*עדכון 11/2/2016 - עיריית תל אביב העלתה אתר חדש, וכך הקישורים שלהלן אינם רלוונטיים. הנה קישורים רלוונטיים אל תוכנית השימור של תל אביב (מפה צפונית, מפה דרומית), אל החלק שעוסק בשימור מבנים באתר העירייה, ואל מצגת מבנים לפני ואחרי שיפוץ
הרבה ביקורת הוטחה בפניה של המחלקה לשימור מבנים ואתרים בעיריית תל אביב, ועם זאת, תוכנית השימור המאושרת של העיר היא תוכנית השימור העירונית היחידה בארץ שקיבלה תוקף מחייב. יחד עם תוכנית הלוואה מסובסדת לבעלי מבנים לשימור שמעוניינים לשפץ, תל אביב הפכה למובילת השימור האורבני בישראל, ובאמת מהווה מעין "מוזיאון פתוח". גלשתי באתר העירייה לחלק שעוסק בשימור מבנים ואתרים בתל אביב, והתרשמתי מכך שהמידע בנושא נגיש לציבור. חלק מהמסמכים הנמצאים שם יכולים לשמש רק אדריכלים ומתכננים, וחלק יכולים לשמש גם את הקהל הרחב. הנה אחד שמאוד התלהבתי ממנו, שמציג תמונות של עשרות מבנים לפני שימור ואחרי שימור.
מה גרם לי לגלוש פתאום לחלק של מחלקת השימור באתר של עיריית תל אביב? חיפשתי שם מפה שיהיה אפשר לראות בה אלו מבנים בנווה צדק זוכים להגנה מתוקף תוכנית השימור העירונית. ואכן מצאתי אותה:
לצערי, כמו שדווח לי לאחרונה על ידי קרוב משפחה, בית אהרן שלוש הוצא מתוכנית השימור. מהתוכנית הוצאו גם הבתים התאומים ברחוב פינס, שנבנו על ידי בניו של אהרן - האחים יוסף אליהו ואברהם חיים - והוענקו לבניהם הבכורים. גם בית שמעון רוקח לא בתוכנית יותר.
מבנים בנווה צדק שכן כלולים בתוכנית השימור העירונית של תל אביב: המבנים המשומרים במרכז סוזן דלל, ששימשו כבתי ספר של הקהילה היהודית היפואית טרם הקמת אחוזת בית; בית קנדינוף ברחוב פינס, בין רחוב שטיין ורחוב רוקח; מבנה בפינת הרחובות שלוש ואלרואי; בית חיים אמזלג; מבנה בפינת הרחובות שלוש ואמזלג, מול בית כנסת שלוש; וגשר שלוש. בהתחלה חשבתי שזו בהחלט כמות נאה, אבל כשקצת זזים מזרחה, ורואים את הכמות האדירה של מבנים שהוכרזו כמיועדים לשימור (לאורך רחובות יהודה הלוי, לילינבלום, נחלת בנימין, אלנבי, אחד העם ושדרות רוטשילד), מבינים שזו כמות לא מספיקה בעליל בשביל שכונה עם כל כך הרבה חשיבות היסטורית ואדריכלית. אני חושד שמיעוט המבנים לשימור בנווה צדק נובעת מרצון התושבים להרחיב את אפשרויות השיפוץ והבנייה העומדות לרשותם.
הרבה ביקורת הוטחה בפניה של המחלקה לשימור מבנים ואתרים בעיריית תל אביב, ועם זאת, תוכנית השימור המאושרת של העיר היא תוכנית השימור העירונית היחידה בארץ שקיבלה תוקף מחייב. יחד עם תוכנית הלוואה מסובסדת לבעלי מבנים לשימור שמעוניינים לשפץ, תל אביב הפכה למובילת השימור האורבני בישראל, ובאמת מהווה מעין "מוזיאון פתוח". גלשתי באתר העירייה לחלק שעוסק בשימור מבנים ואתרים בתל אביב, והתרשמתי מכך שהמידע בנושא נגיש לציבור. חלק מהמסמכים הנמצאים שם יכולים לשמש רק אדריכלים ומתכננים, וחלק יכולים לשמש גם את הקהל הרחב. הנה אחד שמאוד התלהבתי ממנו, שמציג תמונות של עשרות מבנים לפני שימור ואחרי שימור.
מה גרם לי לגלוש פתאום לחלק של מחלקת השימור באתר של עיריית תל אביב? חיפשתי שם מפה שיהיה אפשר לראות בה אלו מבנים בנווה צדק זוכים להגנה מתוקף תוכנית השימור העירונית. ואכן מצאתי אותה:
לצערי, כמו שדווח לי לאחרונה על ידי קרוב משפחה, בית אהרן שלוש הוצא מתוכנית השימור. מהתוכנית הוצאו גם הבתים התאומים ברחוב פינס, שנבנו על ידי בניו של אהרן - האחים יוסף אליהו ואברהם חיים - והוענקו לבניהם הבכורים. גם בית שמעון רוקח לא בתוכנית יותר.
מבנים בנווה צדק שכן כלולים בתוכנית השימור העירונית של תל אביב: המבנים המשומרים במרכז סוזן דלל, ששימשו כבתי ספר של הקהילה היהודית היפואית טרם הקמת אחוזת בית; בית קנדינוף ברחוב פינס, בין רחוב שטיין ורחוב רוקח; מבנה בפינת הרחובות שלוש ואלרואי; בית חיים אמזלג; מבנה בפינת הרחובות שלוש ואמזלג, מול בית כנסת שלוש; וגשר שלוש. בהתחלה חשבתי שזו בהחלט כמות נאה, אבל כשקצת זזים מזרחה, ורואים את הכמות האדירה של מבנים שהוכרזו כמיועדים לשימור (לאורך רחובות יהודה הלוי, לילינבלום, נחלת בנימין, אלנבי, אחד העם ושדרות רוטשילד), מבינים שזו כמות לא מספיקה בעליל בשביל שכונה עם כל כך הרבה חשיבות היסטורית ואדריכלית. אני חושד שמיעוט המבנים לשימור בנווה צדק נובעת מרצון התושבים להרחיב את אפשרויות השיפוץ והבנייה העומדות לרשותם.
