21/03/2021

איך לא לתמחר את עצמך (וגם איך כן) - חלק ב'

בחלק הקודם סיפרתי מה הניע אותי לכתוב על האופן שבו אני חושב שעצמאים צריכים לתמחר את עצמם. פרסמתי טופס שבו קראתי לאנשים לעבוד איתי על פרויקט מסוים, ואחת השאלות הייתה כמה כסף תרצו לקבל על העבודה שלכם. להפתעתי, הטווח של התשובות (של עשרות מועמדים/ות) היה רחב מאוד, ונע ממאות שקלים לאלפי שקלים. זה היה מאוד מעניין לראות, ואמנם יכול להיות שמי שתימחרו את עצמם גבוה באמת חשים שהם ראויים לכסף הזה, אבל אני חושש שהרבה עצמאים פשוט לא מתמחרים את עצמם נכון.

נתחיל מאיך אנשים בדרך כלל מתמחרים את עצמם. אני מתרשם מכל מיני שאלות שעולות בפייסבוק, בעיקר בכל מיני קבוצות שאני חבר בהן, שכשמישהו נתקל בפרויקט חדש אז הוא שואל משהו בסגנון של "כמה נהוג לקחת על כזה דבר". עוד משהו ששמתי לב אליו הוא שאנשים מאוד מעודדים את השואלים לנקוב במחירים גבוהים, כי לטענתם "יש מי שגובים אפילו יותר". בעיני, כל השיח הזה מיותר.

למה? ובכן, התמחור של עצמך הוא, ובכן, של עצמך. רק אני יכול לדעת כמה הזמן שלי שווה (והרי זה מה שאני מוכר - את הזמן שלי). כתבתי על האופן שבו אני מנטר את הזמן שלי כאן, כאן וכאן, וגם דיברתי על זה בפרק של הפודקסט "בהמשך לשיחתנו" שנקרא לספור מה שחשוב.

אז שיטת לשאול אחרים "כמה נהוג לדרוש" - מה החסרונות שלה? (1) יכול מאוד להיות שמטעים אתכם, אולי בכוונה ואולי שלא בכוונה, (2) יכול להיות שאתם מתעקשים על המחיר שלא נכון עבורכם, (3) אחרי שיוותרו על ההצעה שלכם, אתם תתחרטו, כי הייתם מוכנים לקבל את העבודה גם במחיר נמוך יותר.

מהי השיטה הנכונה, אם כן, לתמחר את עצמך? ובכן, קודם כל צריך לדעת כמה הזמן שלך שווה. אני עוקב אחרי כל העבודה שאני מבצע, ואחרי כל הכספים שאני מוציא ומכניס, וכך אני יכול לדעת כמה אני מרוויח לשעה. במילים אחרות אני יודע כמה הזמן שלי שווה. ברגע שיש לי את הנתון הזה, אז זה המספר היחיד שמעניין אותי. אין לי שום צורך לדעת מה אחרים גובים.

היתרונות של השיטה הזו הם בדיוק תמונת מראה של החסרונות שמניתי קודם - (1) אף אחד לא יכול להטעות אותך כי אתה מסתמך רק על המספרים של עצמך, (2) המחיר שתתעקשו עליו הוא בדיוק המחיר שנכון עבורכם, (3) אם יוותרו על ההצעה שלכם, לא יהיה לכם שום גרם של חרטה.

כל פרויקט חדש שאני מנסה לתמחר נכנס לאותה מערכת פשוטה של שיקולים - כמה זמן אני נדרש להשקיע בפרויקט הזה? כמה הזמן שלי שווה? - זה כל מה שאני מתייחס אליו. פרויקט חדש צריך להעלות את מה שאני מרוויח לשעה, אחרת אני יכול פשוט להמשיך עם הפרויקטים הקיימים. לכן, אני מציע לפרויקטים חדשים את זמן העבודה שלי במחיר של מה שאני מרוויח לשעה עם דלתא קטנה כלפי מעלה, וזה החלק השרירותי היחיד בכל התחשיב.

חושבים שאני טועה לגמרי? מוזמנות ומוזמנים להגיב לפוסט הזה.


רציתי לשתף אתכם


• בחודשיים האחרונים עבדתי על פרויקט חדש וסודי בתחום העירוניות, בתקווה שבקרוב מאוד ייצא לאור. זה אמנם גרם לכך שהניוזלטר שלי "מהנעשה בערינו" היה בהדממה, אבל בקרוב הוא ישוב לפעילות.



לעוד דברים שאני עושה כמומחה לערים - בקרו באתר שלי Urbanizator.com ואפשר גם להירשם לניוזלטר "מהנעשה בערינו" שאני מוציא מדי שבוע/יים


***


• חגגתי ארבע שנים לסיור הפמיניסטי בתל אביב. פיתחתי אותו לרגל יום האישה הבינלאומי במרץ 2017. חשבתי שאעביר אותו רק פעם אחת, אבל מאז העברתי אותו לקבוצות רבות שרצו להיחשף לפועלן של נשים שהשתתפו בהקמתה של "העיר הלבנה" וגם לנושאים פמיניסטים שעולים במהלך הסיור. לכבוד השינוי האדיר שעברתי בשנה האחרונה - ממדריך סיורים רגיל למדריך סיורים וירטואליים - באופן חגיגי העברתי את הסיור הפמיניסטי בסיור וידאו לייב און לוקיישן ליותר ממאה אנשים שהצטרפו אלי בכל העולם, והתגובות היו אוהדות. סיורי וידאו נוספים שאני עושה בתל אביב זמינים באתר VirtualTrips.io >



• עם היציאה מהסגר השלישי, חזרתי להדריך סיורים בשטח. כיף גדול לפגוש כל כך הרבה קבוצות, ובעיקר משפחות, שרוצות להצטרף אלי לסיור בתל אביב. וגם - כל עוד השמיים סגורים, אני ממשיך להדריך "תיירים" בסיורים וירטואליים. יש לי אפילו סיור וידאו מיוחד ביום הבחירות, שבו אנסה להסביר לתיירים, בעיקר מאירופה ומאמריקה, למה זו הפעם הרביעית שאנחנו הולכים לקלפיות. מוזמנות ומוזמנים להצטרף >

• הוזמנתי לתוכנית הרדיו של קובי אוז, וסיפרתי על מגדל שלום - הבורג’ חליפה של תל אביב. אפשר גם לקרוא וגם להאזין, באתר שלי שמוקדש להיסטוריה של תל אביב ולסיורים בעיר בשיטת עשו זאת בעצמכם - telaviv.tours >


• השתתפתי בסיור קולינרי לאורך רחוב שינקין של ידידי עומר כהן. היה פגז! עברנו גם ב"קפה תמר" המיתולוגי שנסגר לפני חמש שנים. לא יכולתי שלא להרהר בכך שמי שכתב את השיר "גרה בשינקין / שותה בקפה תמר..." מתמודד בימים אלה על ראשות הממשלה. וגם השתתפתי בסיור אוזניות מזעזע במועדון החשפנות "פוסיקט" לשעבר. מועדון החשפנות פעל במבנה העגול של מועדון הקולוסיאום, שהיה אבן דרך בתרבות הבילויים התל-אביבית, והיום הוא מארח יזמים חברתיים. אבל השאריות של מועדון החשפנות נותרו מאחור, וסיור האוזניות שהשתתפתי בו הוליך אותי בין החללים השונים וסיפר לי את הסיפור של האנשים שניצלו והנשים שנוצלו. צפו בסטוריז >




לעוד דברים שאני עושה כמדריך סיורים בתל אביב - בקרו באתר שלי TelAviv.tours, ואפשר גם להירשם לקבלת עדכונים במייל.


***


• תמכתי באחד הפרויקטים הכי חשובים שנוצרו פה בשנים האחרונות - הספר "קול התור" בעריכת אופיר טובול. הספר הזה נועד להשלים את החסר בהיסטוריה של הציונות ולספר על הוגים ספרדים שהחזיקו בתפיסות שונות ומגוונות של ציונות. אפשר לקרוא לזה ציונות מסורתית. אם עד היום בבית הספר תלמידים לומדים על הציונות המדינית של הרצל והציונות הרוחנית של אחד העם ועל הציונות הסינתטית של חיים ויצמן ועל הציונות הדתית של הרב ריינס - אולי בקרוב הם גם ישמעו על הציונות המסורתית של הוגים שנולדו מחוץ למזרח אירופה. הפרויקט הצליח להגיע ליעד המימון שלו, ויצא לאור. להזמנת "קול התור" > (אני לא מקבל עמלה, רק מפרגן)

• הפודקסט "היסטוריה לילדים" הגיע ליותר מ-2 מיליון האזנות. וואו! אני ממש גאה להיות שותף לפרויקט הזה, בניצוחו של יובל מלחי, שמשמח כל כך הרבה זוגות אוזניים. בפודקסט היסטוריה לילדים, שייכנס בקרוב לעונה החמישית שלו, תמצאו הרבה פרקים שאני כתבתי - למשל, על בן-גוריון והרצל, על הארי הודיני ומהטמה גנדי, על הדינוזאורים ועל הקרקס ועוד... יובל הוא שעורך ומקריין את כל הפרקים, ועושה אותם לחגיגה של ממש. לא פלא שהרבה ילדות וילדים מעדיפים ללמוד היסטוריה ממנו.

• עברתי למשרד חדש באורבן פלייס במגדל שלום. מקווה שיום יבוא וגם אצליח לסדר אותו... זה הנוף מהמשרד (לא שלי). אם אתם בסביבה, אתם מוזמנים לקפוץ לביקור.













13/02/2021

איך לא לתמחר את עצמך (וגם איך כן) - חלק א'

בשבועיים האחרונים התחלתי פרויקט חדש. למעשה, זו דרך חדשה לבצע פרויקט ישן, אבל הדרך החדשה הזו כל כך שונה וכל כך הרפתקנית, שמבחינתי זה בעצם להתחיל משהו מאפס. במסגרת הפרויקט החדש הזה, הייתי צריך עוד ידיים עובדות (כאלה שיודעות להקליד...) אז התחלתי לחשוב איך לעשות את זה. למעשה, כבר הרבה זמן חשבתי איך הכי נכון לעשות זאת.

כתבתי פוסט שמתאר בשורה את הצורך שלי ופרסמתי אותו בכמה קבוצות פייסבוק ספציפיות. מיד היו לי די הרבה פניות. הבנתי שאני לא הולך לבקש קורות חיים, כי זו דרך לא טובה לעבד את הנתונים. אני באמת אשב ואקרא עכשיו קורות חיים של שלושים אנשים ואבחר את מי שהכי מוצא חן בעיני? הייתי צריך לפתח שיטה יותר זריזה ויעילה.

הבנתי שאני צריך טופס, שדרכו אוכל לאסוף את הנתונים על האנשים שמעוניינים לעבוד איתי. התחלתי לבנות טופס בגוגל פורמס, אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא מספיק טוב. בדקתי כל מיני תחליפים ובסוף נחתתי על Typeform - שירות מהמם ליצירת טפסים (לא מקבל מהם עמלות, והלינק הוא לא אפיליאייט... סתם מפרגן). כל טופס נראה כמו יצירת מופת, והנתונים שמתקבלים הרבה יותר מאירי עיניים.

כשבניתי את הטופס בעצם הבנתי שאני לא רוצה לדעת דברים שהם לא רלוונטיים. העבודה היא בכל מקרה מהבית, אז מה זה משנה איפה המועמד/ת גר/ה. בשלב הזה אני אפילו לא רוצה לדעת את השם משפחה של המועמד/ת (פשוט כי זה יכול ליצור הטיות קוגניטיביות לא רצויות). הבנתי שאני רוצה לשאול רק את המינימום ההכרחי. צמצמתי את הטופס לשלושה חלקים - (1) שאלות סף (שחייבים לענות עליהן כן כדי להמשיך, כי אחרת פשוט אין אפשרות חוקית שנעבוד ביחד), (2) תיאור של הפרויקט ושל התפקיד, (3) שתי השאלות הכי חשובות - כמה תפוקה אתה יכול לייצר בפרק זמן נתון, וכמה כסף תבקש עבור כל יחידת תפוקה.

התוצאות היו מאלפות. הנתונים שמתקבלים דרך טופס של Typeform מראים גם כמה זמן לקח לאנשים למלא את הטופס, ובאיזה חלק אנשים בחרו לעזוב את הטופס ולא להמשיך. ראיתי בטופס אחד שיצרתי אחוזי נשירה של 50%. זה היה מהמם. זה בדיוק מה שרציתי שהטופס הזה יעשה - יסנן עבורי את האנשים שבאמת רוצים לעבוד איתי, ושאני ארצה לעבוד איתם.

עוד דבר שראיתי היה שונות עצומה בין מועמדים/ות בתימחור העבודה. פערים של אלפי שקלים בין ההצעה הכי נמוכה להצעה הכי גבוהה. אפשר להסביר את השונות הזו בצורה פשוטה - למועמדים/ות שונים/ות יש כישורים שונים, ניסיון שונה, השכלה שונה וכו'. בכל זאת, אני חושב שזה לא הסבר מספיק טוב. אני חושב שהסיבה העיקרית היא שאנשים לא יודעים איך לתמחר את עצמם. ליתר דיוק, אני חושב שהם עושים לעצמם שירות לא טוב בצורה שבה הם בוחרים לתמחר את עצמם.

אז רציתי לכתוב על איך לא כדאי לתמחר את עצמך (וגם איך כן) - וכל זאת בפוסט הבא.


רציתי לשתף אתכם


• את "סטודיו העיר האוטונומית" היכרתי רק לאחרונה. הוא פועל במסגרת המחלקה לעיצוב פנים מבנה וסביבה במכללת שנקר. לשמחתי, אדריכל עודד קוטוק, שמנחה את הסטודיו יחד עם אדריכלית תמר לוינגר, הזמין אותי להשתתף באירוע ההגשות (הווירטואלי). הסטודנטיות והסטודנטים הדהימו אותי בעבודות שהן יצרו, שבעצם חשפו אפשרויות דמיוניות ולא מוכרות לעתיד המרחב העירוני בישראל, כשתל אביב משמשת עבורם כארגז החול. המון תודה לעודד שהזמין אותי, ואני מקווה שהתובנות שלי תרמו לסטודנטיות ולסטודנטים.

• שיגרתי גיליון נוסף של הניוזלטר "מהנעשה בערינו" המוקדש לקהילת האורבניסטיות והאורבניסטים בישראל - גיליון מס' 154 - עם חומרים טובים לאנשים שאוהבים ערים.

• ביקרתי בגינת העלייה - מרחב ציבורי חדש שנפתח לאחרונה בתל אביב, וכבר מייצר שערוריות. העליתי סטוריז מהביקור: צפו באינסטגרם >


לעוד דברים שאני עושה כמומחה לערים - בקרו באתר שלי Urbanizator.com ואפשר גם להירשם לניוזלטר "מהנעשה בערינו" שאני מוציא מדי שבוע/יים


***


• העברתי את האתר שלי לדומיין חדש ואלגנטי - telaviv.tours

• הדרכתי סיור Zoom לקבוצה של 385 (!) משתתפים/ות ש"הלכו" איתי לאורך שדרות בן-גוריון בתל אביב. תודה למחוז הציוני בבולטימור שהזמינו אותי שוב, ולכל המשתתפות והמשתתפים בסיור הווירטואלי הזה !



• הדרכתי סיורי וידאו לייב און לוקיישן דרך פלטפורמת VirtualTrips.io - ויוצא שבזמן האחרון, לפחות פעמיים בשבוע, אני מדריך כמאתיים תיירים/ות וירטואליים/ות ברחבי תל אביב.

ככה זה נראה מהעיניים של המשתתפים/ות בסיור הווירטואלי

וככה זה נראה מהעיניים שלי


לעוד דברים שאני עושה כמדריך סיורים בתל אביב - בקרו באתר שלי telaviv.tours, ואפשר גם להירשם לקבלת עדכונים במייל.


***


• עלו לאוויר שני פרקים נוספים בפודקסט "היסטוריה לילדים" שאותם אני כתבתי - על אדיסון וטסלה ועל ההיסטוריה של פארקי השעשועים. בשנה החולפת הפודקסט הזה של יובל מלחי, שיש לי הזכות לכתוב עבורו, צבר יותר ממיליון (!) האזנות. הוא גם הוכתר בתואר פודקסט השנה בקטגוריית הילדים על ידי אתר גיקטיים. העונה הרביעית של הפודקסט הגיעה לסיומה, ואנחנו כבר עובדים במרץ על העונה החמישית.


31/12/2020

לייב און לוקיישן

לקראת השנה האזרחית החדשה - אני מאחל לכל אחד ואחת מכם, שתהיה שנת 2021 טובה! בשלושת החודשים האחרונים הספקנו להיכנס לסגר, לצאת ממנו ו... להיכנס שוב. זו הפעם השלישית שאני מקפיא את הסיורים שאני מדריך בתל אביב מאז החל המשבר העולמי. אבל, לשמחתי, אני עדיין עובד. איך זה קרה? הנה תיאור של העניינים מתחילת המשבר ועד היום, עם כמה תובנות על הצעדים שאני חושב שעזרו לי לשמור על העבודה שלי כעצמאי.

בקצרה - עדיין מבסוט

בהתחלה בהתחלה

אל הסגר הראשון נכנסתי במחשבה שאין מה לעשות. גם ככה היו לי עוד פרויקטים אחרים לעבוד עליהם, ושמחתי על ההזדמנות להתמקד בזמן שאני לא יכול להדריך סיורים בתל אביב. תובנה ראשונה: גיוון בפרויקטים הוא בגדר פיזור סיכונים - במקרה שאחד הפרויקטים מפסיק יש לך על מה להישען

בכל זאת, הרגשתי צורך לבדוק איך אני בכל זאת יכול להדריך סיורים באמצעים וירטואליים. זה גם נטייה אישית שלי לכיוון טכנולוגי, אבל בעיקר דחיפה מחבר-קולגה שהלך בכיוון הזה והיו לו כמה המלצות. תובנה שנייה: אל תחששו לדבר עם קולגות כי הם יוכלו לעזור לכם להתקדם.

לפתע, מצאתי את עצמי מפתח מוצר חדש, שלא חשבתי שבכלל יהיה לו ביקוש - סיורים וירטואליים. לא ידעתי מה זה אומר בדיוק, אבל התחלתי לנסות. בהתחלה יצרתי מעין סיורי 360 מעלות, משהו בסגנון גוגל סטריט וויו. אחר כך, גם הצגתי אותם בזום לכל מי שהיה מוכן להתנסות בזה ביחד איתי.

מניסיונות לאבטיפוס

אחרי כמה ניסיונות הגעתי למוצר שהאמנתי בו. הסיורים הווירטואליים שיכולתי להתגאות בהם היו אלו שבהם פשוט החלפתי את הרקע הווירטואלי שלי ב-zoom. בכל החלפה של הרקע, כאילו קפצנו מתחנה אחת בסיור לתחנה הבאה - ולא היה צריך יותר מזה כדי להעביר את המסר הזה לקהל. גם שיפרתי את האינטראקטיביות של הסיור עם חידון כיפי בסוף.

פניתי לכמה גופים, וכמה גופים פנו אלי, אחרי ששיווקתי את המוצר ברמה די בסיסית ברשתות החברתיות. זה עבד. כמה לקוחות מוסדיים הזמינו ממנה סדרה של סיורי זום כאלה. כך יצא שהפיתוח של התוכן (למצוא תמונות, לכתוב את התכנים, לנסח חידות) הצדיק את ההשקעה... תובנה שלישית: מדדו כמה זמן אתם משקיעים בפיתוח של מוצר חדש כדי לגלות בסוף אם זה השתלם לכם.

ואז הסתיים הסגר הראשון. רציתי להיות בין הראשונים שחוזרים לשטח, ואכן, הצלחתי בכך. היו לי כמה יתרונות מובנים - אני עובד בעיקר עם ישראלים (יתרון בזמן שאין תיירים מחו"ל), ובעיקר עם משפחות גרעיניות (יתרון בתקופה שבה חוששים מסיורים קבוצתיים שבהם יש אנשים שלא מכירים), והסיורים שלי הם לגמרי באוויר הפתוח (יתרון בתקופה שבה חוששים להיות במקומות סגורים מחשש להידבקות). בכל זאת, החלטתי שלא לוותר על מה שכבר פיתחתי, והמשכתי לשכלל את הסיורים הווירטואליים במקביל לסיורים בעולם האמיתי.

מאבטיפוס למוצר

הסגר השני לא היה מפתיע, אבל הוא בא בהפתעה. שוב נשענתי על הפרויקטים האחרים שלי, אבל בפעם הזו כבר היו לי את הסיורים הווירטואליים מוכנים מראש. כך יכולתי להמשיך להדריך סיורים בסגר השני, פשוט באופן וירטואלי. תובנה רביעית: לפעמים כדאי לשמור פרויקט על אש קטנה למקרה שרוצים לחזור אליו ולהתניע אותו מחדש.

החידוש העיקרי בסגר השני ולאחריו היה סיורי וידאו לייב און לוקיישן. במקום להחליף את הרקע הווירטואלי שלי כדי לדמות את האתרים שאני מדבר עליהם, יכולתי פשוט לצאת החוצה עם הסמארטפון ולשדר מהשטח (הודות להגדלת מגבלת המרחק לאלף מטר). זה קרה בזכות שיתוף פעולה שלי עם כמה פלטפורמות לסיורים וירטואליים מהסוג הזה, שאיתן יצרתי קשר. תובנה חמישית: גם אם פיתחתם מוצר שאתם מרוצים ממנו, תמשיכו לחפש מה עוד עושים בתחום, כי יכול להיות שתמצאו דברים שיעזרו לכם לשכלל את המוצר שלכם.

בסיורי וידאו לייב און לוקיישן אני בעצם נמצא בשטח. למשל, אני יכול להיות בנווה צדק ולדבר עם קבוצה של אנשים מכל העולם, שאליהם אני משדר את המראות והקולות שמסביבי. וכך יצא שבסתיו 2020, בזמן שתיירים מחו"ל בכלל לא יכולים להיכנס לישראל, אני הדרכתי *מאות* תיירים והראיתי להם את תל אביב. מגניב, לא?

ככה זה נראה מהעיניים שלי

ככה זה נראה לאנשים מהצד

שמחתי להצטרף למיזמים בינלאומיים של סיורי וידאו לייב און לוקיישן. עכשיו אני הנציג הישראלי של מיזם WalkWithMe הברלינאי ושל מיזם VirtualTrips הלונדוני (ייתכן שבקרוב גם אהיה בפלטפורמה נוספת... ווינק ווינק). תובנה שישית: להיות הראשון במיזם חדש יכול להתגלות כיתרון משמעותי.

ובנימה אישית - אם אתם/ן אוהבים/ות לטייל בעולם וממש מבואסים מהתקופה הזו, כדאי לכם להתנסות בסיורים וירטואליים! זה מאפשר לראות עולם, להעשיר את עצמכם/ן בידע, ולפנטז על הטיול הבא.

מבחינה מקצועית, לא הייתי יכול לדמיין שהפרויקט הכי משמעותי שלי בשנה הזו יהיה פרויקט הסיורים הווירטואליים. זה היה חתיכת בלת"ם. בשלב הזה קשה לומר שזה מצדיק את ההשקעה מבחינת עלות-תועלת. יש ספקנות רבה בקהילת המדריכים/ות בעולם, ועוד ימים יגידו אם סיורים וירטואליים זה טרנד חולף או שנראה שימושים מעניינים של זה בעתיד. מה שאני כן יכול לומר בוודאות זה שהפרויקט הזה עזר לי להמשיך לעשות את מה שאני אוהב לעשות אפילו בתקופה שבה זה היה נראה לי בלתי אפשרי. במובן הזה, ההשקעה השתלמה. תובנה: בתקופה יוצאת דופן כדאי להתנסות בדברים יוצאי דופן.


רציתי לשתף אתכם

הדרכתי סיורי לייב און לוקיישן - דרך מיזם WalkWithMe (סיור וירטואלי פרטי על פי הזמנה) ודרך מיזם VirtualTrips.io (סיורים וירטואליים קבוצתיים שאפשר להצטרף אליהם). כנראה שאני מדריך הסיורים שהביא הכי הרבה תיירים לתל אביב בחודשיים האחרונים. ואפילו התחלתי לחפש עוד מדריכים לסיורים הווירטואליים.

הגימבל ואני

הדרכתי סיורים וירטואליים בזום - תודה לכל מי שהזמינו ממני סיורים וירטואליים בתקופה שבה היה קשה למצוא תירוץ ליצור אינטראקציה אנושית בשביל הכיף. אפילו סיפרו על מה שאני עושה בחדשות! ואפילו הזמינו אותי להעביר סדנא לתלמידי בית ספר במודיעין, כדי שגם הם יוכלו ליצור בעצמם סיורים וירטואליים. הנה למשל צילומי מסך מהסיור הווירטואלי המיוחד שערכתי לקהילת "אחוקיניישן":




הדרכתי סיורים בעולם האמיתי - עם היציאה מהסגר השני חזרתי בזריזות להדרכת סיורים... בנווה צדק, בגן החשמל, במושבה האמריקאית ועוד.



הופעתי ל-15 שניות בטלוויזיה בסרט התיעודי "רצח בקולנוע צפון". אולי אספר בפוסט הבא בבלוג על מה שהוביל אותי לזה ולמה זה חשוב. בינתיים תוכלו לצפות בקטע שבו הופעתי או אפילו בסרט המלא ביוטיוב. תוכלו גם לקרוא את מה שכתבתי על אותו מקרה מוזר שאירע בתל אביב בשנות ה-50' בפוסט שסחף כמעט 300 לייקים ו-100 תגובות.


• לכבוד חג החנוכה, פרסמתי מעין משחק "חפשו את המטמון" שבו צריך לגלות את כל החנוכיות שמסתתרות בלב תל אביב. הן נמצאות שם כל השנה, אבל זה מרגש במיוחד לגלות אותן בחנוכה. קראו עוד: חפשו את החנוכיות >

חנוכיה ועצי אשוח בדיזנגוף סנטר

לעוד דברים שאני עושה כמדריך סיורים בתל אביב - בקרו באתר שלי TLVXP.com, ואפשר גם להירשם לקבלת עדכונים במייל.


***


מפגש אורבניסטים! נפגשתי בפארק קריית ספר עם אורבניסטים - ואורבניסטית! - כדי לדון על איך ייראו הערים שלנו בעתיד. נרשמה קצת אופטימיות וקצת פסימיות. וכל הכבוד ליוזמי המהלך...


פודקסט מהנעשה בערינו! העליתי פרק חדש לפודקסט "מהנעשה בערינו": שיר אהבה לעץ > בפרק הזה שוחחתי עם האמנית גרטה לאו על יצירת אמנות שהיא הציבה בפארק במינכן שמעורר דיון מרתק על הקשר שבין ערים לאינטרנט ועל האופן שבו אנחנו יכולים לדמיין מחדש את המרחב העירוני שלנו.

ניוזלטר מהנעשה בערינו! המשכתי להוציא את הניוזלטר לקהילת האורבניסטיות והאורבניסטים בישראל "מהנעשה בערינו" - עם גיליון 149 על יום הערים העולמי, גיליון 150 על העיר הדיגיטלית, גיליון 151 על בניינים נטושים, וגיליון 152 על חדשנות בערים.

• כמובן, המשכתי לתת שירותי מידע - מחקר, ייעוץ והדרכה - לגופים שונים שעוסקים בעירוניות. זו הזדמנות נוספת להודות לכל מי שבוחרים להקשיב לי בנושא המאוד רחב של איך עושים ערים טובות יותר. תודה מיוחדת לצוערי השלטון המקומי שבאו לסיור מודרך איתי בתל אביב כדי ללמוד על עירוניות, ובייחוד על כלכלה אורבנית. זהו סיור נוסף שאני עורך לאנשי שלטון מקומי - בהווה ובעתיד.

לעוד דברים שאני עושה כמומחה לערים - בקרו באתר שלי Urbanizator.com ואפשר גם להירשם לניוזלטר "מהנעשה בערינו" שאני מוציא מדי שבוע/יים


***

• מלגת צדוק שלוש - המלגה המשותפת למשפחת שלוש ולעיריית תל אביב יפו הוענקה זו השנה השלישית ברציפות! המלגה ע"ש צדוק שלוש לשנת הלימודים תשפ"א הוענקה בטקס וירטואלי בחסות המכללה האקדמית תל אביב יפו ביום רביעי, ה-11 בנובמבר 2020. המלגה הוענקה לשתי סטודנטיות שהיו בהפסקת לימודים, והמלגה תסייע בידן לחזור ללימודים ולסיים את התואר. המרצה האורחת בטקס הייתה המעצבת מיכל שומר שסיפרה על הפרויקט הנדיר שלה "עברית רב-מגדרית".

צדוק שלוש ז"ל היה יצואן פרי הדר שחי בתל אביב במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא גם סבא-רבא שלי. סבא שלי, אביעזר שלוש ז"ל, הקים את קרן המלגות על שמו בשנת 1960, ואני גאה להמשיך את מה שהוא התחיל.

צדוק שלוש היה יצואן פרי הדר

תודה לכל המשתתפות והמשתתפים בטקס >

• בהמשך לשיחתנו - יחד עם חברי, יפתח גולדוין, המשכנו להקליט פרקים לפודקסט שלנו "בהמשך לשיחתנו". הפרקים האחרונים שהוצאנו היו פרק 32 על אשמה, פרק 33 על להפסיד בכבוד, פרק 34 על אפליקציות דירוג, פרק 35 על חיסונים, ופרק 36 על סיכום שנה.

סדנת ניוזלטר למועצה לשימור אתרים - בעקבות שיתוף הפעולה שלי עם בית בן-גוריון בתל אביב, שבמסגרתו אני עורך ומוציא את הניוזלטר שלהם, פנו אלי מהמועצה לשימור אתרים כדי שאעביר סדנא בנושא לאתרי מורשת נוספים. ואכן, פיתחתי סדנא על החשיבות של ניוזלטר כערוץ תוכן ועל מה שהופך אותו לכלי אפקטיבי, שאותה העברתי למספר פורומים של המועצה.

עונה רביעית של היסטוריה לילדים - העונה החדשה של הפודקסט לכל המשפחה הכי מואזן בעברית נפתחה עם פרק משובח על... הדינוזאורים! גם עלה פרק שאני כתבתי על אריק איינשטיין בדיוק ביום השנה ללכתו. זה אחד הפרויקטים שאני הכי נהנה לעבוד עליהם, לא רק בגלל התוכן שאני יוצר, אלא גם בגלל העובדה שהפודקסטר האלוף יובל מלחי יודע לעשות עם התוכן הזה יצירות מופת. אנחנו עשינו עוד שיתוף פעולה השנה, שבו פיתחנו את התוכן לעמדות הסברה קוליות בגינת ההסתדרות החדשה בתל אביב, עם קטעי שמע על ההסתדרות ועל בן-גוריון.

• פארק המסילה - ואחד האירועים החשובים ביותר שקרו בתקופה האחרונה היה פתיחתו של פארק המסילה החדש בתל אביב. התראיינתי לאסף זגריזק מ-ynet ולנעמה ריבה מ-הארץ, וסיפרתי להם עד כמה זה מרגש שהמקום שבו הייתה פעם מסילת הרכבת הראשונה בארץ ישראל הופך להיות פארק קסום בין נווה צדק לפלורנטין. הנה וידאו שיצרתי שממחיש את המהפך. וגם העליתי סדרה של סטוריז באינסטגרם עם פתיחת הפארק, שבסופה אפשר לשמוע את הפודקסטר (וחבר שלי) נח עפרון מספר על הפארק ועלי בפודקסטו שבאנגלית The Promised Podcast.




משרד חדש - ואולי השינוי הכי גדול בחיי המקצועיים בתקופה האחרונה (ואי פעם) הוא שלקחתי משרד חדש. הוא כבר התחיל לקבל צורה, אבל הנה תמונה שלו מרגע הלידה, כשהוא עדיין ערום לגמרי:

בחלל העבודה מיינדספייס ברחוב אחד העם בתל אביב

וזו תמונה מגג הבניין לעת ערב


20/09/2020

תכלה שנה

איך מסכמים שנה כזו? השנה הזו הייתה... ובכן... מוזרה מאוד. ובכל זאת, מגיע לה שנסכם אותה. ונתחיל במספרים.

עוקבי הבלוג הזה כבר יודעים שאני מתעד את העבודה שלי במונחים של זמן וכסף. המטרה היא לדעת כמה הזמן שלי שווה. וכמובן, אפשר לחלץ מידע רב ערך מהנתונים הללו, כמו למשל הימים והשעות שבהן אני יותר פעיל, עד כמה העסק שלי רווחי או הפסדי, אלו מקורות הכנסה יש לי ועוד.

מאז החלה שנת תש"ף (זוכרים שהיה ויכוח אם צריך לכתוב תש"ף או תש"פ?... אז תש"ף) ועד לכתיבת שורות אלו תיעדתי 1,632 שעות שבהן עבדתי. שימו לב שאלו השעות שבאמת עבדתי, ולא פשוט השעות ביומן שהיה כתוב לי "לעבוד". שעת עבודה אפשר לספור רק בדיעבד. זה ה"לדפוק שעון" שלי כעצמאי.

בשנה העברית הזו היו 355 ימים. יוצא אפוא שעבדתי בממוצע 4.58 שעות בכל יום. בניגוד לאנשים אחרים שמקפידים לא לעבוד בסופישבוע ובחגים, אני פעיל גם בימים שכאלה. סיבה אחת לכך היא שאני מעדיף לעבוד פחות שעות בכל יום, גם אם זה יוצא שבעה ימים בשבוע. סיבה שנייה לכך היא שאני מדריך סיורים למשפחות, שמרבות להזמין ממני סיור בשישי-שבת.

כשהתחלתי לתעד את שעות העבודה שלי, קבעתי לעצמי יעד דומה לזה של שכיר במשרה מלאה - 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות ביום עבודה, חופשות בחגי ישראל, ימי חופש וימי מחלה. זה יוצא קצת יותר מ-1,900 שעות עבודה בשנה. בשנה החולפת קצת התרחקתי מהיעד הזה. אם בשנה שלפני כן, הייתי קרוב לרף שהצבתי, בשנת תש"ף הייתי רחוק בכ-300 שעות מהיעד. כלומר, בשנת תש"ף עבדתי פחות.

היה אפשר לפתור את זה בקלות עם התירוץ להכל בימים אלה: קורונה. אלא שהנתונים מראים לי שהחסרתי הכי הרבה שעות בדצמבר, ינואר, פברואר ומרץ. במקום כ-170 שעות בחודש עמדתי על 100-130 שעות בחודש. נראה שנכנסתי לשנת חורף... גם כאן היה אפשר לחשוב שזה אולי משום שאנשים לא מזמינים ממני סיורים בתקופה זו. בכל זאת, גשום וקר. וגם מי שקובע סיור צריך לסמוך על מזלו הטוב שיהיה מזג אוויר נעים ביום שבו נצא לטיול. אבל, באופן מפתיע, היו לי לא מעט סיורים בחודשים הללו. המסקנה המתבקשת היא שפשוט לא רציתי לעבוד הרבה מעבר לזה.

מתי כן רציתי לעבוד הרבה? כשנכנסנו לסגר. התעורר אצלי רצון עז לחדש ולהציע דברים שלפני כן נראו דמיוניים (למשל, סיורים וירטואליים). ובאמת, בחודשים אפריל עד אוגוסט עבדתי בין 140-180 שעות בחודש. כפי שגם כתבתי בבלוג הזה, תקופת הסגר הייתה מאתגרת, אבל ניצלתי את ההזדמנות שבאה איתה כדי ליצור מוצרים חדשים.

מדהים לראות את הנתונים. במקום להסתמך על התחושות (המטעות) שלך, המספרים לא משקרים. אתה פשוט מכיר את עצמך טוב יותר, אתה יכול לספר את הסיפור שלך במדויק יותר, כשאתה מתעד את העבודה שלך. ומכאן, בדילוגים, אל סיכום השנה שהייתה.


רציתי לשתף אתכם/ן - סיכום שנה


הסיור האחרון לפני הסגר, מרץ 2020

הסיור הראשון אחרי הסגר, מאי 2020


• הדרכתי עשרות סיורים בתל אביב, למרות הכל. הספקתי להדריך עשרות סיורים לפני הסגר (של הגל הראשון) ולאחריו. גם השנה הסיור המוביל שלי הוא הסיור בנווה צדק, שזה גם הסיפור של המשפחה שלי - משפחת שלוש - שהיא בין המשפחות המייסדות של השכונה. כן הופתעתי לראות עלייה בביקוש לסיור נוסף - סיור בעקבות נשים בתל אביב. היו גם כמה סיורים שהתבטלו עם פרוץ המשבר העולמי, אבל התמודדתי... עם היציאה מהסגר, דאגתי לעמוד בתקן המחמיר ביותר של היגיינה ובריאות. התמקדתי בהתחלה בסיורים למשפחות (שגם ככה לא צריכות לשמור מרחק), אבל היו לי גם סיורים לקבוצות אחרות (חברות, עמותות ועוד). בייחוד שמחתי על שיתופי הפעולה שהיו לי עם מרכז קהילתי דב הוז (שהפך באחרונה למרכז קהילה אריק איינשטיין) ועם "קלאב 50". הם הזמינו ממני סדרה של סיורים, שהיו ממש בימים הראשונים שלאחר היציאה מהסגר - אנשים ממש השתוקקו לצאת לטייל! בשנה הקרובה אני תלוי בחסדי נגיף הקורונה, וכרגע זה לא נראה טוב. אני חושש שגם אם בחצי השני של השנה אוכל להדריך קבוצות (או, למצער, משפחות גרעיניות בסיורים פרטיים), בסתיו ובחורף הקרובים אצטרך להשקיע יותר בדברים אחרים.

15/08/2020

הסטודנט הנצחי

יש מילה באנגלית - irreplaceable - שקצת קשה לתרגם לעברית. המשמעות המילולית היא "בלתי ניתן להחלפה". אולי בימים אלה, אפשר לקצר את זה קצת ל"לא חליפי"... מה שבטוח, באנגלית זה יותר מתגלגל על הלשון. עד כדי כך שביונסה אפילו שרה על זה שיר...

חשבתי לעצמי איזו מילה יפה זו, כשנתקלתי בכתבה Here’s how you can make yourself irreplaceable in tomorrow’s job market - ובעברית: כך תהפוך את עצמך לבלתי ניתן להחלפה בשוק העבודה של המחר. זהו ראיון עם ראבי קומאר, נשיא ענקית הטכנולוגיה ההודית Infosys. עד לשנת 2022, אומר קומאר, ייעלמו מן העולם 75 מיליון מקומות עבודה. במקביל, ייווצרו 135 מיליון עבודות חדשות.

אם כך, מה יהיה ההבדל בין העבודות הישנות לעבודות החדשות? ובעצם - אילו מיומנויות אנחנו צריכים לרכוש כדי למצוא את עצמנו בצד של אלו שנשאר להם מקום עבודה?

קומאר מספר על שני שינויים גדולים - המעבר מפתרון בעיות למציאת בעיות, והמעבר מרפטטיביות ליצירתיות. עם השתכללות הטכנולוגיה, אנחנו נמצא את עצמנו בנחיתות ביחס לבוטים שיכולים לפתור בעיות מהר יותר ובצורה מדויקת יותר מאיתנו. בנוסף, תילקח מאיתנו העבודה הרפטטיבית, שבוטים לא מתעייפים או משתעממים מלבצע. אז מה יישאר לנו לעשות? אנחנו נצטרך למצוא בעיות, להחליט מה הבעיה שהכי בוער לתת לרובוט לנסות ולפתור. אנחנו נצטרך למצוא כל הזמן בעיות חדשות, כדי להצדיק את קיומנו, ומכאן גם הצורך ביצירתיות.

למעשה, קומאר אומר שאנחנו נצטרך להישאר סטודנטים במשך כל החיים. תהליך הלמידה ימשיך עד אינסוף. כל הזמן נצטרך לאסוף עוד מידע על העולם המשתנה כדי להבין מה אנחנו צריכים לשנות בעצמנו. העובד של המחר הוא הסטודנט הנצחי.


דוגמא טובה למקצוען אמיתי שלמד ושינה את העסק שלו


בזמן האחרון אני משקיע יותר זמן למידה בתחום של הסיורים שאני מדריך בתל אביב. הסיור המוביל שלי בנווה צדק הוא פחות או יותר אותו הסיור מאז שפיתחתי אותו לראשונה בשנת 2008. וואו... זה מוצר שהולך איתי למרחקים אחרים. יש לי אמון מלא בו. אבל אני גם מבין שאני אצטרך להשתכלל כדי להתמודד עם תחרות גוברת, וגם כדי לענות על צרכים שמשתנים. למשל, שמתי לב שהאנשים שפונים אלי בתקופה האחרונה מבקשים סיור מודרך באזור אחר בתל אביב. זה בסך הכל הגיוני, כי רבים כבר השתתפו בסיור כזה או אחר בנווה צדק. זה עודד אותי לקדם את סט הסיורים האחרים שאני מציע, באזורים פחות מוכרים של העיר.

לא כל החוכמה נמצאת אצלי. אני מקדיש יותר זמן עכשיו כדי ללמוד ממדריכי סיורים אחרים. התחברתי לכמה ניוזלטרים מעניינים בנושא הזה. אני חושב שזו דרך מצוינת שכל איש מקצוע צריך לאמץ, כי זו דרך קלה יחסית להתעדכן בחידושי המקצוע. בכל תחום שבו אתם נמצאים, בטוח שיש ניוזלטר חינמי שיכול להישלח אליכם למייל, ותוכלו לפתוח אותו בכל תדירות שתחפצו. אל תפספסו את ההזדמנות ללמוד כל הזמן.

ועוד ערוץ של למידה שאני מאוד אוהב - פודקסטים. בזמן ששוטפים כלים, או מורידים את הכלב, או כשנוסעים באוטו (אני פחות נוסע באוטו, אז בדרך לסיור שאני הולך להדריך...) - זה זמן מעולה לצרוך תוכן אודיו. פודקסט הוא בעצם תוכנית רדיו שאפשר להאזין לה דרך הסמארטפון. יש מיליוני פודקסטים באנגלית, וגם בעברית בטח יש כבר כמה אלפים. בזכות העובדה שכל אחד עם מיקרופון, מחשב וחיבור לאינטרנט יכול להקליט פודקסט, אפשר למצוא פודקסטים על נושאים איזוטריים, או שפשוט מיועדים לקהל מאוד מסוים. למשל, פודקסט על ספרי הארי פוטר, פודקסט לחובבי להקת הביטלס, פודקסט למעצבים אורבניים ועוד.

לאחרונה התחברתי לפודקסט The Low Season של Wouter - מדריך סיורים ברלינאי, שהחל לשוחח עם מדריכים בכל העולם על איך הם מתמודדים עם המצב הנוכחי. לשמחתי, הוא גם הזמין אותי להשתתף בפודקסט, ושיתפתי אותו בכמה מהמחשבות שלי - על הקשר בין תיירות לעירוניות, שהפך לקונפליקט של ממש במקומות מסוימים; על האופן שבו מדריכי סיורים יוצרים תחושה של מקום; ועל כך שלא כדאי לנו "לחזור לשגרה", לחזור למה שהיה לנו לפני משבר הבריאות העולמי, ובמקום זה עדיף שניצור לעצמנו שגרה חדשה. אני ממש ממליץ לכל מדריך סיורים להאזין לפודקסט הזה באופן קבוע, כי בכל פרק אני מוצא תובנות חדשות. להאזנה לפרק שבו השתתפתי >





רציתי לשתף אתכם



• הוצאתי גיליון חדש של הניוזלטר "מהנעשה בערינו" לאורבניסטים ואורבניסטיות בישראל - התחל בנסיעה 🚘

לעוד דברים שאני עושה כמומחה לערים - בקרו באתר שלי Urbanizator.com ואפשר גם להירשם לניוזלטר "מהנעשה בערינו" שאני מוציא מדי שבוע/יים


***


• שמחתי להתראיין לכתבה "לטיול יצאנו: מדריכי טיולים מספרים על הפינה האהובה עליהם בארץ". גלו מה היה המקום שאני המלצתי עליו בקישור הזה > 

• ירון לונדון התארח במיזם Zoomeet (מפגשי זום עם דוברים/ות מעניינים/ות) והקרין קטע מהסרט התיעודי החדש שלו על הסיפור המוזר של קולנוע צפון, שבו השתתפתי. אם אתם סקרנים להציץ - היכנסו לשיחה עם ירון לונדון ודלגו לדקה 15:30 בקישור הזה >


מאחורי הקלעים


לעוד דברים שאני עושה כמדריך סיורים בתל אביב - בקרו באתר שלי TLVXP.com, ואפשר גם להירשם לקבלת עדכונים במייל.

08/08/2020

מפיתוח לביצוע

בעיצומו של משבר הבריאות העולמי, עברתי הסבה מקצועית מהירה. ממדריך סיורים הפכתי למדריך סיורים וירטואליים. זה היה מהפך זריז. עכשיו אני כבר אחרי כמה וכמה סיורים בעולם האמיתי (חודש יולי היה עמוס בצורה בלתי רגילה, אולי מרוב אנשים שרצו לחזור לטייל אחרי הסגר הממושך). הגיע הזמן לסכם את פרויקט הסיורים הווירטואליים.

כמו כל פרויקט חדש, התחלתי לתעד את השעות שבהן עבדתי על הפרויקט הזה כבר מן הרגע הראשון. אני מחלק את הזמן שאני משקיע בפרויקט לארבע קטגוריות - ביצוע, שיווק, ניהול ופיתוח.

- "שעות ביצוע" הן שעות שיש מי שמשלם לי עליהן. זה מה שנקרא גם Billable hours.
- "שעות שיווק" נועדו להרחיב את רשת הלקוחות.
- "שעות ניהול" לא מייצרות ערך. זה הזמן שבו אני עונה למיילים, מתעד שעות עבודה, מוציא קבלות ושאר אדמיניסטרציה.
- "שעות פיתוח" מושקעות ביצירה של פרויקט חדש, שעדיין לא ברור אם יניב ערך

פרויקט הסיורים הווירטואליים התמיין בקלות לקטגוריה "פיתוח". לא ידעתי אם הוא ייצר איזשהו ערך, אם יהיו לו לקוחות.

בסך הכל, תיעדתי 126 שעות עבודה בחודשים האחרונים. היו לי עשרות לקוחות מזדמנים ושני לקוחות "גדולים" שהזמינו ממני כמה סיורים. בסך הכל, הרווחתי כ-3,500 ש"ח מהפרויקט. לא בשמיים. יחס הרווח לשעה שלי בפרויקטים אחרים גדול יותר. אבל! (1) כמה אלפי שקלים זה עדיף על לא כלום; ולא כלום זה בדיוק מה שהרווחתי מסיורים בעולם האמיתי במשך עשרה שבועות. (2) הרבה משעות העבודה הוקדשו לפיתוח של הסיורים הווירטואליים, ורק חלק קטן מהן הוקדשו להעברת הסיור הווירטואלי עצמו. כלומר, עכשיו יש לי מוצר שסיים את שלב הפיתוח, נבדק ונוסה על קהל (ישראלי ואמריקאי), ונמכר תמורת כסף. עכשיו אפשר לשווק אותו הלאה ולהגדיל את יחס הרווח לשעה.

מה קורה כשנגמר שלב הפיתוח? הקטגוריה חייבת להשתנות. עכשיו פרויקט הסיורים הווירטואליים הסתיים, ונטמע בשני פרויקטים קיימים - "סיור בתל אביב" (שעות ביצוע, שבהן אני מדריך סיורים בתל אביב - בעולם האמיתי, ועכשיו גם בעולם הווירטואלי) ו"תוכן למטיילים" (שעות שיווק, שאותן אני משקיע ביצירת תכנים שיביאו לקוחות חדשים לסיורים בעולם האמיתי, ועכשיו גם בעולם הווירטואלי).

ספריית הסיורים הווירטואליים שלי התעשרה בשמונה סיורים בעברית ועוד ארבעה סיורים באנגלית. לצפייה:



תודה לעמותת "שכולו טוב" שהזמינו ממני את סדרת הסיורים הווירטואליים בעברית. תודה גם למחוז הציוני בבולטימור (Baltimore Zionist District) שהזמינו ממני את סדרת הסיורים הווירטואליים באנגלית.


פינת הפרגון


רציתי לפרגן לשני חברים יקרים -

מור דיעי חנני הוא איש תרבות. יש לו ידע עשיר באמנות, תיאטרון, שירה וספרות, ועוד מלא דברים. כשהתקשרו אלי בנוגע לפרויקט מסוים, שלא היה מאה אחוז בהתאמה למה שאני עושה, מהר מאוד ידעתי מי הולך להתאים בול. והנה מור מנהל עכשיו את פיתוח התוכן של מגזין אסכולות (זה הגיליון הראשון בעריכתו). כל הכבוד! עוד אצל מור >


מיכל מינסקי מדריכה סיורים מופלאים בתל אביב. כשאני לא הייתי פנוי להדריך סיור בנווה צדק, מיד המלצתי על מיכל. ואני שמחתי על השידוך המעולה לזוג שחגג ארבעים שנות נישואין. עוד אצל מיכל >



רציתי לשתף אתכם


• השתתפתי במפגש של עיל"ם (העמותה הישראלית לחקר תולדות המשפחה) שבו סיפרתי על דמותו המיוחדת של יוסף אליהו שלוש, סבא של סבא שלי. השיחה שלי זמינה כולה ביוטיוב: יוסף אליהו שלוש - הקבלן הראשון של תל אביב


בשיחה הזו גם הצגתי משהו מיוחד שעבדנו עליו במשפחה. אנחנו במשפחה חשבנו שיוסף אליהו שלוש הוא זה שצריך להופיע בסדרת השטרות הבאה. אם הוא ייבחר, הוא יהיה הנציג הראשון של קבוצה מאוד גדולה בחברה הישראלית - ילידי הארץ, "צברים". הנה עיצוב ראשוני, סכמטי, של הרעיון - 



• במהלך החודש האחרון יצאתי פעמיים למילואים. בעידן הנוכחי נהוג לצלם הכל, אבל אין לי תמונות משם בכלל. חוץ מהתמונה הזו, שלי ושל חברתי ליחידה, יעל אורן. אני ניסיתי להבין איך נראה הלו"ז שלנו בעוד אנחנו מחכים להמבורגרים משובחים במיוחד, ויעל דאגה לסלפי:


• יצאו שני פרקים חדשים של הפודקסט "היסטוריה לילדים", שאת שניהם כתבתי יחד עם יובל מלחי האלוף. אחד על המשורר הלאומי שלנו חיים נחמן ביאליק, והשני על המשוררת הלא-לאומית בכלל אבל מאוד אהובה לאה גולדברג.





• יצאו שני פרקים חדשים של הפודקסט "בהמשך לשיחתנו", שאותו אני מקליט יחד עם אושיית הנפש יפתח גולדוין - בהמשך לשיחתנו 25: טכנולוגיה שעבר זמנה וגם בהמשך לשיחתנו 26: אהבה רומנטית. אנחנו מוציאים פרק חדש כל שבועיים. עם הפרק ה-26 למעשה סגרנו שנה שלמה של שידורים, ועכשיו מתחילה העונה השנייה. אתם יכולים להאזין לנו בכל אפליקציות הפודקסטים. פשוט חפשו "בהמשך לשיחתנו" ותמצאו.




***

• שיתוף הפעולה שלי עם מרכז קהילתי דב הוז צמח וגדל. כבר היו לנו שני סיורים לקבוצות של מבוגרים, ואחר כך המשכנו עם סדרת סיורים לכל המשפחה. הסיור האחרון בסדרה יתקיים ביום ראשון 16/8 ב-17:45, והוא יהיה סיור בעקבות "נערות ריינס - הנשים שעשו את תל אביב". לפרטים והרשמה >

הנה גם תמונה מהסיור האחרון שהיה לנו - "מגלים עצמאות" - ובו עקבנו אחרי הדרמה הגדולה שהתרחשה כאן באפריל-מאי-יוני 1948. תודה לכל המשתתפות והמשתתפים! וגם תודה למרכז דב הוז על שיתוף הפעולה ועל הפרגון באינסטגרם:

• עלה הפרק המלא של הפודקסט Tourpreneur ובו שיחה חוצת יבשות על איך מדריכי סיורים מתמודדים עם הסגר ועם החזרה לשגרה ועם החשש מהגל השני (וואו, איך שהחשש התממש). כמעט כל התובנות (עדיין רלוונטיות) יכולות לשמש עצמאיים בכלל, ולא רק מדריכי סיורים. שמחתי לייצג את ישראל ולספר על איך שאני התמודדתי. להאזנה: Tourpreneur Podcast 101


• בסוף החודש יתקיים גם סיור לאורך שדרות רוטשילד ב"שביל העצמאות", כחלק משיתוף הפעולה שלי עם "קלאב 50". לפרטים והרשמה: רוטשילד, אלנבי והמלך אלברט - 25/8

לעוד דברים שאני עושה כמדריך סיורים בתל אביב - בקרו באתר שלי TLVXP.com, ואפשר גם להירשם לקבלת עדכונים במייל.

***

• הצטרפתי לצוות היועצים של "הכוורת - ההאב החברתי של ישראל". אני מסייע לסטארטאפיסטים, או לפחות מנסה לסייע להם, בעצה טובה על איך המיזמים שלהם יכולים לשרת ערים בצורה טובה יותר. בסוף התחרות שמתקיימת בימים אלה, ייבחרו שלושה מיזמים, שכל אחד מהם יזכה ב-150,000 ש"ח.

לעוד דברים שאני עושה כמומחה לערים - בקרו באתר שלי Urbanizator.com ואפשר גם להירשם לניוזלטר "מהנעשה בערינו" שאני מוציא מדי שבוע/יים


05/07/2020

רעיון עבודה

בעוד המשבר העולמי מתגלגל לו, ובישראל כבר הוכרז על "הגל השני" של המגפה, אי אפשר שלא לתהות על הכלכלה. האבטלה ממשיכה להיות גבוהה במדינות רבות. בישראל רבים עדיין לא חזרו לעבודה. הציפייה היא לגל פיטורין, גם בענפי הטכנולוגיה. מי שעוד חשב שאפשר יהיה לחזור לשגרה, מסתכל בדאגה על הנתונים - עלייה מתמדת במספר המקרים המאומתים החדשים בחודש האחרון, ובשבוע האחרון דווחנו בכל יום על מאות מקרים חדשים.

לפני חודשים רבים, נתקלתי בפוסט נהדר של מאיה המתכנתת: "כך קיבלתי חמש (וחצי) הצעות עבודה מעולות – בלי להיות נינג'ה, תותח או תמסח". בגדול, היא מתארת את הניסיון שלה למצוא עבודה חדשה, ואת ההתמודדות שלה עם המבחן הבלתי נסבל הקרוי "ראיון עבודה". היא הצליחה לקבוע לעצמה כמה ראיונות בתקופה קצרה, וכך - במקום להכניס את עצמה ללחץ לקראת כל ראיון - זה הפך לשגרה, שממתנת את הלחץ. בסופו של דבר היא אכן מצאה את מה שחיפשה, אבל התהליך לא פחות חשוב מהתוצאה.

כעצמאי, אתה לכאורה חוסך לעצמך את ראיונות העבודה. למעשה, הם פשוט מתחלפים בשיחות מכירה עם לקוחות פוטנציאליים. אולי עדיף לקרוא לזה "רעיון עבודה"? למי שפונה אליך יש רעיון למשהו שהוא היה רוצה לעשות. אתה צריך להראות לו שזה רעיון טוב, ושאתה תוכל לעבוד בלהגשים אותו.

אני מדריך סיורים בתל אביב מאז 2008, אז בתחום הזה אני כבר די מיומן. בהרבה מקרים, רעיונות העבודה שלי מסתיימים בהצלחה - הרבה מהפונים אלי אכן סוגרים איתי סיור (לזה אנחנו קוראים "המרה" - להמיר לקוחות פוטנציאליים ללקוחות משלמים). בתחומים האחרים אמנם צברתי ותק של כמה שנים, אבל בעיני זה עדיין לא מספיק. אני ממשיך להשתפשף ברעיונות עבודה.

לפני כמה חודשים היה לי רעיון עבודה שהשתבש לגמרי. החמצתי את ההזדמנות לשכנע את הלקוח/ה הפוטנציאלי/ת שזה יהיה רעיון טוב להתקשר איתי. למדתי מזה שני דברים - הדבר הראשון הוא לנהוג כמו מאיה, ולמצוא את הדרך שבה רעיונות עבודה יתקיימו בתדירות גבוהה יחסית. הדבר השני הוא לתת ללקוח/ה לדבר יותר, כי סביר שכך תיחשף לצרכים של הצד השני ותוכל להתאים את עצמך יותר טוב (בשיחה ההיא דיברתי את עצמי לדעתי, אולי מההתרגשות, והתוצאה הייתה בהתאם).

למשל, בהקשר של הסיורים, אני כבר יכול לצפות מראש אילו שאלות אני אישאל. כמובן, יש לי גם תשובות מוכנות מראש. אני לא יורה את כל התשובות המוכנות שלי בבת אחת, אלא ממתין שהשאלות יצופו מתוך השיחה. זה נותן לפונה את הזמן לעכל את המידע בקצב שלו או שלה. כדי לגלות מהן התשובות "הנכונות" חוזרים לעניין הראשון, שהוא לנהל יותר רעיונות עבודה. רק בדרך הזו, של ניסוי וטעייה, באמת אפשר לגלות מה הלקוחות יהיו מוכנים לשלם לך עליו.

כפי שסיפרתי בפוסט הקודם שלי ("מעלות חגית"), בתקופה המאתגרת הזו הצלחתי (לשמחתי הרבה, טפו טפו) גם להמשיך פרויקטים קיימים, גם להגדיל את חלקם, וגם להשיג פרויקטים חדשים. כמובן, יותר קל לשכנע לקוחות קיימים להמשיך פרויקט או להגדיל אותו מאשר לגייס לקוחות חדשים, אבל דווקא עכשיו חשוב להתמיד בחיפוש אחר לקוחות חדשים. הלקוחות הפוטנציאליים יותר בררניים עכשיו, ובמצב הנוכחי חייבים להגדיל את רשת החיפוש עוד יותר.


רציתי לשתף אתכם


יצרתי סיור קולי בשכונת גן החשמל בתל אביב - בעברית! באתר שלי אפשר להאזין לטעימה מהסיור הקולי, וגם ליצור איתי קשר כדי לקבל סיסמא לסיור הקולי המלא. אני מאמין שסיורים קוליים ייעשו לחלק יותר גדול מהעסק שלי של הדרכת סיורים בתל אביב, בייחוד בתקופה הנוכחית שבה הריחוק החברתי מרחיק אנשים מסיורים קבוצתיים. איך זה נשמע? גלשו אל הסיור הקולי בגן החשמל >

גן החשמל - עכשיו גם עם אוזניות


הנה גם הסיורים הקוליים שכבר יצרתי (באנגלית) - 
גם מהם אפשר לטעום 😋 לפני שמחליטים לרכוש...

• שיתוף הפעולה שלי עם "קלאב 50" ממשיך גם בחופש הגדול:
- הסיור "נשים גדולות בתל אביב הקטנה" יתקיים בשבת 18/7 - בשעה 10 בבוקר. לפרטים ולהרשמה >
- הסיור "רוטשילד, אלנבי והמלך אלברט" יתקיים ביום שלישי, 25/8 בשעה חמש אחרי הצהרים. לפרטים והרשמה >

• למי שרוצה לחזור לסיור הווירטואלי שהעברתי בנווה צדק עבור חברי "קלאב 50" - הווידאו זמין כעת לצפייה: סיור וירטואלי בנווה צדק עם תומר שלוש >




לעוד דברים שאני עושה כמדריך סיורים בתל אביב - בקרו באתר שלי TLVXP.com, ואפשר גם להירשם לקבלת עדכונים במייל.

***

• אני גאה להציג את עצמי בפעם הראשונה - ביפנית! לקחתי חלק בשיתוף פעולה חוצה יבשות של אורבניסטיות ואורבניסטים. כל אחד מאיתנו כתב טור בנושא האמורפי "I was there" שמתחבר לאיזושהי חוויה בעיר שאנחנו קשורים אליה. אני בחרתי לכתוב על הרגע שבו חיכיתי לאוטובוס יותר משבעים שנה... ואז הוא הגיע. הטורים שלנו נכרכו בחוברת A5 מעוצבת למשעי, שכל חובב עיצוב יפני יידע להעריך. את החוברת אפשר לרכוש באתר Traveling Circus of Urbanism תמורת 1600 ין (כ-50 ש"ח) לכיסוי הוצאות ההדפסה והמשלוח. לרכישת המגזין >


כל הטקסטים מופעים באנגלית - וביפנית!



• הוצאתי גיליון נוסף של הניוזלטר לאורבניסטים ואורבניסטיות בישראל - מהנעשה בערינו 141. הפעם שיתפתי גם שני מאמרים מצוינים (בעברית):
- של חברי הטוב עידו דמבין, שכתב על השסע בין הערים האמריקאיות הגדולות (והדמוקרטיות) לאזורי הספר המרוחקים (והרפובליקנים): "על קו פרשת המים"
- של חברת הכנסת לשעבר סתיו שפיר, יו"רית המפלגה הירוקה, שכתבה על כך שהכוח עובר למעשה לידיהן של העיריות: "בלי רבנות, עם תעודת כשרות. העירייה כפתרון לממשלה לא־תפקודית".

לעוד דברים שאני עושה כמומחה לערים - בקרו באתר שלי Urbanizator.com ואפשר גם להירשם לניוזלטר "מהנעשה בערינו" שאני מוציא מדי שבוע/יים

***

• הוזמנתי להרצות על ההיסטוריה של המשפחה שלי - משפחת שלוש - בסדרת מפגשים וירטואליים על המשפחות המייסדות של תל אביב: "ראשונים בתל אביב הקטנה". המפגש שבו אני אדבר יתקיים ביום ראשון, ה-26/7 בשעה 17:45. זהו כבוד גדול עבורי להשתתף בסדרה של עיל"ם - העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה - ולספר עוד על ההיסטוריה המשפחתית שלי. פרטים נוספים יהיו זמינים באתר עיל"ם בהמשך (כדאי גם לעקוב אחר הפרסומים בעמוד הפייסבוק של עיל"ם >) אך כבר עכשיו אפשר להירשם לאירוע הראשון בסדרה דרך הקישור הזה >



• יצא פרק חדש בפודקסט "בהמשך לשיחתנו" שאותו אני מקליט יחד עם אושיית הנפש יפתח גולדוין - "בהמשך לשיחתנו 24: נגד הממסד". הפעם דיברנו על למה בכל העולם מפילים פסלים, ובישראל דווקא לא. להאזנה >


• אני רוצה לפרגן לחברה טובה שמרימה סטארטאפ בתחום הכלכלה השיתופית שנקרא Yaya. המיזם הזה מאפשר ליותר ילדים להיות מאושרים מצעצועים חדשים ומרגשים, מבלי להגדיל את החור בכיס של ההורים ומבלי לזהם את הכדור. אם יש לכם חברות וחברים שהם הורים וגרים בניו יורק, זה הזמן לחשוף אותם למיזם הנהדר הזה: Yaya >

28/06/2020

מעלות חגית

בכניסה למוזיאון תל אביב יש כבש (=רמפה) שמעלה את המבקרים אל קומת הגלריות. זו אמנם לא יצירת אמנות, אבל הזוויות החדות, הקווים הארוכים המודגשים, הפכו את הכבש הזה לאיקוני. לפני כמה שנים הוחלט לקרוא לכבש הזה "מעלות חגית" על שם האמנית חגית לאלו.



חגית לאלו נולדה ב-1931 בפתח תקווה, בת לברכה וישעיהו שטרייט. בשנות ה-50' נסעה ללמוד באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה. כשחזרה ארצה, ארגנה לעצמה תערוכת יחיד. כשביקר בתערוכה חיים גמזו, מנהל מוזיאון תל אביב לאמנות, הוא הביט ביצירות בשתיקה, ואז אמר "קשקושים!" - המסע של חגית לאלו אל לב סצנת האמנות הישראלית לא צלח. עוד על כך במאמר: "חייה ומותה של חגית לאלו, הציירת שלא הספיקה לפרוץ דרך בשדה האמנות הישראלי" מאת שני ליטמן.



אני מספר עליה, ועל עוד נשים שפעלו בתל אביב, בסיור מיוחד שפיתחתי: "נשים גדולות בתל אביב הקטנה". התחלתי לפתח אותו לקראת יום האישה הבינלאומי בשנת 2017 מתוך מחשבה שאדריך אותו פעם אחת. עכשיו פונים אלי אנשים שמתעניינים בסיורים ומבקשים את הסיור הזה.

למה אני מציין את זה? כי אתה לא יכול לדעת מה יצליח. אתה יכול לנחש, להניח, לשער. ובכל זאת, עד כמה שתחקור ותעמיק מבעוד מועד, לעולם לא תוכל לדעת מה הלקוחות שלך ישמחו לשלם עליו. לכן, אני תמיד שומר על דלת פתוחה לפרויקטים חדשים. בשבוע החולף הזמינו ממני שני פרויקטים חדשים (אחד גדול בתשלום, ועוד אחד קטן יותר), וגם עבדתי על שני פרויקטים חדשים משל עצמי (מוצר חדש שאני עדיין בודק איך הכי נכון להוציא אותו, וגם משהו קטן שאני יזמתי ואולי תהיה לו המשכיות - ראו בהמשך על הפודקסט שהשתתפתי בו).

אגב, חגית לאלו היא דודה של אימא שלי. בשנים האחרונות, המשפחה דאגה להנצחתה. היום תוכלו למצוא את מעלות חגית במוזיאון תל אביב, וגם את חדר חגית לאלו במוזיאון ישראל שבירושלים. יצירותיה תלויות בשני המוזיאונים בתערוכות הקבע. הספר "ציירת שמתחילה מהסוף", שמאגד רבים מציוריה, יצא לאור כשתערוכה שלה הוצגה במוזיאון תל אביב לפני שנים מספר.

בקצה הכבש, במבואה של מוזיאון תל אביב לאמנות, תמצאו גם מסך דיגיטלי שמקרין כמה מיצירותיה, ואפשר לדפדף ביניהן. השבוע ראיתי שם קבוצה של מבקרות שהמדריכה סיפרה להן על חגית לאלו:



אולי הסיפור של חגית לאלו מעצים את מה שאני מנסה לומר - אתה לא יודע מה יצליח, ואתה גם לא יודע מתי הוא יצליח. חגית לאלו לא זכתה שיצירתה תזכה להערכה בימי חייה. רק לאחר מותה היא זכתה שעבודותיה בסגנון האקספרסיוניזם המופשט ייחשבו ליצירות מופת. אולי בשל כך, חשוב לאזן בין דברים שאתה יותר בטוח בהם, שכבר הוכיחו את עצמם, לבין דברים חדשים - שגם אם לא יצליחו מיד, אולי יהיה להם פוטנציאל להצליח בעתיד.


רציתי לשתף אתכם


• השתתפתי בהקלטת פרק לפודקסט Tourpreneur המיועד למדריכי סיורים ויזמי תיירות מרחבי העולם (זה הפרויקט הקטן שיזמתי ושאני מקווה שתהיה לו המשכיות). למעשה, זה היה מפגש וירטואלי של מדריכי סיורים חוצה יבשות - יפן, אנגליה, ארה"ב וישראל (כיף להיות באזור הזמן הנכון בפגישה כזו). דיברנו על החזרה לשגרה בעולם התיירות, ובעיקר על איך מדריכי סיורים צריכים להתנהג עכשיו. יש הרבה מה ללמוד! השיחה שלנו תעלה בקרוב כפרק בפודקסט Tourpreneur, ואעדכן כשיעלה. בינתיים אני ממליץ למדריכי סיורים בפרט, ולעוסקים בתיירות בכלל, להתחבר לפודקסט הזה. אנחנו אמנם אור לגויים, אבל יש גם הרבה חוכמה מעבר לים.





• הדרכתי סיור וירטואלי נוסף - הפעם במושבה האמריקאית-גרמנית. זה אחד המקומות הפחות מוכרים בתל אביב, והסיפורים שיש שם מרתקים. לצפייה בשידור חוזר > גם הסיור הווירטואלי הזה היה חלק משיתוף הפעולה שלי עמותת "שכולו טוב" שמסייעת לאנשים הזקוקים לשיקום תעסוקתי וחברתי, באתר של "שכולו טוב" תמצאו הקלטות של כל הסיורים הווירטואליים, ואם זה מוצא חן בעיניכם - זו פעילות מקסימה שאפשר לעשות עם קרובי משפחה מעבר לים, בין אם יש מגפה עולמית ובין אם סתם רוצים תירוץ להיפגש. צרו איתי קשר במייל או בוואטסאפ



• חזרתי להדריך סיורים במציאות. היו לי שלוש קבוצות בשבוע החולף - כמעט כמו בימים רגילים. כולם שומרים על כללי הבטיחות (מסכות, מרחק, חיטוי). אני כן מרשה להתקרב קצת ולהוריד מסכות לרגע במקרה אחד יוצא דופן - כשצריך לעשות סלפי (היה צריך לעשות שלושה כדי לתפוס את כל הקבוצה):




לעוד דברים שאני עושה כמדריך סיורים בתל אביב -
בקרו באתר שלי TLVXP.com

***

• העליתי לפודקסט שלי פרק חדש מתוך המפגש הווירטואלי של המפלגה הירוקה שבו השתתפתי כדובר. להאזנה לפרק: עירוניות וקיימות >

לעוד דברים שאני עושה כמומחה לערים -
בקרו באתר שלי Urbanizator.com,

***

• עלה פרק חדש בפודקסט "היסטוריה לילדים" שאותו כתבתי יחד עם יובל מלחי הגאון - על ואסקו דה גאמה >

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...