5 בנובמבר 2009

שלומי שבן מתרגם את נווה צדק

שלומי שבן, הפסנתרן-אמן שלמענו הוציאו סטיקרים עם הכיתוב "פסנתר, אתה חסר", מוציא אלבום חדש. הפעם זה אלבום סולו - רק הוא והפסנתר - והאלבום נקרא "מגדל הפזמון". סינגל ראשון מתוכו - "החיים שלי טובים" -  כבר מושמע ברדיו, והוא גרסא ישראלית לשיר My Life is Good של Randy Newman. השיר הזה הוא סרקזם בהתגלמותו, שבו רנדי ניומן מלטף את הפסנתר וקולו נעים, אבל כשמקשיבים למילים העוקצניות על סקס, סמים ורשע, פתאום מקבלים איזה ניגוד, שהוא תמצית "החיים הטובים".



שלומי שבן החליט לא רק לתרגם את השיר של ניומן, אלא גם לאזרח אותו. אם רנדי ניומן שר על העובדת הזרה ממקסיקו שהוא ואשתו מעבידים בפרך, אז שבן שר על הדרוזית שהוא ואשתו הביאו לביתם אחרי טיול בגליל. יש בתרגום המאזרח הזה עוד כמה הקבלות מעניינות.

אך ההקבלה שיצרה אצלי עניין מיוחד מופיעה בשורות הללו של שבן:
"רק הבוקר
אישתי ואני
עשינו מין טיול רגלי קטן
לנווה צדק
קפצנו לגן הפרטי
של הקטן שלנו
הרבה מפורסמים שולחים את הילדים שלהם לשם..."

ובשירו של רנדי ניומן:
The other afternoon
My wife and I
Took a little ride into
Beverly Hills
Went to the private school
Our oldest child attends
Many famous people send their children there



שבן לועג לעולם התרבות התל אביבי (שהוא עצמו משתייך אליו) שנע סביב עוזרת-בית, מסעדת הקנטינה, גן פרטי בנווה-צדק, חברים שבאים העירה, שיחות סלון ובעיקר חוסר-מעש. אבל אין ספק שההקבלה בין בוורלי הילס לנווה צדק מחמיאה מאוד מאוד לזו האחרונה.

נכון- לא קל לקנות בית בשכונה וגם החנויות לא מוכרות שום דבר במחיר מציאה. אבל עדיין חשוב לזכור - שכונות אחרות, שגם אותן אפשר לשייך לעשירון העליון, נבנות כך שלא יהיו בהן מבני ציבור או בתי עסק, וזאת בכדי להישמר מפני מבקרים חיצוניים. בשכונות מסוימות וביישובים מסוימים אפילו דואגים להציב ש"ג שינעל את המקום ויקפיד לבדוק את מספרי הרישוי של המכוניות הנכנסות. קצת חבל לי שנווה צדק היא סמל למעמד מסוים, אבל אני דווקא חושב שזו אחת השכונות הכי מזמינות, הכי פתוחות, הכי שייכות לכולם ללא הבדל מעמדי. אין ש"ג בכניסה, אף אחד לא יחשוב שאתם מוזרים אם אתם סתם מסתובבים בנווה צדק (כי ממילא כל הזמן יש שם סיורים) והרחבה הגדולה של סוזן דלל היא השטח הפתוח הכי רחב-ידיים במרחב שבין איצטדיון בלומפילד לכיכר רבין. הרחבה הזו היא מגנט למשפחות - תמיד יש שם חבורות של ילדים מתרוצצים שההורים שלהם יכולים לשבת בקרבת מקום, לנשום עמוק ולדאוג קצת פחות. וכמובן, מרכז סוזן דלל למחול ולתיאטרון, שנחנך לפני עשרים שנה, הפך את השכונה הזו למקום מזמין, למקום של תרבות, ללב של נווה צדק החדשה.

אז לא פלא שגם שלומי שבן מגיע כל שנה לפסטיבל הפסנתר בסוזן דלל. גם השנה.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...