9 ביוני 2018

עבודה מכל מקום

הצעה שקיבלתי בתחילת השבוע שחלף שלחה אותי לחשיבה על העתיד, כפי שקורה מעת לעת כשמקבלים הצעות מעניינות. אחד הלבטים העיקריים שלי הוא בנוגע לזמן שאצטרך לבלות בנסיעות אם אקח את ההצעה הזו. לא נסיעות מרובות מדי או ארוכות מדי, ואפילו לא אל מחוץ לעיר, אבל כן - שעה הלוך, שעה חזור, מספר פעמים בשבוע. זה משמעותי, כשחושבים על שבוע עבודה בן 42 שעות. להוסיף לזה 4-6 שעות, זה תוספת של 10-15% לזמן העבודה.

אני מאוד מרוצה ממה שבניתי בשנתיים האחרונות. אמנם עדיין לא עשיתי את המיליון הראשון (על כך קיבלתי עצה מצוינת - להתחיל ישר מהמיליון השני... כי אז הראשון בא בקלות). אבל כן הצלחתי לצרף כל מיני חתיכות שאספתי עם הזמן לכדי משהו שאפשר לקרוא לו "עבודה". וכשמצרפים את הכסף שאני מקבל מכל מיני לקוחות, אפשר לקרוא לזה "פרנסה".

כשניגשתי לחשוב על אותה הצעה השאלה המרכזית הייתה מה המחיר של זה. כלומר, מה המחיר של להכניס משהו חדש למשוואה (והמשהו הזה הוא גדול, ובהכרח ייאלץ אותי לוותר על חלק מהדברים שאני עושה היום). ברור שהמחיר של זה הוא משמעותי, ולו בשל העובדה שהמשוואה תצא מאיזון.

אני עדיין שוקל את ההצעה, כי אם אקבל אותה היא עשויה להזניק אותי קדימה. בכל זאת, היא גרמה לי לשאול את עצמי על מה אני לא מוכן לוותר. כלומר, על מה אני צריך להתעקש. מכל המאפיינים של ה"עבודה" שלי, מה הדבר שהכי חשוב לי? חשוב גם במובן שלא הייתי מוותר עליו וגם במובן של הייתי רוצה יותר ממנו. ובכן, הגעתי למסקנה שהדבר הכי חשוב עבורי הוא ללא ספק היכולת לעבוד מכל מקום.

המשרד הראשי שלי

זה הזכיר לי את הכתבה אל תגידו "עבודה מהבית" - אימרו "העסקה מרחוק", שפורסמה באתר דה מרקר לפני חודש. מדהים אותי שבעידן האינטרנט ברירת המחדל היא עדיין מקום עבודה, במובן של מקום פיזי שצריך להגיע אליו כל יום בשעה מסוימת. למה ברירת המחדל היא לא עבודה מהבית? או "העסקה מרחוק"? או איך שלא תקראו לזה... אגב, אני מעדיף לקרוא לזה "עבודה מכל מקום". אני יכול לקחת איתי את המחשב לבית קפה, לשבת אצל חברים, לפעמים גם בנסיעות...

בקיצור, הגעתי למסקנה שככל שאני אצליח להגדיל את היכולת שלי לעבוד מכל מקום, כך אני אהיה מאושר יותר. אז בין אם אני אקח את ההצעה הזו או לא, אני יודע לאן אני חותר.


מהדברים שעשיתי בזמן האחרון -


> חגגתי את יום האופניים הבינלאומי (3/6) עם #פידאופניים בטוויטר ועם האופניים החדשים שנצפו בתל אביב, מבית Mobike ו-ofo.

> פרסמתי טיול חדש בתל אביב: "מגלים עצמאות" - בדיוק לפני שבעים שנה התחוללה כאן דרמה אדירה. העם היהודי חידש את עצמאותו המדינית, ותל אביב הייתה לבירה הזמנית של המדינה שזה עתה הוקמה. איך כל זה קרה? איפה התקבלו ההחלטות המכריעות? ואיפה בילה בן-גוריון את הלילה שלפני הכרזת העצמאות? טיול בתל אביב של פעם ב-70 שנה בשיטת "עשו זאת בעצמכם". כולל גילוי מרעיש על הכרזת העצמאות שנשכחה מההיסטוריה.

> פרסמתי את הרשימה האולטימטיבית לאתרי החובה בתל אביב. לפעם הבאים שהחברים התיירים שלכם שואלים מה כדאי לראות בעיר: Tel Aviv Must-see's


> ירדתי אל בטן האדמה כדי להתרשם מהמנהרות שנחפרו לרכבת הקלה בתל אביב. זו הייתה גם הזדמנות לראות את טל רבינובסקי, שחזר ממסע מסביב לעולם (תוכלו לקרוא על המסע שלו ושל אריאל בבלוג A year off life). זו הייתה גם הזדמנות לצלם את המראות המרשימים הללו.

צמד חופרים. טל ואני

> שיגרתי את הגיליון ה-67 של הניוזלטר לאורבניסטים ולאורבניסטיות "מהנעשה בערינו": חמשת היתרונות של עצים בעיר

> ולרגל חגיגות הגאווה בתל אביב - לך תסביר שמלון דן תמיד היה צבוע ככה...



4 ביוני 2018

איך זה מרגיש

לפני חודשיים הייתי באירוע מעניין בבית חנה - "מחול לזהב: תל אביב כפלא מיתוגי". המעצב עודד בן יהודה דיבר על העיר שהוא אוהב (וגם אני). התזה שלו היא שבתל אביב אין שום דבר שיהפוך אותה לכל כך אטרקטיבית, ולמרות זאת מגיעים לכאן הרבה תיירים. כאיש קריאייטיב, בן יהודה מזהה כאן "פלא מיתוגי". מהו סוד הקסם של תל אביב? לא ברור. גם הוא לא הצליח לפענח, אבל הוא כנראה ימשיך לנסות.

אמנם לא קיבלתי את מה שרציתי לשמוע, כי בן יהודה לא גילה לי מה סוד הקסם של תל אביב (אם תגלו, אז תודיעו לנו). אבל כן קיבלתי משהו שלא ציפיתי לו. בין דבריו, בן יהודה הסביר שמותג טומן בחובו לא רק את המסר שאנשי המיתוג רצו שהוא יעביר. מותג כולל גם את הרגשות שאנשים חשים כלפיו. בהקשר הזה, תל אביב כמותג היא לא רק עיר של בילויים וים, אלא גם עיר שאוהבים אותה, שמתחברים אליה, עיר שמעוררת סקרנות, תחושות של הנאה ושמחה, וגם שלווה ורוגע.

התובנה הזו הניעה אותי לחשוב על המותגים שלי. יש לי שניים - אחד עבור העסק שלי כמדריך סיורים בתל אביב (TLVXP), והשני עבור העסק שלי כיועץ עירוניות ותחבורה (Urbanizator). ניסיתי לחשוב מה הרגשות שאני רוצה לעורר אצל אנשים כשהם נתקלים בכל אחד מהמותגים שלי. אני מתבייש להודות בזה, אבל אודה ואתוודה שפתחתי את הערך "רגש" בוויקיפדיה. אחרי שניפיתי את הרגשות השליליים, שלפתי משם רשימה של רגשות טובים פוטנציאליים (חלקם קצת חופפים):
אהבה • אושר • אמון • אמפתיה • אקסטזה • ביטחון • גאווה • געגוע • דאגה • הודיה • היקשרות • הכרת תודה • הנאה • הערצה • הפתעה • הקלה • נחת רוח • סיפוק • סקרנות • עדנה • עונג • עניין • פליאה • ציפייה • קבלה • רוגע • שביעות רצון • שלווה • שמחה • תקווה • תשוקה
ניסיתי לדרג מה הכי הייתי רוצה שירגישו כלפי המותג TLVXP ובסופו של דבר הגעתי לשילוב של הנאה, סקרנות ופליאה. הייתי רוצה שכך ירגישו בסיורים שאני מדריך. שייהנו מהסיפורים של המשפחה שלי בנווה צדק, שיסתקרנו וירצו לגלות איך הוקמה המדינה בסיורים שלי ב"שביל העצמאות" שבשדרות רוטשילד. ובכלל הייתי רוצה שהמשתתפים בסיורים שלי יתפלאו, שהסיפורים שלי יפליאו אותם.

לעומת זאת, במותג Urbanizator הייתי רוצה ליצור תחושה של ביטחון ושביעות רצון. במילה אחת - אמון. הייתי רוצה שהמשתמשים בשירותיי יוכלו לסמוך עלי, שהם יאמינו בי כמו שאני מאמין בעצמי. אני רוצה לטעת בהם את תחושת הביטחון שאביא להם את הפתרונות האורבניים הטובים ביותר. אני רוצה שיסמכו על הידע שאני מביא מהעולם, על הניסיון שלי.

זה היה תרגיל מאוד מעניין עבורי, בייחוד כי לא ציפיתי שהרגשות שהייתי רוצה לעורר אצל אנשים יהיו שונים מעסק אחד למשנהו. ההשלכות של התרגיל הזה הן ארוכות טווח. לכן, לא גזרתי ממנו משימות קונקרטיות (חוץ מלהכניס את זה בפרק של התוכנית העסקית שעוסק בשיווק). כן זה עזר לי לחזק איזו תפישה בנוגע לאיך שאני צריך להתנהל. אני ממליץ לכל עצמאי לעשות את התרגיל הזה גם כן.


חודש מאי הגדול


החודש שעבר היה מסעיר במיוחד. הרבה דברים התכנסו ביחד, ואני שמח פעמיים - פעם אחת אני שמח כי במבט לאחור אני מרוצה מכמות ההישגים בחודש שעבר; ופעם שנייה אני שמח כי במבט לאחור אני לא יכול להיזכר ברגעים של לחץ או מתח שנבעו מהעשייה האינטנסיבית. כנראה שזה היה במידה הנכונה. הנה כמה מהדברים שעשיתי בחודש שעבר ורציתי לשתף אתכם:

> הדרכתי צוערים וצוערות לשלטון המקומי בסיור אורבני בלב תל אביב. דיברנו על מרקם עירוני ועל היחסים ההדוקים בין תכנון ותחבורה. עוד >


> שוחחתי עם גואל פינטו בתוכנית הרדיו "גם כן תרבות" על ונציה - העיר שהפכה לקרבן ההצלחה של עצמה. מה אנחנו בישראל יכולים ללמוד מוונציה? האזינו >

> השתתפתי בכנס האגודה הישראלית למדע המדינה שנערך במכללה האקדמית ספיר שבשדרות. דיברתי על שני מחקרים שלי - מחקר אחד שעוסק בתקציבי החינוך בערים בישראל, והמחקר השני שעוסק בתקציבי הרווחה בערים בישראל. מאוד שמחתי על ההזדמנות להציג את המחקרים שלי בכנס אקדמי בישראל. אני מקווה שזה ידרבן אותי לבצע מחקרים נוספים בעתיד. על המחקרים שלי >

> התחלתי בשיתוף פעולה עם מרכז קהילתי דב הוז במרכז תל אביב. במהלך החודש שעבר היו לנו שני סיורים, ויהיו עוד שניים בחודש הקרוב. סיור אחד יהיה תחת הכותרת "בואו להזדנגף: תל אביב בירת התרבות העברית" והוא יתקיים ב-14/6 בשעה 18:00. הסיור השני יתקיים ב-25/6 בשעה 10:00, הכותרת שלו היא "בעקבות נערת ריינס", והוא עוסק בנשים שעשו את תל אביב. מוזמנים להירשם >


> היה לי גם שיתוף פעולה מוצלח עם עמותת העסקים בשכונת גן החשמל. הובלתי סיור מודרך בשכונה במיוחד לתושבי תל אביב (דרך "דיגיתל"). נרשמו לסיור 30 אנשים, וחלק מהמשתתפים היו בעגלות ובמנשאים (שזה היה הכי כיף). סיפרתי על השכונה המיוחדת הזו, שהייתה הבברלי הילס של תל אביב בשנות ה-20'. הצבעתי על סגנונות האדריכלות השונים ובעיקר השתדלתי להביא סיפורים מפליאים. תמונות מהסיור >

> חגגנו בכיכר את הזכייה של נטע באירוויזיון! וכן, זה הרגיש מוזר לחגוג עם הידיעות על האירועים ברצועת עזה.


> מאוד התרגשתי ב-14/5 (התאריך הלועזי של הקמת המדינה) כשעלתה לאוויר סדרת הפודקסט "אנו מכריזים בזאת" - סדרת פודקסט קצרה שהשתתפתי בכתיבתה. זה בעצם פודקסט ביוגרפיה על חייו של דוד בן-גוריון. זה היה פרויקט מאוד מיוחד שעבדתי עליו בהנאה רבה, ואני שמח שהוא עלה לאוויר בזכות הפודקסטר מספר אחת בישראל - יובל מלחי. אם אתם לא מכירים את הפודקסט של יובל "קטעים בהיסטוריה", זה הזמן להכיר >

> כמובן שצפיתי בחתונה המלכותית של הנסיך הארי ומייגן מרקל. אני מצפה בקוצר רוחו לבואו של הנסיך וויליאם לביקור בארץ בעוד שלושה שבועות.

> השתתפתי בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת על הצעת חוק שירותי תיירות. הגעתי כדי להגיד שהחוק הזה הוא בשבילי ובשביל עשרות ומאות מדריכי סיורים בישראל, שמתמחים בסיורים ייחודיים - מסיורי אוכל, דרך סיורי גרפיטי, עד סיורי אדריכלות... ועוד. החוק החדש יאפשר לנו להדריך מבלי להיחשב לעבריינים, וזה דבר מבורך. עם זאת, החוק גם אוסר עלינו להדריך תיירים שבאים מחו"ל. קראתי לחברי ועדת הכלכלה של הכנסת לפתוח את מקצוע ההדרכה לכל אחד, ללא הבדל בין תיירי פנים לתיירי חוץ. צפו >


> וגם הייתה לי תקרית מצחיקה עם מכנסיים בדרך לדיון... זה קצת ארוך, אבל כדאי לכם לקרוא >

> הנחיתי סיור מקצועי-לימודי עבור עיריית תל אביב בנושא שבילי אופניים. מטרת הסיור הייתה לשמוע את הבעיות שעולות מהשטח, והייתה השתתפות מדהימה של תושבים, נציגים של עמותות, בכירים בעירייה ועוד. זו הייתה התחלה של תהליך שיתוף ציבור במסגרת ועדת התחבורה העירונית, והמשך יבוא בדיון מיוחד שייערך בוועדה במהלך החודש הקרוב. לתמונות מהסיור >


> בזכות מזג האוויר החינני יצא לי להדריך הרבה סיורים בתל אביב החודש - גם למשפחות וגם לקבוצות של עובדים. אני תמיד מבקש שיכתבו לי חוות דעת על הסיור בטריפאדוויזור. לשמחתי הרבה, היו הרבה חוות דעת החודש, חיוביות כתמיד. אפילו עליתי קצת בדירוג המדריכים בתל אביב. קראו חלק מחוות הדעת >

> עלו לאוויר פרקים חדשים שכתבתי עבור הפודקסט "היסטוריה לילדים" של תאגיד השידור הציבורי "כאן". אני יודע שהרבה אנשים נהנים לגשת לתכנים של "כאן" דרך האפליקציה שלהם, אז שתדעו שיש שם גם את הפודקסט הזה. שני פרקים שכתבתי עלו ממש לאחרונה - אחד על צ'ארלי צ'אפלין, שאין צורך להציג, והשני על צ'יו ג'ין. בסין היא נקרא "אבירת אגם הראי", שזה די מייצג כי היא הייתה לוחמת. היא לחמה למען שחרור העם הסיני וגם למען זכויות נשים. איך כותבים לילדים על פמיניסטית סינית שחיה לפני יותר ממאה שנה? האזינו >


Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...