19 בדצמבר 2016

עמונה בכיכר דיזנגוף

הפסל הוא עירום

העדכונים מהימים האחרונים מותחים קו ישר בין כיכר דיזנגוף למאחז עמונה - ההתעניינות התקשורתית במפעל ההתנחלויות, ובמקרה הספציפי של עמונה, על כל הסיבוכים הלאומיים, הפוליטיים והמשפטיים שכרוכים בו, לא נפלה מההתעניינות בכיכר קטנה בלב העיר שהדעות עליה מגוונות. בעמוד הפייסבוק של העירייה העלו סרטון הייפרלאפס שתיעד את התחלת הפירוק של פסל "אש ומים" ליעקב אגם, וכתבו "התחלנו". אמנם הם קראו לפרויקט "הנמכת כיכר דיזנגוף", אבל האמן בוודאי היה קורה לזה "השפלת כיכר דיזנגוף", משום שהוא נשאל על ידי כתב ynet, איתי בלומנטל, אם הוא עודכן בנושא, ועל כך השיב: "זה ברברי... התפלאתי שהם החלו לפרק מבלי שהודיעו לי, למרות שאנחנו במשא ומתן. לא עושים דבר כזה". בכל זאת, יש לציין שכל הפרויקט תוכנן סביב הפסל של אגם. בתוכניות מופיע החדר התת קרקעי שייחפר במיוחד מתחת לכיכר המונמכת ושבו יהיו מערכות חשמל, גז ומים, שיפעילו את המזרקה. הפסל יחזור למרכז הכיכר לאחר סיום העבודות. בינתיים הוא ישהה בחניון רידינג (אני מניח שהוא יאוחסן שם, אבל לא מן הנמנע שבעירייה יעדיפו להציב אותו שם, ואולי מישהו ישחית אותו וימנע כל אפשרות להחזירו לכיכר דיזנגוף).

הכותרות היו מפוצצות, וכך גם אתר וואלה וגם עיתון ישראל היום בחרו להעניק לתהליך די משעמם של פירוק פסל קינטי את הכותרת "היסטוריה בתל אביב". ב-ynet דייקו יותר וכתבו שתל אביב נפרדת מאחד מסמליה, אבל שלחו עדכונים לכל עבר - בכל הרשתות החברתיות ואפילו בפוש נוטיפיקיישן שהגיעה לכל מי שאפליקציית ynet בסמארטפונו. מצחיק אותי לחשוב על המתיישבים בעמונה שהזמינו חברים נוספים להתבצר על ההר, ובזמן שהם שוקלים את הצעדים הבאים שלהם, הם מקבלים הודעה על התחלת פירוקה של כיכר דיזנגוף. בינתיים בגלי צה"ל שוחחו עם מור גלבוע, מנכ"ל מגמה ירוקה, על 11 עצי הפיקוס העתיקים שמתוכננים להיעקר במהלך העבודות. על עקירת עמונה תכננו אנשים "למסור את הנפש", ועל הפיקוסים? האם נראה מסירות נפש על גורלם של העצים בכיכר?

התוכניות להורדת כיכר דיזנגוף היו אמורות לצאת לפועל באוקטובר 2016. כך גם הופיע במצגת שהוצגה בפני בעלי עסקים ותושבים באזור הכיכר. למעשה, הם נדחו משמעותית - לתחילת ינואר 2017. לאורך כל הזמן הזה, דווקא בעמוד האירוע הפיראטי שנפתח בפייסבוק על ידי שניים - יונתן פלד ויונתן כרמל - נקבו בתאריך ה-3/1 לפניי חודשים רבים. האם הם ידעו משהו שהוסתר מהציבור הרחב והתקשורת? האם אז באמת יחלו העבודות?

הגדילו לעשות הצלמים אסף שפיר ובועז פסטרנק, שהלכו לתעד את פירוק הפסל, כאילו היה זה פינוי מאחז עמונה. גם בספריה הלאומית קפצו על המציאה ופרסמו סרטון חובבני, שהיה מבייש תלמיד בכיתה ד', על צינה דיזנגוף, האישה ששמה מעטר את הכיכר.



ולמי שמתגעגע/ת - הנה הכיכר, כפי שהייתה בשבת האחרונה, יום לפני שהחלו לפרק את הפסל. דווקא השבת החורפית הזו המחישה שבכל זאת יש בה משהו. אנשים באו להצטלם עם הפסל, לצלם את הילדים רצים אחרי יונים, באופן יוצא דופן גם ישבו על הספסלים וחיפשו את קרני השמש בכיכר החפה מצל. משהו עבד שם בזמן האחרון, ודווקא עכשיו מורידים את הכיכר כדי ליצור מעגל תנועה.



לסיכום - פוסטים שכתבתי על העבר, ההווה והעתיד של כיכר דיזנגוף:
  • מה הקשר בין כיכר דיזנגוף לכיכר אתרים?
    זה היה הפוסט הראשון שלי על כיכר דיזנגוף. בעיקר ניסיתי להבין מה זו כיכר עירונית (שהיא לא סתם מעגל תנועה, אלא מקום שאנשים יכולים לשהות בו), וחקרתי את הכיכרות שהיו ברחוב אלנבי ואת היעלמותן. גם ניסיתי להבין את ההגבהה של כיכר דיזנגוף ושל כיכר אתרים, ולספר על החזית להורדת כיכר דיזנגוף
  • שלמה להט (צ'יץ') ומאבקו להגבהת הכיכר
    ראש העיר המיתולוגי צ'יץ' כל כך רצה להגביה את כיכר דיזנגוף שהוא הסתבך בדרך באמירה שערורייתית וכמעט הועמד לדין על כך. גם הקואליציה העירונית כמעט קרסה בגלל זה, אבל הוא לחץ על חברי מועצת העיר מהמפד"ל עד שנכנעו ואפשרו לו להתקדם עם תוכנית ההגבהה - למרות שלא היו לה אישורי בנייה!
  • כיצד הכיכר נחנכה, הוגבהה ובקרוב תרד
    קיצור תולדות הכיכר מהימים שהייתה פאר "העיר הלבנה" בתל אביב של שנות ה-30' דרך הקמילה של רחוב דיזנגוף והגבהת הכיכר, ועד עלייתו המחודשת בתחילת המאה ה-21. שילבתי הרבה מסמכים, תמונות, סרטונים ויצירות אמנות מתקופות שונות, שכולם מתייחסים לכיכר דיזנגוף ומדגימים עד כמה היא מציתה את הדמיון
  • התוכנית להצלת הפיקוסים בכיכר מכריתה
    לקראת הנמכת כיכר דיזנגוף צפויים להיכרת 11 פיקוסים בני 80 שנה. למה הפיקוס הוא העץ הכי מושמץ בתל אביב? מהי התוכנית שיכולה למנוע את כריתת הפיקוסים? אמנם אומרים עליו שהוא מלכלך ומרים תשתיות ולא מתאים לעיר, אבל עדיין מצער להיפרד מעצים כל כך ותיקים
  • כיכר הנשים - צינה דיזנגוף וג'ניה אוורבוך
    כיכר דיזנגוף היא אחד המקומות היחידים בתל אביב שמנציח את דמותה של אישה - צינה דיזנגוף. רק 3% מרחובות העיר קרויים על שם נשים. לא זו בלבד שהכיכר קרויה על שם אישה, אלא שהיא גם תוכננה על ידי אישה - ג'ניה אוורבוך. הפוסט הזה מוקדש לקריאה פמיניסטית של אזור כיכר דיזנגוף בואכה רחוב ריינס
  • כיכר דיזנגוף כמרקחה
    דני קרוון קורא לעיריית תל אביב להפר את החוזה עם יעקב אגם, בעלי העסקים סביב הכיכר קוראים לעירייה לתמוך בהם בתקופת העבודות, ואדריכלית קרן אנגלמן קוראת לה לוותר על מעגל תנועה לטובת כיכר חדשנית בצורת א'

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...