30/03/2018

עבדים היינו: שבוע העבודה מתקצר

החל ב-1 באפריל, כלומר, מיום ראשון הקרוב, שבוע העבודה יהיה קצר יותר.

באתר The Marker - שבוע עבודה מקוצר מ-1 באפריל - כל מה שאתם צריכים לדעת >

השאלה היא מה זה אומר לגבינו. ובכן, רק אם אתם עובדים לפי תעריף שעתי יש לזה משמעות מסוימת, וייתכן שבאמת שבוע העבודה יתקצר בשעה שלמה. אגב, אם אתם מעבירים כרטיס או מחתימים שעון נוכחות, זה לא אומר שאתם עובדים בשכר שעתי. אם אתם עובדים בשכר גלובלי (כלומר, מקבלים תשלום קבוע לסך כל השעות שעבדתם), אין לכך כל משמעות עבורכם. עצמאים, שממילא מנהלים את הזמן של עצמם, כמובן לא יושפעו.

ובכל זאת, מה אנחנו כעצמאים יכולים לקחת מהסיפור הזה?

זו הזדמנות טובה לחשוב על מספר השעות שאנחנו משקיעים בעבודה.

בואו נדבר מספרים - החל ב-1 באפריל, היקף של משרה מלאה יעמוד על 182 שעות עבודה בחודש, או 42 שעות בשבוע (לפני הקיצור - 186 בחודש, או 43 בשבוע). במגזר הציבורי עובדים 42.5 שעות בשבוע (חצי שעה פחות ממה שהיה עד עכשיו, וחצי שעה יותר ממה שיהיה מעכשיו). לאן המשק הישראלי הולך? לפי יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן המטרה היא "להביא לכך ששבוע העבודה בישראל יעמוד על 40 שעות בלבד". גם שר הכלכלה חיים כץ אמר כי יש להמשיך את המגמה של קיצור שבוע העבודה.

זמן זה חשוב
יש שני דברים שמאוד חשוב לי לכמת - זמן וכסף. זמן אני מודד בשעות, כסף אני מודד בשקלים. כעצמאי, זה קריטי למדוד את הזמן והכסף שאתה משקיע. זה מה שמאפשר לי לנקוב במספר הכי חשוב - השווי הכספי של זמן העבודה שלך. בלי המספר הזה, מאוד קשה לתת הצעות מחיר. גם קשה לנהל תקציב ולנהל לוח זמנים. בלי לדעת כמה אנחנו מקבלים לשעה, איך נדע אם אנחנו בכלל מרוויח?

בואו נתמקד בעניין של זמן העבודה, או ליתר דיוק משך העבודה. אני החלטתי באופן שרירותי למדי שאני רוצה לעבוד 8 שעות. החלטתי להוסיף לזה עוד חצי שעה ביום לעניינים אדמיניסטרטיביים (לנטר את שעות העבודה שלי, לתכנן לו"ז לשבוע הבא ועוד כל מיני דברים, שאני קורא להם "ניהול אפקטיביות", אם כי הייתי שמח למצוא לזה מינוח אחר). בסך הכל - 8.5 שעות ביום עבודה. החלטתי גם שאני רוצה לעבוד 5 ימים בשבוע - ראשון עד חמישי. זה היה נשמע לי הגיוני, וזה התכנס ל-42.5 שעות בשבוע. יש מי שזה נשמע לו מעט מדי ויש מי שזה נשמע לו הרבה מדי, אבל זה מה שחשבתי שיתאים לי, שאני מסוגל להגיע לזה, ושזה משאיר לי גם מספיק זמן להיות עם עצמי ועם המשפחה, וגם מספיק זמן לעבוד כדי שאוכל להתפרנס. זה אמנם פחות ממה שעובדים בהייטק, וזה אמנם יותר ממה שעובדים במקומות אחרים, אבל זה ישב עלי טוב, והתחלתי לכוון את עצמי לזה.

המוטו שלי הוא Decide what counts and then count it - כלומר, תחליט מה חשוב לך ואז תספור את זה. למעשה, זה אחד מ"עשרת הדיברות" שלי. באמת יש לי פתק כזה שכתוב עליו עשרה כללים שאני חושב שהם טובים לפרודוקטיביות שלי, וזה הכלל החמישי אצלי (או הדיבר החמישי...)

בשנה האחרונה רציתי לראות שאני באמת מצליח לנהל את זמן העבודה שלי בהתאם להחלטות שלי. בין כל הדברים שאני מקדיש להם זמן, רציתי לראות שאני באמת עובד 42.5 שעות בשבוע. העדפתי להסתכל על פני חודש שלם, אם הגעתי ל-184 שעות, כי יש שבועות יותר עמוסים ויש פחות עמוסים. היו חודשים שעמדתי ביעד הזה והיו חודשים שלא. לפעמים הייתי ב"גירעון שעות עבודה" ולפעמים דווקא פיציתי על הגירעון עם אקסטרה שעות שעבדתי מעבר לנדרש. ככל שהייתי בגירעון, השתדלתי לעבוד קצת יותר. ככל שעברתי את הרף, כנראה שבאופן טבעי גם שחררתי קצת. הרעיון הוא שבהתחלה בכלל לא הייתי מגיע ליעד, אבל לאורך זמן, הדברים מסתדרים.

אני מאוד ממליץ (1) לקבוע כמה זמן אתם רוצים לעבוד, (2) לראות שאתם עומדים ביעד שקבעתם.

הרצאה לצוערי השלטון המקומי


בשבוע שעבר עשיתי את דרכי למכללה האקדמית אשקלון. הוזמנתי להרצות שם בפני צוערי השלטון המקומי.

אני מרבה להסתכל על הערים בישראל מנקודת המבט של התושב. בייחוד מסקרן אותי לדעת מיהם התושבים שמצליחים לעצב את סביבת מגוריהם כרצונם. במילים אחרות: התושבים שמזיזים ערים - באילו כלים הם משתמשים?

בהרצאה הזו רציתי לעודד את אנשי השלטון המקומי ללמוד מהתושבים, ולראות אותם כשותפים לדרך. הצגתי בפניהם דוגמאות פרקטיות מהארץ ומהעולם, בתקווה שעוד באותו יום יוכלו להשתמש ב"ארגז הכלים להזזת ערים". זה קונספט שפיתחתי, בעקבות צפייה במהלכים רבים של תושבים בשנים האחרונות.

בין אם אתם בשלטון המקומי או תושבים - גם אתם יכולים להצטייד ב"ארגז הכלים להזזת הערים". העליתי את כל תוכן ההרצאה שלי כפרק בפודקסט "מהנעשה בערינו". האזנה נעימה >

אפשר להירשם לניוזלטר שלי "מהנעשה בערינו" שמיועד לאנשים שאוהבים להזיז ערים. קליק להרשמה >

תושבים שמזיזים ערים

שביל העצמאות בוויקיפדיה


לפני שנה הגיעה לאוזני הבשורה על שביל העצמאות. מה זה?
"שביל העצמאות הוא מסלול הליכה ברחובות תל אביב, המחבר עשרה אתרים הקשורים בתולדות העיר ובהקמת מדינת ישראל. אורכו של השביל כקילומטר, ומסלולו מעגלי, לאורך מקטע של שדרות רוטשילד ולאורך מקטע של רחוב אחד העם, עם שלוחות קצרות ברחוב אלנבי וברחוב נחלת בנימין. השביל מסומן באמצעות פס שעשוי מפליז שהוטבע במדרכות. השביל ייחנך במסגרת חגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל."
מהיכן הציטוט? מוויקיפדיה. למה אני מביא ציטוט מוויקיפדיה? כי זה ערך בוויקיפדיה שאני כתבתי.

לערך שביל העצמאות בוויקיפדיה >

שביל העצמאות בשדרות רוטשילד


לפני למעלה מעשור התחלתי להדריך סיורים בנווה צדק. הכנתי את הסיור, עם מפה וטקסט של מה שאני רוצה להגיד בכל תחנה. אחרי שהעברתי את הסיורים הראשונים, חשבתי שזה יהיה נחמד לפרסם את הסיור באינטרנט. העליתי אותו ל-Knol (זה היה פרויקט של Google, שניסה להידמות לוויקיפדיה... זה לא הצליח והפרויקט נסגר). בערך על נווה צדק בוויקיפדיה הוספתי קישור למה שפרסמתי. אני חושב שזה תרם לכך שכשאנשים מחפשים בגוגל "סיור בנווה צדק" אז אני מופיע באחד המקומות הראשונים. כמובן, יש לזה משמעות אדירה לפרנסה שלי.

כששמעתי על שביל העצמאות, הבנתי שזה הולך שלאגר. הכרתי את האתרים לאורך השביל, כי יצא לי להדריך סיורים ממש על התוואי שלו, לאורך שדרות רוטשילד. כשהתפרסמה רשימת האתרים לאורך שביל העצמאות, כתבתי עליהם באתר שלי. עשיתי את זה מאוד מוקדם - לפני שנה. היום, כשהשביל מסומן בשטח, ואנשים מחפשים בגוגל "שביל העצמאות", הם מוצאים את מה שפרסמתי באתר שלי.

לא היה עדיין ערך על שביל העצמאות בוויקיפדיה, אז בשבוע שעבר לקחתי את הזמן לחקור את השתלשלות האירועים שהובילה להקמת השביל, ובעקבות זאת כתבתי את הערך. גם שמתי קישור למה שכתבתי באתר שלי. בכל זאת, זו התוצאה הראשונה בגוגל (אפילו לפני האתר הרשמי).

הכתיבה בוויקיפדיה היא כמובן בהתנדבות, אבל בעיני היא מאוד חשובה. היא מעצבת שיח. היא מובילה אנשים לתוכן מסוים. אני מנסה לחשוב על דוגמא מעולם אחר - נגיד, מדריכת יוגה. אם אותה מדריכה יכולה לכתוב ערכים בוויקיפדיה ובסוף להביא קישור למידע נוסף (רלוונטי) באתר שלה, זה גם העשרה של האנציקלופדיה החופשית וגם קידום עצמי טוב. גם פרופסור באוניברסיטה יכול לכתוב ערך בוויקיפדיה על מושא המחקר שלו, ולתת קישור למאמר אקדמי שפרסם בנושא.

עלון מידע על שביל העצמאות


סיור במרכז תל אביב


לפני שנה וקצת, עמדו להוריד את כיכר דיזנגוף. אמרתי יאללה נעשה סיור פרידה מהכיכר. לסיור הראשון נרשמו 30 אנשים תוך 24 שעות (תאכל אבק, עומר אדם), אז נפתחו עוד שני מועדים, שגם התמלאו. אז העירייה רצתה לפתוח את זה בחינם לתושבי האזור, ועשיתי עוד שני סיורים של מאה איש כל אחד (עדן בן זקן שאני). בקיצור, חגיגה. את סדרת הסיורים הזו חתמתי עם סיור לחברים ומשפחה קצת לפני שהורידו את הפסל של אגם.

בסוף השבוע שעבר הובלתי את סיור "התחדשות בדיזנגוף". במקום סיור פרידה, עכשיו זה סיור התחדשות - לרגל האביב, לרגל ההתחדשות של מרכז תל אביב. תודה לכל מי שהגיע! בקרוב אעלה את הסיור המלא לאתר שלי TLVXP, ויהיה ניתן ללכת אותו בשיטת ״עשו זאת בעצמכם״. ועוד מעט גם כיכר דינגוף תעשה קאמבק (בקיץ הקרוב יגזרו את הסרט...)

תודה גם על כל התגובות הנלהבות! כיף לקרוא. כעת אני מקום 37 מתוך 205 חברות טיולים ומדריכי סיורים... ובכן, לא קלה הדרך אל הפסגה :)









מקום 37 מתוך 205 סיורים בתל אביב (בטריפאדוויזור)



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שמח שקראת :) ותודה על התגובה. בקרוב אקרא אותה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...