דרמה בעולם המלצרות. טיפים ייחשבו חלק מהשכר. רבים הופתעו מכך שבית המשפט התערב בנושא, ובעצם שינה סדרי עולם באחת. אני הופתעתי שבית המשפט התערב בנושא רק עכשיו. עולם הטיפים הוא נושא בפני עצמו (ע"ע הפרק "עולם ללא טיפים" של הפודקסט "חיות כיס", אבל עדיין - כסף זה כסף. ובמקרה הזה מדובר בהרבה כסף, שלמעשה עובר מתחת לשולחן. בניגוד לקיצור שבוע העבודה במשק (ההסתדרות טורחת לפרסם אותו, ובצדק - מדובר בשינוי אבולוציוני שקשה לחוש אותו באופן ממשי), המלצרות בישראל אכן תעבור מהפכה.
שינויים חדים תופסים את העניין, אבל השינויים האבולוציוניים, האיטיים יותר, מעניינים הרבה יותר. הנה שינוי שלא קרה בבת אחת, ובוודאי שמתם לב אליו. מה המידע הכי חשוב שעובר מהמלצר ללקוח? פעם זה היה מה הספיישלים. והיום?... מה הסיסמא לאינטרנט. עכשיו אני רוצה שתחשבו על המסעדה או בית הקפה האחרון שישבתם בו. נסו להיזכר מה הייתה הסיסמא. תנו לי לנחש - אולי זה אחד עד תשע? אולי עשר פעמים שבע? אולי איי אחת איי שתיים איי שלוש איי ארבע? זה כנראה היה משהו מהמחוזות האלה, נכון? וזה חבל.
כעצמאי, אני מנסה למקסם את הפוטנציאל של הנכסים שלי, וזה מאוד מצער אותי לשמוע כל פעם מחדש את הסיסמאות הגנריות האלה. מתי הבנתי שיש פה בעיה? פעם אחת כשנסעתי לירושלים ישבתי בלובי של אברהם הוסטל ליד כיכר הדווידקה. רציתי לעבוד על כל מיני דברים בזמן שחיכיתי לפגישה. כשביקשתי את הסיסמא לאינטרנט קיבלתי פתק קטן (שזה כבר יותר טוב מאשר הניסיונות החוזרים לאיית סיסמאות). בפתק היה כתוב happyhour6to8, ואני אגלה לכם שזכרתי את הסיסמא בדיוק מופתי אפילו שעברו כבר שנתיים מאז צילמתי את התמונה הזו:
אז מה המסר? מה אני רוצה שתיקחו מזה? אם אתם עצמאים (וגם אם לא), אתם בוודאי יודעים שזה לא קל ליצור ביקוש. הייתם רוצים שכל העולם יזמין את השירות או המוצר שאתם מספקים. עד שמישהו מוכן להיפרד מכספו בתמורה, הנשמה יוצאת. אז אם כבר מישהו פונה אליכם מיוזמתו, מבקש משהו, עושה צעד לקראתכם - ודאו שאתם מנצלים את ההזדמנות. בית קפה שהסיסמא לאינטרנט אצלו אינה מועילה לקידום מכירות פשוט מפספס את המפגש הראשון עם הלקוח. זה כמו שיתקשרו אליכם ויגידו "אני עוד לא בטוח אם אני רוצה לקנות מכם משהו, ואם כן אז אני לא בטוח מה בדיוק" ואתם תענו לו "איי אחת איי שתיים איי שלוש..."
אז מה אפשר לעשות? להבין שנקודת המפגש הזו היא קריטית ולנצל את ההזדמנות כדי לעשות רושם טוב. האמת שמעולם לא הגעתי להאפי האוור בין 6 ל-8 באברהם הוסטל, אבל אני כן יודע שהם עשו עלי רושם אדיר, וכבר יצא לי להמליץ עליהם לחברים. באותה מידה, כשמתקשרים אלי בקשר לסיורים שאני מדריך בתל אביב, יכול להיות שלא ייצא מזה סיור, אבל אני מנצל את ההזדמנות עד תום. הנה דוגמא - מישהו מתקשר לקבוע סיור, אבל אני לא פנוי באותו יום. אפשר להגיד לו "אני לא פנוי באותו יום, ושיהיה לך בהצלחה", ואפשר לנסות לחבר לו מדריך אחר או להציע לו לעשות את אחד הסיורים שפיתחתי למטיילים עצמאיים. כבר היו לי כמה פונים שזכרו אותי לטובה בזכות העניין הזה, ועל אף שלא יצא לי מזה סיור באותו הרגע, זה השתלם בדמות המלצה חמה לאחרים או בפנייה נוספת אחרי שנה שבאמת התממשה לכדי סיור.
עוד דבר שאפשר להפיק מהעניין הזה - אברהם הוסטל בחרו לקדם את המוצר שהכי יתאים לאנשים שמתחברים אצלם לאינטרנט. זה לא המוצר המוביל שלהם או המוצר הכי מכניס שלהם, אבל אם הסיסמא לאינטרנט הייתה room4thenight, זה היה מגוחך. הרי אנשים שנמצאים שם ממילא כבר הזמינו חדר או שהם לא מתכוונים להזמין חדר. זו נקודה מעניינת כי בנקודת המפגש שלי עם המקום, הם לא ניסו לשווק לי את המוצר המוביל שלהם (חדרים ללילה), אלא את המוצר שהכי יתאים לי כאורח במלון או כעובר אורח (בירה בערב). נסו לחשוב גם על זה כשמגיעות אליכם פניות כאלה.
וכמובן, דבר אחרון שאפשר להפיק מהמקרה הזה - תהיו יצירתיים. אם כל בית קפה מתהדר בסיסמא גנרית וחסרת מעוף, תהיו אתם בית הקפה המשונה שבו לסיסמא יש משמעות. למשל, בקפה קפליקס בתל אביב הסיסמא לאינטרנט היא Ihaveadream. זה אמנם לא קידום מכירות, אבל לפחות זה מאפשר להם לבלוט בנוף החד-מימדי של בתי קפה בתל אביב.
חוץ מזה - אני ממליץ לכם לעקוב אחרי הסיור הווירטואלי ב"שביל העצמאות" - אני מעלה לדף הפייסבוק שלי TLVXP את האתרים לאורך השביל החדש שייחנך בתל אביב ביום העצמאות הקרוב, ואתם יכולים לקרוא ולהשתתף בסיור הווירטואלי. חלק מהאנשים גם דיווחו לי שיצאו מהעולם הווירטואלי והגיעו לשביל בעולם האמיתי!
שביל העצמאות |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שמח שקראת :) ותודה על התגובה. בקרוב אקרא אותה