תל אביב של העשור האחרון הציגה גישה חדשה לניהול עיר, שעיקרה הוא מיצוי הקיים לפני הזרמת תקציבי עתק. המהלכים שהנהיג רון חולדאי היו צנועים - זולים יחסית, קלים לביצוע וגמישים (כלומר, ניתן היה לבטל אותם אם לא היו קוצרים הישגים) - אך הם הביאו לשינויים גדולים. כדאי ללמוד אותם דווקא עכשיו, כשראש העירייה עולה לכותרות בנושא אחר.
אין חולק על יכולות הניהול הכלכלי של חולדאי - כשרוני מילוא עזב את משרד ראש העירייה, הוא הותיר אחריו גירעון גדול בתקציבה. חולדאי הצליח לכפות משמעת תקציבית, ובמהלך כהונתו הפך את התקציב מגירעוני למאוזן, ובשנים האחרונות קיים אפילו עודף. ניתן לשער שכיוצא קיבוץ חולדה סיגל לעצמו התנהלות של חיסכון ושימוש במשאבים הקיימים. למשל, אחת מפעולותיו הראשונות כראש עיריית תל אביב הייתה חידוש שדרות העיר. סלילת שבילים להולכי רגל ולרוכבי אופניים בשדרות רוטשילד, בשדרות ח"ן ובשדרות בן גוריון הניעו תהליך התחדשות עירונית בפעולה פשוטה ולא יקרה. בהמשך כהונתו, חודש עוד נכס עירוני חשוב שעמד בשיממונו - נמל תל אביב, שהיה מחסן לבתי מלאכה ולמוסכים, הפך למתחם בילוי ופנאי מצליח. ניצול של הנכסים והמשאבים הקיימים (כמו גם של המיתוג המיוחד של תל אביב כעיר ללא הפסקה) הוא דרך פעולה אופיינית ומוצלחת של ניהול נכון מצידו של חולדאי.
עם זאת, חולדאי התרחק הרבה מגישה זו, ובשנים האחרונות הוא מקדם דווקא פרוייקטים גרנדיוזיים ויקרים. הרכבת הקלה בתל אביב, פרוייקטים של דיור בר השגה, תוכנית מתאר עירונית כוללת, שיפוץ תיאטרון הבימה ואינטרנט אלחוטי חינם וחופשי ברחובות העיר - כל אלה הם פרוייקטים שאפתניים מדי, מקובעי-מחשבה, שחורגים מאוד מניצול הקיים ודורשים השקעה כספית גדולה.
הבנייה לגובה בעיר בזמן כהונתו של חולדאי קיבלה תפנית משונה - בכל שנה נבנים יותר גורדי שחקים, כמו מגדל נווה צדק, מגדלי YOO, מגדל הקריה, מגדלי אקירוב ועוד, אך כל הענקים הללו קצת מבלבלים, כי למעשה תל אביב היא עדיין עיר נמוכה להחריד ביחס לערים אחרות בישראל, כמו נתניה, פתח תקווה וראשון לציון. כלומר, אמנם תל אביב מובילה בכמות גורדי השחקים הנבנים בתחומה, אך עדיין הרבה מאוד בניינים בעיר אינם עולים על 3-4 קומות. בעצם חולדאי קידם מאוד את העסקים הגדולים (גורדי השחקים) אך הפקיר את העסקים הקטנים (בנייני דירות נמוכים), שהם מנוע הצמיחה. תוספת של קומה אחת או שתיים בכל בניין נמוך בעיר תגוון את האוכלוסיה, תקל על התשתיות העירוניות, לא תחדד את הפערים בין עשירים לעניים ותמשיך את המגמה של התחדשות עירונית וניצול הקיים.
חולדאי ידע להפיק את המיטב מהמשאב האנושי - מצעד הגאווה, מרתון תל אביב, יום כדור הארץ, לילה לבן ושאר פסטיבלים הוציאו את ההמונים לרחובות. ועם זאת, חולדאי לא ניצל את צעירי העיר, ואין זה פלא שבבחירות האחרונות זכה בראשות העיר ברוב של 51%, בעוד שיריבו ד"ר דב חנין קיבל את את אמונם של 34% מהמצביעים. זו הייתה מעין הצבעת אי אמון בשלטונו של חולדאי, שהולך ומצטייר כאליטיסט, שמעדיף בנייה לעשירים על פני דיור בר השגה, שמרחיק את מקומות הבילוי מרחובות העיר למתחמי בילוי סגורים (בנמל תל אביב וביד חרוצים) וממסגר את תרבות הפנאי בפסטיבלים לכל המשפחה. אולי האיתות מהבוחרים גרם לחולדאי להבין שזמנו קצוב, ולכן הוא מתחיל לפזול אל הפוליטיקה הלאומית.
מה יכול חולדאי לעשות? אם בכוונתו להתקדם למשכן הכנסת או אפילו למשרד ראש הממשלה, אין ספק שהוא רכש ניסיון רב כראש ממשלת תל אביב. ואם בכוונתו להישאר בתפקידו הנוכחי, ראוי ורצוי שיחזור להתנהלות שאפיינה אותו בעבר. במקום רכבת קלה או רכבת תחתית, פשוט וזול יותר ליצור נתיבים ייעודיים לתחבורה ציבורית ותשתית נוחה להולכי רגל ולרוכבי אופניים. במקום פרוייקטי בינוי שיאפשרו דיור בר השגה, כדאי לעודד יזמים לבצע פרוייקטים של התחדשות עירונית על ידי הפחתה מתקני הבנייה הקיימים (כשקבלן מוכרח, לפי תקני החנייה הקיימים, להקים חניון תת קרקעי מתחת לבית הדירות שהוא בונה, הדירות בהכרח יהיו יקרות יותר, לדוגמא). במקום תוכנית מתאר עירונית כוללת, כדאי להמשיך בפרוייקטים מקומיים, כמו מדרון יפו, מתחם התחנה ומתחם גן החשמל, שיש בהם גמישות רבה יותר והם מעודדים יוזמה פרטית וחופשית. כדאי לוותר בעתיד על פרוייקטים גרנדיוזיים שניתן לחיות בלעדיהם כמו שיפוץ תיאטרון הבימה ורישות רחובות העיר באינטרנט אלחוטי. חולדאי אולי שכח, אבל אנחנו זוכרים - less is more. ורצוי שייזכר בכך, גם אם ימשיך בתפקידו הנוכחי, וגם אם ימשיך לתפקיד אחר.
אין חולק על יכולות הניהול הכלכלי של חולדאי - כשרוני מילוא עזב את משרד ראש העירייה, הוא הותיר אחריו גירעון גדול בתקציבה. חולדאי הצליח לכפות משמעת תקציבית, ובמהלך כהונתו הפך את התקציב מגירעוני למאוזן, ובשנים האחרונות קיים אפילו עודף. ניתן לשער שכיוצא קיבוץ חולדה סיגל לעצמו התנהלות של חיסכון ושימוש במשאבים הקיימים. למשל, אחת מפעולותיו הראשונות כראש עיריית תל אביב הייתה חידוש שדרות העיר. סלילת שבילים להולכי רגל ולרוכבי אופניים בשדרות רוטשילד, בשדרות ח"ן ובשדרות בן גוריון הניעו תהליך התחדשות עירונית בפעולה פשוטה ולא יקרה. בהמשך כהונתו, חודש עוד נכס עירוני חשוב שעמד בשיממונו - נמל תל אביב, שהיה מחסן לבתי מלאכה ולמוסכים, הפך למתחם בילוי ופנאי מצליח. ניצול של הנכסים והמשאבים הקיימים (כמו גם של המיתוג המיוחד של תל אביב כעיר ללא הפסקה) הוא דרך פעולה אופיינית ומוצלחת של ניהול נכון מצידו של חולדאי.
עם זאת, חולדאי התרחק הרבה מגישה זו, ובשנים האחרונות הוא מקדם דווקא פרוייקטים גרנדיוזיים ויקרים. הרכבת הקלה בתל אביב, פרוייקטים של דיור בר השגה, תוכנית מתאר עירונית כוללת, שיפוץ תיאטרון הבימה ואינטרנט אלחוטי חינם וחופשי ברחובות העיר - כל אלה הם פרוייקטים שאפתניים מדי, מקובעי-מחשבה, שחורגים מאוד מניצול הקיים ודורשים השקעה כספית גדולה.
הבנייה לגובה בעיר בזמן כהונתו של חולדאי קיבלה תפנית משונה - בכל שנה נבנים יותר גורדי שחקים, כמו מגדל נווה צדק, מגדלי YOO, מגדל הקריה, מגדלי אקירוב ועוד, אך כל הענקים הללו קצת מבלבלים, כי למעשה תל אביב היא עדיין עיר נמוכה להחריד ביחס לערים אחרות בישראל, כמו נתניה, פתח תקווה וראשון לציון. כלומר, אמנם תל אביב מובילה בכמות גורדי השחקים הנבנים בתחומה, אך עדיין הרבה מאוד בניינים בעיר אינם עולים על 3-4 קומות. בעצם חולדאי קידם מאוד את העסקים הגדולים (גורדי השחקים) אך הפקיר את העסקים הקטנים (בנייני דירות נמוכים), שהם מנוע הצמיחה. תוספת של קומה אחת או שתיים בכל בניין נמוך בעיר תגוון את האוכלוסיה, תקל על התשתיות העירוניות, לא תחדד את הפערים בין עשירים לעניים ותמשיך את המגמה של התחדשות עירונית וניצול הקיים.
חולדאי ידע להפיק את המיטב מהמשאב האנושי - מצעד הגאווה, מרתון תל אביב, יום כדור הארץ, לילה לבן ושאר פסטיבלים הוציאו את ההמונים לרחובות. ועם זאת, חולדאי לא ניצל את צעירי העיר, ואין זה פלא שבבחירות האחרונות זכה בראשות העיר ברוב של 51%, בעוד שיריבו ד"ר דב חנין קיבל את את אמונם של 34% מהמצביעים. זו הייתה מעין הצבעת אי אמון בשלטונו של חולדאי, שהולך ומצטייר כאליטיסט, שמעדיף בנייה לעשירים על פני דיור בר השגה, שמרחיק את מקומות הבילוי מרחובות העיר למתחמי בילוי סגורים (בנמל תל אביב וביד חרוצים) וממסגר את תרבות הפנאי בפסטיבלים לכל המשפחה. אולי האיתות מהבוחרים גרם לחולדאי להבין שזמנו קצוב, ולכן הוא מתחיל לפזול אל הפוליטיקה הלאומית.
מה יכול חולדאי לעשות? אם בכוונתו להתקדם למשכן הכנסת או אפילו למשרד ראש הממשלה, אין ספק שהוא רכש ניסיון רב כראש ממשלת תל אביב. ואם בכוונתו להישאר בתפקידו הנוכחי, ראוי ורצוי שיחזור להתנהלות שאפיינה אותו בעבר. במקום רכבת קלה או רכבת תחתית, פשוט וזול יותר ליצור נתיבים ייעודיים לתחבורה ציבורית ותשתית נוחה להולכי רגל ולרוכבי אופניים. במקום פרוייקטי בינוי שיאפשרו דיור בר השגה, כדאי לעודד יזמים לבצע פרוייקטים של התחדשות עירונית על ידי הפחתה מתקני הבנייה הקיימים (כשקבלן מוכרח, לפי תקני החנייה הקיימים, להקים חניון תת קרקעי מתחת לבית הדירות שהוא בונה, הדירות בהכרח יהיו יקרות יותר, לדוגמא). במקום תוכנית מתאר עירונית כוללת, כדאי להמשיך בפרוייקטים מקומיים, כמו מדרון יפו, מתחם התחנה ומתחם גן החשמל, שיש בהם גמישות רבה יותר והם מעודדים יוזמה פרטית וחופשית. כדאי לוותר בעתיד על פרוייקטים גרנדיוזיים שניתן לחיות בלעדיהם כמו שיפוץ תיאטרון הבימה ורישות רחובות העיר באינטרנט אלחוטי. חולדאי אולי שכח, אבל אנחנו זוכרים - less is more. ורצוי שייזכר בכך, גם אם ימשיך בתפקידו הנוכחי, וגם אם ימשיך לתפקיד אחר.
