ב-1941, עיריית תל אביב הגישה לממשלת המנדט את תוכנית בניין עיר מס' 44. הנה תמונה של חלק מהשרטוט שצורף לתוכנית:
מדהים שמתכנני העיר סימנו את כל שכונת נווה צדק בקווים אלכסוניים שחורים, שמשמעותם - שטח מיועד להריסה. למזלנו, למרות שהתוכנית אושרה על ידי הבריטים, היא לא יצאה אל הפועל. בשנות ה-80, נווה צדק קיבלה תוכנית שימור, שכן התממשה, ובזכותה ניתן היום לבקר בשכונה וליהנות מאתריה.
הצטרפו אלי ביום חמישי הקרוב לסיור בנווה צדק, השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות יפו.
16 בספטמבר 2010, מתחילים בשעה 19:15 במתחם התחנה.
מסלול הסיור: מתחם התחנה > תחנת הרכבת יפו > בתי זרח ברנט > מרכז סוזן דלל > בית שלוש > גשר שלוש > בית אבולעפיה > מוזיאון נחום גוטמן > בית רוקח > ראינוע עדן > הבתים התאומים > רחוב שבזי > מתחם התחנה.
סיור אורך כשעתיים, כולל הפסקה קצרה בגלידריה.
מסלול הליכה קל ונגיש.
מחיר לכל משתתפ/ת - 50 ש"ח
מדהים שמתכנני העיר סימנו את כל שכונת נווה צדק בקווים אלכסוניים שחורים, שמשמעותם - שטח מיועד להריסה. למזלנו, למרות שהתוכנית אושרה על ידי הבריטים, היא לא יצאה אל הפועל. בשנות ה-80, נווה צדק קיבלה תוכנית שימור, שכן התממשה, ובזכותה ניתן היום לבקר בשכונה וליהנות מאתריה.
הצטרפו אלי ביום חמישי הקרוב לסיור בנווה צדק, השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות יפו.
16 בספטמבר 2010, מתחילים בשעה 19:15 במתחם התחנה.
מסלול הסיור: מתחם התחנה > תחנת הרכבת יפו > בתי זרח ברנט > מרכז סוזן דלל > בית שלוש > גשר שלוש > בית אבולעפיה > מוזיאון נחום גוטמן > בית רוקח > ראינוע עדן > הבתים התאומים > רחוב שבזי > מתחם התחנה.
סיור אורך כשעתיים, כולל הפסקה קצרה בגלידריה.
מסלול הליכה קל ונגיש.
מחיר לכל משתתפ/ת - 50 ש"ח
גם במסגרת תוכנית מנשייה של אמצע שנות השישים היתה כוונה למחוק את נווה צדק ונווה שלום מעל פני האדמה, ואפילו בוצעה הפקעה גורפת של שטחן. אבל כשגילו את הקושי בהתמודדות עם כל כך הרבה בעלי מגרשים, וגם עם שוך חדוות הפרויקטים הדינוזאוריים של שנות השישים, הצטמצמה התוכנית לאזור מוגדר של שכונת מנשייה שבעליו כבר לא היו בנמצא. נווה צדק ניצלה קודם כול בגלל מחסור באמצעים, לא בגלל כוונות טובות.
השבמחק