19 בנובמבר 2012

שקט יורים

בזמן מלחמה לא נהוג למתוח ביקורת, אבל הנה נקודה למחשבה בנוגע להתנהלות עיריית תל אביב יפו.

המקלטים בתל אביב יפו לא נפתחו ביום הראשון למבצע עמוד ענן, וגם לא ביום השני שבמהלכו נורו טילים לעבר גוש דן לראשונה מאז מלחמת המפרץ. כתבתי כאן לפני כמה ימים על התגובה המוזרה של העירייה, שפרסמה את רשימת המקלטים העירוניים (ללא מפה נוחה, ללא תרגום לאנגלית או לערבית) אך לא פתחה אותם. אז החל להיווצר הלחץ של התושבים על העירייה לפתוח את המקלטים. למחרת, ביום השלישי למבצע, לאחר ששוב נורו טילים לעבר תל אביב, הוחלט לפתוח את המקלטים. בכל זאת, הודגש כי פתיחת המקלטים נועדה רק "להרגיע את הציבור", והם מיועדים לשהייה לטווח ארוך. ההוראות הן להיכנס למרחב המוגן הקרוב ביותר (ממ"ד, חדר מדרגות וכו') ולא למקלט העירוני.

והתוצאה: 237 מקלטים עירוניים נפתחו בעלות שאינה ידועה לי. כפי שהודיעה העירייה, כרגע אין בהם צורך בכלל. בינתיים, העירייה נאלצת גם להציב מאבטחים כדי שמחוסרי דיור (ישראלים, כמו גם מהגרים מאפריקה) לא ישהו במקלטים. אולי במצב שבו המקלטים כבר פתוחים ונשמרים על ידי מאבטחים, אז כבר עדיף שיתנו למבקשי המקלט להיכנס אליו, כדי שתהיה להם קורת גג ללילה או שניים. אולי זו גם הזדמנות טובה לבדוק ולתקן את כל הליקויים שנתגלו בדו"ח מבקרת העירייה על מוכנות העיר לשעת חירום שפורסם לפני חודשיים.

העירייה מקבלת החלטות שניות טובות. המקרה הזה הוא דוגמא להתנהלות קבועה של העירייה, שבו היא מקבלת החלטות ראשונות לא טובות ואחר כך נאלצת לתקן אותן. למשל, שולחת את פקחיה לרדוף אחרי נשים שרוצות לסרוג סוודרים לעצים (ואחר כך מעודדת את זה כאמנות רחוב), מורה שלא לדרוך על הדשא או להכניס כלבים לגינה השקועה בכיכר הבימה (ואחר כך מבטלת את האיסור), פורצת מנעולי אופניים וגוררת אותם ללא התראה (ואחר כך מפסיקה, ואחר כך מגבשת נוהל מסודר) ועוד מקרים של "שיטת מצליח".

זה קורה גם בנושאים גדולים יותר כמו דיור ותחבורה - כבר שנים שמדי יום נכנסות לתל אביב חצי מיליון מכוניות (יותר ממספר התושבים החיים בה). ההחלטה השגויה הראשונה של העירייה היא לא להשקיע בפתרונות תחבורה ציבורית, וההחלטה השנייה שהעירייה נאלצת לקבל היא הקלות בחנייה לתושבים. במשוואה הבעייתית שבה יש יותר מדי מכוניות ופחות מדי מקומות חנייה, העירייה מטפלת בצד ההיצע (חניות) ולא בצד הביקוש (מכוניות), ולכן היא מקימה חניונים תת קרקעיים כאילו אין מחר (בעלות של 100 אלף ש"ח למקום חנייה אחד). כך גם בנושא הדיור - במשך שנים העירייה מתעקשת שלא ניתן לקדם דיור בר השגה, מעודדת הקמת מגדלי יוקרה, ופתאום הגיעה מחאת הדיור והכריחה אותה לעסוק גם בפתרונות דיור (למרות שכבר אפשר לראות את ההחלטות הראשונות הלא נכונות בפרוייקטים עירוניים של דיור בר השגה באמירתו של חולדאי לתושבת שכונת שפירא: "הדיור הזה הוא לא בשבילך" - אמירה אומללה שממנה משתמע שגם הדיור-בר-השגה בתל אביב נועד קודם כל למשוך אוכלוסייה חדשה חזקה על חשבון האוכלוסייה הוותיקה).

ולרגל המצב, שני סרטונים:
- יוני רכטר ועלי מוהר שרים "שיר נבואי קוסמי עליז" שנפתח במילים "כמו עמוד ענן"
- החמישייה הקאמרית במערכון מיוחד לתל אביבים תחת מתקפה


Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...