לרגל יום הילד הבינלאומי ולרגל יום הזיכרון הבינלאומי לקרבנות תאונות הדרכים, שצוינו ברחבי העולם אתמול, ה-20 בנובמבר 2016, הפוסט הזה מוקדש ל-24 ילדים בישראל שנהרגו בתאונות דרכים מאז תחילת 2016
איאל סולומון ז"ל, בן 16 מפתח תקווה, הפך לרוע מזלו לקרבן נוסף של תאונות הדרכים בישראל. הוא הצטרף לרשימה הארוכה-ארוכה של הרוגים בתאונות דרכים, שבה מעל 30,000 הרוגים מאז קום המדינה - יותר מחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. אבל איאל גם היה קרבן של היסטריית האופניים החשמליים, ובהמשך למה שכתבתי על האופן שבו מצביעים על רוכבי האופניים כאשמים במותם, גם הוא עבר את מה שמכנים "האשמת הקרבן".
כמה ציטוטים מתוך הטוקבקים בכתבה "נער נהרג על אופניים חשמליים: 'לא יודעים מהיכן השיג אותם'" (26/10/2016):
"הילדים האלה מתרוצצים בכביש ולא מבינים שאין דרך חזרה . הם בטוחים שהנהג הישראלי תמיד יזהר לא לפגוע בהם בזמן שהם מתרוצצים על האופניים החשמליות שלהם כאשר אוחזים בטלפון נייד עם רגל פה ורגל שם בדרכם ממקום אחד לאחר תוך כדי חציית רמזורים אדומים , נסיעה בניגוד לכיוון הנסיעה והתעלמות מוחלטת מהסביבה. לא מתפלא שהתאונה הזאת קרתה ולא אתפלא שיהיו עוד הרוגים בקרב הנערים חסרי האחריות הללו ...."
"ילד טוב אך קצת שובב. השובבות עלתה לצערינו בחיים."
"מהיכן האופניים ? לא יודעים מהיכן האופניים ? חחח כנראה קיבל את העונש מלמעלה על זה שלקח ללא רשות... בסוף כל אלה מסכנים ,חמודים ושובבים."
"לאסור רכיבה של נערים על הכלי הכל כך מסוכן הזה. רק צרות , רק תאונות ! ילדים רוכבים בקמש גבוהה על הכביש מבלי לדעת או להתייחס לחוקים . פוגעים בהולכי רגל ונפגעים מרכבים בכל יום ! מתי יגיע הסוף לאופניים הכל כך מיותרים ומסוכנים האלו !!!!!!!!!"
"יש לי ילדים גדולים, (צבא ויב') ואני לא מוכן בשום פנים ואופן לקנות להם את הכלי רצח הזה. אלה לא אופניים, מי שקורא להם אופניים מזלזל בחיים. זה רכב דו גלגלי ממונע שמחייב רשיון נהיגה בשבילו. זה שהמדינה, ושר התחבורה בראשה, מטומטמים לא הופך אותנו ההורים לחסרי אחריות. לא עובר יום שאני לא צועק על ילדים טיפשים עם כלי הרצח הזה. תורידו אותם מהכביש!!!"
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשמונת החודשים הראשונים של שנת 2016 התרחשו 335 תאונות דרכים קטלניות (תאונת דרכים קטלנית היא תאונת דרכים שנהרג בה אדם אחד או יותר). סוג כלי הרכב הקטלני ביותר הוא רכב נוסעים פרטי עם 177 תאונות דרכים קטלניות. בפער גדול אחר כך, משאיות אחראיות ל-70 תאונות קטלניות, אופנועים ל-28 תאונות קטלניות, ואוטובוסים ל-23. אופניים, לאו דווקא חשמליים, היו מעורבים ב-7 תאונות דרכים קטלניות. אף ייתכן כי בכל שבעת המקרים הללו, ההרוג היה רוכב האופניים עצמו.
לפי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הקרבן העיקרי של תאונות דרכים שבהן מעורבים אופניים חשמליים הוא רוכב האופניים עצמו. ב-296 תאונות דרכים כאלה מאז ינואר 2013 ועד ספטמבר 2016, הולכי רגל נפגעו רק ב-15 מקרים.
הנתונים הללו הציתו דיון מעניין (וכועס) בקבוצת הפייסבוק "עירוניות מתחדשת בישראל". התחושה שלי היא שיש הסכמה גורפת על כך שהאופניים החשמליים הם סכנה. זו טעות. האופניים החשמליים הם הזדמנות להיפטר מהסכנה האמיתית, כי לכלי רכב קלים יש פחות כוח הריגה, בניגוד למכוניות.
האם יש בעיות? כן. למשל, לפני כמה ימים בבני ברק התרחשה תאונת פגע וברח - רוכב אופניים חשמליים התנגש בהולך רגל, ונמלט. המשטרה מחפשת אחריו. זה איום ונורא. אבל האם זה מצדיק את ההיסטריה? את הקריאה להתערבות מוגברת של המדינה? את זעקות השבר על "כלי ההרג" הללו? לא.
אגב, הכתבות שמתפרסמות בעניין תאונות הדרכים מחלצות מסקנות לא הגיוניות מהנתונים. הנה למשל כתבה על מחקר בנושא היפגעות של ילדים בתאונות דרכים: "ה-OECD: ישראל ראשונה בשיעור הילדים שנהרגים בתאונות דרכים". הכותרת עצמה נכונה - שיעור הילדים מבין הנפגעים בתאונות דרכים גבוה פי שלושה משיעורם במדינות אחרות. אלא ששיעור הילודה בישראל גבוה בהרבה מזה שבמדינות ה-OECD. כל ילד שנפגע בתאונת דרכים - זה אסון. אבל צריך לקרוא את הנתונים נכון.
בהמשך הכתבה נעשה עוול יותר גדול, כשהכתב גוזר מהנתונים מסקנה בלתי הגיונית: "ממחקר נוסף שנערך במרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה עולה כי האויב העיקרי של הילדים על הכביש הוא האופניים החשמליים: 50% מהולכי הרגל שנפגעו בתאונות אופניים חשמליים הם ילדים." צריך לשים לב שמדובר כאן על שיעור הילדים מבין הנפגעים מאופניים חשמליים. כדי לגלות מיהו "האויב העיקרי של הילדים על הכביש" צריך לבדוק מהו שיעור האופניים החשמליים מבין כלי הרכב שפוגעים בילדים. השיעור הזה לא מופיע בכתבה, אבל נוכח העובדה ש-73% מהילדים שנפגעו בתאונת דרכים היו בכלל במכונית, סביר להניח שרוב הילדים שנפגעים בתאונות דרכים לא נפגעו מאופניים חשמליים, אלא ממכונית. האויב העיקרי של הילדים על הכביש הוא המכונית, לא האופניים החשמליים.
ואי אפשר בלי הסרטון שפרסם משרד התחבורה בקיץ האחרון - "מחזירים את המדרכים להולכי הרגל":
במילון, ליד המילה "צביעות", צריך להופיע הסרטון הזה. משרד התחבורה דאג לנו לכבישים פקוקים ולתחבורה ציבורית גרועה, ופתאום הגיעה טכנולוגיה חדשה שמאפשרת לאנשים לחסוך זמן וכסף, וגם להשתמש בכלי תחבורה לא מזהם. במקום לזהות את ההזדמנות, בעיני משרד התחבורה, מי שרוכב על אופניים חשמליים הוא אויב הציבור מספר אחת. במקום לעמוד אל מול ההיסטריה ולהציג נתונים אמיתיים - פשוט הולכי אחרי המון עם קלשונים. ומי שנפגעים - תרתי משמע - הם הילדים.
איאל סולומון ז"ל, בן 16 מפתח תקווה, הפך לרוע מזלו לקרבן נוסף של תאונות הדרכים בישראל. הוא הצטרף לרשימה הארוכה-ארוכה של הרוגים בתאונות דרכים, שבה מעל 30,000 הרוגים מאז קום המדינה - יותר מחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. אבל איאל גם היה קרבן של היסטריית האופניים החשמליים, ובהמשך למה שכתבתי על האופן שבו מצביעים על רוכבי האופניים כאשמים במותם, גם הוא עבר את מה שמכנים "האשמת הקרבן".
כמה ציטוטים מתוך הטוקבקים בכתבה "נער נהרג על אופניים חשמליים: 'לא יודעים מהיכן השיג אותם'" (26/10/2016):
"הילדים האלה מתרוצצים בכביש ולא מבינים שאין דרך חזרה . הם בטוחים שהנהג הישראלי תמיד יזהר לא לפגוע בהם בזמן שהם מתרוצצים על האופניים החשמליות שלהם כאשר אוחזים בטלפון נייד עם רגל פה ורגל שם בדרכם ממקום אחד לאחר תוך כדי חציית רמזורים אדומים , נסיעה בניגוד לכיוון הנסיעה והתעלמות מוחלטת מהסביבה. לא מתפלא שהתאונה הזאת קרתה ולא אתפלא שיהיו עוד הרוגים בקרב הנערים חסרי האחריות הללו ...."
"ילד טוב אך קצת שובב. השובבות עלתה לצערינו בחיים."
"מהיכן האופניים ? לא יודעים מהיכן האופניים ? חחח כנראה קיבל את העונש מלמעלה על זה שלקח ללא רשות... בסוף כל אלה מסכנים ,חמודים ושובבים."
"לאסור רכיבה של נערים על הכלי הכל כך מסוכן הזה. רק צרות , רק תאונות ! ילדים רוכבים בקמש גבוהה על הכביש מבלי לדעת או להתייחס לחוקים . פוגעים בהולכי רגל ונפגעים מרכבים בכל יום ! מתי יגיע הסוף לאופניים הכל כך מיותרים ומסוכנים האלו !!!!!!!!!"
"יש לי ילדים גדולים, (צבא ויב') ואני לא מוכן בשום פנים ואופן לקנות להם את הכלי רצח הזה. אלה לא אופניים, מי שקורא להם אופניים מזלזל בחיים. זה רכב דו גלגלי ממונע שמחייב רשיון נהיגה בשבילו. זה שהמדינה, ושר התחבורה בראשה, מטומטמים לא הופך אותנו ההורים לחסרי אחריות. לא עובר יום שאני לא צועק על ילדים טיפשים עם כלי הרצח הזה. תורידו אותם מהכביש!!!"
מהו גודל הסכנה הנשקפת לנו מהאופניים החשמליים? לפי הכתבת דנה בן שלומי מאתר Mako, מדובר במכת מדינה. בכתבתה "מכת אופניים חשמליים? המדינה לא שמעה על זה", היא קוראת למעורבות רבה יותר של המדינה באבחון התופעה וטיפול בה: "כמה אנשים נפגעים מאופניים חשמליים מדי שנה? שאלה טובה, הבעיה היא שלמדינת ישראל של 2016 אין מושג קלוש. המשטרה ובתי החולים לא עושים אבחנה בין אופניים רגילים לממונעים, אין אכיפה מסודרת ובינתיים חנויות האופניים משפצרות מהירויות לכל מי שמבקש (ומשלם) ללא כל פיקוח ושולחות כלי נשק לכביש. מה עושים מכאן, ומה התפקיד שלנו, ההורים? mako בקמפיין מיוחד: שמים ברקס" בכתבה גם מופיעה כותרת המשנה "אקדח במערכה ראשונה שעתיד לירות במערכה הרביעית". נשמע מסוכן ביותר
אבל מדובר בהיסטריה המונית שאין לה שום אחיזה בנתונים. הסכנה האמיתית למשתמשי הדרך היא מכוניות. הנה הנתונים:
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשמונת החודשים הראשונים של שנת 2016 התרחשו 335 תאונות דרכים קטלניות (תאונת דרכים קטלנית היא תאונת דרכים שנהרג בה אדם אחד או יותר). סוג כלי הרכב הקטלני ביותר הוא רכב נוסעים פרטי עם 177 תאונות דרכים קטלניות. בפער גדול אחר כך, משאיות אחראיות ל-70 תאונות קטלניות, אופנועים ל-28 תאונות קטלניות, ואוטובוסים ל-23. אופניים, לאו דווקא חשמליים, היו מעורבים ב-7 תאונות דרכים קטלניות. אף ייתכן כי בכל שבעת המקרים הללו, ההרוג היה רוכב האופניים עצמו.
לפי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הקרבן העיקרי של תאונות דרכים שבהן מעורבים אופניים חשמליים הוא רוכב האופניים עצמו. ב-296 תאונות דרכים כאלה מאז ינואר 2013 ועד ספטמבר 2016, הולכי רגל נפגעו רק ב-15 מקרים.
הנתונים הללו הציתו דיון מעניין (וכועס) בקבוצת הפייסבוק "עירוניות מתחדשת בישראל". התחושה שלי היא שיש הסכמה גורפת על כך שהאופניים החשמליים הם סכנה. זו טעות. האופניים החשמליים הם הזדמנות להיפטר מהסכנה האמיתית, כי לכלי רכב קלים יש פחות כוח הריגה, בניגוד למכוניות.
האם יש בעיות? כן. למשל, לפני כמה ימים בבני ברק התרחשה תאונת פגע וברח - רוכב אופניים חשמליים התנגש בהולך רגל, ונמלט. המשטרה מחפשת אחריו. זה איום ונורא. אבל האם זה מצדיק את ההיסטריה? את הקריאה להתערבות מוגברת של המדינה? את זעקות השבר על "כלי ההרג" הללו? לא.
אגב, הכתבות שמתפרסמות בעניין תאונות הדרכים מחלצות מסקנות לא הגיוניות מהנתונים. הנה למשל כתבה על מחקר בנושא היפגעות של ילדים בתאונות דרכים: "ה-OECD: ישראל ראשונה בשיעור הילדים שנהרגים בתאונות דרכים". הכותרת עצמה נכונה - שיעור הילדים מבין הנפגעים בתאונות דרכים גבוה פי שלושה משיעורם במדינות אחרות. אלא ששיעור הילודה בישראל גבוה בהרבה מזה שבמדינות ה-OECD. כל ילד שנפגע בתאונת דרכים - זה אסון. אבל צריך לקרוא את הנתונים נכון.
בהמשך הכתבה נעשה עוול יותר גדול, כשהכתב גוזר מהנתונים מסקנה בלתי הגיונית: "ממחקר נוסף שנערך במרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה עולה כי האויב העיקרי של הילדים על הכביש הוא האופניים החשמליים: 50% מהולכי הרגל שנפגעו בתאונות אופניים חשמליים הם ילדים." צריך לשים לב שמדובר כאן על שיעור הילדים מבין הנפגעים מאופניים חשמליים. כדי לגלות מיהו "האויב העיקרי של הילדים על הכביש" צריך לבדוק מהו שיעור האופניים החשמליים מבין כלי הרכב שפוגעים בילדים. השיעור הזה לא מופיע בכתבה, אבל נוכח העובדה ש-73% מהילדים שנפגעו בתאונת דרכים היו בכלל במכונית, סביר להניח שרוב הילדים שנפגעים בתאונות דרכים לא נפגעו מאופניים חשמליים, אלא ממכונית. האויב העיקרי של הילדים על הכביש הוא המכונית, לא האופניים החשמליים.
ואי אפשר בלי הסרטון שפרסם משרד התחבורה בקיץ האחרון - "מחזירים את המדרכים להולכי הרגל":
במילון, ליד המילה "צביעות", צריך להופיע הסרטון הזה. משרד התחבורה דאג לנו לכבישים פקוקים ולתחבורה ציבורית גרועה, ופתאום הגיעה טכנולוגיה חדשה שמאפשרת לאנשים לחסוך זמן וכסף, וגם להשתמש בכלי תחבורה לא מזהם. במקום לזהות את ההזדמנות, בעיני משרד התחבורה, מי שרוכב על אופניים חשמליים הוא אויב הציבור מספר אחת. במקום לעמוד אל מול ההיסטריה ולהציג נתונים אמיתיים - פשוט הולכי אחרי המון עם קלשונים. ומי שנפגעים - תרתי משמע - הם הילדים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שמח שקראת :) ותודה על התגובה. בקרוב אקרא אותה