30/03/2025

איך הזמן טס - חלק 1/2

הפעם האחרונה שבה פרסמתי כאן בבלוג הייתה לפני שלוש שנים... איך הזמן טס... אז החלטתי להעיף מבט על דברים שקרו פה בשלוש השנים האחרונות. זה היה מדהים לראות את הדברים בפרספטיבה של כמה שנים -

בשנת 2022, ראש הממשלה נפתלי בנט נפגש במוסקבה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בניסיון להביא לסיום המלחמה באוקראינה. שר החוץ יאיר לפיד כינס בשדה בוקר את שרי החוץ של בחריין, מרוקו, איחוד האמירויות ומצרים כחלק מבניית ציר נגד איראן. האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה ערך סדר פסח בחלל. הוראה של שר הבריאות ניצן הורוביץ שלא למנוע הכנסת חמץ לבתי חולים במהלך החג משמשת כתירוץ להבעת אי אמון בממשלה. יאיר לפיד נכנס בעקבות זאת לתפקיד ראש הממשלה. לא להאמין איך האיש שכתב את "שיר אהובת הספן" הגיע כל כך רחוק.



אחרי עוד מערכת בחירות לכנסת (החמישית בתוך ארבע שנים), ועל רקע משפטו המתמשך בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, בנימין נתניהו חזר לראשות הממשלה. בתחילת שנת 2023 נתן לשר המשפטים יריב לוין אור ירוק להציג את הרפורמה המשפטית שלו. גל מחאה חסר תקדים שטף את ישראל, ורגע השיא היה אזהרתו של שר הביטחון יואב גלנט שהמשך המהלך יוביל לפגיעה בחוסן הלאומי של ישראל. האזהרה נתקלה במכתב פיטורין, שבסופו של דבר לא התממשו, בין השאר בשל ההכרזה של הסתדרות העובדים על שביתה כללית במשק.

הקרע בין ימין לשמאל, בין יהודים לערבים, בין דתיים לחילונים, בין רק ביבי לבין רק לא ביבי - גדל למימדי שיא. בקיץ 2023, כששרת התחבורה מירי רגב הגיעה לחנוך את הרכבת התחתית הראשונה בישראל - הקו האדום של הדנקל - ראש עיריית תל אביב רון חולדאי החרים את האירוע במחאה על מהלכי הממשלה. מפגינים ארבו לחברי הקואליציה בכל פינה, הפגנות התחוללו מדי מוצאי שבת במוקדים רבים בארץ. דגל ישראל התנוסס בכל פינה, ושימש גם את המפגינים נגד הממשלה וגם את המפגינים בעדה. מבקרי תרבות חזרו אל המערכון המבריק של שאולי מ"ארץ נהדרת" על כך שהחברה הישראלית נמצאת על סיפה של מלחמת אזרחים - מערכון שנחתם במילים "אין דבר יותר מגבש ממלחמת אזרחים; כל יום שאנחנו לא הורגים אחד את השני זה בזבוז".



ערב חג שמחת תורה, הדיון שהסעיר את הציבוריות הישראלית היה אם תהיה או לא תהיה מחיצה בהקפות שייערכו בכיכר דיזנגוף. ואז התברר ששאולי טעה, ושאנחנו בכלל לא באירוע. טבח שמחת תורה ניער את החברה הישראלית להסתדר מחדש מסביב לדגל ולהשיב מלחמה שערה במלחמת חרבות ברזל, שהתפתחה לעימות רב זירתי בשבע חזיתות. ספגנו רקטות מעזה, התפוצצו כאן כטב"מים מלבנון, מחבלים חדרו לערי ישראל מיהודה ושומרון, ונחתו כאן טילים מתימן, מסוריה, מעיראק ומאיראן. קשה לשים בדיוק את האצבע על נקודת המפנה במלחמה, אבל אפשר לקבוע אותה כבר בחיסול של הנייה בטהרן או בסיכול של מוחמד דף ברצועת עזה. לחלופין, אפשר לציין את מבצע הביפרים שניטרל אלפי מחבלים של חיזבאללה כנקודת המפנה, או לכל המאוחר את חיסולם של סינוואר בדרום ונסראללה בצפון, פחות או יותר שנה לאחר פרוץ המלחמה. ובכל הזמן הזה היו ברצועת עזה עשרות רבות של חטופים בשבי ארגון הטרור חמאס.

התערערות הביטחון באזור אולי תרמה במשהו למהפך הפוליטי בארצות הברית, שהוביל לכך שדונלד טראמפ נבחר לכהונה שנייה כאיש החזק בעולם. במקביל, האיש החזק בסוריה התגלה כנמר של נייר, כשהמשטר של משפחת אסד שנמשך למעלה מ-50 שנה קרס כמעט בן לילה. חיילים של צה"ל נמצאים היום בתוך סוריה, בתוך לבנון ובתוך רצועת עזה - במה שנראה כהתרחבות הטריטוריאלית הכי גדולה של ישראל מאז מלחמת ששת הימים. במקביל, נמשך משפט נתניהו, נמשך המשבר הפוליטי סביב גיוס בני הישיבות, ונמשך המאמץ של הקואליציה ליישום הרפורמה המשפטית. בסוף שנת 2024 הודיעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שאוכלוסיית ישראל חצתה את רף ה-10 מיליון נפש. הסכם הפסקת האש שנחתם בין ישראל לחמאס הוביל לשחרור של חלק מבני הערובה שעוד הוחזקו על ידי ארגון הטרור בתמורה לשחרור מחבלים. כולנו מייחלים לשובם המיידי של 59 חטופים שעדיין נמצאים בשבי כבר 540 ימים 🎗️

ומה אני עשיתי בזמן הזה? על כך בפוסט הבא.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שמח שקראת :) ותודה על התגובה. בקרוב אקרא אותה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...