5 באפריל 2011

אורבניזם בתל אביב: 4 - חשיבותם של מבני ציבור

זהו המשך ל- "אורבניזם בתל אביב: 3 - תחילתו של ניו-אורבניזם בתל אביב"

בפרק הקודם סקרתי כמה תופעות אורבניות, שלדעתי מהוות את המחלוקת העיקרית כיום בין הדוגלים בגישת הניו-אורבניזם לשוללים אותה. בעיקר הדגשתי את ההבדל בין מרקם עירוני צפוף עם עירוב שימושים מגוון ומרושת בתחבורה בת-קיימא (ניו-אורבניזם) לבין מתחמים (הזכרתי את מתחם התחנה, נמל תל אביב ויד חרוצים, ואפשר להוסיף לרשימה את מתחם המגדלים פארק צמרת, קמפוס אוניברסיטת תל אביב, קמפוס המכללה האקדמית תל אביב יפו וקריית עתידים).

רציתי להרחיב בנושא המתחמים לכיוון קצת שונה - פסטיבלים. כמו שמתחמים (בניגוד לרשת רחובות עם עירוב שימושים) יוצרים עומס במרחב מסוים, כך פסטיבלים (בניגוד לפעילויות קטנות ותדירוֹת) יוצרים עומס בזמן מסוים. אלא שהיום הועברה אלי ידיעה על תוכניות בינוי ברחוב יצחק אלחנן, שרציתי להתייחס אליהן כבר כעת, ובפעם הבאה אתייחס אל נושא הפסטיבלים.

ניו-אורבניזם מדגיש את החיוניות של מבני ציבור. עיר שמוכנה לאמץ את עקרונות הניו-אורבניזם צריכה לקבוע לעצמה מדד פשוט - איזה סוגים של מבני ציבור נגישים לכל תושב במרחק הליכה מינימלי. למשל, ניתן לקבוע שכל בית מגורים בעיר נמצא 15 דקות הליכה מגן ילדים, קופת חולים, בית ספר יסודי, סניף דואר ותחנת אוטובוס. ככל שמגוון השימושים גדול יותר ונמצא בנגישות גבוהה יותר, כך העיר יותר מוצלחת בעינַי.

התפישה הרווחת (ההפוכה לגישת הניו-אורבניזם) היא תפישה של איזוּר (מלשון "אזור"), כלומר, שלכל שימוש צריך להיות אזור משלו (למשל, אזור תעשייה, אזור מגורים, פארק הייטק, קריית חינוך וכו'). גם בתל אביב ניתן להיתקל בכך דרך המתחמים השונים שהזכרנו קודם. גם הסבתם למגורים של מבני ציבור היא בגדר איזוּר. למשל, מרפאת זמנהוף של קופת חולים כללית תהפוך ל-51 יחידות דיור, סניף ביטוח לאומי ליד כיכר מסריק יהפוך לפרוייקט הנדל"ן M15, בית צעירות מזרחי ששימש כסמינר למורות יהפוך לדיור מוגן לקשישים או למעונות סטודנטים, קולנוע תל אביב נהרס לטובת בית מגורים של חמש קומות, וכנראה שגורלו של ראינוע עדן יהיה דומה. מקומות מסוימים הופכים לאזורים למגורים בלבד, בעוד מבני הציבור מועברים למקומות אחרים, שבהם ערך הקרקע נמוך יותר.

"עמותת תושבים למען נווה צדק" טוענת שתוכנית הבינוי של רחוב יצחק אלחנן, שנמתח בין מגדל שלום לבין מסוף כרמלית, תקיף את השכונה במגדלים ותתרום לעומסי התנועה באזור. לדעתי, טענה זו מוצדקת. מאידך, מוצדקת גם הטענה של היזמים, שהתנגדותה של עמותת נווה צדק לתוכנית הבינוי מעכבת את השמשתם של כמה מבנים לטובת הציבור.

מאוד קשה לגור במקום כמעט נטול מבני ציבור כמו נווה צדק. על כל דבר קטן - לשלוח חבילה בדואר, לעלות על אוטובוס או ללכת לרופא המשפחה - צריך לצאת מהשכונה. השמשתם של מבני הציבור על ידי היזמים היא בעצם חלק מהתוכנית, מעין תשלום לתושבי נווה צדק על החסרונות של התוכנית.

עוד "תשלום" שהיזמים נותנים במסגרת התוכנית הוגדר על ידם כהארכת שד' רוטשילד עד הים. אפשר לומר שזוהי הגשמת חלום עבור רבים - טבעת השדרות של תל אביב, מחוף הים אל חוף הים דרך שד' בן גוריון, שד' ח"ן ושד' רוטשילד. התשלום הזה, כמו גם התשלום בדמות השמשת מבני הציבור, מוזכרים בכתבה שהתפרסמה עוד בדצמבר 2008 על "שדרוג רח' יצחק אלחנן".

האם התשלום של היזמים תואם את הרווחים שיפיקו מהתוכנית ו/או את חסרונות התוכנית שמגולגלים על התושבים? לשיפוטכם:



כדאי לקרוא עוד על תוכנית "שדרות אלחנן" (באתר של שכונת כרם ישראל, שנמצאת מצפון לנווה צדק - בין שתי השכונות עובר רח' יצחק אלחנן, כך ששתיהן יושפעו מתוכניות הבינוי ברחוב).

ניתן לומר שמגדלים דומים למתחמים בכך שהם מרכזים עומס על נקודה מסוימת. מעבר לכך, ההתנגדות שלי למגדלים נובעת מכך שהקמתם מגדילה את הפערים החברתיים-כלכליים בישראל. ואם לחזור לרמה האורבנית - אני חושב שברוב המקרים ה"תשלום" של היזמים לציבור (בדמות שיפוץ רחובות, השמשת מבני ציבור או שימור אתרים היסטוריים) לא שווה את הנזקים שנגרמים. לכן, אני מכריע את הכף לטובת עמותת נווה צדק, ונגד תוכנית "שדרות אלחנן".

סיבה נוספת לכך שאני מכריע את הכף נגד "שדרות אלחנן" היא הניסיון של התוכנית להתמודד עם עומסי התנועה באמצעות הרחבת הכביש משני נתיבים לארבעה. תוספת של כבישים, חניונים ומחלפים מובילה תמיד להגברת השימוש ברכב הפרטי, כלומר, עומסי התנועה רק הולכים וגוברים.

עברתי מנושא לנושא די מהר ואני רוצה לכתוב את הדברים שהתייחסתי אליהם בנקודות -
* גישת הניו-אורבניזם דוגלת במרקם עירוני צפוף עם עירוב שימושים מגוון ומרושת בתחבורה בת-קיימא
* תופעת האיזוּר (הפרדה לפי אזורים בין שימושים שונים, כמו מגורים, תעשייה וכו') מנוגדת לניו-אורבניזם
* גישת הניו-אורבניזם מדגישה את חיוניותם של מבני ציבור כחלק מהמרקם העירוני

משם עברתי לנושא של נווה צדק, פרוייקטי נדל"ן שמשנים את המרקם העירוני ויוצרים התנגדות בקרב התושבים, שמצריכה "תשלום" מצד היזמים. התייחסתי גם בקצרה לנושא המגדלים (מורשתו הבלעדית של ראש העירייה רון חולדאי, לטוב ולרע) ולנושא הרחבת כבישים, אליהם אחזור בהמשך.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...