איך הזמן טס - חלק 2/2

זהו המשך לפוסט "איך הזמן טס - חלק 1/2"

את הבלוג הזה פתחתי בשנת 2008, קצת אחרי שהשתחררתי מהצבא והצטרפתי אל שוק העבודה. מאז אני כותב כאן מעת לעת, עם שנים יותר אינטנסיביות כמו 2018, שבה העליתי פוסט כמעט כל שבוע, ושנים שחונות כמו 2023-2024 שבהן לא פרסמתי כלום.

תומר שלוש. זה אני בגרסת 2025
(צלם: איתי רון)

התחלתי בכתיבה על סיורים מודרכים בנווה צדק בפרט ובתל אביב בכלל. כבר כמעט 18 שנה שזה מה שאני עושה, בנוסף לעוד דברים. תוך כדי הסיורים בעיר, ותוך כדי הלימודים לתואר ראשון ותואר שני במדע המדינה ובמדיניות ציבורית, התחלתי לכתוב גם על עירוניות ועל ערים בישראל. בהמשך, כתבתי כאן גם על אבות אבותיי ממשפחת שלוש, שהיא בין המשפחות המייסדות של תל אביב, ועל מפעל ההנצחה המשפחתי שאני לוקח בו חלק.

בעשור האחרון בניתי את עצמי כעצמאי, עם תקופות יותר מוצלחות ותקופות פחות מוצלחות. העובדה ששילבתי בין עסק של הדרכת סיורים בתל אביב לעסק של מחקר וייעוץ בתחום העירוניות והתחבורה ולעוד פרויקטים עזרה לי מאוד לייצב את העסק. הרגשתי שיש לי תובנות להעביר הלאה לעוד עצמאים כמוני. לכן, בפוסטים האחרונים שהעליתי, פרסמתי טיפים לעצמאים.

עם החזרה לבלוג הזה, חשבתי מחדש על המשמעות שלו עבורי, ועל מה שהייתי רוצה לכתוב עליו כאן. החלטתי שהמטרה שלי כאן היא להציג את מאחורי הקלעים של העבודה שלי. מי שירצה להזמין ממני סיור מודרך בתל אביב ייגש לאתר שלי שמוקדש לעסק הזה (telaviv.tours). מי שירצה לדבר איתי על איך לעשות ערים טובות יותר - גם הוא יוכל לגשת אל האתר שלי שמוקדש לעסק הזה (Urbanizator.com). וכאן בבלוג אפשר יהיה לקרוא על מאחורי הקלעים למי שמתעניין יותר לעומק. אני מניח שזה יכול להיות מעניין יותר עבור מי שמכיר אותי או מי שרוצה ללמוד ממני על איך אני עובד. אבל בגדול זה ממשיך להיות המקום שבו אני פשוט משחרר לאוויר העולם את מה שחשוב לי לספר על עצמי מעת לעת - מחשבות שחשבתי ומעשים שעשיתי.

הקץ לעבודה?

בעיניי, הפער הכי בלתי נתפש כרגע הוא עליית הבינה המלאכותית אל מול הירידה ההיסטורית באבטלה. ברור לכולנו שהעולם כמו שאנחנו מכירים אותו משתנה לנגד עינינו בקצב שיא. אני זוכר יום פתוח אחד באוניברסיטת תל אביב שהמחיש לי את הנהירה ממדעי הרוח לכיוון המדעים המדויקים, כשהתור לגשת לדוכנים של הפקולטה להנדסה הגיע עד לכיסאות הריקים של הפקולטה למדעי הרוח. הנה התמונה שצילמתי שם:

בעשור האחרון, תיכנות והנדסת תוכנה היו ערובות לתעסוקה מובטחת בשכר גבוה. זו נהייתה כמעט אקסיומה בשוק העבודה. והנה - אנחנו בעיצומו של "משבר הג'וניורים" - כשמתכנתים צעירים לא מצליחים להיכנס היום לעבודה, כי פשוט לא צריך אותם כבר. תוכנות כמו Chat GPT ו-Claude.ai מצליחות לעשות פחות או יותר את אותו הדבר בעלות מינימלית.

למתקדמים - פוסטים שכתבתי בעבר על הנושא הזה:

• הנורמלי החדש
• הקץ לעבודה
• האם גם מחר תהיה עבודה

וממש במקביל האבטלה - בשפל של כל הזמנים. שנת 2024 הסתיימה עם 2.6% אבטלה בישראל. גם הנתונים ההיסטוריים ששלפתי מאתר הבנק העולמי מעידים על אותה מגמה יציבה - מאז 2003, שיעור מבקשי העבודה בישראל יורד משנה לשנה (למעט בין 2008-2009, בעקבות משבר הסאבפריים העולמי, ובין 2019-2021, בעקבות מגפת הקורונה).

כנראה שהפיתרון לחידה הזו הוא שאנחנו מסתדרים עם המצב החדש הזה. באותה מידה ששוק העבודה זקוק לפחות ידיים עובדות (במאה ה-21 יהיה יותר מדויק להגיד פחות מוחות עובדים) - כך גם אנשים רוצים לעבוד פחות. אולי העושר שדורות קודמים הצליחו לצבור ולהעביר הלאה כבר מספיק למספר גדול יותר של אנשים, כדי שיוכלו לצמצם את ההשקעה שלהם בעבודה בשכר? עדיין מוקדם מדי לומר.

גם אני התחלתי לעבוד עם כלי AI, כי אני לא חי במערה, וכי אני רוצה יתרון תחרותי בשוק העבודה הזה. אני משתמש בעיקר ב-Claude.ai שאותו מצאתי הכי מועיל לכתיבה באנגלית, ואיתו אני כותב את פרקי הפודקסט החדש שלי, שמוקדש לתיירים שמגיעים לתל אביב. הפודקסט נקרא Tel Aviv Tours ואפשר למצוא אותו בספוטיפיי ובכל מקום שבו אתם שומעים פודקסטים. זה רק אחד מהדברים שעשיתי בתקופה האחרונה, שבה לא פרסמתי כאן בבלוג (בין 2022-2024). בפוסט הבא אני ארצה לשתף אתכם בעוד דברים שעשיתי.

איך הזמן טס - חלק 1/2

הפעם האחרונה שבה פרסמתי כאן בבלוג הייתה לפני שלוש שנים... איך הזמן טס... אז החלטתי להעיף מבט על דברים שקרו פה בשלוש השנים האחרונות. זה היה מדהים לראות את הדברים בפרספטיבה של כמה שנים -

בשנת 2022, ראש הממשלה נפתלי בנט נפגש במוסקבה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בניסיון להביא לסיום המלחמה באוקראינה. שר החוץ יאיר לפיד כינס בשדה בוקר את שרי החוץ של בחריין, מרוקו, איחוד האמירויות ומצרים כחלק מבניית ציר נגד איראן. האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה ערך סדר פסח בחלל. הוראה של שר הבריאות ניצן הורוביץ שלא למנוע הכנסת חמץ לבתי חולים במהלך החג משמשת כתירוץ להבעת אי אמון בממשלה. יאיר לפיד נכנס בעקבות זאת לתפקיד ראש הממשלה. לא להאמין איך האיש שכתב את "שיר אהובת הספן" הגיע כל כך רחוק.

אחרי עוד מערכת בחירות לכנסת (החמישית בתוך ארבע שנים), ועל רקע משפטו המתמשך בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, בנימין נתניהו חזר לראשות הממשלה. בתחילת שנת 2023 נתן לשר המשפטים יריב לוין אור ירוק להציג את הרפורמה המשפטית שלו. גל מחאה חסר תקדים שטף את ישראל, ורגע השיא היה אזהרתו של שר הביטחון יואב גלנט שהמשך המהלך יוביל לפגיעה בחוסן הלאומי של ישראל. האזהרה נתקלה במכתב פיטורין, שבסופו של דבר לא התממשו, בין השאר בשל ההכרזה של הסתדרות העובדים על שביתה כללית במשק.

הקרע בין ימין לשמאל, בין יהודים לערבים, בין דתיים לחילונים, בין רק ביבי לבין רק לא ביבי - גדל למימדי שיא. בקיץ 2023, כששרת התחבורה מירי רגב הגיעה לחנוך את הרכבת התחתית הראשונה בישראל - הקו האדום של הדנקל - ראש עיריית תל אביב רון חולדאי החרים את האירוע במחאה על מהלכי הממשלה. מפגינים ארבו לחברי הקואליציה בכל פינה, הפגנות התחוללו מדי מוצאי שבת במוקדים רבים בארץ. דגל ישראל התנוסס בכל פינה, ושימש גם את המפגינים נגד הממשלה וגם את המפגינים בעדה. מבקרי תרבות חזרו אל המערכון המבריק של שאולי מ"ארץ נהדרת" על כך שהחברה הישראלית נמצאת על סיפה של מלחמת אזרחים - מערכון שנחתם במילים "אין דבר יותר מגבש ממלחמת אזרחים; כל יום שאנחנו לא הורגים אחד את השני זה בזבוז".

ערב חג שמחת תורה, הדיון שהסעיר את הציבוריות הישראלית היה אם תהיה או לא תהיה מחיצה בהקפות שייערכו בכיכר דיזנגוף. ואז התברר ששאולי טעה, ושאנחנו בכלל לא באירוע. טבח שמחת תורה ניער את החברה הישראלית להסתדר מחדש מסביב לדגל ולהשיב מלחמה שערה במלחמת חרבות ברזל, שהתפתחה לעימות רב זירתי בשבע חזיתות. ספגנו רקטות מעזה, התפוצצו כאן כטב"מים מלבנון, מחבלים חדרו לערי ישראל מיהודה ושומרון, ונחתו כאן טילים מתימן, מסוריה, מעיראק ומאיראן. קשה לשים בדיוק את האצבע על נקודת המפנה במלחמה, אבל אפשר לקבוע אותה כבר בחיסול של הנייה בטהרן או בסיכול של מוחמד דף ברצועת עזה. לחלופין, אפשר לציין את מבצע הביפרים שניטרל אלפי מחבלים של חיזבאללה כנקודת המפנה, או לכל המאוחר את חיסולם של סינוואר בדרום ונסראללה בצפון, פחות או יותר שנה לאחר פרוץ המלחמה. ובכל הזמן הזה היו ברצועת עזה עשרות רבות של חטופים בשבי ארגון הטרור חמאס.

התערערות הביטחון באזור אולי תרמה במשהו למהפך הפוליטי בארצות הברית, שהוביל לכך שדונלד טראמפ נבחר לכהונה שנייה כאיש החזק בעולם. במקביל, האיש החזק בסוריה התגלה כנמר של נייר, כשהמשטר של משפחת אסד שנמשך למעלה מ-50 שנה קרס כמעט בן לילה. חיילים של צה"ל נמצאים היום בתוך סוריה, בתוך לבנון ובתוך רצועת עזה - במה שנראה כהתרחבות הטריטוריאלית הכי גדולה של ישראל מאז מלחמת ששת הימים. במקביל, נמשך משפט נתניהו, נמשך המשבר הפוליטי סביב גיוס בני הישיבות, ונמשך המאמץ של הקואליציה ליישום הרפורמה המשפטית. בסוף שנת 2024 הודיעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שאוכלוסיית ישראל חצתה את רף ה-10 מיליון נפש. הסכם הפסקת האש שנחתם בין ישראל לחמאס הוביל לשחרור של חלק מבני הערובה שעוד הוחזקו על ידי ארגון הטרור בתמורה לשחרור מחבלים. כולנו מייחלים לשובם המיידי של 59 חטופים שעדיין נמצאים בשבי כבר 540 ימים 🎗️

ומה אני עשיתי בזמן הזה? על כך בפוסט הבא.