11 במרץ 2016

עירוניות זו סוגיה פוליטית 2

זהו פוסט המשך לפוסט עירוניות זו סוגיה פוליטית

פוליטיקה זה לא רק הקצאה של משאבים, אלא גם הפניית אצבע מאשימה. תיאורטיקן פוליטי מפורסם טען פעם שהפוליטיקה פירושה לזהות את האויב. בשל כך כתבתי על רוכבי האופניים החשמליים - ילדים בני 12-16, שלא יכולים להוציא רישיון לאוטו מן הסתם, ושגרים בערים שהרחובות בהן תוכננו בעיקר כדי להעביר מכוניות. מאשימים אותם בחוסר נימוס להולכי הרגל, ובמקרים חריפים יותר גם בתאונות דרכים עם נפגעים. זו האשמת הקרבן. הם עוברים מסע הכפשה, ששיאו הגיע בהתקנת תקנות חדשות שיגבילו את הרכיבה על אופניים חשמליים לגיל 16 ומעלה. זו הפוליטיקה של העירוניות שאני מדבר עליה

ניסיתי לחשוב אלו עוד היבטים של הפוליטיקה של העירוניות ישנם, כלומר, על מה אני עוד רוצה לכתוב בהמשך. ניסיתי לחלק את זה כך: איך הפוליטיקה משפיעה על העיר? איך העיר משפיעה על הפוליטיקה?

אנחנו רואים איך הפוליטיקה משפיעה על העיר למשל בתהליך העיור של מאתיים השנים האחרונות. התהליך הזה קשור בעלייתו של סדר פוליטי-כלכלי חדש - הקפיטליזם. הצורך הפיאודלי באיכרים שיהיו קשורים לקרקע שאותה הם מעבדים כבר לא נחוץ, ובמקומו הגיע צורך אחר. בראשית ימיה של המהפכה התעשייתית עלה הצורך לרכז את העובדים במפעלים, וזה הלך יד ביד עם הקמת ערי תעשייה, שאליהן היגרו הכפריים. היום אנחנו נמצאים בנקודת שיא של תהליך העיור, כשבראשית המאה ה-21 הוכרז כי לראשונה בהיסטוריה האנושית רוב האנשים בעולם גרים בערים. זה לא תהליך ניטרלי או טבעי, והניסיון לתאר את העיור כטבעי ומונע מבחירות רציונליות של אנשים הוא תכסיס של האידיאולוגיה הפוליטית הרווחת היום בעולם המערבי - הליברליזם. כך הפוליטיקה בונה ערים

קרל מרקס נתן לנו את ההבחנה הפוליטית החריפה ביותר של המאה ה-19, ושרלוונטית עד ימינו - ההבחנה בין הפרולטריון לבורגנות. ומה מקור המילה "בורגני"? זו הייתה מילה נרדפת ל"מי שגר בעיר" (המילה Burg בגרמנית התייחסה למצודה - וסביב המצודה התפתח יישוב עירוני). הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו ראה קשר הדוק בין עלייתו של המדע המודרני, הגידול באוכלוסייה וצמיחת השיטה הקפיטליסטית. אלו מופעים של אותם רעיונות הומניסטיים ליברליים שממציאים את האדם - שחוקרים את התנהגותו, שדואגים לבריאותו וששולטים בעשייתו

וכיצד העיר משפיעה על הפוליטיקה? אפשר לראות זאת במחקר מהסוג שערכה ד"ר טלי חתוקה, שבו היא שאלה מה המשמעות של המרחב בעיצוב המחאה הפוליטית. שאלה זו הוצבה במוקד התערוכה ''הכוריאוגרפיה של המחאה'' שהוצגה בבית האדריכל לפני כמה חודשים. באופן כללי, נראה שמושג ה"מרחב" בפילוסופיה הפוליטית הופך להיות מרכזי יותר, אבל המשמעות של זה עדיין מתבררת, כך שקשה לראות לאן זה הולך. בינתיים רואים את העיסוק במושג המרחב הולך ונעשה רווח יותר במחקר הספרותי. אחד המחקרים בתחום זה הוא המחקר של דפנה לוין, שעוסק בייצוג השטח הבנוי הפריפריאלי בספרות הישראלית

יש עוד סוגיות יותר בנאליות של פוליטיקה עירונית. המחקרים הקלאסיים במדעי המדינה על השאלה "מי מושל" נערכו בערים, והעלו אפשרויות שונות - שהעוצמה הפוליטית נתונה בידי הבוחרים (פלורליזם) או שהעוצמה הפוליטית נתונה בידי מיעוט של בעלי עניין (אליטיזם)

יש סוגיות יותר עתיקות, כמו הקשר בין עיר לפוליטיקה ביוון העתיקה או באימפריה הרומית. הפוליס היוונית הייתה בעצם עיר-מדינה, ורק בעידן המודרני, עם עלייתה של מדינת הלאום, העיר אינה מוקד הזהות העיקרי של תושבי הערים. ויש סוגיות חדשות יותר, כמו הרעיון שלכולנו יש זכות לגור בעיר, או ליותר דיוק יש לנו "זכות לעיר". הרעיון הזה רואה את הערים של ימינו כפרויקטים קפיטליסטיים, שאינם מתחשבים בתושבים שגרים בהן. הזכות לעיר היא רעיון פוליטי שנועד לשנות את המצב הזה - להפוך את העיר למקום שמשתנה בהתאם לרצונות של תושביו, וזאת בנוסף לגישה אל שירותים עירוניים

עירוניות היא סוגיה חשובה מדי, ולא הייתי רוצה להשאיר אותה רק בידי מתכנני ערים. זה שדה מחקר בינתחומי, שאפשר לגשת אליו מכל כך הרבה כיוונים. ואולי בגלל זה הוא מרתק אותי
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...