זהו המשך לפוסט שיטת השקשוקה התל אביבית - פרק ראשון
בפרק הראשון התייחסתי להצבת הברזיות החכמות של חברת Woosh, וטענתי ששוב מדובר בשיטת השקשוקה התל אביבית שבמסגרתה העירייה מפקירה את המרחב הציבורי לחברות עסקיות בלי שקיפות. שמחתי לתגובות החיוביות של הגורו לענייני אורבניות יואב לרמן ושל עמוד הפייסבוק "עוצרים את הברזיה הביומטרית". בזכות התגובות הוזמנתי לראיון בתוכנית "סוגרים חשבון" בערוץ 23 של הטלוויזיה החינוכית (> החל בדקה 24 בערך):
 |
| עידן גרינבאום (מימין) מראיין אותי בתוכנית "סוגרים חשבון" 25/6/2013 |
בתוכנית לא דיברתי על הנושא העיקרי שבגללו כתבתי את הפוסט, והעדפתי להתייחס לתגובת העירייה, לפיה מיזם הברזיה הממוחשבת של חברת Woosh הוא תוצר של סטארטאפ שגדל בחממת הסטארטאפים של העירייה בבית הצעירים מזא"ה 9 שמטרתו להוות תחליף לתעשיית המים המינרליים שמייצרת זיהום סביבתי בדמות מיליוני בקבוקי פלסטיק. בראיון עצמו הספקתי להתייחס רק לקונספט שעומד מאחורי המיזם, והסברתי שאמנם הוא חוסך את הנזק הסביבתי, אבל הוא בעיקר משכפל את המודל העסקי של תעשיית המים המינרליים - הגברת האחיזה של חברות פרטיות במשאב המים ויצירת מנגנון תשלום כלשהו שמתווך בין המים לבין מי ששותה אותם.
מה שלא הספקתי להתייחס אליו הוא עניין חממת הסטארטאפים העירונית - כאן הייתי יכול להוריד את הכובע בפני העירייה ולהגיד כל הכבוד. אין עוד ערים בישראל שיש להם חממת סטארטאפים, או שמבינות את החשיבות של תמיכה ביזמים צעירים. אלא שאז אני נזכר בסטארטאפ עירוני אחר - בקיץ 2011, בעיצומה של המחאה החברתית, פלשו צעירים לבית צעירות מזרחי ברחוב דב הוז. זהו בניין ציבורי נטוש, שהעירייה בוחרת שיעמוד בשיממונו כבר עשרות שנים. הצעירים הללו רצו להשמיש את הבניין ולהפוך אותו לגלריה לאמנות או למוסד תרבותי כלשהו, העיקר שיפסיק להיות פיל לבן במרכז העיר שמאכלס בעיקר חסרי בית ונרקומנים. בעלת הנכס (העירייה) הזמינה משטרה, והפולשים פונו תוך פחות מיממה. חודשיים לאחר מכן, הודיעה העירייה שהבניין יעבור לידי בית הספר לאמנויות בצלאל, שישמיש אותו ואפילו יפעיל בו גן ילדים. עברו שנתיים מאז הפלישה והבניין עודנו נטוש. לפי איזה קריטריון העירייה מחליטה למי להעביר את נכסי הציבור שבניהולה? רק מי שבא בחליפה ועניבה ומעביר פרזנטציה על מודל עסקי יכול לקבל נכס ציבורי לטובת הסטארטאפ שלו? למה חבורת הצעירים שביקשה להשמיש את בית צעירות מזרחי היא לא סטארטאפ קביל? כי מבחינת העירייה כולם שווים חוץ מאלה ששווים יותר.
 |
| בית צעירות מזרחי - אוגוסט 2011 |
בפרק הראשון הרחבתי את הדיון וסיפרתי גם על האופן שבו פרויקט השכרת האופניים "תל אופן" הוענק ללא מכרז לחברה פרטית שהעירייה לא תוכל להתנתק ממנה לפני שנת 2022, והיא מחויבת לשלם לה 5 מיליון ש"ח דמי תפעול מדי שנה ללא קשר לרמת השירות שהיא מספקת. בפרק השני אני אספר על האופן שבו הופרטו תחנות האוטובוס בתל אביב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שמח שקראת :) ותודה על התגובה. בקרוב אקרא אותה