25 באפריל 2016

זה לא השבילים - זה המדרכות

נפתח בציטוט: "פעילות המשטרה, יחד עם עיריית תל אביב-יפו והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בתחום אכיפת נסיעה חוקית ובטוחה באופניים חשמליים, נועדה בראש ובראשונה להגן על שלום הציבור וחיי אדם, למנוע פגיעה בגוף בנפש וברכוש ולתת שרות איכותי לכלל משתמשי הדרך." כך אמר ניצב משה אדרי, מפקד מחוז תל אביב במשטרת ישראל, על מבצע האכיפה המתוכנן לאחר הפסח (החל ב-1 במאי). בהודעת העירייה גם נכתב כי
האכיפה תבוצע על ידי שוטרי משטרת ישראל נגד רוכבי אופניים ורוכבי אופניים חשמליים שירכבו על המדרכה ולא בשביל האופניים המסומן לכך. כמו כן, תבוצע אכיפה נגד עבירות חמורות שבגינן קנס שנע בין 100 ₪ ל-1,000 ₪: נסיעה ברמזור אדום, נסיעה נגד כיוון התנועה, שימוש בטלפון נייד בעת רכיבה וכן הפרעה להולכי רגל במעבר חצייה. בין העונשים שניתן יהיה להחיל- קנס, הוצאת אוויר מהאופניים, החרמת סוללה (לילדים מתחת לגיל 16 שרוכבים על אופניים חשמליים בניגוד לחוק)

לא ידעתי שמותר לשוטר להוציא אוויר מגלגלי האופניים שלי... ובכן, אחרי קמפיין מתוזמר (עליו כתבתי כאן) נגד רוכבי האופניים החשמליים, סוף סוף יכולים רבים לרוות נחת מעמל כפיהם - המשטרה והעירייה יאכפו את ההפרדה (הלא קיימת) בין שבילי האופניים והמדרכות. לקראת מבצע האכיפה, שבילי האופניים ברחוב אבן גבירול הודגשו בפסים לבנים, ועל המדרכה הוסיפו שלטי אזהרה מאירי עיניים:


כבר שנים שמדברים על החיכוך בין רוכבי אופניים להולכי רגל על מדרכות תל אביב. אני לא אוהב את המילה הזו, "חיכוך". זה קצת מזכיר את "סכסוך", בסכסוך הישראלי-פלסטיני. מילה ניטרלית שלא אומרת מי אשם או על מה רבים ולמה. באותה מידה היה אפשר לקרוא למה שקורא על מדרכות העיר "סכסוך ההולכים-רוכבים". ואין מקום שמדגיש את הסכסוך הזה יותר מרחוב אבן גבירול בתל אביב

השיפוץ הגדול של הרחוב, שהסתיים ב-2010, נמשך ארבע שנים ונחשב להצלחה גדולה. הרחוב העייף קיבל מתיחת פנים, והתחדש בריהוט רחוב ועמודי תאורה. לא היה היבט אחד שלא חשבו עליו. אפילו הוחלט שלא לצבוע את אבני השפה כדי "להקטין את העומס הוויזואלי במרחב הציבורי". לימים, זה הביא לדיון בכנסת על תיקון לפקודת התעבורה, שיזמו אורי אורבך ז"ל וציפי חוטובלי תבדל"א. כנראה שפנו אליהם נהגים שקיבלו קנסות אחרי שחנו באזור שלא סומן בכחול-לבן וחשבו שלא צריך לשלם. לכן, הם יזמו תיקון לחוק, שיחייב את הרשות המקומית בצביעת אבני השפה, שהנהגים לא יתבלבלו. התיקון לחוק התקבל, והרשויות מחויבות לצבוע את אבני השפה אם הן רוצות לגבות תשלום על חנייה ברחוב. עם זאת, עיריית תל אביב לא צבעה את אבני השפה ברחוב אבן גבירול, ועדיין ממשיכה לגבות תשלום על החנייה שם, מסיבה שאינה ידועה לי. בכל זאת, עיריית תל אביב מנהלת מערכת יחסים מורכבת עם החוק

כאמור, השיפוץ של אבן גבירול נחשב להצלחה. ההצלחה הזו נובעת, בין השאר, גם מהאיכויות שאפיינו את הרחוב עוד לפני השיפוץ, ושהובלטו לאחריו. למשל, הקולונדות - הקירוי שיוצר צל מעל הולכי הרגל ברחוב, וצל הוא אלמנט קריטי בחיים העירוניים, בייחוד בישראל. כך גם עירוב השימושים - ממסעדות, בתי קפה ופאבים, ועד חנויות בגדים, ספרים ותכשיטים - המגוון של בתי העסק ברחוב, ועוד בשילוב של מגורים בקומות מעל, זו תמצית העירוניות. אבל יש עוד ספיח אחד של שיפוץ אבן גבירול, שהציבור מעולם לא השלים איתו - שבילי האופניים

שבילי האופניים באבן גבירול נולדו בחטא. אמנם כחלק ממהלך רחב לעידוד השימוש באופניים בעיר, אבל בתכנון לא נכון, שמעדיף את המכוניות. אילו היה נלקח נתיב אחד מהמכוניות (והן מקבלות שישה נתיבים באבן גבירול) כדי לייצר שביל אופניים דו-סטרי, זה היה עושה את ההבדל. אני מנסה להיזכר אם היה איזשהו שביל אופניים, שנסלל בשנים האחרונות, שגזל נתיב נסיעה של מכוניות. כן יש שבילים על הכביש, כשהראשון שבהם היה ברחוב בלוך (ותיעדתי כאן את המאבק של התושבים נגד ביטול מקומות החנייה ברחוב), ואחר כך גם ברחוב פנקס וברחוב ז'בוטינסקי, אבל כל כך חוששים להוריד נתיב נסיעה של מכוניות, אז כל שנותר לעשות הוא לקחת מהולכי הרגל. זה קורה גם עם מקומות חנייה לאופנועים (ולאופניים), שבאים על חשבון המדרכה:


המראות הללו לא נדירים בתל אביב. הסיפור האמיתי הוא לא שבילי האופניים. צודקת נעמה ריבה הבלתי נלאית, שמבצע האכיפה הזה הוא צביעות של העירייה, שגם יצרה שבילים גרועים וגם מתלוננת כשהרוכבים לא משתמשים בהם. אכן, העירייה סללה שבילי אופניים לא תקניים, ונעמה מתריעה על כך כבר שנים. יש גם פירוט שמשווה בין הנחיות משרד התחבורה לתכנון שבילי אופניים לבין השביל באבן גבירול (התעלמו מכל ההנחיות כמעט). זה דפוס פעולה של העירייה - פשוט לא מכבדים חוקים והנחיות. זוהי מדינת תל אביב, וכאן נוהגת העירייה כבתוך שלה

גם בטיים אאוט הזדעקו עכשיו, אבל מיסגרו את הדיון סביב שבילי האופניים. זה לא השבילים. הסיפור האמיתי הוא המדרכות. גם העירייה התייחסה לביקורת שנמתחה עליה - שבילי האופניים אמנם לא מושלמים, אבל חייבים לשמור על הולכי הרגל, דוברר. הווידאו שהוצמד להודעה בעמוד הפייסבוק של העירייה מציג שבילי אופניים מגושמים מרחבי העולם (אפילו יותר מגושמים מאלו שברחוב אבן גבירול):



כביכול מצטיירת בפנינו עירייה שרוצה בטובת תושביה, ועושה ככל יכולתה "לאזן" בין הולכי הרגל לרוכבי האופניים, למתן את סכסוך ההולכים-רוכבים בעיר. הסיפור האמיתי הוא שלא צריך לאזן ביניהם, כי הולכי רגל ורוכבי אופניים לא צריכים להתחרות על אותם משאבים. העירייה לא הפקירה את הולכי הרגל ולא מתעללת ברוכבי האופניים - היא פשוט מפנקת את הנהגים. בתווי חנייה בחינם, באי-אכיפה של חנייה על המדרכה בין 19:00 בערב ל-9:00 בבוקר, בהרחבת הנדל"ן שמוקצה לשימוש מכוניות. כל זה בא על חשבון משתמשי הדרך האחרים.

הנה תוכנית פעולה לתיקון המצב:

1) לבטל את מבצע האכיפה באבן גבירול (לחלופין: להפנות את האכיפה נגד מכוניות ואופנועים שחונים על המדרכה)


שיא הצביעות - לכתוב "המדרכה היא להולכי רגל בלבד" כשאופנועים חונים עליה באין מפריע

2) לבטל את החנייה בשני גלגלים על המדרכה ברחובות מרכז העיר, שהנוהג הזה עדיין קורה בהם





3) להתחיל לאכוף את החנייה על המדרכה בכל שעות היממה



4) לבטל את שבילי האופניים שמתוכננים על גבי מדרכות, ושכבר עכשיו אפשר לראות שהולכי הרגל לא ישלימו עם זה, ולתכנן אותם מחדש על גבי הכביש



Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...