21 באפריל 2016

כלים לעירוניות

עמותת "מרחב - התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל" היא כמו העלייה הראשונה. לפני שידעו מה בדיוק יהיה ואיך בדיוק יגיבו, קמה חבורה של אנשים, מתכננים ואדריכלים במקצועם, והתחילה לקדם עירוניות בישראל. התעוזה הייתה רבה, כי ישראל היא מדינה שמפרברת את עצמה לדעת כבר כמעט שבעה עשורים. היום אפשר לומר ש"מרחב" הזניקה את השיח על עירוניות בישראל, ועוד רבה העשייה


אם נחזור לתקופת העליות הראשונות, ניזכר ב-1909, השנה שבה נוסדה העיר העברית הראשונה - תל אביב. באותה שנה נוסדה גם דגניה - אם הקבוצות והקיבוצים. תוך זמן קצר היה ברור לאן הולכים האנשים. עם קום המדינה, שליש מהיישוב היהודי התרכז בתל אביב. עיר היא לא סתם מגנט לאנשים - יש לה יכולת ספיגה וכוח צמיחה. אבל מאז ימי המנדט, איבדנו את העירוניות. המפנה הגדול של 1948, של הקמת המדינה, הוביל לפיזור האוכלוסייה. חלקם של התל אביבים בדמוגרפיה צנח דרמטית, והיום רק 5% מהישראלים גרים בתל אביב. זה יישמע חריף, אבל מלחמת העצמאות הובילה לסילוקם של יותר תל אביבים מאשר פלסטינים


למה אני מנסח זאת כך? צריך לחשוב על האופן שבו ישראל מתייחסת לעירוניות כאל טיהור. מימדיו של הטיהור, המנגנון שאיפשר זאת, וההכרה באסון וניסיון לתקנו - כל אלו מתבררים בימים אלה. במדינה שבה כל ילד יודע שצריך ליישב את הנגב כי זה מה שבן-גוריון רצה, לא פשוט לדבר על האפשרות לחזור בנו ממדיניות פיזור האוכלוסין. זו התעוזה של "מרחב"

אז לא פשוט לדבר על עירוניות בישראל, ו"מרחב" עושה זאת בשישה סרטונים שמפרטים מה זה בכלל עירוניות:



אני קצת עזרתי בתהליך העשייה של הסרטונים הללו. כל הכבוד לכל אנשי "מרחב" על העשייה

ואלו עשרת הכלים של "מרחב" לעירוניות -

1 רחובות לאנשים
אנשים נמשכים אל העיר בשל יכולתה לשמש מאגר גדול לקשרים עם אנשים אחרים. קשרים אלה מהווים מקור להזדמנויות חברתיות, עסקיות ותרבותיות. קשרים רבים נוצרים במרחב הציבורי והרחוב הוא המרחב הציבורי הנפוץ והמרכיב היסודי של העיר. אנשים רבים יותר יבחרו לעבור ברחוב בו הם ירגישו נוח, בטוח ומעניין, וכך יגבירו את סיכוייהם למפגשים אקראיים והזדמנויות חדשות.

2 רשת רציפה וצפופה של רחובות
רשת רציפה וצפופה של רחובות, כאשר המרחק הממוצע בין צמתים הוא בין 60-150 מ', מאפשרת נגישות נוחה לכולם, מגוון אפשרויות תנועה רבות ויוצרת חשיפה גדולה של העסקים וההזדמנויות לאנשים. רשת זאת הופכת את העיר להליכתית, מקטינה את הגודש של תחבורה ברחובות הראשיים ותורמת לבטיחות בדרכים.

3 שימושים מעורבים
מבטיחים נוכחות של אנשים שונים, בזמנים שונים, למטרות שונות ברחובות העיר. נוכחותם של אנשים רבים ושונים ברחוב ברוב שעות היממה מגבירה את הבטחון האישי. שימושים מעורבים מאפשרים הקטנת כמות הנסיעות וצמצום התלות ברכב. לכן, יש להימנע מלחלק את העיר לאזורים בעלי מאפיינים אחידים כגון: אזור תעשיה או קריית חינוך.

4 צפיפות ושימוש יעיל בקרקע
צפיפות עירונית וציבורית היא מרכיב הכרחי של עירוניות טובה המאפשרת לספק:
א. שירותים איכותיים לתושבים
ב. תחבורה ציבורית איכותית
ג. ליצור את ההזדמנויות להצלחתו של מסחר ברחובות
ד. לאפשר לאנשים לספק את צרכי היומיום שלהם במרחק הליכה מביתם.
צפיפות עירונית מאפשרת רחובות עירוניים תוססים ומיצוי ההזדמנויות הכלכליות, החברתיות והתרבותיות אשר אליהן אנשים נמשכים. מתחת לצפיפות מינימאלית לא יכולה להתקיים עיר אלא פרבר התלוי ברכב פרטי. יש להמנע מהפיתוי של הרחבת העיר כדי לתת מענה לביקושים למגורים ותעסוקה תוך ניצול קרקע קיימת שאיננה בשימוש יעיל בתוך העיר.

5 שילוב אוכלוסיות
הגיוון האנושי הוא חלק מעוצמתה של העיר. כל מתחם בעיר יתוכנן כך שיתאים לכולם – דיור מגוון מאוד באופני בינוי, באדריכלות ובגודל הדירות הינו הכרחי למשיכת אוכלוסיה מגוונת. דיור בר-השגה צריך להיות חלק אינטגרלי מכל אזור בעיר. מתחמים לאוכלוסיות הומוגניות לא מאפשרים את מגוון ההזדמנויות ההכרחי לקיומה של עיר טובה. מתחמים הומוגניים המוקמים ביחד מזדקנים ומתנוונים בבת אחת.

6 מגוון של אפשרויות תחבורה
נגישות לשירותים ותעסוקה היא מרכיב חיוני ברווחתו של הפרט. העיר צריכה לאפשר מבחר של אמצעי תחבורה זמינים ונוחים. תכנון מוקדים עירוניים סביב תחבורה ציבורית היא דרך טובה לשיפור הנגישות להולכי רגל, נוסעים באופניים והנוסעים בתחבורה ציבורית. יש להימנע מעידוד השימוש ברכב הפרטי בין השאר על ידי ניהול מדיניות חניה נבונה המתמחרת את החניה לא על פי עלות מקום חניה, אלא לפי הביקוש לו.

7 מבני ציבור, פארקים וגנים בוני עיר
מקומות ציבוריים מהוים חלק חשוב מהעיר ומהרחוב וראויים לתכנון איכותי ומובלט ומוקפים במספר רב של תושבים הנמצאים במרחק הליכה מהם. יש לעודד אדריכלות המתיחסת לקנה המידה האנושי ולרגישות האנושית לחלוקה קטנה, לצמחיה ולצבעוניות אשר ביחד יכולים להעניק את הרגעים המיוחדים של יופי בעיר. שפע של שטחי ציבור המרוחקים ממגורים מהוים בזבוז במשאבים לתחזוקה ומהווים פגיעה אקולוגית.

8 תהליכי תכנון משתפים
יש לעודד שיתוף פעולה של הקהילה ובעלי עניין בהחלטות לפיתוח הישוב בכדי ליצור מעורבות ואחריות ציבורית המאפשרים ביצוע בפועל. הציבור איננו גורם מפריע, שיתוף הציבור ובעלי העניין עשוי לתרום לפרוייקטים המתאימים יותר לצרכים של המשתמשים בהם, ולזרז את קידומם. עירך איננה אי, בנה מערכות לשיתוף פעולה עם הרשויות שסביבך כדי לשפר את השירותים הללו.

9 חיזוק מרכז העיר
טיפוח הקהילה המקומית יוצר תחושה חזקה של גאווה מקומית. שיקום וחיזוק מרכז העיר הוא המפתח והתמריץ להעצמת העיר כולה. חיזוק המרכז תורם לחיי כל תושבי העיר וסביבתה. קל יותר להגשים את עקרונות התכנון הנ"ל במרכז העיר הותיק.

10 מורשת וזהות מקומית
המורשת הטבעית והבנויה של העיר היא נכס יקר. יש להגדיר את אותם שטחים פתוחים, מרקמים בנויים, שכונות ותיקות ומבנים מיוחדים המהווים חלק מסיפורו של הישוב, לשמור עליהם ולטפחם. שקול ותכנן כל פרוייקט חדש כך שהוא יתרום לזהות היחודית ולמיצובה של העיר.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...