עד שניפגש בפעם הבאה

אני מאוד אוהב מחקרים. נתונים מדברים אלי יותר מאשר תחושות בטן. לכן מאוד התלהבתי כשנתקלתי במחקר של "התוכניסט" - האם להסכים להיפגש עם לקוחות פוטנציאליים לפגישה ראשונה ללא תשלום או לא? הוא בדק מה יצא לו מעשר פגישות בחינם ועשר פגישות בתשלום (300-500 ש"ח). התברר לו שאין טעם בפגישות החינמיות. הפגישות בתשלום הניבו רווחים גבוהים פי 12, בעוד שהפגישות בחינם בעיקר הגדילו את תעבורת המיילים. הכי התחברתי להתרשמות הזו: "הלקוחות ששילמו על הפגישה הגיעו אליה מוכנים, עם מחברת או לפטופ, כתבו דברים, הגיעו מוכנים עם שאלות הבהרה. הלקוחות שלא שילמו על הפגישה באו ליום כיף בבית קפה או במשרד, בלי הכנה מוקדמת או מטרות מוקדמות."

כן צריך לסייג את המסקנות שאפשר לחלץ מהמחקר הזה, כי תמיד צריך לבדוק את ה- Opportunity Cost. במילים אחרות - אם לא תלך לפגישה בחינם עם לקוח פוטנציאלי, מה כן תעשה? אם התשובה היא "אעבוד ואכניס כסף", אז מצוין. אם התשובה היא "אעבוד על דברים אחרים שיש להם פוטנציאל", אז צריך לבדוק למה יש יותר פוטנציאל לפגישה החינמית או לאלטרנטיבה. לכתוב עוד פוסט בבלוג זה כלי שיווקי נחמד, אבל פגישה עם לקוח פוטנציאלי היא כלי שיווקי יותר משמעותי.

ועוד דבר - נגיד שאתם כן רוצים לגבות כסף על פגישה עם לקוח. כמה תגבו? סיכוי סביר שמשהו כמו 300-500 ש"ח, כי שתי פסקאות למעלה כתבתי את זה, וזה התקבע לכם בראש. העניין הוא שאין כזה דבר "מחיר שוק" שצריך לגבות כי זה מה שמקובל. כל עצמאי צריך להבין כמה הזמן שלו שווה. הדרך לשם היא לתעד את הזמן שאתם משקיעים ואת הרווחים שאתם מייצרים, ולחלק את הכסף בזמן כדי לגלות כמה שווה שעת עבודה שלכם.

כשאתם קובעים פגישה בתשלום, חשבו כמה זמן תשקיעו בה (כולל הכנה לפגישה ונסיעות), והכפילו בשווי של שעת עבודה שלכם. הוסיפו לזה גם הוצאות (כמו הוצאות על נסיעה לפגישה ובחזרה ממנה). זה מה שאתם צריכים לגבות, כי זה מה שהזמן שלכם שווה. גם הרבה יותר קל להתעקש על המחיר, כשאתם יודעים מה המספר הנכון.

באופן כללי, צריך להבין שפגישות צריך להכניס ליומן בצורה מדודה. לא כל פגישה מועילה, והזמן שלכם יקר. אם מטרת הפגישה לא מוגדרת, הגדירו אותה. צריך להכין משהו לקראת הפגישה? אל תחכו לרגע האחרון. יש מי שמכניסים פגישות ליומן רק כדי להרגיש עסוקים. אל תהיו כאלה. תחשבו מה הערך שאתם יכולים לקבל מפגישה, ותכננו בהתאם. ולא פחות חשוב - תחשבו מה אתם יכולים לתרום למי שנפגש אתכם. בין אם זה קשרים, עצה טובה, או בניית אמון לקראת עבודה משותפת, בואו לפגישה כשאתם יודעים מה אתם יכולים לתת למי שיושב מולכם.

העתיד של העבודה

כמה כתבות שצדו את עינַי בתחום שמעסיק אותי הרבה - כיצד ייראה עולם העבודה בעתיד?

- ידידי המלומד גיל קויבסקי פרסם פוסט נוסף בבלוגו שב"דה מרקר": האם תחרימו את משרד הפנים - ועוד שלוש שאלות שצריך לשאול את המועמדים לראשות העיר. אחת השאלות שגיל מעלה היא האם הערים שלנו מתכוננות לכך שבעתיד הרבה יותר אנשים יעבדו מהבית. יש לכך משמעות עצומה גם בהיבט של מיסוי מוניציפאלי. אם יותר אנשים עובדים מהבית, צריך פחות משרדים. כתוצאה מכך, הארנונה לעסקים יותר נמוכה, והעירייה צריכה למצוא מקורות הכנסה אחרים (למשל, להעלות את הארנונה למגורים). בהיבט התכנוני גיל מנבא שהמגמה של גידול במספר העובדים מהבית תוביל ל"הקמת מתחמי עבודה משותפים ובתי קפה בשכונות שמיועדת למגורים בלבד, [ש]מחייבת התאמה של תוכניות בניין העיר של השכונה והתמודדות עם התנגדות של התושבים". אני סבור שהיום בישראל אין אף ראש עיר שמתמודד עם הסוגיה הזו של עבודה מהבית והמשמעויות שלה. בגלל קוצר ראייה בתחום הזה ובתחומים אחרים, אני מרשה לעצמי להתנבא שבעתיד הקרוב נראה ירידה מסוימת בהכנסות של העיריות, וכתוצאה מכך גם ירידה בטיב השירות לתושבים.

- ראיון עם קובי בר נתן, הממונה על השכר במשרד האוצר, זכה לכותרת "יכול להיות שנפצל את יום העבודה, כדי שההורים יהיו עם ילדיהם". כך אומר בר נתן:

 "ברור לנו שבעולם העבודה העתידי, לא כל עובדי המגזר הציבורי יגיעו למשרד, למשל בתפקידים שאין בהם קבלת קהל. ייתכן שהורים יוכלו לפצל את שעות העבודה כדי להיות עם הילדים בשעות שבהן זה נדרש. אנחנו נוקטים תפישה של 'עבודה תומכת משפחה'. היכולות הטכנולוגיות מאפשרות לעובדים לעשות את זה, וגם למעסיק לפקח על זה, כדי לוודא שהשפעת הצעדים אינה נשחקת. צעדים לשיפור השילוב בין עבודה למשפחה גם יסייעו בצמצום פערים בין גברים לנשים - נושא שהוא חלק מעבודת האגף. השכר של נשים, ברוטו, נמוך כיום ב-19% מז של גברים בשירות הציבורי, בעיקר מפני שגברים נהנים מתוספות עבור עבודה נוספת (שעות נוספות, משמרות וכוננויות), בעוד נשים הולכות הביתה יותר מוקדם. בעזרת עבודה גמישה יותר, אפשר יהיה לתגמל נשים על השעות שהן עובדות מהבית".

איייי... בר נתן הציג תפישה מאוד מתקדמת יחסית למגזר הציבורי. חבל שהוא מעד בסוף דבריו. הוא מניח שנשים ימשיכו לצאת מוקדם, וגברים ימשיכו לעבוד שעות נוספות במשרד, והיתרון של גמישות בעבודה הוא שלנשים יתאפשר לקבל כסף גם על העבודה מהבית אחרי שיטפלו בילדים. זו תהיה החמצה אדירה, אם הגמישות בעבודה תשמר את חלוקת העבודה המגדרית. אין כאן בעיה אינהרנטית - הגמישות בעבודה תאפשר גם לגברים לצאת יותר מוקדם ולעבוד מהבית. הבעיה היא יותר תפישתית, ואת התפישה עדיין יהיה צריך לשנות.

באותו הקשר, עלה לי רעיון להקצאה שונה של תקופת הלידה. היום זוג יכול להתחלק במכסת הימים של תקופת הלידה. נתונים מראים שבפועל זה לא קורה. אבות כמעט ולא לוקחים חופש במסגרת תקופת הלידה. משום שתקופת הלידה מנוצלת בפועל בעיקר על ידי נשים, מעסיקים חוששים לקחת לעבודה מי שעתידה להיכנס להריון. החשש הוא שאישה צעירה "תיעלם" פתאום לשלושה עד שישה חודשים. פה כן יש בעיה אינהרנטית - אמנם מנסים להגן על נשים עובדות ולעזור להן לקחת חלק בשוק העבודה, אבל תקופת הלידה מרתיעה מעסיקים. בעיה אינהרנטית מצריכה הרבה יותר משינוי תפישתי. לכן, אני מציע לתקן את החוק הקיים ולחייב כל אבא לקחת ימי חופש כמספר הימים שהאימא לקחה. כך המעסיקים לא יפלו בין גברים לנשים, כי כל גבר עשוי "להיעלם" פתאום ובאותה מידה.

רציתי לשתף אתכם ש...

- הדרכתי ארבעה סיורים בשבוע הקודם. הנה תמונות ששלחו לי מאחד הסיורים שהדרכתי בנווה צדק -

- אני ממשיך לצלם אתרי מים בתל אביב ולהוסיף אותם למפה שיצרתי. קיבלתי גם תגובות מאנשים שעדכנו אותי על אתרי מים שלא היכרתי, וזה ממש משמח.

בריכת המים בשרונה

- פרסמתי טיול חדש בתל אביב - המושבה האמריקאית-גרמנית. אם אתם לא מכירים את הכפר הקטן והמוזר הזה, הנה הזדמנות. כל אחד יכול לקחת את הטקסט ואת המפה שפרסמתי ולצאת סיור בשיטת "עשו זאת בעצמכם".

קבוצה שהדרכתי בסיור במושבה האמריקאית-גרמנית

- שיגרתי את גיליון 81 של הניוזלטר שלי "מהנעשה בערינו" המוקדש לאורבניסטים ואורבניסטיות בישראל - "שיכון לכל פועל 🏡"