עדיין רלוונטי?

הפיתוחים האחרונים של הבינה המלאכותית הובילו אותנו לפתחו של עולם חדש. זה לא יהיה מעבר חלק. לטכנולוגיות מיושנות לוקח זמן להיעלם. וגם - זה לא תמיד עובד בכיוון אחד. לפעמים מרגיש שמשהו הולך להיעלם מהעולם, ואז הוא חוזר (דוגמא אחת- תקליטים; דוגמא אחרת- דונלד טראמפ).

הטכנולוגיה שאפשר לקרוא לה "המוח האנושי" או "כוח אדם" היא זו שעומדת בפני אתגר גדול בימים אלה. האם היא כבר מיושנת, וגורלה ללכת בדרכו של נגן ה-DVD? האם, כמו הגלגל, זו המצאה שליוותה ותמשיך ללוות אותנו? מה יהי על המוח האנושי?

אני מניח שחלק מהאנשים הרגישו אגרוף בבטן כשהם ראו איך ChatGPT מנסח עבורם מייל או סיכום פגישה. נראה שדווקא המקצוע שהרגיש הכי בטוח פעם (תיכנות) עומד בפני אתגר לא פשוט, כשכלי AI מצליחים לכתוב שורות קוד במיומנות שרק הולכת ומשתכללת. אני הרגשתי את האגרוף הזה בבטן כשהשתמשתי בפעם הראשונה ב-NotebookLM מבית Google. היכולת של הכלי הזה לצרוך כל מיני חומרים ולהפיק מהם שיחה קולחת בין שני אנשים הדהימה אותי.

לרגע ראיתי את עצמי הופך ללא רלוונטי. אני מדריך סיורים בתל אביב כבר כמעט 20 שנה. הייתי גם מתרגל באוניברסיטה כשלמדתי לתואר שני במדע המדינה. העסק השני שלי, שהוא חברת ייעוץ של איש אחד בתחומי עירוניות ותחבורה, גם כן נשענת על העיקרון של גילוי ידע, עיבוד ידע ומסירת ידע. מה יהיה עלי בעולם שבו מכונות יכולות לעשות את כל התהליכים הללו הרבה יותר טוב ממני? למעשה, אני חושב שכל אחד צריך לשאול את עצמו בימינו: האם אני עדיין רלוונטי?

ייתכן שכבר היום כלי AI יכולים להחליף במידה מסוימת את המוצר המוביל שלי - סיור מודרך בשכונת נווה צדק שבתל אביב. ברור שזה לא בדיוק אותו דבר, אבל זה כן מחייב אותי לחשוב מה הערך המוסף שלי. מה הערך המוסף של כוח האדם שאני מביא? אני חושב שלא רק אני נדרש לחשיבה הזו. למעשה, אם אתם לא מודאגים מכך שהעבודה שלכם תהפוך למיותרת, כנראה שלא צפיתי בהרצאה המרתקת של דניאל שרייבר החייזרים נחתו – והם מוכנים לעבוד בחינם. כלל האצבע שהוא ניסח הוא שכל מה שאפשר לעשות ב-Zoom - כבר היום בינה מלאכותית יכולה לעשות טוב, ומחר-מחרתיים היא תעשה אותם יותר טובה מעובד אנושי.

רציתי לשתף אתכם

עשיתי לי מנהג לחלוק בכל פוסט כאן רשימה של דברים שעשיתי בזמן האחרון. משום שכבר הרבה זמן לא עשיתי זאת, הרשימה הפעם היא מעין סיכום ביניים של שלוש השנים האחרונות -

• הרחבתי את קטלוג הסיורים הקוליים שלי בתל אביב - אל נווה צדק, יפו העתיקה והמושבה האמריקאית-גרמנית. בפעם הראשונה גם התרחבתי אל ירושלים ויצרתי סיור קולי בעיר העתיקה. אמנם המלחמה שכבר נמשכת יותר זמן ממלחמת העצמאות קטעה את הגידול שראיתי במכירות הסיורים הקוליים, אבל גם ראיתי חודשים שבהם המכירות הגיעו לרמה של לפני המלחמה. ככל שהמצב הביטחוני יתייצב, ובשאיפה גם נראה יותר שלום באזורנו, אני מאמין שהתיירות לישראל תגדל בקצב מהיר. אני אהיה מוכן להציע לתיירים את הסיורים הקוליים (כולם באנגלית בשלב זה).

• כדי לשווק את הסיורים הקוליים שלי לתיירים שמתכננים לבקר בארץ, השקתי את הפודקסט Tel Aviv Tours (קישור לספוטיפיי | קישור לאפל פודקאסטס). בכל פרק אני מספר משהו אנקדוטלי או אקטואלי, לרוב על אירוע שקרה לאחרונה בתל אביב, כדי להמחיש מעט מהאווירה בעיר; לאחר מכן אני מספר על אחד מהסיורים הקוליים שאני מציע לתיירים שמבקרים בארץ; ולבסוף, אני נותן מידע שימושי למי שמגיעים לבקר בעיר בחודש הבא. התחלתי לפני חמישה חודשים, כך שזה ממש בתחילת הדרך, ואני מקווה לראות עם הזמן יותר ויותר מאזינים.

• העליתי לאינסטגרם שלי סטוריז מגניבים על היסטוריה תל אביבית - למה הרבה מגדלים בתל אביב נמצאים דווקא היכן שהם נמצאים? בהיילייט מגדלים בתל אביב. לכיכר הבימה בכלל לא קוראים כיכר הבימה (ועוד תשעה דברים שכנראה לא ידעתם על כיכר הבימה - בהיילט כיכר הבימה. איך גולדה הפסידה במרוץ לראשות העיר תל אביב? בהיילט על גולדה בתל אביב. וגם על כיכר הכנסת וחידון בנושא הכרזת העצמאות, והכי לאחרונה - הפגזות קודמות על תל אביב (האיראנים ממש לא היו הראשונים לצערנו).

לעוד דברים שאני עושה כמדריך סיורים בתל אביב - בקרו באתר שלי telaviv.tours

***

• קצת לפני שנפתחה הרכבת הקלה בגוש דן, הדרכתי סיור הליכתיות עבור "תחבורה היום ומחר". בניתי מסלול מתחנת רכבת השלום לכיוון מרכז תל אביב, שעומד על הנקודות העיקריות שהאורבניסט Jeff Speck מנה בספרו Walkable City. הוא זיהה כלל אצבע לעירוניות בריאה - עיר שנעים, בטוח ויעיל להתנייד בה בהליכה היא עיר טובה. סרטון של הסיור זמין כאן: סיור 10 נקודות להלכתיות - תומר שלוש.

• כמה חודשים לאחר שהרכבת הקלה החלה לנוע הדרכתי סיור נוסף עבור "תחבורה היום ומחר" שנועד להציג את ההשפעה של הרכבת על המרחב האורבני. סיכמתי את הנקודות העיקריות שהעליתי בסיור בפוסט בפייסבוק על המרוויחות והמפסידות מהרכבת הקלה בגוש דן. הדרכתי עוד סיורי עירוניות לסטודנטים ממכללת תל חי, וגם השתתפתי בקבוצת מחקר של בית ליבלינג על הבלוק העירוני בתוכנית גדס (תוכנית המתאר הראשונה של תל אביב).

• לאחרונה התארחתי בשני פודקסטים כדי לספר קצת על מה שמעסיק אורבניסטים כמוני - הפודקסט "מבטאים אילוצים" של עומר ירקוביץ', בפרק תומר שלוש והקנבס שבפינת הרחוב ⵙ מבטאים אילוצים פרק 36; ובפודקסט "שאלה טובה" של אסף פאול כהן, בפרק שאלות אורבניסטיות ואילו שאלות העיר שואלת עם תומר שלוש.

לעוד דברים שאני עושה כיועץ אורבני וחוקר ערים - בקרו באתר שלי Urbanizator.com

***

• עשיתי 175 ימי מילואים מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל". אני מדריך ביחידת ההסברה בחירום במילואים של חיל החינוך. בסדיר בכלל הייתי בהנדסה קרבית, אבל באזרחות נהייתי מדריך סיורים, וכך הגעתי לשירות מילואים ביחידה זו. בתחילת המלחמה, אני וחבריי ליחידה עברנו בין בסיסים ושטחי כינוס כדי לדבר עם כמה שיותר חיילות וחיילים ולהעביר להם שיחה חינוכית, להקניית ידע ולחיזוק המוטיבציה. חצי שנה לתוך המלחמה הדרכתי סיורים באזור הנגב המערבי, במקומות שהפכו לאתרי מורשת קרב בעקבות השבעה באוקטובר. האתרים הבולטים הם המקום שבו עמדה תחנת המשטרה שדרות, חניון המכוניות השרופות בתקומה ואתר הזיכרון למסיבת הנובה בחניון רעים. במסגרת מבצע "עם כלביא" חזרתי למסע דילוגים בין יחידות עם שיחה חינוכית על מלחמות קודמות של צה"ל ועל יחסי ישראל-איראן.

• השתתפתי בסרט התיעודי "העלייה הנשכחת" על תולדות היישוב היהודי ביפו למן התחדשותו בתחילת המאה ה-19. גם המשפחה שלי - משפחת שלוש - היא בין המשפחות שעלו ארצה סביב שנת 1840 (שנת ה'ת"ר), בעיקר מהמרחב של האימפריה העות'מאנית, ויצרו את התשתית לעליות שיגיעו כמה עשורים לאחר מכן, בעיקר ממזרח אירופה. אני משתדל להקדיש חלק מהזמן שלי להנצחה משפחתית - להנציח את אבות אבותיי שהקימו את תל אביב ועשו רבות למען המפעל הציוני.

• הצלחתי להוביל פרויקט שנמשך כמעט חמש אל קו הסיום - התרגום לאנגלית של הספר "פרשת חיי" מאת יוסף אליהו שלוש (סבא של סבא שלי) ייצא לאור בהוצאות אונברסיטת ברנדייס עד סוף השנה. כבר עכשיו אפשר להזמין מההוצאה עותק של הספר, שייקרא Between Jaffa and Tel Aviv, 1870–1930: A Memoir. התודות לכל מי שנרתמו לטובת הפרויקט הזה - דליה ברמן, אביתר שלוש ואור אלכסנדרוביץ' ממשפחתי, העורכים מישל קמפוס ואור אלכסנדרוביץ' והמתרגם מרטי פרידלנדר.