במשך קרוב לעשרים חודשים ניהלתי את חיי כשאני ממוקד במטרה אחת - ה-6 באוקטובר 2009, יום הכנס של צאצאי אהרן שלוש לרגל שנת המאה לתל אביב. לקראת התאריך הזה יצרתי את הסרט התיעודי "נווה צִדקנו" אודות המשפחה ותרומתה לפיתוח העיר. יחד עם דודי אביתר (תרי) שלוש התכוננו לתאריך הזה, וסייעתי לו להפיק תערוכת צילומים היסטוריים אודות האישים במשפחה שפעלו למען פיתוחה של תל אביב. בהמשך כל הזמן עד התאריך הזה עמדתי בהיכון לקראת כל מטלה בתהליך איסוף החומרים לחוברת המזכרת "שלוש בתל אביב" שכתב וערך הדוד תרי.
אני לא יכול להעלות על הכתב עד כמה זה היה אירוע יוצא מגדר הרגיל. כדי להתרשם מה היה טיב הכנס המשפחתי, תוכלו להאזין לקטע ששודר למחרת ברשת ב'. אפשר להאזין לו כאן או ללחוץ פליי להלן.
איך היה עבורי יום המחרת? עדיין התעסקתי בקשירת הקצוות שנותרו פרומים לאחר הכנס. כמה טלפונים, כמה אימיילים... אבל פתאום יש איזו תחושה אחרת. אין תאריך, אין דדליין, אין מטרה, אין יעד. כנראה שאני אצטרך לחפש לעצמי פרוייקט חדש. אולי משהו קצת יותר סולידי.
