איך הזמן טס - חלק 2/2

זהו המשך לפוסט "איך הזמן טס - חלק 1/2"

את הבלוג הזה פתחתי בשנת 2008, קצת אחרי שהשתחררתי מהצבא והצטרפתי אל שוק העבודה. מאז אני כותב כאן מעת לעת, עם שנים יותר אינטנסיביות כמו 2018, שבה העליתי פוסט כמעט כל שבוע, ושנים שחונות כמו 2023-2024 שבהן לא פרסמתי כלום.

תומר שלוש. זה אני בגרסת 2025
(צלם: איתי רון)

התחלתי בכתיבה על סיורים מודרכים בנווה צדק בפרט ובתל אביב בכלל. כבר כמעט 18 שנה שזה מה שאני עושה, בנוסף לעוד דברים. תוך כדי הסיורים בעיר, ותוך כדי הלימודים לתואר ראשון ותואר שני במדע המדינה ובמדיניות ציבורית, התחלתי לכתוב גם על עירוניות ועל ערים בישראל. בהמשך, כתבתי כאן גם על אבות אבותיי ממשפחת שלוש, שהיא בין המשפחות המייסדות של תל אביב, ועל מפעל ההנצחה המשפחתי שאני לוקח בו חלק.

בעשור האחרון בניתי את עצמי כעצמאי, עם תקופות יותר מוצלחות ותקופות פחות מוצלחות. העובדה ששילבתי בין עסק של הדרכת סיורים בתל אביב לעסק של מחקר וייעוץ בתחום העירוניות והתחבורה ולעוד פרויקטים עזרה לי מאוד לייצב את העסק. הרגשתי שיש לי תובנות להעביר הלאה לעוד עצמאים כמוני. לכן, בפוסטים האחרונים שהעליתי, פרסמתי טיפים לעצמאים.

עם החזרה לבלוג הזה, חשבתי מחדש על המשמעות שלו עבורי, ועל מה שהייתי רוצה לכתוב עליו כאן. החלטתי שהמטרה שלי כאן היא להציג את מאחורי הקלעים של העבודה שלי. מי שירצה להזמין ממני סיור מודרך בתל אביב ייגש לאתר שלי שמוקדש לעסק הזה (telaviv.tours). מי שירצה לדבר איתי על איך לעשות ערים טובות יותר - גם הוא יוכל לגשת אל האתר שלי שמוקדש לעסק הזה (Urbanizator.com). וכאן בבלוג אפשר יהיה לקרוא על מאחורי הקלעים למי שמתעניין יותר לעומק. אני מניח שזה יכול להיות מעניין יותר עבור מי שמכיר אותי או מי שרוצה ללמוד ממני על איך אני עובד. אבל בגדול זה ממשיך להיות המקום שבו אני פשוט משחרר לאוויר העולם את מה שחשוב לי לספר על עצמי מעת לעת - מחשבות שחשבתי ומעשים שעשיתי.

הקץ לעבודה?

בעיניי, הפער הכי בלתי נתפש כרגע הוא עליית הבינה המלאכותית אל מול הירידה ההיסטורית באבטלה. ברור לכולנו שהעולם כמו שאנחנו מכירים אותו משתנה לנגד עינינו בקצב שיא. אני זוכר יום פתוח אחד באוניברסיטת תל אביב שהמחיש לי את הנהירה ממדעי הרוח לכיוון המדעים המדויקים, כשהתור לגשת לדוכנים של הפקולטה להנדסה הגיע עד לכיסאות הריקים של הפקולטה למדעי הרוח. הנה התמונה שצילמתי שם:

בעשור האחרון, תיכנות והנדסת תוכנה היו ערובות לתעסוקה מובטחת בשכר גבוה. זו נהייתה כמעט אקסיומה בשוק העבודה. והנה - אנחנו בעיצומו של "משבר הג'וניורים" - כשמתכנתים צעירים לא מצליחים להיכנס היום לעבודה, כי פשוט לא צריך אותם כבר. תוכנות כמו Chat GPT ו-Claude.ai מצליחות לעשות פחות או יותר את אותו הדבר בעלות מינימלית.

למתקדמים - פוסטים שכתבתי בעבר על הנושא הזה:

• הנורמלי החדש
• הקץ לעבודה
• האם גם מחר תהיה עבודה

וממש במקביל האבטלה - בשפל של כל הזמנים. שנת 2024 הסתיימה עם 2.6% אבטלה בישראל. גם הנתונים ההיסטוריים ששלפתי מאתר הבנק העולמי מעידים על אותה מגמה יציבה - מאז 2003, שיעור מבקשי העבודה בישראל יורד משנה לשנה (למעט בין 2008-2009, בעקבות משבר הסאבפריים העולמי, ובין 2019-2021, בעקבות מגפת הקורונה).

כנראה שהפיתרון לחידה הזו הוא שאנחנו מסתדרים עם המצב החדש הזה. באותה מידה ששוק העבודה זקוק לפחות ידיים עובדות (במאה ה-21 יהיה יותר מדויק להגיד פחות מוחות עובדים) - כך גם אנשים רוצים לעבוד פחות. אולי העושר שדורות קודמים הצליחו לצבור ולהעביר הלאה כבר מספיק למספר גדול יותר של אנשים, כדי שיוכלו לצמצם את ההשקעה שלהם בעבודה בשכר? עדיין מוקדם מדי לומר.

גם אני התחלתי לעבוד עם כלי AI, כי אני לא חי במערה, וכי אני רוצה יתרון תחרותי בשוק העבודה הזה. אני משתמש בעיקר ב-Claude.ai שאותו מצאתי הכי מועיל לכתיבה באנגלית, ואיתו אני כותב את פרקי הפודקסט החדש שלי, שמוקדש לתיירים שמגיעים לתל אביב. הפודקסט נקרא Tel Aviv Tours ואפשר למצוא אותו בספוטיפיי ובכל מקום שבו אתם שומעים פודקסטים. זה רק אחד מהדברים שעשיתי בתקופה האחרונה, שבה לא פרסמתי כאן בבלוג (בין 2022-2024). בפוסט הבא אני ארצה לשתף אתכם בעוד דברים שעשיתי.