20 בינואר 2018

הקרב על העיר




"הקרב על העיר" בהרצליה - שני, 22/1, בשעה 20:00


ביום שני הקרוב אני אנחה צפייה מודרכת בסרט "האזרחית ג'יין - הקרב על העיר". דמותה של ג'יין ג'ייקובס מוכרת לכל מי שעוסק בעירוניות בעידן הנוכחי. היא נשאה איתה את הבשורה של עירוניות בקנה מידה אנושי, כלומר, עיצוב עירוני מגובה המדרכה ולא ממבט על. היא הייתה בין הראשונים לזהות את היתרונות של חיי העיר, שכל בני תקופתה ראו בהם רק חסרונות וניסו למגר אותם. היא לא חששה לעסוק בעירוניות, על אף שלא הייתה מתכננת או אדריכלית, והיא גם לא חששה להוביל מאבקי תושבים מול מנגנון ביורוקרטי דורסני. ההרשמה לאירוע באתר עיריית הרצליה. האירוע הזה הוא חלק מתהליך שיתוף ציבור בנושא תכנונה העתידי של העיר הרצליה, שאני שמח לקחת בו חלק.

""


אורבניסטית, אקטיביסטית. ג'יין ג'ייקובס

14 בינואר 2018

תשמרי על הכוס שלך גרסת תאונות הדרכים

אלה הדברים שעניינו אותי בזמן האחרון, ואני מקווה שיעניינו גם אתכם:

- ידידי יפתח גולדוין, אותו אני מכיר כבר מלאאא זמן, עוד מהתקופה שהיה לנו התענוג המפוקפק של לישון באותו אוהל בטירונות, מרחיב את הפעילות שלו כפסיכולוג בהתמחות קלינית. על הדרך, הוא משיק אתר חדש, ובו גם מאמרים חשובים לכל מי שצריך לדאוג לבריאותו הנפשית (רמז: כולם). את הפוסט האחרון שלו הוא הקדיש לנושא של הדרכת הורים, ובמילים אחרות: "אם הילד שלי בטיפול גם אני חייב להיות בטיפול?" המלצת קריאה לכל ההורים שבסביבה. ובכלל שווה לבקר באתר שלו בכתובת www.yiftachgoldwyn.com

- שחררתי פרק נוסף בפודקסט "מהנעשה בערינו" ושיגרתי אותו בניוזלטר שלי לקהילת האורבניסטים והאורבניסטיות בישראל. הנה הקישורים - גיליון 48 של הניוזלטר, פרק 7 של הפודקסט. נדהמתי לגלות שלפודקסט יש מאזינים מאוסטרליה עד אמריקה.

- ח"כ תמר זנדברג הודיעה שהיא מתמודדת על ראשות מרצ. אני מאוד שמח על כך, ואני מקווה שהיא תזכה, ושתהיה בישראל מפלגה עם יושבת ראש שיש לה הבנה של עירוניות בת קיימא. אגב, את זנדברג יוצא לי לראות מדי פעם נוסעת באוטובוס, שזה כבר נותן לה נקודות זכות אצלי.

- קיבלתי פירגון על סיור שהדרכתי. שלושה דורות, 30 קרובי משפחה, חגגו ביחד בר מצווה, והזמינו אותי להדריך אותם בסיור במרכז תל אביב. הלכנו ממלון סינמה בכיכר דיזנגוף עד לבית בן-גוריון, וחשפנו כמה מהסודות שתל אביב טומנת בחובה. במרכז הקהילתי דב הוז לא נשארו אדישים והרימו פירגון על כך שביקרנו ברחבה שלהם. לא רבים יודעים, אבל ממש כאן לפני שבעים שנה התווכחו מנהיגי התנועה הציונית איך להקים את המדינה - קראו את מה שכתבתי כאן: בית צעירות מזרחי / מרכז קהילתי דב הוז -- TLVXP.


- בעודי משוטט בתל אביב, ההתבוננות שלי במרחב העירוני היא בלתי פוסקת. כל הזמן רצים לי דברים בראש. מדי פעם אני משתף את הדברים בקבוצת "עירוניות מתחדשת בישראל" בפייסבוק, שהיא קבוצה מצוינת לאורבניסטים ואורבניסטיות בישראל. העליתי תמונה של דוכן קפה בבית כלל שברחוב דרויאנוב, שמדגים שימוש מוצלח לרווח שבין הקולונדות (העמודים שיש לרוב בבניינים ברחובות מסחריים).

- העליתי גם פרסומת לקו 46, שחוזר עכשיו, כ-6.5 שנים אחרי שבוטל ברפורמת הקווים בגוש דן שבוצעה בקיץ 2011. בעיני זו קבורת החמור של הרפורמה, שלא השיגה את מטרתה - היא לא יצרה מערכת פשוטה יותר, כפי שקיוו המתכננים (שהתלוננו על כך שקווים רבים נוצרו לאורך השנים בשיטת טלאי על טלאי, וכך נוצרה מערכת שהם כינו בשם "ספגטי"). אין לי נתונים, אבל לדעתי היא גם לא הביאה לעצירת הירידה בשימוש באוטובוסים - שזו הייתה המטרה הראשית של הרפורמה. בדיון שהתפתח על מה שהעליתי נטען שהרפורמה כבר לא רלוונטית, כי תכף יהיו נתיבי תחבורה ציבורית במסגרת תוכנית "מהיר לעיר" ועוד כמה שנים תהיה רכבת קלה בגוש דן... נקווה שהפרויקטים הללו יצליחו יותר.

- בעודנו הולכים ברחוב צד את עינינו הקמפיין של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שקוראת לנו לא להתפרץ לכביש ולהסתכל לנהגים בעיניים. אני כבר תכננתי לכתוב על זה מסה ולהסביר מדוע מדובר בסוג של "האשמת הקרבן" - כפי שכבר כתבתי בעבר על תאונה שבה נהרג רוכב אופניים חשמליים בן 14, ועל תאונה אחרת מתוקשרת יותר שבה נפצעה הדוגמנית שלומית מלכה. למזלי, זוגתי שתחיה חסכה לי את העבודה הקשה, ובמשפט קצר קלעה בול: זה קמפיין ״תשמרי על הכוס שלך״ גרסת תאונות הדרכים. בדיון שהתפתח סביב הטענה הזו שאלו האם זה קמפיין ראוי וחשוב או לא. התשובה כמובן היא 42.


30 בדצמבר 2017

לקראת 2018

עוד מעט נגמרת שנת המס. זה זמן טוב לסיכומים. אני מעדכן את הטבלה שבה עקבתי בדקדקנות אחרי העבודה שלי בשבעת החודשים האחרונים. מאוד מרוצה מהתוצאות.

יש לי תחום אחד גדול שאני עוסק בו - סיורים מודרכים בתל אביב, תחת השם שבחרתי: TLVXP. כשבחרתי את השם לפני כשנה, חשבתי על Tel Aviv explained. אחר כך, ה-XP היתרגם גם ל-expert, ל-explained, ל-exposed, ל-experienced, ומאוד שמחתי שאנשים מוצאים בזה משמעויות חדשות שלא חשבתי עליהן. דבר אחד שלא הבאתי בחשבון הוא קניון TLV Fashion של גינדי, שגרם לחלק מהאנשים לחשוב שאני קשור אליהם. אני לא קשור אליהם, או לאף גורם אחר לצורך העניין. כשאני מדריך בתל אביב, מתפלאים עלי שאני עושה את זה באופן עצמאי ("אתה באמת לא קשור לעירייה?", "איך אפשר להתפרנס מזה?").

הסיורים בתל אביב תופסים את רוב הזמן שלי. אני משקיע את מרבית הזמן בהדרכת הסיורים, במענה לפניות (במייל, בטלפון, בוואטסאפ וכו'), ובפרסום תכנים מעניינים למטיילים בתל אביב (בפייסבוק ובאתר שלי). מבין כל הפניות, כמעט חצי מהפניות הופכות אחר כך לסיור שיוצא לפועל. לכל הפונים אני משתדל כמה שיותר לעזור עם המידע שהכי מתאים להם. למשל, אם אני לא יכול להדריך במועד המבוקש, אני מפנה למדריכים אחרים שאני מכיר (בקרוב אפרסם את "פינת הפרגון" ובה המלצות על מדריכים בתל אביב שאני מכיר ומעריך). מוזמנים לבקר באתר שלי של הסיורים בתל אביב - tlvxp.com


יש עוד תחום, פחות גדול, שאני עוסק בו. הוא קטן יותר כי בניגוד לסיורים בתל אביב הוא משהו שהתחלתי בו יחסית לאחרונה. עם הסיורים התחלתי באופן רשמי ב-2008 (איך הזמן טס... כמעט עשור), ואת העסק השני שלי התחלתי ב-2016 והוא נקרא Urbanizator. במסגרת זו, אני מייעץ לגופים ציבוריים בנוגע לעירוניות ותחבורה.

אני מחשיב את עצמי כאורבניסט - מי שמאמין שהעיר היא ההמצאה הגדולה ביותר בתולדות האנושות, ושהמאה ה-21 היא המאה של הערים. המטרה שלי היא לזהות בעיות אורבניות ולספק פתרונות אורבניים. אני משלב ידע ממדעי החברה והרוח עם יכולות מחקר וניתוח וניסיון בהדרכה, יצירת תוכן ובניית קהילה באמצעים דיגיטליים. אני יועץ פרילנסר לחברת קשרי קהילה, שעובדת על פרויקטים שונים עם עיריות, חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים נוספים, ובמסגרת הזו אני מביא מעצמי כדי להגדיל את ההצלחה של הפרויקטים הללו. בין הפרויקטים שהייתי מעורב בהם או שעודני מעורב בהם - הקמת הרכבת הקלה בתל אביב, פרויקט תחבורה בת קיימא באשדוד, פריסת נתיבי תחבורה ציבורית בגוש דן, שיתוף ציבור בהרצליה ועוד.

זה עדיין לא תחום גדול מספיק כדי לעמוד בפני עצמו, אבל הכיוון טוב. בתחום הזה אני מקדיש גם הרבה זמן כדי לשווק את עצמי באמצעות ערוץ מידע, שנקרא "מהנעשה בערינו", וכולל ניוזלטר ופודקסט. הניוזלטר יוצא (כמעט) כל שבוע, ובשנה האחרונה הצטרפו לרשימת התפוצה כ-250 נרשמים, שנהנים מהזדמנויות עבודה ותכנים רלוונטיים שאני אוסף, עורך ומשגר אליהם. הפודקסט יוצא פעם בחודש בערך (כי הוא מצריך יותר זמן הכנה), ואני מניח שרבים מהרשומים לניוזלטר גם מאזינים לפודקסט. זה תחום שאני מקווה שיצמח עוד יותר ב-2018. מזמין אתכם לבקר באתר שלי של העירוניות - Urbanizator.com


התחום האחרון שאני עוסק בו הוא קצת שונה מהשניים הקודמים, כי הוא למעשה מטא-תחום, או טראנס-תחום. קצת קשה להסביר אותו, אבל אפשר להגיד שאליו אני משייך את כל הפרויקטים שלא מצאו את מקומם בשני התחומים הקודמים. אני מכנה אותו tomer3 (כמו הדומיין של הבלוג הזה). לתחום הזה הכנסתי פרויקט מדהים שעלה על שולחני בשנה האחרונה - כתיבת פרקים לסדרות פודקסט של יובל מלחי, אחד הפודקסטרים המובילים בישראל. את רוב הפרקים אני כותב לסדרת הפודקסט "היסטוריה לילדים" (בתמיכת תאגיד השידור הציבורי "כאן"). התחום הזה גם כולל כל מיני פרויקטים בתחילת הדרך (למשל, "פוליטי פודקסט" - הפודקסט שלי ושל עידו דמבין על פוליטיקה בישראל ובכלל; "שביל תל אביב" - יוזמה שלי ושל איציק צרפתי ליצירת שביל שמתמצת את כל הסיפור של יפו ותל אביב מאז ועד הנה).

אז מה הופך את tomer3 למשהו קצת אחר? הוא כולל גם את ה"סיסטם" שלי. זאת אומרת, את הפעולות שאני עושה שהן קריטיות עבורי מתוקף היותי עצמאי, למשל, מעקב אחרי השעות שאני עובד על הפרויקטים השונים ותזרים המזומנים. לעניין הזה אני קורא "ניהול אפקטיביות" (שם לא מוצלח, אבל לא מצאתי משהו יותר טוב). עוד דוגמא - נטוורקינג, כלומר, הזמן שאני מקדיש לשיחות עם אנשים שרוצים להציע שיתוף פעולה חדש, או שהם מומחים לנושאים שקרובים ללבי ושחשוב שאכיר אותם. כלומר, פעולות שהן קריטיות גם לתחומים האחרים, ולכן הן הופכות את התחום הזה למעין שילוב של תחום רגיל ומטריית על לכל התחומים. האתר השלישי שאני מפנה אתכם אליו הוא למעשה האתר שבו אתם נמצאים - הבלוג שלי tomer3.com - שהפוסטים כאן הם בלגן די רציני של כל מיני דברים שאני עושה.



בחצי השנה האחרונה יצא שעבדתי על TLVXP בערך 600 שעות, על Urbanizator כ-300 שעות, ועל tomer3 כ-300 שעות. צריך לזכור שבערך חצי מהתחום האחרון (כ-150 שעות) הוא למעשה ה"סיסטם" שלי, שהפעולות בו קריטיות גם לשני התחומים האחרים. מבחינת תזרים המזומנים, יצא שבשנה הזו התקרבתי מאוד לתקרת ההכנסות של עוסק פטור (כ-98 אלף ש"ח לשנה), וייתכן שבשנת 2018 אממש את מה שאנו העוסקים הפטורים מאחלים זה לזה - שנגיע לרמת הכנסות שנתחיל לשלם בה מיסים.

שנת מס מוצלחת לכולם! ושנראה הרבה מהשטרות החדשים שיצאו לאחרונה - 

טיול בתל אביב בעקבות השטרות החדשים

14 באוגוסט 2017

מבט פמיניסטי על תאונת קורקינט 2

זהו המשך לפוסט מבט פמיניסטי על תאונת קורקינט - 13/8/2017

אתמול כתבתי על תאונת הקורקינט החשמלי של הדוגמנית שלומית מלכה (שוב נאחל לה רפואה שלמה). רוכבי האופניים החשמליים הוצגו בשנים האחרונות כסכנה לציבור. אף יותר מכך - הכלים החשמליים עברו דמוניזציה חריפה עד כדי כך שמאשימים את הרוכבים בכך שהם גורמים לעצמם להיפגע בתאונות דרכים. זה נקרא "האשמת הקורבן". היו מי שחשבו שאני משתמש במונח הזה באופן לא ראוי, אבל אני לא נכנס לזה.

פרסמתי את הפוסט בפייסבוק, והוא הגיע לעיניהם של 2,984 קוראים נכון לרגע זה. כצפוי, התגובות היו בסגנון "הכלים החשמליים לא צריכים דמוניזציה מאורגנת, הם עושים את יחסי הציבור בעצמם" (כאן) וגם "אין דמוניזציה. כלי רכב חשמליים על מדרכה, הם דמון." (כאן) וכדומה.

ההמחשה הכי חזקה לכך שרוכבי החשמליים חווים "האשמת הקרבן" הגיעה באמצעות תמונה שצולמה היום על ידי הכתבת נועה אסטרייכר. הכיתוב הוא "אז עכשיו פתאום יש ניידת משטרה שנותנת דו"חות לבחורות על אופניים חשמליים ברוטשילד. מביך" (הפוסט המקורי):



אני חושב שניתוח פמיניסטי מסייע לנו לשפוך אור על המציאות. בהקשר הזה, "האשמת הקורבן" היא כלי ניתוח מצוין. אפשר להבין באמצעותו לא רק את הבעיה, אלא גם את הפתרון. הבעיה אינה ההתנהגות של הרוכבים, אלא של הזירה הבלתי אפשרית שבה הם פועלים. אי אפשר לרכוב בכביש, אי אפשר על המדרכה, ונתיבי האופניים אינם מספיקים - אז באיזה מרחב הם אמורים להתקיים?

למי שמעדיף ניתוח פחות פמיניסטי ויותר תועלתני, אני ממליץ על ההסבר של רועי שוורץ תיכון, שבוחן את הנזק שגורמים האופניים החשמליים ביחס לתרומה שלהם (ניתוח עלות-תועלת קלאסי): "התרומה שלהם לרבים גדולה משל רכב פרטי מפני שניתן לרכוב עליהם בגיל צעיר יותר, הן עולות פחות, אין צורך בדלק (ובכך חוסכות כסף וזיהום אוויר) והן מקטינות את העומס בכבישים..."

13 באוגוסט 2017

מבט פמיניסטי על תאונת קורקינט

המשך לפוסט הזה - מבט פמיניסטי על תאונת קורקינט 2

עוד לא יבשה הדיו מעל אתרי החדשות: "שלומית מלכה במצב קשה לאחר שנפלה מקורקינט" - וכבר המקלדות שוצפות וקוצפות ברשתות החברתיות עם קריאות כמו - "הזדמנות טובה לקמפיין להורדת חשמליים מסוגים שונים מהשבילים ומהמדרכות". העיתונאי אטילה שומפלבי גם הכתיר את האירוע כ"סכנת הקורקינט".

זהו המשך של תהליך הדמוניזציה של רוכבי האופניים החשמליים שעובר על ישראל בשנים האחרונות. כתבתי בהקשר הזה על תופעה של האשמת הקורבן - כשרוכבים נפגעים בתאונות דרכים, מאשימים אותם שזה כלי רכב מסוכן, ושהם הביאו את זה על עצמם.

המקרה של שלומית מלכה, שנאחל לה רפואה שלמה, עשוי להפוך את המגמה. רבים מפנים אצבע מאשימה דווקא לכיוון עיריית תל אביב, שמסיבותיה הלא ברורות דואגת להשקות גם את הדשא בשדרות רוטשילד וגם את שבילי האופניים. כך הפך נתיב הנסיעה של שלומית מלכה לסכנה ברורה ומיידית, שהמשתמשים ברשתות החברתיות גם התריעו עליה מבעוד מועד חזור והתרע.

במקרה הזה כנראה שלא יגידו על שלומית מלכה "למה היא בכלל רכבה על הדבר המסוכן הזה?" כפי שקורה במקרים רבים. אולי הפעם לא תהיה האשמת הקורבן, בסגנון של "היא הביאה את זה על עצמה" ו"למה היא התלבשה ככה". אולי הפעם תחלחל ההבנה שאנחנו לא צריכים לדרוש מהרוכבים החשמליים שלא להיפגע, אלא שצריך לספק להם מרחב בטוח לרכב בו. להתחיל להתייחס לכלי רכב חשמליים לא כאויב, אלא ככלי תחבורה לגיטימי. הדרך לשם היא נתיבי אופניים על חשבון נתיבי נסיעה בכביש.


21 ביולי 2017

סיורי אהבה בנווה צדק

בערב ט"ו באב (6/8/2017) ובמוצאי ט"ו באב (7/8/2017) אדריך סיורים רומנטיים לזוגות מאוהבים בנווה צדק. מוזמנות ומוזמנים להירשם בקישור זה: "האהבות הסודיות של העיר הגדולה - סיור אהבה בנווה צדק"


18 ביוני 2017

הזמנה לסיור פמיניסטי בתל אביב

ביום שישי הקרוב, 23/6/17, בשעה 10:00, ניפגש בתל אביב ברח' ריינס 1 (ליד כיכר דיזנגוף המשתפצת בימים אלה) ונצא לסיור מודרך בעקבות הנשים שעשו את תל אביב. להרשמה לסיור - http://www.funzing.com/sd/UVwmiV

הסיור נועד להעלות על נס את פועלן של נשים בתולדות העיר תל אביב. הסיור מתחיל בכיכר (צינה) דיזנגוף ומסתיים בשדרות (פולה) בן-גוריון. המסלול לאורך רחוב ריינס ובקרבתו מישורי ונגיש. במהלך הסיור נספר על האדריכליות שבנו את העיר הלבנה בתל אביב, נשאל את עצמנו למה כל כך מעט מקומות קרויים על שם נשים (ואיך אפשר לתקן זאת), וגם נכיר את "נערת ריינס".



4 ביוני 2017

סיור בנווה צדק לחובבי היסטוריה, אדריכלות ותרבות

אם אתם חובבי היסטוריה, אדריכלות ותרבות, אתם מוזמנים לסיור שלי בנווה צדק ביום שבת, 10/6, בשעה 11:00. ההרשמה דרך אתר פאנזינג בכתובת זו - http://www.funzing.com/sd/YWxGF4 - בעלות של 60 ש"ח למשתתפ/ת. משך הסיור כשעה וחצי בהליכה קלילה במסלול מישורי ונגיש.






נווה צדק היא המקף שמחבר בין יפו לתל אביב - הסיפור שלנו מתחיל ביפו, העיר התנ"כית המתנשאת על גבעה נמוכה לחוף הים התיכון. עד לפני 130 שנה הייתה עדיין עיר מוזנחת בקצה של האימפריה העות'מאנית. ופתאום - היא עוברת מהפך. החומות שהקיפו את העיר, ושהפכו אותה לצפופה עד כדי מחנק, נותצו. שכונות החלו לקום מחוץ לחומות, וביניהן גם השכונה היהודית הראשונה - נווה צדק. היא נוסדה בפאתי יפו ב-1887 והייתה לאבן דרך בהקמת תל אביב.

ההיסטוריה הרשמית של האזור כוללת תאריכים חשובים, מנהיגים פוליטיים ותנועות לאומיות. אותי מעניינים דווקא הסיפורים הקטנים של האנשים שחיו פה, על המקף שבין יפו לבין תל אביב. בואו לבקר איתי בנווה צדק, שהיא היום "שמורת טבע" של בניינים לשימור בלב הכרך הסואן, וביחד נחווה מחדש את הסיפורים הקטנים, הרכילותיים של פעם.

קוראים לי תומר שלוש. אני בן 30, וזו השנה העשירית שאני מדריך סיורים בנווה צדק. בסיורים שלי אני גם משלב את הסיפור של המשפחה שלי - משפחת שלוש - שהייתה בין המשפחות המייסדות של נווה צדק.

מה תקבלו?
- תבקרו בשכונה הכי יפה בתל אביב ותגלו את הסיפורים המרתקים שמתחבאים בה
- תקבלו תשובות לכל מה שרציתם לדעת על נווה צדק בפרט ועל תל אביב בכלל

הרשמה לסיור שלי בנווה צדק ביום שבת, 10/6, בשעה 11:00, ועוד פרטים באתר פאנזינג - http://www.funzing.com/sd/YWxGF4 - בעלות של 60 ש"ח למשתתף.

24 במאי 2017

שביל העצמאות

מתוך כתבה שהתפרסמה בחודש שעבר:

במרכז תל אביב, באזור הרחובות הרצל, לילנבלום, אלנבי, אחד העם ושדרות רוטשילד, מתכננים בימים אלה פרויקט "שביל העצמאות". השביל הקצר — כקילומטר אחד בלבד — נועד לקשור בין עשר נקודות תוכן ומורשת שהוגדרו כבעלות חשיבות גדולה ועניין לתיירים ישראלים וזרים. התחנות המרכזיות לאורכו של השביל הן בית העצמאות, ששימש כביתו של ראש העיר מאיר דיזנגוף וכמוזיאון לאמנות שבו הוכרז על הקמת מדינת ישראל; מוזיאון ההגנה; בית הכנסת הגדול באלנבי; הקיוסק הראשון של תל אביב; מגדל שלום; מזרקת המוזאיקה של נחום גוטמן, שהועתקה לקצה שדרות רוטשילד; בית מייסד אחוזת בית, עקיבא אריה וייס; מוזיאון הרצלילנבלום לתולדות ההתפתחות הכלכלית בארץ ישראל; פסל דיזנגוף על סוסתו מול בית העצמאות; ואנדרטת המייסדים ברוטשילד פינת נחלת בנימין. עבודת ההכנה על השביל תימשך כשנה.
הכנתי מפה של שביל העצמאות המתוכנן - תומר שלוש // מפת שביל העצמאות



9 במאי 2017

תלמדו מהחרדים

היום השתתפתי בדיון בכנסת בנושא היערכות התחבורה הציבורית לאירועים המוניים. הנה הקטע שבו אני דיברתי:



הדיון נערך ביוזמת ח"כ דב חנין, יו"ר ועדת המשנה לתחבורה ציבורית. באתי לספר על הפעילות שלי, בשיתוף עם ארגון "15 דקות", לקידום התחבורה הציבורית בתל אביב.

סופר את העומר...

לקראת ל"ג בעומר אני שוב ממליץ על הפוסט של "הרוכב לאוטובוסים" - הילולת הרשב"י - אירוע התח"צ הגדול ביותר בישראל. מסתבר שאפשר לארגן מבצע אדיר של מאות אלפי חוגגים, כולל חסימה של כבישים לתנועת כלי רכב פרטיים וגיוס של אוטובוסים מחברות פרטיות. הנושא הזה עלה בדיון היום, והמשטרה לא הסבירה למה בהילולת הרשב"י זה אפשרי, אבל במופע של ג'סטין ביבר זה לא. בכלל אירועים המוניים יכולים להיות מנוהלים טוב יותר, עם נתיבי תחבורה ציבורית זמניים. רק צריך ללמוד מהחברה החרדית להתייחס למשתמשי התחבורה הציבורית כמשתמשי הדרך העיקריים.

במהלך הדיון נופפתי בשלט שאספתי אחרי מרתון תל אביב האחרון. תקציר הפרקים הקודמים - לקראת מרתון תל אביב בשנה שעברה התרעמתי על כך שלא מיידעים את משתמשי התחבורה הציבורית על שינויים בקווים. גם עליתי לדבר ברדיו על כך וניסיתי לשכנע את רינה מצליח שזה בעייתי ביותר. מנקודת מבט אורבניסטית, כתבתי על כך שמרתון הוא לאו דווקא מה שמאפיין עיר גדולה, וגם מצאתי תמונות היסטוריות מהמרתונים הראשונים של תל אביב. אחר כך הגיע מרוץ הלילה שהמחיש עד כמה המצב חמור, כי אנשים חיכו בתחנות מבלי שאף אוטובוס הגיע לקחת אותם.

אחרי שלחצנו על עיריית תל אביב שכן תהיה התייחסות למשתמשי התחבורה הציבורית, הצלחנו לגרום לכך -





אפילו עליתי לדבר על זה ברדיו, בתוכנית "יהיה בסדר":



הדיון היום בכנסת היה צעד נוסף בדרך לשיפור של התחבורה הציבורית בישראל. ככל שרמת האמון בתחבורה הציבורית תהיה גבוהה יותר, כך יפחת השימוש ברכב הפרטי ואיתו יפחתו הפקקים, תאונות הדרכים וזיהום האוויר. מאז המרתון גם רואים שלטים בסגנון הזה באירועי ספורט אחרים:

לקראת מרוץ אוניברסיטת תל אביב שנערך במרץ 2017


Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...