21/05/2018

לזהות מה חם

כעצמאי אני צריך לייצר לעסק שלי חשיפה. לא מספיק שיש לי עסק, אני צריך שאנשים גם יכירו אותו, נכון? אם כך, המטרה היא להגיע למקסימום אנשים במינימום עלות. בעידן הרשתות החברתיות נהוג לדבר על ויראליות. אילו רק היה לי שקל על כל פעם שמישהו אמר "יאללה נעשה סרטון ויראלי וזהו"... ובכן, זה לא ממש עובד ככה. מה שכן, אם תדעו לזהות מראש טרנדים מסוימים, תוכלו להתכונן מראש ולנצל אותם.

אני אתחיל בדוגמא מהעסק שלי של הסיורים בתל אביב. לפני יותר משנה פורסמה כתבה על "שביל העצמאות" - מיזם תיירותי חדש בתל אביב, שמחבר בין 10 אתרים שקשורים להקמת העיר ולהקמת המדינה. לא היה אתר אינטרנט עם מידע על שביל העצמאות, אז החלטתי ליצור אותו בעצמי. למעשה, כתבתי פוסט על שביל העצמאות שבו הרחבתי על כל אחד מעשרת האתרים המרכיבים אותו. לפני כחודש, לקראת חגיגות השבעים לישראל, התקיים אירוע חנוכת שביל העצמאות, אז ראיתי עלייה משמעותית בכניסות לאתר שלי.

בזכות העובדה שהתכוננתי מראש, כתבתי על השביל הרבה לפני כל אחד אחר, החיפוש בגוגל אחר הביטוי "שביל העצמאות" הפנה אל האתר שלי בתוצאה הראשונה. מספר הכניסות לאתר שלי - הוכפל. הפוסט על שביל העצמאות הפך לתוכן הפופולרי ביותר באתר, ואפילו פיתחתי מוצר מיוחד שמוצג עכשיו במיוחד בפוסט הזה (ויש כבר קונים). פשוט זיהיתי משהו שהולך להיות טרנד, והתלבשתי עליו.

על אותו עיקרון של לנסות לצפות מה יהיה מעניין, אני מנסה גם לזהות תכנים שאחרים ירצו לשתף. הנה כמה דוגמאות לתכנים שיצרתי ושזכו לשיתופים - פרק של הפודקסט שלי "מהנעשה בערינו" - 10 || להשתמש או לא להשתמש - הוקדש למיזם "אוטותל". בפרק הזה ניתחתי את תופעת שיתוף המכוניות באופן כללי ותיארתי את ההתנסות שלי בשימוש ב"אוטותל". זה היה תוכן מעניין על נושא מעניין, שיש עליו שיח ברשתות החברתיות. וגם "אוטותל" שיתפו את התוכן שיצרתי. גם זה הוביל לעלייה במספר האנשים שנכנסים לאתר שלי (האתר שמוקדש לעירוניות ותחבורה). אני כן אציין שהייתי יוצר את התוכן הזה בכל מקרה, ואף אחד לא הבטיח לי מראש שהתוכן שלי יזכה לשיתופים. לנסות לצפות מה יהיה מעניין או מה ירצו לשתף זה אמנם הימור, אבל ככל שמעמיקים בזה, מדובר בניחוש מושכל.



עוד שתי דוגמאות נחמדות - (1) מלון פוליהאוס שיתף וידאו שהעליתי. צילמתי את כיכר מגן דוד בפורים בהילוך מהיר, כשברקע נראה המלון, ותייגתי אותם. ככה פשוט. תוך זמן קצר הם שיתפו את זה, ואני זכיתי לעוד חשיפות. (2) חברת החשמל שיתפו את הטיול שפיתחתי בגן החשמל. למען האמת, את זה לא צפיתי. אבל מישהו חרוץ בחברת החשמל הבחין בתוכן שיצרתי - מסלול טיול עצמאי בשכונה מגניבה בתל אביב עם תחנת הכוח הראשונה בארץ ישראל - והרים לי.




מסקנה: כדי לקבל עוד חשיפה, חשוב ליצור תכנים מעניינים שאחרים ירצו לשתף. לפעמים אנחנו יכולים לחזות מראש מה יהיה מעניין ולהכין את התוכן בהתאם, לפעמים אנחנו יכולים לנחש באופן מושכל, ולפעמים אנחנו פשוט מנסים ומגלים מה יותר מעניין וזוכה לשיתופים ומה לא.


🚶🚴 סיור הולכים רוכבים


ביום רביעי, 30/5, בין השעות 17:00-19:00, ייערך בתל אביב סיור מקצועי-לימודי בנושא נתיבי אופניים והממשק בינם לבין הולכי הרגל. בסיור ישתתפו נציגי תושבים ועובדי עירייה, וכן אורבניסטים ואורבניסטיות מהמגזר השלישי ומהאקדמיה. הסיור ישמש כהכנה לישיבה מיוחדת של ועדת תחבורה, בינוי ותשתיות בראשותה של מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב יפו. אני שמח לקחת חלק בארגון הסיור הזה ביחד עם חברת CR קשרי קהילה, ואני מאמין שהוא יקרב אותנו למודל של עירוניות בת קיימא - בתל אביב בפרט ובישראל בכלל || לפרטים והרשמה >


ונציה שוקעת


ונציה הפכה להיות קרבן של ההצלחה של עצמה. כל שנה מבקרים בעיר התעלות והגונדולות למעלה מ-20 מיליון תיירים. כדי להתמודד עם העומס התיירותי, נערך בסוף השבוע האחרון ניסוי - שערים שהוצבו בנקודות שונות בעיר ניתבו את התיירים לאטרקציות המרכזיות, והרחק משאר חלקי העיר שיועדו לתושבים בלבד. על אף שהניסוי לא הופעל במלואו, המקרה המיוחד של ונציה מעלה כמה שאלות. למי העיר שייכת? אלו עוד ערים מתמודדות עם עומס תיירותי? ומה אנחנו בישראל יכולים ללמוד מהמקרה? תומר שלוש משוחח עם גואל פינטו בתוכנית הרדיו "גם כן תרבות". שודר ב-3/5/2018 בתחנת הרדיו "כאן תרבות" של תאגיד השידור הציבורי "כאן". האזנה נעימה!



תודה לצוערים ולצוערות שבאו איתי באחר צהרים לוהט בתחילת החודש לסיור אורבני בלב תל אביב. שמחתי שנפלה בחלקי ההזדמנות להוביל את הסיור הזה ולדבר על מרקם עירוני, על היחסים ההדוקים בין תכנון ותחבורה, וגם על ההיסטוריה של העיר העברית הראשונה. תוך כדי הסיור ניסינו להפיק לקחים מהמקרה התל אביבי ולראות מה אפשר וצריך ליישם בערים אחרות בישראל, ומה לא כדאי. את הסיור חתמנו בתערוכת המודל של העיר תל אביב המתחבאת במגדל שלום. תודה לתוכנית רוטשילד - צוערים לשלטון המקומי על ההזמנה הלבבית.



16/05/2018

ללכת על בטוח

קבלו אותן! תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017, נכנסו לתוקף. מה אנחנו כעצמאים צריכים לעשות? אם יש לכם לקוחות, בטח יש לכם טבלה עם פרטי קשר של הלקוחות שלכם. בין אם זה בקובץ אקסל (פויה) או ב-google spreadsheet. האם עכשיו צריך להתייחס לזה כמאגר מידע לכל דבר?

ובכן, תקנות הגנת הפרטיות חלות על כל מאגר מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות. חסכתי לכם את הטרחה, והנה ההגדרה הרשמית של מאגר מידע:

אוסף של נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב, למעט – 
(1)   אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק; או
(2)   אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף נוסף; 
"מידע" - נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו;

אם אתם מקפידים לשמור רק שם, מען ודרכי התקשרות (מייל, טלפון וכו'), אתם לא צריכים לעשות כלום. כמובן, אל תסמכו עלי, כי אני לא משפטן, ותעשו את הבדיקה בעצמכם. אני יכול להגיד על עצמי שאני לא אוסף על הלקוחות שלי מידע רגיש, כמו אישיותו של אדם (אם הוא נחמד או לא) וצנעת אישותו (העדפותיו המיניות). אני גם לא מתעד את הדעות והאמונות שלהם, או את מצבם הבריאותי ומצבם הכלכלי. כן יצא לי להוסיף לחלק מהלקוחות שלי את התואר פרופ' או ד"ר, שיש בכך כדי לציין את הכשרתם המקצועית, וגם לפעמים ציינתי קשרים משפחתיים.

אמנם אם אתם שומרים רק את השם והטלפון של הלקוח זה לא מאגר מידע, אבל אם נגיד שמרתם מישהי שהתקשרה אליכם בתור "מלכה, אשתו של יוסי" - שמרתם מידע שנוגע למעמדו האישי של אדם. מסתבר שגם מידע דמוגראפי (למשל, גיל או מספר ילדים) הוא חלק ממעמדו האישי של אדם. אם אתם אוספים תאריכי לידה של לקוחות, כדי לשלוח להם צ'ופר ליומולדת, תדעו שזה מידע שצריך לאבטח. גם מספר תעודת זהות, למשל. בקיצור, אל תאספו נתונים כאלה, אלא אם הם חיוניים לעסק שלכם.

טיפ 1: במקום לשמור תאריכים של ימי הולדת, שמרו רק את המזל האסטרולוגי, ושלחו את הצ'ופר בבת אחת לכל הלקוחות שנולדו באותו מזל. טיפ 2: במקום מספר תעודת זהות, מספרו את הלקוחות במיספור פנימי לצורך זיהוי. זו דרך טובה להימנע מאיסוף של מידע רגיש שיכול לחשוף אתכם לאחריות פלילית במקרה של פריצה למאגר המידע שברשותכם.

קראתי את התקנות החדשות אבל לא עד הסוף הבנתי אם אני מחויב להן. באתר של הרשות להגנת הפרטיות פורסם מדריך שנכתב במיוחד לעצמאים ולעסקים קטנים. הוא היה מאוד מאיר עיניים, אבל עדיין לא הבנתי ממנו אם אני חייב לעשות משהו על פי חוק. בכל מקרה, החלטתי ללכת על בטוח.

אז אני עצמאי שרוצה לאבטח את מאגר המידע שלו (ולא משנה אם אני חייב לעשות זאת או לא) - מה עושים? המאגר שיש לי מוגדר כמאגר המנוהל בידי יחיד: "זהו מאגר מידע שמנהל יחיד בעצמו או תאגיד בבעלות יחיד ("חברת אני"), ואשר הגישה למידע שבו מותרת רק לאותו יחיד ולכל היותר לעוד שני בעלי הרשאה נוספים".

התקנות שחלות על מאגר המנוהל בידי יחיד:

תקנה 2 - מסמך הגדרות המאגר
צריך לכתוב מסמך שמגדיר את מטרת השימוש במאגר, את סוג המידע שנאסף ועוד. יש תבנית באתר הרשות להגנת הפרטיות > מסמך הגדרות המאגר

תקנה 6(א) - אבטחה פיזית סביבתית
אם אתם שומרים את מאגר הנתונים שלכם במחשב האישי, שנמצא לרוב בבית, ולבית שלכם יש דלת עם מנעול, זה כנראה מספיק טוב.

תקנה 9(א) - זיהוי ואימות
אם אתם היחידים שמשתמשים במאגר, וכדי להיכנס אליו אתם צריכים להכניס סיסמא, אז אין בעיה. אם יש עוד אנשים (מקסימום שניים) שיכולים להיכנס למאגר, ודאו שיש להם סיסמא משלהם, ושלא כולם משתמשים באותה סיסמא.

תקנה 11(א) -  תיעוד של אירועי אבטחה
פרצו לכם הביתה ונגנב המחשב עם המאגר? פרצו לכם לחשבון גוגל דרייב או דרופבוקס שבו שמור המאגר? יש לתעד את האירוע בתיעוד פנימי של העסק (לא צריך לדווח עליו לרשויות).

תקנה 12 - התקנים ניידים
המלצה שלי - אל תעבירו את המידע בהתקנים ניידים. יש אינטרנט. אם אתם מוכרחים, אז שימו לב שאתם מעתיקים אל הדיסק-און-קי רק קבצים המוגנים בסיסמא.

תקנה 13 - ניהול מאובטח ומעודכן של מערכות המאגר
תקנה 14 - אבטחת תקשורת
אם אתם משתמשים במחשב מהשנים האחרונות, עם תוכנת אנטיוירוס, ומתחברים לרשת מוגנת בסיסמא, אתם בסדר. מתחברים לרשת בבית קפה? הגדירו אותה כרשת ציבורית.

תקנה 20 - סמכויות הרשם
לא רלוונטי. אם זה יהיה רלוונטי אליכם, רשם מאגרי המידע במשרד המשפטים ירצה לדבר אתכם. אם זה קורה... אנחנו לא מכירים, כן?

מכל הדברים האלה, לא הייתי צריך לשנות כלום בהתנהלות שלי עד כה, למעט כתיבת מסמך הגדרות המאגר. כן אצטרך לעדכן אותו אם יש שינוי כלשהו. גם צריך לעבור עליו פעם בשנה, כדי לראות שהוא עדיין מתאר באופן הולם את מטרות המאגר, אז שמתי לי תזכורת לעוד שנה.


סיורים מודרכים במרכז תל אביב


ובעניין אחר - יש לי שיתוף פעולה מנצח עם מרכז קהילתי דב הוז. בשבוע שעבר הובלתי סיור בשם "בואו להזדנגף: תל אביב בירת התרבות העברית". אפשר לקרוא עוד על הסיור באתר שלי של הסיורים בתל אביב - TLVXP > בואו להזדנגף. חוץ מזה, אני ממשיך בסדרה של סיורים עם המרכז. סמנו ביומנים:

יום ראשון, 27/5 בשעה 10:00 - "שבעים לישראל- הסיפור של הקמת המדינה"
יום חמישי, 14/6 בשעה 18:00 - "בואו להזדנגף- תל אביב בירת התרבות העברית"
יום שני, 25/6 בשעה 10:00 - "נערות ריינס- הנשים שעשו את תל אביב"

מוזמנים להצטרף בעלות סמלית (15 ש"ח). הרשמה דרך המרכז הקהילתי: 03-724-7910.



Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...