סיור למשפחה ירושלמית

אחרי סיור למשפחה ירושלמית, שמחתי לקבל את האימייל הבא:

"אוגוסט 2009

לתומר שלום

ברצוני להודות לך על הטיול המענין וההדרכה המאלפת שנתת לנו בסיורנו בנוה צדק
לפני יומיים.
התרשמנו מאוד מהיקף ידיעותיך ומהפרטים הרבים שהצגת בפנינו.
כל משתתפי הסיור קטנים כגדולים נהנו מאוד, גילו ענין בנעשה ויצאו מועשרים בידע
בתום הסיור.

מעורבותך המשפחתית ודאי נתנה זוית יחודית לסיור ולתוכנו.

אנו מודים לך שוב ונמליץ לחברינו על הסיור המהנה.

שלמה שמעונוביץ
ירושלים"



אחר-כך גם קיבלתי כמה תמונות מהסיור. הנאה

סיור בנווה צדק למשפחה ירושלמית

שיטת השקשוקה הצפון-אפריקאית

באמצע הקיץ צפיתי במשדר המיוחד של שיטת השקשוקה בערוץ הראשון, ונהניתי מאוד מהאופי הדמוקרטי של האירוע, אם כי הסרט (לדעתי) אינו הדוק מספיק ויוצרו מיקי רוזנטל החטיא את המטרה בכך ששם את עצמו במרכז הסרט והסיט את הדיון מיחסי הון-שלטון בישראל (שימו לב גם לערך שיטת השקשוקה בוויקיפדיה).
זמן מה לאחר מכן, במהלך שיטוטי באינטרנט, מצאתי מאמר מעניין באתר האנציקלופדיה של Ynet. בגדול, נכתב במאמר שמשפחת שלוש הייתה אחת ממשפחות ההון הראשונות של היישוב היהודי בארץ ישראל. אני מביא כאן את דברי הכותב ינון רויכמן כלשונן:

"אחת ממשפחות הצמרת הראשונות ביישוב היתה - משפחת שלוש. אברהם שלוש עלה מאלג'יר לפני כמאה שנה עם משפחתו הענפה והיה בין ראשוני העדה היהודית ביפו. אברהם שלוש היה תלמיד חכם. אחיו הצעיר אהרון פנה לפרמקטיה ובנו יוסף-אליהו הרחיב את העסקים, הקים בית חרושת למרצפות והיה מחלוצי תעשיית חומרי הבניין. הוא נמנה על ראשוני תל אביב ובנה בה 7 בתים, ורכש קרקעות ומגרשים במקומות שונים בארץ. משפחת שלוש נהייתה לאחת המשפחות העשירות והחשובות של אותם הימים. השפעת המשפחה גדלה כשיוסף-אליהו נישא לבת של "משפחה גדולה" אחרת - משפחת מויאל, שאף היא, עיקר כוחה נבע מבעלות על נכסי נדל"ן. בנו של יוסף-אליהו, אבנר שלוש, היה ממייסדי "מכבי". בן אחר, משה, היה חבר עיריית תל אביב ואף נבחר לראש עיר אחרי מותו של מאיר דיזינגוף (אולם המושל הבריטי התערב ומינה את ישראל רוקח). אם תרצו - זהו סיפורה של אחת המשפחות "האריסטוקרטיה הישובית", משפחה ששכונה ורחוב בתל אביב נקראו על שמה. ושעד היום יש לה נכסים להבטיח את רווחתם של צאצאיה." (19/4/2007 - מקור)

חלק גדול מהעובדות שרויכמן מביא במאמרו אינן נכונות (אהרון היה בנו של אברהם ולא אחיו, אין כזה דבר "פרמקטיה", יוסף אליהו שלוש היה הקבלן של עשרות בתים רבים ואין שכונה בתל אביב הקרויה על שם המשפחה). לאחר שקראתי את המאמר הזה חשתי הזדהות רבה יותר עם משפחת עופר, ועם טענתם שהעובדות המוצגות על ידי מיקי רוזנטל הן חצאי-אמיתות. והשאלה החשובה- האם שבט שלוש עדיין מחזיק בנכסים המבטיח את רווחתם של הצאצאים? כמעט כל הקרקעות של המשפחה הועברו מידיה לאורך השנים. בתחילה, אהרן שלוש מכר קרקעות במחיר סמלי למתיישבים יהודיים שרצו לצאת את חומות יפו הצפופה (כך קמה שכונת נווה צדק). לאחר מכן, אדמותיו נתרמו לפיתוח העיר תל אביב (עליהן הוקמו בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור ונמל תל אביב). הבתים שהקימו צאצאי אהרן שלוש, ממקימי השכונות הראשונות של תל אביב, נמכרו עשרות שנים לפני שנחשבו לנכס יקר. וגם אילו היה נותר כיום לשבט שלוש איזשהו נכס... כיצד יתחלקו בו כמעט שש מאות צאצאים?

בכל זאת, נחמד לחשוב שמשפחת שלוש הייתה מעין "אריסטוקרטיה", כלשון המאמר, בתל אביב הקטנה, למרות שלדעתי המשפחה הייתה לא יותר מכוח כלכלי מרוכז, שמן הסתם גם משך אליו עסקנים רבים. בני משפחה רבים עסקו בבניין (ייצור חומרים, קבלנות, אדריכלות וכו'), פעלו כסוחרים סיטונאיים ושימשו בתפקידי מפתח במוסדות שונים. בימים שבהם לא היו רשתות חברתיות, הגיוני לחשוב שעסקנים שרצו להכיר מישהו שמכיר מישהו עשו זאת דרך משפחת שלוש.

זה גרם לי לחשוב... אם המשפחה הייתה מעין "משפחת הון"... אולי היא גם הייתה מעין "משפחת פשע"? הרי אלו שתי צורות הופעה של אותו דבר- כוח. אולי בני משפחת שלוש הטילו מורא על תושבי תל אביב? לא מצאתי לכך הוכחות. אבל כן נתקלתי בסיפור על אבנר שלוש (אחד מבניו של יוסף אליהו שלוש, סבא של סבא שלי) - אבנר היה בחור חסון ובתקופת לימודיו בגימנסיה הרצליה אפילו הקים קבוצת ספורט בשם "דרור". לימים, גם היה אחד מפעילי איגוד הספורט העברי "מכבי" ואחד מיוזמי משחקי המכביה. מעבר לכך, אבנר שלוש היה גם קנאי לשפה העברית והצטרף לגדוד מגיני השפה, שנועד לעודד את דחיקת השפות הלועזיות מהיישוב היהודי בארץ ישראל ולהעלות את קרנה של העברית. כנראה שבמסגרת הקבוצה הזו בוצעו כמה פעולות אלימות, שהובילו להגשת תלונות על ידי התושבים נגד הבריונים, שכונו "בני שלוש"...

"אריסטוקרטיה"? "משפחת הון"? "משפחת פשע"? כנראה שהתשובה לא חד-משמעית. אולי קצת מהכל... ואולי הרבה מלא-כלום... אבל אפשר להגיד, גם ממרחק של מאה שנה (ואפילו יותר), שמשפחת שלוש הייתה לכל הפחות "מיוחדת" בתבנית נוף מולדתה.

התמונות צולמו על ידי שירי אבני בנווה צדק, קיץ ה'תשס"ט-2009.

בית שלוש - רטרוספקטיבה

לא ממש שאלתי את עצמי איך הגיעו חלק מהאוצרות של ההיסטוריה של תל אביב לארצות הברית דווקא, אבל כנראה שזה עדיף. עובדה- אוסף תל אביב על שם אליאסף רובינסון באוניברסיטת סטנפורד כבר נגיש לכל באינטרנט (אם כי יכולות החיפוש די מוגבלות, לצערי). לעומת זאת, מרכז התיעוד של תל אביב ייחנך רק בסוף שנת המאה לעיר, בסופו של תהליך איסוף במסגרת פרוייקט "העיר הנגלית לעין". ואני מאמין שאותו לא נזכה לראות דרך האינטרנט בזמן הקרוב...

אז גלשתי בין תמונות מדהימות של תל אביב, עוד מהימים שהתהלכו בה גמלים, שבשעה עשר היו הולכים בה לישון, שבשבתות היו חוסמים בה את הרחוב בשרשרת ברזל ושהיה בה שפע של חנייה...



בין התמונות מצאתי גם תמונה יותר מאוחרת של בית שלוש, שצולמה על ידי אפרים קדרון. הבית שהוקם על ידי אהרן שלוש בסוף המאה ה-19 שימש את המשפחה לתקופה קצרה יחסית. משפחת אהרן שלוש שיצאה מיפו כדי לגור בפרבר היהודי החדש נווה צדק כללה כמה עשרות נפשות. לאהרן היו שלושה בנים וארבע בנות, וכולם שהו בבית לתקופה כזו או אחרת. לימים, קמה אחוזת בית, שנחשבת לשכונה הראשונה של העיר תל אביב (שייסודה בשנת 1909 מזוהה עם ייסוד העיר כולה), וצאצאי משפחת שלוש עברו אליה ותרמו להתפתחות האורבנית של גוש דן, עוד לפני שידעו מה בדיוק הולך לצאת מזה...

בית שלוש עדיין עומד ברחוב שלוש 32, תל אביב-יפו - במרכזה של שכונת נווה צדק. יחד עם השכונה, הבית הוזנח והתפורר בעשורים שלאחר קום המדינה. בשנות ה-70 התכוננו הדחפורים לעלות על נווה צדק, אך בשנות ה-80 היא ניצלה בזכות תוכנית שימור מבנים שהוכנסה לתוקף. ההתחדשות העירונית של השכונה, שהחלה בסוף שנות ה-80, הוכיחה את עצמה, אבל דווקא אחד הבתים הראשונים בנווה צדק, דווקא הבית של אחד ממנהיגי השכונה, דווקא הבית של בעל הקרקעות שעליהן נבנתה השכונה, דווקא בית שלוש לא זכה לעבור תהליך שימור במסגרת אותה התחדשות...

לימים, המשפחה לא הצליחה להחליט מה לעשות עם הנכס, ומאותו רגע הוא הופשט מערכו הרוחני ותורגם למספרים עם הרבה אפסים שבצידם סמל של דולר. בשנת 2001, נמכר תמורת 2,500,000 דולר לווטרינר בשם ורסנו שהחזיק בו עד שנמכר שוב לאחד ממייסדי צ'קפוינט מריוס נכט תמורת 16,000,000 דולר. אפילו רומן אברמוביץ, האוליגרך הרוסי שמחזיק בקבוצת צ'לסי, נזכר בכמה כתבות בעיתונות הכלכלית אחרי שנציגו היה כנראה נמרץ במיוחד, והציע לנכט 30,000,000 דולר בשמו של אברמוביץ תמורת הנכס. העסקה לא יצאה לפועל ומשפחת נכט עדיין מחזיקה בבית, אך לא מתגוררת בו...



הבית נמצא כעת בתהליך של שימור, ולמרות שהפיגומים סביבו מאוד לא מחמיאים לו, כנראה שזה לטובה. את אדריכל השימור של הבית פגשתי באחד מימי הצילומים של הסרט התיעודי אודות צאצאי אהרן שלוש (שיוקרן בכנס המשפחתי באוקטובר 2009, בשנת המאה לתל אביב). הוא הציג לנו כמה דוגמאות מתהליך ההחלמה המפרך של הבית, שעליו אחראית משפחת נכט - ליד האיקליפטוסים שמושלים בכניסה לבית כבר יותר ממאה שנה נשתלו מזרקים מיוחדים, שמזרימים כל מיני תוספים ישר לשורשים. בבסיס הבית נקדחו חלקים ארוכים שלתוכם יוחדרו קורות חיזוק. בית כנסת שלוש כבר לא מהווה חלק ממתחם הבית, וחומה מפרידה בין המבנים.

ולמרות שגדר טובה בדרך כלל עושה שכנים טובים, המאבקים בין משתמשי בית הכנסת לבין משפחת נכט הולכים ומתעצמים - לפני כמעט שנה נתקלתי בכתבה אודות בית שלוש (הכתבות אודות הבית מתפרסמות דווקא במדורי הכלכלה; אולי משום שאין בעיתונים היומיים מדור לאתרים בעלי חשיבות היסטורית). כותרת הכתבה הייתה "הקרב על בית שלוש". רב בית הכנסת התנצח עם בעלי הבית על משהו, ושוב עלו מספרים עם מלא אפסים וסימן של דולר בצד. הפעם זה היה 100,000,000 דולר...

לא משנה מה המספר המדויק, חבל רק שהמילה "קרב" נמצאת בקו אחד עם בית שסימל (ולחלקנו, עדיין מסמל) ערכים חשובים של שותפות - מסורתיות משפחתית, סולידריות יהודית, שכנות טובה.

נווה צדק לפני 35 שנה

אורי גולדשטיין, יוצר הסרטים התיעודיים של ערוץ 1, יצא לתעד את נווה צדק בשנת 1974.

גלשתי ביוטיוב ונתקלתי בכתבה המצולמת שלו, ששודרה בערוץ היחיד של הטלוויזיה הישראלית באותה תקופה, וגם הטמעתי אותה כאן, אך הסרטון ירד מהאתר בשל פגיעה בזכויות יוצרים. ועל כך אני אומר, בהתרסה כלפי רשות השידור, שזכויות היוצרים שלה הן זכויות היוצרים של הציבור כולו (כל עוד הציבור נדרש לשלם אגרת טלוויזיה), ועליה לאפשר שימוש חופשי ביצירות שהפיקה לאורך השנים. [בינתיים הועלה הסרטון שוב...]


אספר על המראות המשתקפים בכתבתו של גולדשטיין- בשנות ה-70 נותרו בנווה צדק שרידי המשפחות שעלו ארצה מצפון אפריקה בגלי ההגירה הגדולים של שנות ה-50 (כשלא היה היכן לשכן את העולים, שמו אותם בבתים המטים לנפול בשכונות של יפו - נווה צדק היהודית, מנשייה הערבית - שכונות שניזוקו בצורה החמורה ביותר בקרבות מלחמת העצמאות שהתחוללו במרחב שבין תל אביב היהודית לבין יפו הערבית). באותה תקופה היו בודדים שכבר הבחינו בחן המיוחד של נווה צדק, ואחד מהם, שמכנה את עצמו בשם חוני המעגל, תיעד אותה בתמונות מדהימות שפורסמו בכמה אלבומים.

לא ברור לפי הכתבה מה הסיבה לכך שגולדשטיין יצא לתעד את נווה צדק - מה קרה דווקא ב-1974 שגרם לו לצאת ולתעד את השכונה בהתפוררותה ולספר על שורשיה? אני משער שזה היה בשעה שהתגבשו תוכניות לפינוי-פיצוי של מנשייה ונווה צדק. אגב, בשכונת מנשייה התוכנית יצאה לפועל- אולי התושבים שיתפו פעולה, אולי לא חשבו שהשכונה הערבית ראויה לשימור, אולי לעירייה היה דחוף להקים על חורבותיה את גן צ'רלס קלור (כדי שיהיה אפשר, לימים, לארגן איפשהו את פסטיבל הבירה השנתי)... מי שהוציאה את התוכנית אל הפועל הייתה חברה עירונית בשם "אחוזות החוף", שברבות השנים שינתה את ייעודה לניהול החניונים של תל אביב. ובאמת, כשחושבים על זה, מה היה מקור השם של החברה הזו, שכולנו גדלנו לשנוא? (כי למה, לעזאזל, שנשלם לעירייה על חנייה?) כנראה שכשעובדי החברה בגלגולה הראשון התעסקו עם הריסת שכונת מנשייה, באמת עמדו לנגד עיניהם אחוזות על החוף.


משכונת מנשייה לא נותר זכר, למעט מסגד חסן בק ומוזיאון האצ"ל בתש"ח. אני מניח שהתיעוד של גולדשטיין היה בין הפעולות הראשונות שננקטו כדי להציל את נווה צדק ולדאוג לשימורה, ולכל הפחות לתעד את השכונה לפני שתיהרס. כמובן, התוכנית לנווה צדק שונתה, ובמקום פינוי-פיצוי נוסחה תוכנית שימור, ובכתבות שמתארות את נווה צדק בימינו אין משפחות קשות-יום ואין נשים מבוגרות חסרות-מעש בפתח בתיהן המתמוטטים, כמו בכתבה של גולדשטיין משנת 1974. הנוף התחלף, והדימוי הטלוויזיוני של נווה צדק כולל עכשיו אוכלוסייה אמידה, מסעדות יוקרה, תיירים נלהבים וזוגות לפני חופה שבאים להצטלם על רקע האתרים ההיסטוריים של השכונה.

אדם ברוך כתב על אורי גולדשטיין באחד המדורים השבועיים שלו: "הוא גם אמן וגם כתב טלוויזיה. גם מתעד (כפשוטו) וגם לירי (במידה). הוא אחת הסיבות לצפייה ביומן של ערוץ 1."

שמרטוף

אני בעיצומה של משימה חשובה בתחום השמרטפות - בן-דוד שלי, רועי. יצאנו מהבית לטייל בעיר הגדולה, ודווקא רועי היה זה שהפתיע אותי ושאל אם נבקר בנווה צדק. בן 8, וכבר מתעניין בנושא... אני משער שהוא שמע על זה הרבה מהמשפחה. מיד כיוונו את עצמנו לנווה-צדק, ולמרות שחשבתי שישעמם אותו להסתכל על מבנים ישנים, דווקא זה מאוד דיבר אליו. כנראה שהוא מיוחד.





רועי מופיע בתמונות ליד בית שלוש, ליד בית אבולעפיה (הבית שבו התגורר ש"י עגנון בתחילת המאה ה-20) וליד בית נווה-צדקי שמחכה לשימור

אלבום מראות תל אביב

"אלבום מראות תל אביב" / אברהם סוסקין, 1926

תמונות מיום צילומים קצר שבו ביססנו את מיתוס תל אביב של "העיר שצמחה בחולות" - מיתוס שאותו ננסה להפריך לאורך כל הסרט התיעודי שטלי טילר ואני מפיקים. התמונות מלוות בהסברים.

ולמחוסרי הזמן - יש גם וידאו:



ביום הצילומים השתתפה גם מורן שביט כשחקנית ועוזרת צלמת.

יום צילומים

יום צילומים נוסף במסגרת ההפקה של הסרט המשפחתי - הפעם גם בנווה צדק וגם באחוזת בית. נינים של אהרן שלוש (נכדיהם של אברהם חיים שלוש ויוסף אליהו שלוש) סיפרו לנו על ילדותם ועל ההיסטוריה/מיתולוגיה המשפחתית. בסוף היום גם צילמנו את קטע הקריינות האחרון שבו אני משתתף. שימו לב לתמונות, בהן נראה בית שלוש מוקף פיגומים - אדריכל השימור של הבית אמר לי שהשיפוץ הנוכחי נועד לחזק את הבית כדי שיוכל להמשיך לעמוד עוד 130 שנה...

צילומים לסרט המשפחתי - מרץ 2009

צוות ההפקה של יום הצילומים כלל את טלי טילר ומורן שביט.

קטעים נוספים מהפיילוט

השתמשו בחיצים על מנת לעבור בין הסרטונים:



הדוברים הם סבא שלי, אביעזר שלוש, בנו של צדוק שלוש; לאה אלכסנדרוביץ', בתו של משה שלוש (משה וצדוק הם שניים מבניו של יוסף אליהו שלוש); ואור אלכסנדרוביץ', נכד ללאה אלכסנדרוביץ' ובן דוד שלישי שלי.

פיילוט

באוקטובר 2009 ייערך כנס של צאצאי אהרן שלוש, ממייסדי נווה צדק - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות יפו. בכנס יוקרן גם סרט תיעודי אודות בני המשפחה שפעלו בסוף המאה ה-19 ובעשורים הראשונים של המאה ה-20 למען העצמת הקהילה היהודית ביפו, הקמת השכונות היהודיות מחוץ לחומות העיר וייסוד אחוזת בית (לימים, העיר תל אביב).

בדצמבר 2008 יצאנו לצילומי ניסיון לקראת הפקת הסרט - סבא שלי, אביעזר שלוש, ובת דודו, לאה אלכסנדרוביץ', שמכירים את תל אביב מצעירותה, שמחו לשתף אותנו בזכרונות ילדותם. על צילומי הניסיון ניצחה היוצרת טלי טילר.

הצילומים נערכו על ידי טלי לכדי סרט קצר ("פיילוט"), שלפיו ניתן יהיה להעריך את ההתקדמות של תהליך הפקת הסרט התיעודי. והנה הצצה לפיילוט - ארבעים השניות הראשונות... אביעזר שלוש נותן מבוא קצר לרושם שהותירה משפחת שלוש על דברי ימי תל אביב.

סיור עם "סלנט גרופ"

סיור בנווה-צדק 18/11/2008 - עם חברת "סלנט גרופ" מבורסת היהלומים:

סיור בנווה צדק עם חברת "סלנט גרופ" מבורסת היהלומים

ולמי שמעדיף גם קצת מוזיקה...