9 באפריל 2012

אפליקציית טיולים בתל אביב

.לאחר שתורידו את אפליקציית התיור של חברת "שיחור" תוכלו להיחשף למידע על ערים שונות בעולם. מסלולי הטיולים של העיר תל אביב (חינם למשתמשי האפליקציה) נכתבו על ידִי.


Check out this application on the App Store:
Cover Art

שיחור

Category: Travel
Updated: 13 Mar 2012

  •  
  •  
  •  
  •  
9 Ratings


iTunes for Mac and Windows
Please note that you have not been added to any email lists.
Copyright © 2012 Apple Inc. All rights reserved

8 באפריל 2012

ההנצחה החדשה של סבא



לזכרו של אביעזר שלוש: שינויים בדרכי ההנצחה / תומר שלוש

בנובמבר האחרון נפטר סבא שלי, אביעזר שלוש. ב-25 שנותיי הראשונות סבא לא החמיץ אף הזדמנות לספר לי על המורשת המשפחתית, שאותה הוא ביקש להנחיל לשלושת בניו, לשלוש כלותיו ולתשעת נכדיו ונכדותיו. עם לכתו התחלתי להרהר בשינויים שחלו בדרכי ההנצחה של אישים במשפחתנו.

בימינו האינטרנט משמש עבור האנושות כמאגר עצום של מידע שבו נמצא "כל הזיכרון שבעולם", כך שבמקביל לפעילויות ההנצחה הרגילות, ישנן כמה דרכים חדשות להעלות את זכר יקירינו. למרות שסבא לא היה רואה בעין יפה את השימוש במילים לועזיות (בילדותו היה חבר בסניף התל אביבי של "גדוד מגני השפה"), אני מציין את האתרים העיקריים שמאפשרים לכל אחד להוסיף מזיכרונותיו לאותו מאגר - ויקיפדיה, יוטיוב, פייסבוק וגוגל.

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה חופשית אינטרנטית, שכל אחד יכול לתרום להרחבתה בכתיבת ערכים בעלי חשיבות ציבורית. מזה כמה שנים, גולשים שונים (חלקם ממשפחתנו וחלקם נותרו באלמוניותם) הרחיבו את הדף "קטגוריה:משפחת שלוש" שמרכז "ערכים הקשורים למשפחת שלוש - משפחה יהודית שעלתה ארצה מצפון אפריקה באמצע המאה ה-19 והתיישבה ביפו." בין הערכים ניתן למצוא את אבי המשפחה אברהם שלוש; את אהרן שלוש, ממייסדי נווה צדק; את יוסף אליהו שלוש, ממייסדי אחוזת בית; ואת צדוק שלוש, מהאישים שתרמו רבות להתפתחותה הכלכלית של תל אביב הקטנה. לאחרונה התווסף לוויקיפדיה הערך על ארוני שלוש (בן דוד של סבא, שהגיע לדרגת ניצב במשטרה וגם היה דיקאן הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב), שסבא אמר עליו "הוא כמו אח לי", וכך נוצר רצף של חמישה דורות למשפחת שלוש המונצחים בוויקיפדיה. לתחושתי, ישנו מקום גם לערך "אביעזר שלוש" בוויקיפדיה.

גם אנציקלופדיות מודפסות מצאו את דרכן לאינטרנט, ואחת מהן היא האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו מאת דוד תדהר, שסבא הרבה להיעזר בה כשכתב את ספרו "מי היה אותו אפלבוים?", שבו הנציח את משפחתה של אימו. באתר האנציקלופדיה אפשר גם לערוך חיפוש, וכך גיליתי כי גם סבא מאוזכר בה (תחת הערך "צדוק שלוש") כ"מזכיר הצירות הישראלית בבוקרשט" (האנציקלופדיה הודפסה בשנת 1950).

ואגב ספרו של סבא, כמה ספרים של בני המשפחה הועלו במלואם לאינטרנט - הטקסט המלא של "פרשת חיי" מאת יוסף אליהו שלוש זמין באתר "פרוייקט בן יהודה", שמאכלס טקסטים עבריים שזכויות היוצרים עליהם פגו; הספר "מגאלאבייה לכובע טמבל: סיפורה של משפחה" מאת ארוני שלוש הועלה על ידי אור אלכסנדרוביץ' לאתר סקריבד; וגם הספר "מי היה אותו אפלבוים?" מאת אביעזר שלוש נסרק והועלה לאתר גוגל בוקס.

יוטיוב משמש כמאגר הגדול בעולם של מדיה אודיו-ויזואלית. והוא הולך וגדל בקצב מסחרר - נכון לשנת 2010, בכל דקה מועלים ליוטיוב חומרי וידאו באורך כולל של 24 שעות. לקראת הכנס המשפחתי שערכנו בשנת 2009 הופק סרט דוקומנטרי על פועלם של אבות המשפחה למען פיתוחה של העיר תל אביב. סבא לי נתן את הכסף הראשוני (הלוואה של 2,000 ש"ח) כדי להפיק את צילומי הניסיון לסרט, שאותם העליתי ליוטיוב. סבא פתח את צילומי הניסיון במבוא קצר לפועלה של המשפחה, סיפר על דמותו הייחודית של סבו יוסף אליהו שלוש יחד עם לאה אלכסנדרוביץ' ז"ל, וגם סיכם את צילומי הניסיון.

קטעים נוספים שעלו ליוטיוב הוצאו מתוך הסרט הדוקומנטרי "נווה צדקנו" שהוקרן בכנס המשפחתי. באחד הקטעים סבא מספר על בית כנסת שלוש בנווה צדק, יחד עם עדי כהן, ואפילו שר חלק מתוך המזמור "אל נורא עלילה". בנוסף, הוסרטו כל הנאומים שנישאו בכנס המשפחתי, וגם נאומו הקצר של סבא, שבו פנה בהתרגשות אל בני המשפחה דוברי הצרפתית בשפתם. סבא לא הסתפק בסרט המשפחתי, והפיק בעצמו סרט תיעודי שבו תיאר את פרשת חייו - חלקו הראשון כבר עלה ליוטיוב, והיתר יועלה בעתיד הקרוב.

החשיבות של השינויים בדרכי ההנצחה בולטת בעיקר בזכות קטעי הווידאו שמנציחים את הלווייתו. הללו זמינים ביוטיוב, וכוללים הספדים שנישאו על ידי שלושת בניו - הספד ראשון מפי אביתר (תרי) שלוש, הספד שני מפי אבישי בועז שלוש והספד שלישי מפי יואב צדוק שלוש - כמו גם את הקדיש שנישא על קברו. לדעתי, סבא הוא הראשון מבני המשפחה, שדרכו האחרונה תועדה בווידאו והועלתה ליוטיוב. תמיד תפשתי את סבא כחלוץ בתחומים רבים, והוא בטח לא תיאר לעצמו שגם לאחר לכתו הוא יהיה בעיני נחשון.

פייסבוק היא רשת חברתית, שיש הרואים אותה, על 850 מיליון חבריה, כאומה השלישית בגודלה בעולם. סבא סיפר לי מדי פעם שהוא מקבל הזמנות באימייל להצטרף לפייסבוק, וביקש שאני אסביר לו מה זה. למרות שחשבתי שאין לו מה לחפש בפייסבוק, הוא התעקש על כך וביקש ממני לעזור לו להירשם. בראש דף הפייסבוק שלו עדיין מתנוססת תמונה שלו שאני בחרתי, ובה הוא נראה כבן 20 (נדמה לי שזה בערך הגיל הממוצע של נכדיו כיום).

אפשר להסתכל על דף הפייסבוק של סבא ולהיזכר בכמה רגעים קטנים משלוש השנים האחרונות - ברכות יומולדת מדי 28 ביולי, תמונות וקטעי וידאו מהכנס המשפחתי ולייק אחד שקיבלתי ממנו על הדף "תומר שלוש - איש נווה צדק" (באמצעותו אני מקדם את הסיורים שאני מדריך בעקבות סיפורה של המשפחה). לאחר לכתו של סבא, הדף משמש להנצחה, שכל משתמש פייסבוק יכול לכתוב בו געגוע או לשתף מזיכרונותיו.

גוגל הוא מנוע החיפוש המשמעותי ביותר שקיים באינטרנט, וחיפוש של הביטוי "אביעזר שלוש" (עם מרכאות) יספק 1,560 תוצאות. פעם אחת עשיתי את החיפוש הזה עם סבא, והוא התפלא שהוא מוזכר ברחבי הרשת כל כך הרבה פעמים. שמו מופיע גם באתר של מעריב וגם באתר של הארץ (שני העיתונים פרסמו כתבות לאחר לכתו - "זקן השבט: חייו ומותו של אביעזר שלוש" מאת עמית לוינסון ב"זמן תל אביב", "דיפלומט פורץ דרך" מאת אורי דרומי ב"הארץ"); באתר "אבלים" מופיעים גם כל האזכורים של מודעות האבל שפורסמו לאחר לכתו, כולל מודעה שפרסמה אוניברסיטת תל אביב שבה שימש כסגן הנשיא לקשרי חוץ.

אפשר להתחקות אחר מסלול חייו של סבא דרך התוצאות שמקבלים בגוגל - הדף שלו באתר הפלמ"ח מספק הצצה לימיו בפלוגה ו'; מאמר באתר הפרקליטות הצבאית מספר על חוקת השיפוט שסבא כתב עבור מחנות האימונים שהוקמו בצרפת על ידי שליחי ההגנה לאירופה; באתר גנזך המדינה מופיע כי מסמכיו של אביעזר שלוש מתקופתו כשגריר ישראל בניגריה שמורים בגנזך, ונמצאת גם סריקה של מכתב המשמשת כתיעוד לכהונתו בתפקיד מנהל המחלקה הכלכלית של משרד החוץ; כתבה בגלובס מזכירה שעבד כמנכ"ל חברת "מודיעין" שעסקה בחיפושי נפט; אתרים של ספריות רבות מציינים שיש ברשותן את הספר "מי היה אותו אפלבוים?" (סבא שלח עותקים של ספרו לעשרות ספריות ברחבי הארץ); בדוח של חברת דלק מערכות אנרגיה מוזכר אביעזר שלוש כאחד הדירקטורים בחברת "כלל תעשיות והשקעות"; הוא גם היה מעורב בארגון הכנסים המשפחתיים, ולכן דבריו מצוטטים בכתבות שהתפרסמו בעקבותיהם - בכתבה "גאוות היחידה של משפחת שלוש מנווה צדק" שפורסמה כמה ימים לאחר הכנס בשנת 2004, ובכתבה "עבודת בית: הבית הראשון של תל אביב עובר לידיים פרטיות" שפורסמה לאחר הכנס בשנת 2009; מצגת שיצר אודות הוריו צדוק שלוש ורוז לבית אפלבוים ואודות משפחותיהם ופועלן הציוני מזכירה לי שסבא, דווקא בגילו המתקדם, לקח קורס בהכנת מצגות פאוורפוינט. וכפי שהתעקש להתחבר לטכנולוגיה, גם לא חדל להתעניין באקטואליה, ואף טרח להביע את דעתו על מצבנו הלאומי והבינלאומי בכתב העת המקוון של אהוד בן עזר.

שמו מונצח גם באתרים הרלוונטיים למורשת המשפחתית והלאומית - בהיותו נכד ליוסף אליהו שלוש, הוא מוזכר באתר של עמותת משפחות מייסדי תל אביב; בזכות רעייתו רחל (רוחל'ה) לבית גורפינקל (שאותה לא זכיתי להכיר) הוא מוזכר גם באתר מייסדי ראשון לציון; ובזכות קשרי משפחה מצד אימו הוא מוזכר גם באתר משפחת ליטוינסקי. כמובן, שמור לו גם מקום של כבוד באתר המשפחתי שהוקם על ידי דוד שלי, תרי שלוש.

גם אני בעצמי כתבתי על סבא בבלוג שלי - ויותר מפעם אחת. בכך אני מקווה שהוספתי נדבך נוסף להנצחה "החדשה" של סבא.

1 באפריל 2012

עברית היא סקסמניאקית

״עברית היא סקסמניאקית״ - כך טענה יונה וולך. לכל מילה עברית ש זיהוי מיני, וההבחנה בין זכר לנקבה בפעלים לא ניתנת לערעור (בעוד I love you יכול להיות בעל משמעות מעורפלת, בעברית יש לבחור בין ארבע אפשרויות- אני אוהב/ת אותךְ/ךָ).

השימוש בשפה חשוב מאוד לקול הפנימי של כל אחד ואחת, אבל במרחב הציבורי הוא הופך למשמעותי פי כמה. חשבתי על זה כשראיתי את השלט הזה באוטובוס שבו נסעתי היום.

״כל נוסע רשאי לשבת בכל מקום שיבחר״. מפתיע אותי שבישראל 2012 העובדה הזו בכלל מוטלת בספק, אבל מן הסתם יש היגיון בשלט הזה נוכח המקרים שהתרבו באחרונה וכונו באופן קולקטיבי ״הדרת נשים״. אבל אולי דווקא בשל כך היה יותר ראוי לכתוב ״כל נוסעת רשאית לשבת בכל מקום שתבחר״.

ובמבט שני על השלט הזה לא יכולתי שלא לשים לב - המילים היחידות בו ממין נקבה הן ״מוגבלויות״, ״הטרדה״, ״עלולה״ ו״עבירה פלילית״. שמות עצם ממין זכר (״נוסע״, ״מקום״, ״מקומות מסומנים״ ו״אנשים״) נעדרים משמעות שלילית.

לשימוש בשפה במרחב הציבורי יש חשיבות רבה בעיצוב דרכי המחשבה שלנו, התרבות שלנו והחברה שלנו (על יחסי הכוחות שבה, כולל יחסי הכוחות בין המינים). לכן, הזהירות היא מחויבת המציאות.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...