות לכנסת (החמישית בתוך ארבע שנים), ועל רקע משפטו המתמשך בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, בנימין נתניהו חזר לראשות הממשלה. בתחילת שנת 2023 נתן לשר המשפטים יריב לוין אור ירוק להציג את הרפורמה המשפטית שלו. גל מחאה חסר תקדים שטף את ישראל, ורגע השיא היה אזהרתו של שר הביטחון יואב גלנט שהמשך המהלך יוביל לפגיעה בחוסן הלאומי של ישראל. האזהרה נתקלה במכתב פיטורין, שבסופו של דבר לא התממשו, בין השאר בשל ההכרזה של הסתדרות העובדים על שביתה כללית במשק.

הקרע בין ימין לשמאל, בין יהודים לערבים, בין דתיים לחילונים, בין רק ביבי לבין רק לא ביבי - גדל למימדי שיא. בקיץ 2023, כששרת התחבורה מירי רגב הגיעה לחנוך את הרכבת התחתית הראשונה בישראל - הקו האדום של הדנקל - ראש עיריית תל אביב רון חולדאי החרים את האירוע במחאה על מהלכי הממשלה. מפגינים ארבו לחברי הקואליציה בכל פינה, הפגנות התחוללו מדי מוצאי שבת במוקדים רבים בארץ. דגל ישראל התנוסס בכל פינה, ושימש גם את המפגינים נגד הממשלה וגם את המפגינים בעדה. מבקרי תרבות חזרו אל המערכון המבריק של שאולי מ"ארץ נהדרת" על כך שהחברה הישראלית נמצאת על סיפה של מלחמת אזרחים - מערכון שנחתם במילים "אין דבר יותר מגבש ממלחמת אזרחים; כל יום שאנחנו לא הורגים אחד את השני זה בזבוז".

ערב חג שמחת תורה, הדיון שהסעיר את הציבוריות הישראלית היה אם תהיה או לא תהיה מחיצה בהקפות שייערכו בכיכר דיזנגוף. ואז התברר ששאולי טעה, ושאנחנו בכלל לא באירוע. טבח שמחת תורה ניער את החברה הישראלית להסתדר מחדש מסביב לדגל ולהשיב מלחמה שערה במלחמת חרבות ברזל, שהתפתחה לעימות רב זירתי בשבע חזיתות. ספגנו רקטות מעזה, התפוצצו כאן כטב"מים מלבנון, מחבלים חדרו לערי ישראל מיהודה ושומרון, ונחתו כאן טילים מתימן, מסוריה, מעיראק ומאיראן. קשה לשים בדיוק את האצבע על נקודת המפנה במלחמה, אבל אפשר לקבוע אותה כבר בחיסול של הנייה בטהרן או בסיכול של מוחמד דף ברצועת עזה. לחלופין, אפשר לציין את מבצע הביפרים שניטרל אלפי מחבלים של חיזבאללה כנקודת המפנה, או לכל המאוחר את חיסולם של סינוואר בדרום ונסראללה בצפון, פחות או יותר שנה לאחר פרוץ המלחמה. ובכל הזמן הזה היו ברצועת עזה עשרות רבות של חטופים בשבי ארגון הטרור חמאס.

התערערות הביטחון באזור אולי תרמה במשהו למהפך הפוליטי בארצות הברית, שהוביל לכך שדונלד טראמפ נבחר לכהונה שנייה כאיש החזק בעולם. במקביל, האיש החזק בסוריה התגלה כנמר של נייר, כשהמשטר של משפחת אסד שנמשך למעלה מ-50 שנה קרס כמעט בן לילה. חיילים של צה"ל נמצאים היום בתוך סוריה, בתוך לבנון ובתוך רצועת עזה - במה שנראה כהתרחבות הטריטוריאלית הכי גדולה של ישראל מאז מלחמת ששת הימים. במקביל, נמשך משפט נתניהו, נמשך המשבר הפוליטי סביב גיוס בני הישיבות, ונמשך המאמץ של הקואליציה ליישום הרפורמה המשפטית. בסוף שנת 2024 הודיעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שאוכלוסיית ישראל חצתה את רף ה-10 מיליון נפש. הסכם הפסקת האש שנחתם בין ישראל לחמאס הוביל לשחרור של חלק מבני הערובה שעוד הוחזקו על ידי ארגון הטרור בתמורה לשחרור מחבלים. כולנו מייחלים לשובם המיידי של 59 חטופים שעדיין נמצאים בשבי כבר 540 ימים 🎗️

ומה אני עשיתי בזמן הזה? על כך בפוסט הבא.