16 בפברואר 2019

עומס יתר

שלושה חודשים עמוסים למדי היו לי. פרויקט גדול ומתגלגל, שנכנס בתחילת דצמבר, שאב את כל הזמן שלי. חודש אחד - אתה אומר ניחא. חודש שני - מילא. חודש שלישי - נו די!

אז איך מתמודדים עם עומס יתר? קודם כל, כעצמאי שעובד לבד, הרבה פעמים אתה חושב שאין לך את הלוקסוס להאציל סמכויות. אבל יש לך. למשל, כשאתה צריך לדחוף פגישה בלו"ז, שמצריכה אותך לנסוע למקום רחוק. אפשר לבקש מהפרטנר לפגישה להתקרב לאזור שלך. עוד דוגמא - צריך להדפיס משהו? שלח את זה במייל לחנות הצילום המקומית. הם ידפיסו, ורק תבוא לאסוף. כן, תשלם עוד כמה שקלים על שירות מלא.

עכשיו מה עם הדברים הכבדים? להיפגש, להדפיס - זה בקטנה. אבל מה עם העבודה עצמה? קודם כל, צריך לתכנן היטב. בהתחלה לא הייתי הכי מאורגן עם תכנון הזמן שלי. ככה זה כשיש פרויקט חדש, שאתה מתחיל ללמוד אותו מההתחלה. שבוע אחר שבוע השתדלתי לתכנן יותר טוב, בכל שבוע יותר טוב מהשבוע הקודם. זו גם הדרך לצאת מתקופות של עומס יתר עם ראש מורם ולחזור לשגרה.

עוד דבר שחשוב לשים לב אליו הוא מה שאני קורא לו Recurring checklist. זו רשימת מטלות שחוזרת על עצמה מדי פעם. יש לי כמה וכמה כאלה. למשל, בכל שבוע, בימי רביעי, קופץ לי צ'קליסט לתכנון השבוע הקרוב. הצ'קליסט כולל את המשימות שרלוונטיות לי לתכנון השבוע, כמו לפתוח את Google Calendar, להסתכל אם יש ב-Events בפייסבוק אירוע שאני רוצה ללכת אליו וכו'. במצב של עומס יתר מצאתי את עצמי מדלג על הצ'קליסטים הקבועים כדי להתמקד במטלות בוערות שאני מחויב אליהן. המסקנה שלי היא שמאוד חשוב לא לדלג על הצ'קליסטים האלה. לכאורה, העבודה היא אותן מטלות בוערות שאני מחויב אליהן, ולא הצ'קליסטים המצחיקים שעוזרים להתנהל בצורה מסודרת. אבל יש לזה חשיבות. השגרה היא מה ששומר עליך מפני עומס יתר, ובמצבים של עומס יתר שגרת העבודה מוציאה אותך מהכאוס.

יש לי עוד צ'קליסט שבועי, מדי מוצ"ש - לכתוב בבלוג הזה. כבר שלושה חודשים שאני שם אותו על Snooze. סימן טוב לכך שיצאתי מהכאוס הוא הפוסט הזה :) ספרו לי איך אתם מתמודדים עם עומס יתר. אני אשמח לעצות לפעם הבאה.


רציתי לשתף אתכם


משום שכבר הרבה זמן לא פרסמתי פוסט, אני אזכיר שבכל פעם אני משתף קצת תובנות מעולם העבודה שלי כעצמאי, ואחר כך אני משתף ממה שעשיתי בזמן האחרון. אז מה עשיתי בשלושת החודשים האחרונים?

- המדריכים הכי מגניבים בתל אביב משלבים ידיים ומתחילים משהו חדש. בתמונה אתם יכולים לראות, מימין לשמאל, את עידו בירן (מדריך סיורי צילום ואמנות רחוב), רומי צ'ילג (מדריכת סיורי טבע עירוני), סתיו שחף (מורת דרך ביפו ובתל אביב), מיכל מינסקי (מדריכת סיורי באוהאוס ועוד), ואסיה המתוקה (הבת של מיכל). אני מאוד אוהב את הקבוצה הזו שלנו. בחודשים האחרונים מאוד התגבשנו. העברנו זה לזה את הסיורים המובילים שלנו, ובהמשך - נעשה דברים גדולים ביחד. פרטים בקרוב!



- השתתפתי באירוע המאזינים של הפודקסט "היסטוריה לילדים" שאני משתתף בכתיבתו. משפחות הגיעו מכל קצוות הארץ, והאווירה הייתה מחשמלת. יובל מלחי, מלך הפודקסטים, הזמין אותי להקליט איתו ביחד פרק לייב מול קהל על המרוץ לקוטב הדרומי (עם תחפושות!) - והכל שודר בפייסבוק לייב ב"כאן תרבות". יובל כתב שזה היה אחד מהערבים הכי מרגשים בחייו. גם אני התרגשתי מאוד להיות חלק מהפרויקט המטורף הזה.





- עוד לא מכירים את הפודקסט "היסטוריה לילדים"? קחו פרק לניסיון, שאני כתבתי, על האחים רייט. לדעתי, זה אחד הפרקים הכי טובים של הפודקסט (חוץ מהפרק על יוהאן סבסטיאן באך).

- השתתפתי בכנס "נשים מזיזות ערים", והצגתי את סדרת המחקרים שביצעתי עבור המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית ראש המכון, אופיר פינס. כבר עכשיו אפשר לחלץ כמה מסקנות מהבחירות המקומיות 2018 - שיא של כל הזמנים בייצוג נשים, כמעט חצי מראשי הרשויות חדשים בתפקיד, ויום השבתון העלה משמעותית את שיעורי ההצבעה. בניוזלטר שלי דיווחתי על הפאנל הכי מרגש בכנס - סיפוריהן של שש נשים שנבחרו לראש רשות מקומית.

קרדיט צילום: עדי זלק וינר

- העברתי את המצגת המרכזית באחד המפגשים השבועיים של קבוצת BNI מטרופולין - קבוצה עסקית שהצטרפתי אליה לפני כמעט שנה (ובתחילת דצמבר נכנסתי לתפקיד סגן יו"ר הקבוצה... בשל כך, חלק מהעומס יתר). אם אתם עצמאים שרוצים לדעת מה זה קבוצת נטוורקינג, צרו קשר ואזמין אתכם להתארח באחד המפגשים שלנו.




- פרסמתי את קיצור תולדות כיכר דיזנגוף באתר שלי שמוקדש לסיורים היסטוריים בתל אביב - TLVXP.com - וגם פרסמתי טיול חדש בתל אביב שאפשר לעשות עם אוזניות: "נערות ריינס" - סיור קולי במרכז תל אביב שהקלטתי יחד עם השדרן האלוף יובל מלחי.


- באותו הקשר, התעצבנתי לראות את עובד הניקיון שמנקה את הפסל של יעקב אגם. אותו עובד כנראה מרוויח שכר מינימום, בעוד שיעקב אגם מקבל מדי חודש 12,000 ש"ח מעיריית תל אביב יפו עד שיבחר את הצבעים של הפסל שלו. מקומם!



- בשנת 1960 הוקמה קרן מלגות על שם צדוק שלוש, סבא-רבא שלי. המשפחה שלי תרמה לעיריית תל אביב סכום חד פעמי גדול, והעירייה הבטיחה להעניק את המלגה בגובה שכר לימוד שנתי מדי שנה. בחלוף השנים קצת שכחו מהמלגה, אבל אני שמח וגאה לבשר שאחרי הרבה דיונים הצלחנו - המשפחה והעירייה - להתניע מחדש את הקרן. מלגת צדוק שלוש לשנת תשע"ט הוענקה לנור דסוקי - סטודנטית לתואר שני בבית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב יפו. אורית קלר מעיריית תל אביב יפו הגיעה לטקס כדי להעניק יחד איתי את המלגה המשותפת לעירייה ולמשפחת שלוש. לעוד פרטים: www.Chelouche.net





- למרות הגשמים, יצא לי להדריך לא מעט סיורים. לתיירים ולישראלים, למשפחות ולבתי עסק - תמיד אני נהנה לקחת קבוצה ולחשוף בפניה את הסודות של תל אביב. הנה תמונות של חלק מהאנשים שהדרכתי בנווה צדק:






- שוב עליתי לכנסת כדי לדבר בפני ועדת הכלכלה על הצעת חוק שירותי תיירות. עוד על כך: בסטורי שהעליתי לאינסטגרם. אגב, באותו היום הוכרז על פיזור הכנסת, וניאלץ לחכות עוד זמן מה כדי שמשהו יקרה עם הצעת החוק. רק אחרי הבחירות ואחרי שתורכב ממשלה חדשה, ואחרי שימונה שר תיירות חדש, נדע מה עלה בגורלה. אם הצעת החוק תקודם, זה יפחית חלק מההגבלות הקיימות על הדרכת סיורים בישראל - חשוב מאוד!

בוקר טוב. באמת שלא הייתם צריכים

בניוזלטר שלי "מהנעשה בערינו", המיועד לאורבניסטים ואורבניסטיות בישראל, סיפרתי על הסיור שהדרכתי לצוערי השלטון המקומי ועל ההרצאה שהעברתי למנהלים בעיריית הרצליה. גם דיווחתי מכנס MetroTLV שבו הוצגה התוכנית לשלושה קווי רכבת תחתית שיוקמו בגוש דן בנוסף לשלושת קווי הרכבת הקלה הנמצאים כבר בביצוע. אם גם אתם אוהבים ערים, תוכלו לקבל את הניוזלטר שלי שיחשוף אתכם לידע מצוין מישראל ומהעולם. להרשמה לניוזלטר >

5 בדצמבר 2018

טוב מראה עיניים

הקומיקאי אדי איזרד אוהב לספר על נאום מפורסם של הנשיא ג'ון קנדי. בביקור בברלין קנדי אמר בנאומו Ich bin eine Berliner כהזדהות עם תושבי ברלין שחיו בצל האיום של ברית המועצות. משמעות המשפט היא "אני ברלינאי", אבל יש אגדה לפיה המילה eine מיותרת. בלעדיה משמעות המשפט הייתה "אני תושב העיר ברלין". המילה המיותרת הופכת המשמעות ל"אני ברלינאי", כש"ברלינאי" הוא סוג של סופגניה שנפוצה בגרמניה. איזרד אומר שהנשיא קנדי נאם בפני קהל גדול שהריע לו כשהוא בעצם אמר שהוא... סופגניה. ובהמשך לכך, איזרד מסכם: "זה 70% איך שאתה נראה, 20% איך שאתה נשמע, ו-10% מה שאתה אומר".

אני חושב שהוא צודק. בהרבה סיורים שאני מדריך, התחושה שלי תמיד הרבה יותר טובה כשאני משתמש בתנועות ידיים, כשאני מראה תמונות, כשאני מצביע על אתרים. טוב מראה עיניים ממשמע אזניים. אני גם רואה את זה בפגישות שלי עם אנשים. כשאני מספר להם על מה שאני עושה, אחר כך אני מרגיש שלא עד הסוף העברתי את המסר או שלא ממש הבינו אותי. לעומת זאת, אנשים שבאים אלי לסיור מודרך בתל אביב - הם יסיימו את הסיור ויידעו בדיוק מה אני עושה, כי הם צפו בי בפעולה.

בעידן שבו לכל אחד יש מצלמה בכף היד, אין ספק שהפכנו לצרכנים אובססיביים של מידע ויזואלי. האימוג'י הוא גם שלב בהתפתחות הזו. אנחנו מעדיפים לצרוך מידע רב בבת אחת באמצעות תמונה שמראה לנו, ולא באמצעות טקסט שמספר לנו. זה יותר יעיל ומהיר. אז גם הפוסט הזה מכיל הרבה תמונות. תיהנו.


רציתי לשתף אתכם


- שבתי מכנס הערים החכמות בברצלונה. היה כנס מעולה, וסיפרתי בו על הפרויקט המיוחד שעשיתי בקשר למלון הסמוך לכיכר דיזנגוף: שירותי הסברה לתיירים.











בשבוע שעבר בנווה צדק היה סיור מדהים. הקבוצה רצתה להתפצל ממאה אנשים לשלוש קבוצות קטנות יותר. מיד הרמתי טלפון לחברותיי, והזנתי אותן לקחת חלק. הן היו מעולות. לעוד הרבה שיתופי פעולה!



יצאתי עם עם חבריי שמדריכים סיורים בתל אביב לסיור צילום אמנות רחוב. הדריך אותנו עידו בירן נעים-ההליכות, האיש מאחורי המותג "תל-אביבי". היה אש.














עלה לאוויר פרק חדש של "היסטוריה לילדים" - על האחים רייט. אני כתבתי, ויובל מלחי האלוף עשה ממנו פרק מופתי ומצחיק. בכלל, יש מלא פרקים חדשים בעונה השנייה של הפודקסט. תוכלו להאזין להם באתר תאגיד השידור "כאן", באפליקציית כאן OD (הורדה ב-Google Play ; הורדה ב-App Store), או באפליקציית הפודקסטים המועדפת עליכם.

בקרוב - מפגש מאזינים! ביום חמישי 24/1/19 בשעה 18:30, בבית אריאלה בתל אביב - יוקלט פרק חי של הפודקסט. באירוע מוזמנים להשתתף ילדים מגיל 6 ומעלה ובני משפחותיהם. גם לי יהיה חלק קטן באירוע, ואני בטוח שיהיה כיף גדול.

יובל מלחי בפעולה


כמדי שנה, תוצג במוזיאון נחום גוטמן לאמנות התערוכה "חנוכייה לי יש". בתערוכה מוצגות 60 חנוכיות מכל העדות, שנאספו לאורך יובל שנים על ידי בני הזוג דרורה ופנחס זכאי. יש גם פעילויות מיוחדות במסגרת התערוכה. החנוכיה המיוחדת שעוצבה כשם המשפחה "שלוּש" היא אחד הפריטים המעניינים בתערוכת החנוכיות: 

גילוי נאות: יעל אלמוג זכאי היא בת-נינה לאהרן שלוש, ממייסדי נווה צדק, ואני נכד-נין לאהרן שלוש


הקבוצה העסקית שבה אני חבר - BNI מטרופולין - מינתה אותי לתפקיד הסיו"ר. שתהיה לנו שנה מאתגרת וטובה.





כיכר דיזנגוף כבר פתוחה אבל הפסל עוד לא מוכן. למה? כי האמן יעקב אגם עדיין לא בחר את הצבעים.


12 בנובמבר 2018

לנסוע מבלי לשקוע

אני נוסע לכנס הערים החכמות בברצלונה. לשמחתי, הצלחתי להשתחל כדובר בכנס. אז מה זה אומר לטוס לחו"ל כעצמאי?

קודם כל, זה אומר שאף אחד לא ישלם לך על הנסיעה. אז השלב הראשון שלי בהכנה לנסיעה הזו היה לעשות חישוב עלות-תועלת. מה העלות של הנסיעה? כתבתי לי כמה אני חושב שיעלו לי טיסה, לינה, חבילת אינטרנט וביטוח נסיעות. יש עוד כמה דברים, אבל אלה החשובים. התחלתי לברר אם הנתונים הללו נכונים, והתברר לי שכן. על כל רכישה שביצעתי, כתבתי את העלות המדויקת, כדי שאוכל לסכום אחר כך את העלות הכוללת של הנסיעה.

לתוך התחשיב הזה צריך להכניס גם את הזמן שמשקיעים בהכנה לנסיעה. לארוז מזוודה, לנסוע לשדה התעופה - אלה הדברים הקטנים. הזמן האמיתי הוא ההכנה המקצועית לכנס. כתבתי לי רשימה של דברים שהייתי רוצה להכין לקראת הכנס. למשל, שדרוג של אתר האינטרנט שלי, הוספת כפתור להרשמה לניוזלטר באנגלית, ליצור קשר עם המשתתפים האחרים בפאנל שבו אני מדבר, להדפיס עוד כרטיסי ביקור, ליצור מוצר דיגיטלי שאפשר להוריד דרך האתר, ועוד. סידרתי את הדברים לפי סדר חשיבות, כי אי אפשר להספיק הכל, אז לפחות הספקתי קודם את מה שקריטי...

הנחתי שאני אעבוד כ-30 שעות על ההכנה לנסיעה. זה בערך מה שקרה בפועל. את השעות הללו אני יודע לתמחר במונחי כסף. אני יודע כמה שעת עבודה שלי שווה, כי אני מודד את זמן העבודה שלי. על כך אפשר לקרוא עוד בפוסט "עבדים היינו: שבוע העבודה מתקצר" וגם בפוסט "לדפוק שעון כעצמאי".

אז עכשיו אני יודע מה צריך לקרות כדי שהנסיעה הזו תתברר כהשקעה משתלמת - הכנס הזה צריך לייצר לי רווח שווה ערך לפחות לעלות הנסיעה, כלומר, לכסף ולזמן שהשקעתי. יכול להיות שהכנס הזה יתברר כהשקעה טובה, ויכול להיות שלא, אבל לכל הפחות אני אדע בבירור כי יש לי מדד כמותי.

לא יחזיר את ההשקעה בכלל? אולי רק חלק מההשקעה? יחזיר את ההשקעה בענק?... אף פעם אי אפשר לדעת. אז... אחלו לי נסיעה טובה.

רציתי לשתף אתכם ש...


- בכנס בברצלונה אספר על הפרויקט שאני קורא לו "המלון הקטן שיכל". כשהחלו לשפץ את כיכר דיזנגוף, המלון הסמוך עמד בפני בעיה. איך יגיבו האורחים לאתר הבנייה שמסב להם אי נעימות? פיתחתי ויישמתי שירותי הסברה לתיירים בנושא כיכר דיזנגוף. מדי ערב בהאפי האוור על גג המלון, פניתי לאורחים בשיחות יזומות על העבודות בכיכר. סיפרתי להם על העבר והעתיד של הכיכר, על החשיבות שלה לתל אביב. והתוצאות היו טובות מאוד - במקום לרדת, דירוג המלון בטריפאדוויזור עלה ב-3 מקומות. לאורך תקופה של 4 חודשים, מתוך 50 חוות דעת שנכתבו על המלון, 70% היו של 5 כוכבים ו-25% של 4 כוכבים. הפרויקט הזה הוא שילוב של שתי הפרסונות שלי - מדריך סיורים בתל אביב (TLVXP) ומומחה לעירוניות (Urbanizator).

- כמובן שגם דיווחתי על הנסיעה שלי בגיליון האחרון של הניוזלטר "מהנעשה בערינו": "אוי ברצלונה ✈" מומלץ להירשם לניוזלטר הזה שלי אם אתם אוהבים ערים כמוני.

- שוחחתי עם קובי אוז בתוכנית הרדיו שלו ברשת ב' (מה שהיום נקרא כאן ב'). הנה קטעים משיחתנו: "בעקבות הרכבת". שוחחנו על מסילת הרכבת הראשונה בארץ ישראל, שחלק ממנה הופך בימים אלה לקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן. סיפרתי גם על הסיורים המיוחדים שהדרכתי עבור נת"ע (עוד בפוסט קודם), שבהם עקבנו אחר ההיסטוריה (הארוכה) של הרכבת התחתית בתל אביב. אוז אמר על עבודות הרכבת הקלה: "הם לא מבריזים. זה נראה כאילו שזה קורה..." אז איך זה באמת נראה בשטח? הנה מראות מאתר העבודות על יד נווה צדק -


- נפגשתי עם קולגות שלי, שגם הם מדריכים סיורים בתל אביב. כל אחד בתחומו - סיורים היסטוריים, סיורים אורבניים, סיור אדריכלות, סיורי טבע... ביחד הקמנו לנו "מעגל כח", שלגמרי מוכיח את עצמו. עוזרים זה לזה בעצה ותמיכה, מתחילים לעשות פרויקטים משותפים, וגם מעשירים זה את זה. במפגש שהיה לנו בשבוע שעבר, סתיו שחף לקחה אותנו לסיור הדגל שלה ביפו העתיקה.



- הדרכתי סיור "חיים שכאלה" עבור משפחה מקסימה שהגיעה מאחד מיישובי עוטף עזה כדי לצעוד בנתיבות חייו של הסבא שהגיע לגבורות. העבירו לי כמה נקודות שקשורות לסיפור חייו (כמו הבית שבו גדל, גן הילדים, בית הספר היסודי, הגינה שאליה היה הולך הרבה, והקולנוע שבו היה מבקר), ואני שילבתי אותן במסלול שכבר פיתחתי בעבר - מגן דובנוב לכיכר דיזנגוף - מסלול שאני קורא לו "העיר הלבנה הירוקה". במהלך הסיור, אני הבאתי סיפורים שיכולתי רק לקרוא ולשמוע עליהם, בעוד שכוכב הסיור היה הסבא שסיפר מזיכרונותיו.

מדהים לשמוע אנשים מספרים על התקופה שבה הסתובבו חיילים בריטים בתל אביב. היה משגע ללכת עם שבט של כ-30 אנשים (כולל כל הילדים והנכדים), ואיחלתי לכולם שכשהם יגיעו לגיל 80, גם להם יארגנו סיור "חיים שכאלה".

- אני ממליץ לכם לקרוא את טורו של ידידי המלומד עידו דמבין באתר Tablet האמריקאי -
Ido Dembin // Yitzhak Rabin’s Legacy Must Be Politicized and the Israeli Right Held Responsible

- לפני כמה חודשים הצטרפתי לקבוצת הנטוורקינג BNI מטרופולין. בסוף החודש אני אקבל על עצמי את תפקיד סגן יושבת הראש של הקבוצה. אחלו לי בהצלחה. ואם תרצו לבקר בקבוצה מדהימה עם 35 עצמאים מקצועיים, שיכולים גם לתת לכם מניסיונם וגם לחבר אתכם ללקוחות פוטנציאליים, דברו איתי.
 
בית שלוש בנווה צדק, נובמבר 2018

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...