9 במאי 2017

תלמדו מהחרדים

היום השתתפתי בדיון בכנסת בנושא היערכות התחבורה הציבורית לאירועים המוניים. הנה הקטע שבו אני דיברתי:



הדיון נערך ביוזמת ח"כ דב חנין, יו"ר ועדת המשנה לתחבורה ציבורית. באתי לספר על הפעילות שלי, בשיתוף עם ארגון "15 דקות", לקידום התחבורה הציבורית בתל אביב.

סופר את העומר...

לקראת ל"ג בעומר אני שוב ממליץ על הפוסט של "הרוכב לאוטובוסים" - הילולת הרשב"י - אירוע התח"צ הגדול ביותר בישראל. מסתבר שאפשר לארגן מבצע אדיר של מאות אלפי חוגגים, כולל חסימה של כבישים לתנועת כלי רכב פרטיים וגיוס של אוטובוסים מחברות פרטיות. הנושא הזה עלה בדיון היום, והמשטרה לא הסבירה למה בהילולת הרשב"י זה אפשרי, אבל במופע של ג'סטין ביבר זה לא. בכלל אירועים המוניים יכולים להיות מנוהלים טוב יותר, עם נתיבי תחבורה ציבורית זמניים. רק צריך ללמוד מהחברה החרדית להתייחס למשתמשי התחבורה הציבורית כמשתמשי הדרך העיקריים.

במהלך הדיון נופפתי בשלט שאספתי אחרי מרתון תל אביב האחרון. תקציר הפרקים הקודמים - לקראת מרתון תל אביב בשנה שעברה התרעמתי על כך שלא מיידעים את משתמשי התחבורה הציבורית על שינויים בקווים. גם עליתי לדבר ברדיו על כך וניסיתי לשכנע את רינה מצליח שזה בעייתי ביותר. מנקודת מבט אורבניסטית, כתבתי על כך שמרתון הוא לאו דווקא מה שמאפיין עיר גדולה, וגם מצאתי תמונות היסטוריות מהמרתונים הראשונים של תל אביב. אחר כך הגיע מרוץ הלילה שהמחיש עד כמה המצב חמור, כי אנשים חיכו בתחנות מבלי שאף אוטובוס הגיע לקחת אותם.

אחרי שלחצנו על עיריית תל אביב שכן תהיה התייחסות למשתמשי התחבורה הציבורית, הצלחנו לגרום לכך -





אפילו עליתי לדבר על זה ברדיו, בתוכנית "יהיה בסדר":



הדיון היום בכנסת היה צעד נוסף בדרך לשיפור של התחבורה הציבורית בישראל. ככל שרמת האמון בתחבורה הציבורית תהיה גבוהה יותר, כך יפחת השימוש ברכב הפרטי ואיתו יפחתו הפקקים, תאונות הדרכים וזיהום האוויר. מאז המרתון גם רואים שלטים בסגנון הזה באירועי ספורט אחרים:

לקראת מרוץ אוניברסיטת תל אביב שנערך במרץ 2017


27 במרץ 2017

מאה שנה לגירוש תל אביב

בדיוק לפני מאה שנה התורכים גירשו את המשפחה שלי מתל אביב. הפכנו לפליטים ומצאנו מקלט בפתח תקווה (תחשבו כמה זה נורא לתל אביבים למצוא את עצמם בפתח תקווה, קל וחומר לפני מאה שנה). אחר כך גם גורשנו משם ומצאנו מקלט אצל חברים ערבים בכפר ג'מאל, ליד קלקיליה. עבר הרבה מאוד זמן מאז מלחמת העולם הראשונה, אבל איכשהו הסיפור הזה לא מרפה ממני, איך בבת אחת המלחמה מגיעה עד אליך ואתה צריך לעזוב הכל ולנדוד עם המשפחה אל גורל לא ידוע. לרגל שנת המאה לגירוש תל אביב, שאירע בערב פסח 1917, כתבתי פרק מיוחד לפודקסט המוצלח "קטעים בהיסטוריה" של יובל מלחי. זה החלק הראשון (45 דק'). האזנה נעימה!


כולנו מכירים היום את תל אביב כ"עיר ללא הפסקה". בתי הקפה שנפתחים בבוקר מתחלפים במסעדות עמוסות בצהרים, ומשם אפשר להמשיך לבר או למועדון שנסגרים רק עם עלות השחר. עיר עמוסה, רב-גונית, מלאת התרחשויות. דמיינו שאתם במקום הומה אדם, כמו רחוב שינקין או דיזנגוף סנטר או מתחם שרונה על יד קניון עזריאלי. אולי אתם בנמל תל אביב או על חוף הים ביום שטוף שמש. ועכשיו דמיינו את כל האנשים מסביבכם נעלמים. העיר ריקה, יצאה להפסקה. הרחובות שוממים, החנויות סגורות, התריסים מוגפים בכל החלונות. בגן מאיר אין אף אחד שמטייל עם הכלב, בשוק הכרמל אין מוכרים ואין קונים, ברחוב אלנבי הסואן בדרך כלל אין נפש חיה. זה הסיפור על תל אביב שיצאה להפסקה - לפני מאה שנה.

שנת 1914 הייתה אמורה להיות שנה ככל השנים. תל אביב, שנוסדה חמש שנים קודם לכן, הייתה עדיין שכונה קטנה, פרבר של עיר הנמל יפו. כמה עשרות בתים עם קומה אחת או שתיים, עם גגות רעפים אדומים ועם גינות ירוקות (וידאו). מעל כולם התנשאה הגימנסיה הרצליה - התיכון הראשון בעולם שלימדו בו בעברית. כיאה למפעל ציוני חשוב, בית הספר נקרא על שם בנימין זאב הרצל, אבי הציונות המודרנית.

לא רחוק משם עמד בית העסק היחיד בתל אביב. זהו הקיוסק שעודנו עומד בקצה שדרות רוטשילד. מייסדי תל אביב חשבו שהעסקים יישארו בעיר הגדולה, ביפו, ושתל אביב תהיה מעין פרבר ירוק ושקט. בכל זאת, הם הסכימו לבקשותיו של יזם אחד, שרצה למכור גזוז לתושבי השכונה. הם לא ידעו שזה יהיה העסק הראשון במה שתהיה לימים בירת העסקים של ישראל. הם גם לא ידעו ששלוותם עומדת להיות מופרת ברעש המלחמה.

את ההמשך תוכלו לשמוע בפרק שכתבתי במיוחד לפודקסט "קטעים בהיסטוריה" של יובל מלחי


מאת יוסי ביילין, ישראל היום 24/3/2017

כתבתי בעבר על גירוש תל אביב את הפוסט כשהמלחמה הגיעה לתל אביב

4 בפברואר 2017

סטארטאפ במזרח התיכון

ביום שני הקרוב, 6/2, בשעה 20:30, אני אספר על הסיפור המופרך של הקמת תל אביב במרכז קהילתי דב הוז - מקום חדש במרכז תל אביב, שאני מקווה שיהפוך את ההרצאה הזו לראשונה בסדרה של הרצאות לטובת התושבים.

ההרצאה שלי נקראת "סטארטאפ במזרח התיכון" >> לאיוונט




25 בינואר 2017

סיורי חורף בנווה צדק

בסוף השבוע הבא - סיורים בנווה צדק, גם בשישי וגם בשבת, הצגה ראשונה ב-10:30 והצגה שנייה ב-12:30.

זו הפעם הראשונה שאני עושה שימוש באתר Funzing כדי להוציא לדרך סיורים, ואני מקווה שזה יהיה שיתוף פעולה מוצלח - עבורי ועבורכם. מוזמנים להירשם כאן: http://www.funzing.com/sd/YWxGF4

והנה כמה תמונות מהסיורים החורפיים של דצמבר הגשום וינואר השחון!

ויש גם איוונט בפייסבוק





23 בינואר 2017

כיכר דיזנגוף איננה

בשבועיים האחרונים הגיעו חגיגות ההריסה של כיכר דיזנגוף לשיא של כל הזמנים. ביום הראשון להריסה, בעוד הבאגרים הולכים ונוגסים בכיכר, קראו לי להתראיין בערוץ 2 לצד סגן ראש העיר אסף זמיר (מתחיל בדקה 2:30) -




הבעתי את דעתי גם בפני כתבת האדריכלות של "הארץ", נעמה ריבה, שהעיצוב החדש של כיכר דיזנגוף הוא לא בדיוק החזרה של המרחב הציבורי להולכי הרגל כפי שהיינו רוצים, אלא ערבוב של שתי גישות סותרות - יותר שטח יוקצה למכוניות בכיכר דיזנגוף החדשה, אז איך בדיוק יגיעו אליה הולכי הרגל?


גם האורבניסט יואב לרמן בירך על הורדת הכיכר כמקרה תקדימי של פירוק תשתיות שמתעללות בהולכי הרגל. אנא התרשמתי מהסיקור התקשורתי ההדוק של הריסת הכיכר - כולל שידור לייב של הבאגרים שמפרקים אותה במשך שעות ארוכות. הסקופ האמיתי שייך לכתב איתי בלומנטל שזיהה את האמן יעקב אגם, שהגיע ממקום מושבו בפאריז כדי לצפות בהריסת הכיכר ולמלמל כמה מילים.

הצלחה אדירה נרשמה באירוע חלוקת חתיכות גרנוליט מכיכר דיזנגוף. מאות חתיכות חולקו לציבור בבוקר ההריסה, וחתיכות נוספות חולקו ביום שישי שלאחריה. התור הפתיע את העוברים והשבים ברחוב דיזנגוף - מאות אנשים שבאו לקחת חתיכת רצפה. רבים השוו את זה לחתיכות מחומת ברלין, שאפשר למצוא עד היום בחנויות מזכרות בבירת גרמניה.

חתיכה מכיכר דיזנגוף, ינואר 2017

התור לקבלת חתיכה מהכיכר ביום שישי, 13 בינואר 2017

בגזרה אחרת נרשמה גם כן הצלחה - יידוע משתמשי התחבורה הציבורית על השינויים בקווים. זה התחיל כשבוע לפני הריסת הכיכר עם מודעות בתחנות האוטובוס, והמשיך עם שילוט באוטובוסים עצמם. אפילו ביום לפני שהסדרי התנועה המוכרים חזרו, נתלו מודעות מיוחדות על כך שהעבודות הסתיימו מוקדם מהמתוכנן והאוטובוסים ישובו למסלוליהם:




לצערי, העירייה הזדרזה לא רק לכרות את הפיקוסים העתיקים בכיכר דיזנגוף, אלא גם ניצלה את ההזדמנות כדי לגזום את הפיקוסים ברחוב דיזנגוף, שעה שהיה חסום לרגל העבודות להורדת הכיכר:



בשלב זה אין כיכר בדיזנגוף. הצורה שהכבישים הזמניים יוצרים בה מזכירה את האות N. לצערי, לא ניצלו את ההזדמנות הבלתי-חוזרת לבחון את התוכנית הזו, ולייצר ממנו מרחב טוב להולכי הרגל בצורת האות א'. המקום כולו ממשיך להיות מגודר עד שיתחיל שלב ב' של יצירת הכיכר החדשה.

מבט על כיכר דיזנגוף הזמנית






A photo posted by lirontamirr (@lirontamirr) on

דבר זה ממחיש עד כמה גדול הפער בין המילים היפות על החזרת המרחב להולכי הרגל לבין הביצוע - אפילו בשלב העבודות דואגים קודם כל שהמכוניות יחזרו לנסוע בכביש, ואילו הולכי הרגל צריכים ללכת את כל המסלול ההיקפי של הכיכר רק כדי להמשיך על רחוב דיזנגוף - מה שהיה ניתן לבצע (אולי לא בקלות) בכיכר המוגבהת. במובן זה, המצב של הולכי הרגל בכיכר דיזנגוף הזמנית, שהיה יכול להיות טוב בהרבה כבר מהיום הראשון, הפך לגרוע בהרבה. התוכנית הסופית של כיכר דיזנגוף היא למעשה מעגל תנועה, עם מעט מעברי חצייה (מרומזרים) ובלי העצים העתיקים שנכרתו. כואב הלב - איך המכוניות שוב לקחו את מירב השטח הציבורי גם בפרויקט שכביכול אמור להחזיר את החלל להולכי הרגל.

וקצת מהארכיון -

אזור כיכר דיזנגוף במדריך רשמי של עיריית תל אביב, 1938 (ארכיון העירייה)

הקערות שעליהן נוצקה כיכר דיזנגוף המוגבהת - עיתון "דבר", מרץ 1977
אפשר להבחין בשקעים שיצרו בסרטון מטה של מעבר מתחת לכיכר המוגבהת ז"ל








פוסטים שכתבתי במסגרת פרויקט הפרידה מכיכר דיזנגוף -
  • מה הקשר בין כיכר דיזנגוף לכיכר אתרים?
    זה היה הפוסט הראשון שלי על כיכר דיזנגוף. בעיקר ניסיתי להבין מה זו כיכר עירונית (שהיא לא סתם מעגל תנועה, אלא מקום שאנשים יכולים לשהות בו), וחקרתי את הכיכרות שהיו ברחוב אלנבי ואת היעלמותן. גם ניסיתי להבין את ההגבהה של כיכר דיזנגוף ושל כיכר אתרים, ולספר על החזית להורדת כיכר דיזנגוף
  • שלמה להט (צ'יץ') ומאבקו להגבהת הכיכר
    ראש העיר המיתולוגי צ'יץ' כל כך רצה להגביה את כיכר דיזנגוף שהוא הסתבך בדרך באמירה שערורייתית וכמעט הועמד לדין על כך. גם הקואליציה העירונית כמעט קרסה בגלל זה, אבל הוא לחץ על חברי מועצת העיר מהמפד"ל עד שנכנעו ואפשרו לו להתקדם עם תוכנית ההגבהה - למרות שלא היו לה אישורי בנייה!
  • כיצד הכיכר נחנכה, הוגבהה ובקרוב תרד
    קיצור תולדות הכיכר מהימים שהייתה פאר "העיר הלבנה" בתל אביב של שנות ה-30' דרך הקמילה של רחוב דיזנגוף והגבהת הכיכר, ועד עלייתו המחודשת בתחילת המאה ה-21. שילבתי הרבה מסמכים, תמונות, סרטונים ויצירות אמנות מתקופות שונות, שכולם מתייחסים לכיכר דיזנגוף ומדגימים עד כמה היא מציתה את הדמיון
  • התוכנית להצלת הפיקוסים בכיכר מכריתה
    לקראת הנמכת כיכר דיזנגוף צפויים להיכרת 11 פיקוסים בני 80 שנה. למה הפיקוס הוא העץ הכי מושמץ בתל אביב? מהי התוכנית שיכולה למנוע את כריתת הפיקוסים? אמנם אומרים עליו שהוא מלכלך ומרים תשתיות ולא מתאים לעיר, אבל עדיין מצער להיפרד מעצים כל כך ותיקים
  • כיכר הנשים - צינה דיזנגוף וג'ניה אוורבוך
    כיכר דיזנגוף היא אחד המקומות היחידים בתל אביב שמנציח את דמותה של אישה - צינה דיזנגוף. רק 3% מרחובות העיר קרויים על שם נשים. לא זו בלבד שהכיכר קרויה על שם אישה, אלא שהיא גם תוכננה על ידי אישה - ג'ניה אוורבוך. הפוסט הזה מוקדש לקריאה פמיניסטית של אזור כיכר דיזנגוף בואכה רחוב ריינס
  • כיכר דיזנגוף כמרקחה
    דני קרוון קורא לעיריית תל אביב להפר את החוזה עם יעקב אגם, בעלי העסקים סביב הכיכר קוראים לעירייה לתמוך בהם בתקופת העבודות, ואדריכלית קרן אנגלמן קוראת לה לוותר על מעגל תנועה לטובת כיכר חדשנית בצורת א'
  • סיור התחדשות בדיזנגוף
    תמונות מהסיורים המיוחדים שערכתי על עלייתו ונפילתו ועלייתו מחדש של רחוב דיזנגוף. כיצד מרכז העיר הפך למקום מושבה של הבוהמה ולבירת התרבות של ישראל, כיצד הוא הלך ונבל עם השנים, וכיצד חזר לפרוח. סיור של שעה וחצי עד שעתיים, שבמהלכו מטיילים במרכז תל אביב של פעם - קולנוע תל אביב, תיאטרון אהל, בית צעירות מזרחי, בתי הבימה, קפה כסית ועוד. אפשר גם לעשות את הסיור באופן עצמאי.
  • הקמפיין להצלת העצים העתיקים
    קמפיין של ארגון הסטודנטים "מגמה ירוקה" שנועד להציל את 11 הפיקוסים שעתידים להיכרת בכיכר דיזנגוף קצר הצלחה בזכות השילוב בין החלל האמיתי לחלל הווירטואלי. מודעות אבל שנתלו על העצים זכו לעשרות צילומים ואלפי שיתופים ברשתות החברתיות. האם זה יספיק כדי להציל את העצים מכריתה?
  • עמונה בכיכר דיזנגוף
    תשומת הלב התקשורתית שהופנתה לפירוק הפסל של יעקב אגם בכיכר דיזנגוף לא נפלה מזו שהוקדשה למאחז הבלתי חוקי עמונה. כיכר דיזנגוף הייתה לסמל הרבה לפני עמונה, אבל קו ישיר נמתח בין שני הסמלים, שאולי מסמנים את החלוקה בין מפעל ההתנחלות ביהודה ושומרון לבין היישובים שבתוך הקו הירוק, בין דתיים לחילונים, בין ימין ושמאל, ויהיו גם מי שיגידו בין מדינת ישראל ומדינת תל אביב.
  • כיכר העיר הומה
    הורדת הפסל של אגם החזירה את האנשים לכיכר. ואולי באו להתרשם מיצירת האמנות הזמנית שצוירה על גבי כיכר דיזנגוף, רגע לפני ההריסה שלה. בכל מקרה, אין תחליף לתכנון עירוני שמתחשב בבני אדם, שבסך הכל רוצים מקום לשהות בו
  • סוף השבוע האחרון בכיכר
    רגע לפני שתחמו את הכיכר בגדרות, בסוף השבוע האחרון שבו הציבור הורשה להשתמש בכיכר היה יום שישי חורפי ושמשי, מהסוג הנדיר שמצפים לו כל השנה. אנשים רבים באו להיפרד מהכיכר, מתכוננים לשעת ה-ש', ביום ראשון, ה-8/1/2017, בשעה 22:00, אז יתחיל מבצע "צינת בוקר" להורדת הכיכר המוגבהת. המבצע יימשך עשרה ימים. לאחר מכן יחזרו הסדרי התנועה המוכרים, ובמשך שנה יעצבו את הכיכר החדשה במפלס הרחוב.
  • רגע אחרון
    על ההתייחסות החיובית למשתמשי התחבורה הציבורית בזמן העבודות להורדת כיכר דינגוף, וגם על חלוקת מזכרות מהכיכר, והכי חשוב - תמונות מסוף השבוע האחרון של הכיכר לפני שמורידים אותה
  • זהו. נגמר
    על הרגע שבו הבאגרים התחילו לנגוס בכיכר דיזנגוף המוגבהת. סיכום של פרויקט הפרידה של מכיכר דיזנגוף כפי שאני זכיתי להכיר אותה. הדרכתי שישה סיורים עם מעל 350 משתתפים, והיה פשוט מדהים

9 בינואר 2017

זהו. נגמר

במסגרת פרויקט הפרידה שלי מכיכר דיזנגוף, כתבתי בבלוג על העבר, ההווה והעתיד של הכיכר - פרסמתי 12 פוסטים, שנקראו מעל 5,000 פעמים. הפוסט הכי פופולרי היה על הפוליטיקה של הגבהת הכיכר בשנות ה-70' ("העניינים התלהטו"). הובלתי 6 סיורים שהשתתפו בהם למעלה מ-350 איש, בשיתוף פעולה עם "עיר עולם ותיירות". הפגשתי בין פעילים סביבתיים לבין מומחה לשימור עצים בדיון מיוחד על עתידם של 11 פיקוסים שעומדים להיכרת במסגרת העבודות ליצירת הכיכר החדשה. תודה לכל המשתתפות והמשתתפות, הקוראות והקוראים.

ואני רוצה להקדיש את המילה האחרונה לאדריכל צבי לישר, מי שתכנן את הכיכר המוגבהת. התכתבנו אמש בוואטסאפ, ושאלתי אותו איך התחושה שהדחפורים כבר נערכים סביב הכיכר שהוא יצר. אני אחסוך מכם כמה תיאורים כואבים, אבל מה שהכי נגע לליבי היה משהו קטן שהוא כתב: "לי אף אחד לא הציע לקבל מזכרת כלשהי..." ואני אומר - תזכרו שהיצירה שלי, שלכם, היא בת חלוף, ומה שנשאר בסוף הוא רק מזכרת. וגם זה לא בטוח שתקבלו :


פוסטים שכתבתי במסגרת פרויקט הפרידה מכיכר דיזנגוף -
  • מה הקשר בין כיכר דיזנגוף לכיכר אתרים?
    זה היה הפוסט הראשון שלי על כיכר דיזנגוף. בעיקר ניסיתי להבין מה זו כיכר עירונית (שהיא לא סתם מעגל תנועה, אלא מקום שאנשים יכולים לשהות בו), וחקרתי את הכיכרות שהיו ברחוב אלנבי ואת היעלמותן. גם ניסיתי להבין את ההגבהה של כיכר דיזנגוף ושל כיכר אתרים, ולספר על החזית להורדת כיכר דיזנגוף
  • שלמה להט (צ'יץ') ומאבקו להגבהת הכיכר
    ראש העיר המיתולוגי צ'יץ' כל כך רצה להגביה את כיכר דיזנגוף שהוא הסתבך בדרך באמירה שערורייתית וכמעט הועמד לדין על כך. גם הקואליציה העירונית כמעט קרסה בגלל זה, אבל הוא לחץ על חברי מועצת העיר מהמפד"ל עד שנכנעו ואפשרו לו להתקדם עם תוכנית ההגבהה - למרות שלא היו לה אישורי בנייה!
  • כיצד הכיכר נחנכה, הוגבהה ובקרוב תרד
    קיצור תולדות הכיכר מהימים שהייתה פאר "העיר הלבנה" בתל אביב של שנות ה-30' דרך הקמילה של רחוב דיזנגוף והגבהת הכיכר, ועד עלייתו המחודשת בתחילת המאה ה-21. שילבתי הרבה מסמכים, תמונות, סרטונים ויצירות אמנות מתקופות שונות, שכולם מתייחסים לכיכר דיזנגוף ומדגימים עד כמה היא מציתה את הדמיון
  • התוכנית להצלת הפיקוסים בכיכר מכריתה
    לקראת הנמכת כיכר דיזנגוף צפויים להיכרת 11 פיקוסים בני 80 שנה. למה הפיקוס הוא העץ הכי מושמץ בתל אביב? מהי התוכנית שיכולה למנוע את כריתת הפיקוסים? אמנם אומרים עליו שהוא מלכלך ומרים תשתיות ולא מתאים לעיר, אבל עדיין מצער להיפרד מעצים כל כך ותיקים
  • כיכר הנשים - צינה דיזנגוף וג'ניה אוורבוך
    כיכר דיזנגוף היא אחד המקומות היחידים בתל אביב שמנציח את דמותה של אישה - צינה דיזנגוף. רק 3% מרחובות העיר קרויים על שם נשים. לא זו בלבד שהכיכר קרויה על שם אישה, אלא שהיא גם תוכננה על ידי אישה - ג'ניה אוורבוך. הפוסט הזה מוקדש לקריאה פמיניסטית של אזור כיכר דיזנגוף בואכה רחוב ריינס
  • כיכר דיזנגוף כמרקחה
    דני קרוון קורא לעיריית תל אביב להפר את החוזה עם יעקב אגם, בעלי העסקים סביב הכיכר קוראים לעירייה לתמוך בהם בתקופת העבודות, ואדריכלית קרן אנגלמן קוראת לה לוותר על מעגל תנועה לטובת כיכר חדשנית בצורת א'
  • סיור התחדשות בדיזנגוף
    תמונות מהסיורים המיוחדים שערכתי על עלייתו ונפילתו ועלייתו מחדש של רחוב דיזנגוף. כיצד מרכז העיר הפך למקום מושבה של הבוהמה ולבירת התרבות של ישראל, כיצד הוא הלך ונבל עם השנים, וכיצד חזר לפרוח. סיור של שעה וחצי עד שעתיים, שבמהלכו מטיילים במרכז תל אביב של פעם - קולנוע תל אביב, תיאטרון אהל, בית צעירות מזרחי, בתי הבימה, קפה כסית ועוד. אפשר גם לעשות את הסיור באופן עצמאי.
  • הקמפיין להצלת העצים העתיקים
    קמפיין של ארגון הסטודנטים "מגמה ירוקה" שנועד להציל את 11 הפיקוסים שעתידים להיכרת בכיכר דיזנגוף קצר הצלחה בזכות השילוב בין החלל האמיתי לחלל הווירטואלי. מודעות אבל שנתלו על העצים זכו לעשרות צילומים ואלפי שיתופים ברשתות החברתיות. האם זה יספיק כדי להציל את העצים מכריתה?
  • עמונה בכיכר דיזנגוף
    תשומת הלב התקשורתית שהופנתה לפירוק הפסל של יעקב אגם בכיכר דיזנגוף לא נפלה מזו שהוקדשה למאחז הבלתי חוקי עמונה. כיכר דיזנגוף הייתה לסמל הרבה לפני עמונה, אבל קו ישיר נמתח בין שני הסמלים, שאולי מסמנים את החלוקה בין מפעל ההתנחלות ביהודה ושומרון לבין היישובים שבתוך הקו הירוק, בין דתיים לחילונים, בין ימין ושמאל, ויהיו גם מי שיגידו בין מדינת ישראל ומדינת תל אביב.
  • כיכר העיר הומה
    הורדת הפסל של אגם החזירה את האנשים לכיכר. ואולי באו להתרשם מיצירת האמנות הזמנית שצוירה על גבי כיכר דיזנגוף, רגע לפני ההריסה שלה. בכל מקרה, אין תחליף לתכנון עירוני שמתחשב בבני אדם, שבסך הכל רוצים מקום לשהות בו
  • סוף השבוע האחרון בכיכר
    רגע לפני שתחמו את הכיכר בגדרות, בסוף השבוע האחרון שבו הציבור הורשה להשתמש בכיכר היה יום שישי חורפי ושמשי, מהסוג הנדיר שמצפים לו כל השנה. אנשים רבים באו להיפרד מהכיכר, מתכוננים לשעת ה-ש', ביום ראשון, ה-8/1/2017, בשעה 22:00, אז יתחיל מבצע "צינת בוקר" להורדת הכיכר המוגבהת. המבצע יימשך עשרה ימים. לאחר מכן יחזרו הסדרי התנועה המוכרים, ובמשך שנה יעצבו את הכיכר החדשה במפלס הרחוב.
  • רגע אחרון
    על ההתייחסות החיובית למשתמשי התחבורה הציבורית בזמן העבודות להורדת כיכר דינגוף, וגם על חלוקת מזכרות מהכיכר, והכי חשוב - תמונות מסוף השבוע האחרון של הכיכר לפני שמורידים אותה
ערכתי שישה סיורי פרידה מכיכר דיזנגוף בהם השתתפו למעלה מ-350 אנשים -



















8 בינואר 2017

הערב זה קורה

הערב בשעה 22:00 יחל מבצע "צינת בוקר" להורדת הכיכר המוגבהת. המבצע יימשך עשרה ימים. לאחר מכן, יעבדו על יצירת הכיכר החדשה במשך כשנה. בסוף העבודות יחזור הפסל של אגם למרכז הכיכר.

החל מאמש בחצות הונהגו הסדרי תנועה חדשים באזור כיכר דיזנגוף. כל קווי האוטובוס שעוברים בכיכר דיזנגוף כבר הוסטו לנתיבים חלופיים (בעיקר דרך קטע של רחוב פרישמן שהפך לדו-סטרי, בין דיזנגוף לשלמה המלך, ומעניין יהיה לראות את ההשתלבות של אוטובוסים בדרך זו, כי אין סיבה שהקטע הזה לא יהיה דו-סטרי גם לאחר הורדת הכיכר). ייאמר לזכות "אחוזות החוף", החברה העירונית שמבצעת את הנמכת כיכר דיזנגוף, שהיא דאגה למשתמשי התחבורה הציבורית בצורה הטובה ביותר שנראתה פה מזה זמן רב. גם נתלו פוסטרים ענקיים בתחנות האוטובוס (שמודיעים על ביטול תחנה או על תחנה זמנית של קו מסוים), דיילים הסתובבו בין התחנות וחילקו חוברות עם כל השינויים בקווים ואפילו פורסמה על כך מודעה בעיתון (למי שעוד מעדיף לצרוך חדשות בגרסת העץ המת).

"צוות הסברה תחבורה ציבורית חידוש כיכר דיזנגוף"

הדייל בפעולה

השילוט בתחנה

החוברת שחולקה באוטובוסים

המודעה בעיתון

למרות ההסברה הנרחבת על כך שהפרויקט נועד להחזיר את הכיכר להולכי הרגל, התגובות בעמוד הפייסבוק של העירייה לא נלהבות. יכול להיות שלא משנה מה העירייה תעשה, היא תחטוף את הביקורות פשוט כי היא נתפשת כמתעללת בתושבים. בינתיים, זרועות העירייה הן אלה שעושות את העבודה. כאמור, חברת "אחוזות החוף" מורידה את הכיכר בפועל, ו"מרכז העיר הלבנה" (או "בית ליבלינג לשימור") אחראי על הצד האמנותי. לאחר הריסת הכיכר, יחולקו 500 חתיכות גרנוליט שייאספו מההריסות ויחולקו לעוברים ושבים משל הייתה חומת ברלין.

בשבוע שעבר היו כמה קריאות שמחה של פעילים סביבתיים, כשנתלו שלטים על העצים שיועדו לכריתה, לפיהם העצים מיועדים לשימור. מהר מאוד התברר שהשלטים הללו נתלו לתקופה הקרובה, לעשרת הימים שבהם מורידים את הכיכר, ורק לאחריה, כשיעבדו במשך שנה על יצירת הכיכר החדשה, יכרתו את העצים. השמחה הייתה מוקדמת מדי (אם כי אפשר להבין את הפעילים שראו את השלטים והסיקו מכך שלא ייגעו בעצים בכלל). האם הם עוד יצליחו להציל את העצים?

אזור העבודות כבר מגודר. הנה תמונות אחרונות מסוף השבוע האחרון, עם הגדר (שהייתה סלע מחלוקת בין העירייה לבין בעלי העסקים, שחששו שהגדר תפריע ליושבי המסעדות ובתי הקפה).

















לסיכום - פוסטים שכתבתי על העבר, ההווה והעתיד של כיכר דיזנגוף:
  • מה הקשר בין כיכר דיזנגוף לכיכר אתרים?
    זה היה הפוסט הראשון שלי על כיכר דיזנגוף. בעיקר ניסיתי להבין מה זו כיכר עירונית (שהיא לא סתם מעגל תנועה, אלא מקום שאנשים יכולים לשהות בו), וחקרתי את הכיכרות שהיו ברחוב אלנבי ואת היעלמותן. גם ניסיתי להבין את ההגבהה של כיכר דיזנגוף ושל כיכר אתרים, ולספר על החזית להורדת כיכר דיזנגוף
  • שלמה להט (צ'יץ') ומאבקו להגבהת הכיכר
    ראש העיר המיתולוגי צ'יץ' כל כך רצה להגביה את כיכר דיזנגוף שהוא הסתבך בדרך באמירה שערורייתית וכמעט הועמד לדין על כך. גם הקואליציה העירונית כמעט קרסה בגלל זה, אבל הוא לחץ על חברי מועצת העיר מהמפד"ל עד שנכנעו ואפשרו לו להתקדם עם תוכנית ההגבהה - למרות שלא היו לה אישורי בנייה!
  • כיצד הכיכר נחנכה, הוגבהה ובקרוב תרד
    קיצור תולדות הכיכר מהימים שהייתה פאר "העיר הלבנה" בתל אביב של שנות ה-30' דרך הקמילה של רחוב דיזנגוף והגבהת הכיכר, ועד עלייתו המחודשת בתחילת המאה ה-21. שילבתי הרבה מסמכים, תמונות, סרטונים ויצירות אמנות מתקופות שונות, שכולם מתייחסים לכיכר דיזנגוף ומדגימים עד כמה היא מציתה את הדמיון
  • התוכנית להצלת הפיקוסים בכיכר מכריתה
    לקראת הנמכת כיכר דיזנגוף צפויים להיכרת 11 פיקוסים בני 80 שנה. למה הפיקוס הוא העץ הכי מושמץ בתל אביב? מהי התוכנית שיכולה למנוע את כריתת הפיקוסים? אמנם אומרים עליו שהוא מלכלך ומרים תשתיות ולא מתאים לעיר, אבל עדיין מצער להיפרד מעצים כל כך ותיקים
  • כיכר הנשים - צינה דיזנגוף וג'ניה אוורבוך
    כיכר דיזנגוף היא אחד המקומות היחידים בתל אביב שמנציח את דמותה של אישה - צינה דיזנגוף. רק 3% מרחובות העיר קרויים על שם נשים. לא זו בלבד שהכיכר קרויה על שם אישה, אלא שהיא גם תוכננה על ידי אישה - ג'ניה אוורבוך. הפוסט הזה מוקדש לקריאה פמיניסטית של אזור כיכר דיזנגוף בואכה רחוב ריינס
  • כיכר דיזנגוף כמרקחה
    דני קרוון קורא לעיריית תל אביב להפר את החוזה עם יעקב אגם, בעלי העסקים סביב הכיכר קוראים לעירייה לתמוך בהם בתקופת העבודות, ואדריכלית קרן אנגלמן קוראת לה לוותר על מעגל תנועה לטובת כיכר חדשנית בצורת א'
  • סיור התחדשות בדיזנגוף
    תמונות מהסיורים המיוחדים שערכתי על עלייתו ונפילתו ועלייתו מחדש של רחוב דיזנגוף. כיצד מרכז העיר הפך למקום מושבה של הבוהמה ולבירת התרבות של ישראל, כיצד הוא הלך ונבל עם השנים, וכיצד חזר לפרוח. סיור של שעה וחצי עד שעתיים, שבמהלכו מטיילים במרכז תל אביב של פעם - קולנוע תל אביב, תיאטרון אהל, בית צעירות מזרחי, בתי הבימה, קפה כסית ועוד. אפשר גם לעשות את הסיור באופן עצמאי.
  • הקמפיין להצלת העצים העתיקים
    קמפיין של ארגון הסטודנטים "מגמה ירוקה" שנועד להציל את 11 הפיקוסים שעתידים להיכרת בכיכר דיזנגוף קצר הצלחה בזכות השילוב בין החלל האמיתי לחלל הווירטואלי. מודעות אבל שנתלו על העצים זכו לעשרות צילומים ואלפי שיתופים ברשתות החברתיות. האם זה יספיק כדי להציל את העצים מכריתה?
  • עמונה בכיכר דיזנגוף
    תשומת הלב התקשורתית שהופנתה לפירוק הפסל של יעקב אגם בכיכר דיזנגוף לא נפלה מזו שהוקדשה למאחז הבלתי חוקי עמונה. כיכר דיזנגוף הייתה לסמל הרבה לפני עמונה, אבל קו ישיר נמתח בין שני הסמלים, שאולי מסמנים את החלוקה בין מפעל ההתנחלות ביהודה ושומרון לבין היישובים שבתוך הקו הירוק, בין דתיים לחילונים, בין ימין ושמאל, ויהיו גם מי שיגידו בין מדינת ישראל ומדינת תל אביב.
  • כיכר העיר הומה
    הורדת הפסל של אגם החזירה את האנשים לכיכר. ואולי באו להתרשם מיצירת האמנות הזמנית שצוירה על גבי כיכר דיזנגוף, רגע לפני ההריסה שלה. בכל מקרה, אין תחליף לתכנון עירוני שמתחשב בבני אדם, שבסך הכל רוצים מקום לשהות בו
  • סוף השבוע האחרון בכיכר
    רגע לפני שתחמו את הכיכר בגדרות, בסוף השבוע האחרון שבו הציבור הורשה להשתמש בכיכר היה יום שישי חורפי ושמשי, מהסוג הנדיר שמצפים לו כל השנה. אנשים רבים באו להיפרד מהכיכר, מתכוננים לשעת ה-ש', ביום ראשון, ה-8/1/2017, בשעה 22:00, אז יתחיל מבצע "צינת בוקר" להורדת הכיכר המוגבהת. המבצע יימשך עשרה ימים. לאחר מכן יחזרו הסדרי התנועה המוכרים, ובמשך שנה יעצבו את הכיכר החדשה במפלס הרחוב.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...